יום חמישי | 6 במאי, 2010 | אלטשולר שחם
כולנו יודעים שהכלכלה עשויה להתנהג בצורה בלתי צפויה, ולכן קשה לחזות במדויק כיצד היא תראה בעתיד הרחוק יותר. למשל, קשה לנחש מה תהיה האינפלציה בעוד עשר שנים. לכן, בשביל להעריך אותה, לא מספיק לבחון את המגמות הנוכחיות במשק, אלא הכרחי גם להתחשב בשיעור האינפלציה הממוצע בעבר.
אם תעשו את זה, תיווכחו כי בכל פעם שהאינפלציה הרימה את הראש בעשור החולף, בנק ישראל היה שם בשביל להילחם בה. איך הוא עשה את זה? פשוט מאוד - הוא העלה את הריבית לרמה שתשמור עליה בתוך התחום הרצוי, בין אחוז לשלושה אחוזים. כתוצאה מכך, האינפלציה השנתית הממוצעת בעשור החולף עמדה על כ- 2%.
הנתונים האלו ידועים לכולם. לאור זאת, פער התשואות בין אגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות (שחר) לבין האג"ח הצמודות (גליל), היה צריך לגלם את ההפרש הזה עם תוספת של פרמיית סיכון כלשהי, כלומר סביב 2.5%. אולם, היום, עקומי התשואות של השחרים מול הגלילים, מראים ציפיות אינפלציוניות גבוהות יותר, של כמעט 3% גם בטווח הקצר (2-3 שנים) וגם בטווח הארוך יותר (5-10 שנים).
האם יש היגיון בכך? לא בהכרח.
אפשרות אחת, היא שהמשקיעים מסתכלים על הסיכוי לעלייה אינפלציונית בחודשים הקרובים, ומשליכים את המגמה הזו על מה שיקרה בעתיד הרחוק יותר. אולם, החריגה האינפלציונית של 2009, נגרמה בעיקר בעקבות היטלים ממשלתיים חד-פעמיים, כגון העלאות מיסים מיוחדות, ובעקבות העלייה יוצאת הדופן במחירי הנדל"ן.
ומה קורה היום? ההיטלים הזמנים נגמרו, ומחירי הנדל"ן אמנם עדיין לא יורדים, אבל בחודשים האחרונים מסתמן שינוי מגמה מסוים בתחום. במדדים הקרובים גם ישוכללו כבר ירידת תעריפי החשמל והמים שנכנסו לתוקף לפני מספר חודשים. אם תסתכלו מחוץ לגבולות המדינה, למשל לגוש האירו, תראו משבר חמור במדינות רבות באירופה. זו אינה קרקע עליה צפויה לצמוח אינפלציה חריגה, אם בכלל. כל הגורמים האלו, מרמזים דווקא על שיעורי אינפלציה נמוכים יותר מאלו שראינו ב- 2009, ונמוכים מציפיות האינפלציה שמגלם השוק היום.
המסקנה מכאן ברורה: ציפיות האינפלציה גבוהות מידי, ולכן האג"ח הצמודות אינן אטרקטיביות במחירים הנוכחיים. אי לכך, כדאי להעביר חלק משמעותי מהנכסים לאפיק השקלי הארוך.
הגב עם ציטוט