על פי הגירסה, שהתקבלה בסנאט, היקף תוכנית הסיוע יעמוד על כ-780 מיליארד דולר ורובו ינוצל תוך שנתיים. יחד עם עלות המימון של התוכנית, אשר עלולה לעבור את רף 350 מיליארד דולר ב-10 השנים הקרובות, היקף התוכנית מתקרב ל-1.15 טריליון. ההבדלים בין הקונגרס לסנאט נעוצים בסעיף ההשקעה בתשתיות ובחינוך (אשר גדול יותר בגרסת הקונגרס), לעומת הסנאט, אשר מעדיף להגדיל את הקיצוץ במסים.
כפי שציינו בסקירותינו הקודמות, השפעות התוכנית על הצמיחה, בכל ההיבטים הנוגעים להשקעה בתשתיות הינן ארוכות טווח ואילו לקיצוץ במסים עשויה להיות השפעה בטווח הקצר, אשר עלולה להתפוגג במהירות (בדומה לקיצוץ שנעשה בתחילת 200. על פי התוכנית שפורסמה ב-CNBC, החזרי המס יחלו להגיע בחודש יוני והיא תימשך עד סוף 2010.

נתוני מאקרו: נתוני התעסוקה החלשים תומכים במגמת הגדלת שיעור החיסכון של הצרכן האמריקאי. מדדי מנהלי הרכש הפתיעו לטובה, אך קשה להאמין כי השפל בפעילות כבר מאחורינו.
נתוני התעסוקה הפתיעו לרעה את הקונצנזוס עם ירידה של 598 אלף במספר המועסקים ועליית שיעור האבטלה לרמה של 7.6%. ההפתעה נבעה, ככל הנראה, מהירידה בענפי היצור והבנייה, אשר איבדו יחד כ-430 אלף מועסקים לעומת 336 בחודש דצמבר. סקטור השירותים איבד בחודש ינואר 279 אלף משרות, לעומת 327 בדצמבר, בזכות התמתנות הירידות בסקטור המסחר והתחבורה, בעוד סעיף השירותים העסקיים ירד יותר מאשר בחודש הקודם. בסך הכל, כל הסעיפים רשמו ירידה במספר המועסקים, למעט הסקטור הממשלתי, בריאות וחינוך.
ההפתעה השלילית בנתוני התעסוקה "לא באמת" מפתיעה בתקופה זו, והיא אף שימשה את אובמה בנאומו השבועי להאיץ את העברת תוכנית הסיוע בסנאט. יחד עם זאת, ההידרדרות המהירה בתעסוקה באה לידי ביטוי בשינוי הרגלי הצריכה של הצרכן האמריקאי, אשר בניגוד להתנהגותו בעבר מגלה נטייה גדולה יותר לחסוך.
נתוני ההוצאה והצריכה הפרטית לחודש דצמבר היו מעורבים. מחד, ההכנסה הפרטית ירדה פחות מצפי הקונצנזוס (במונחים ריאליים אף עלתה זה חודש שלישי ברציפות), ומאידך ההוצאה הפרטית ממשיכה להתכווץ הן במונחים ריאליים והן במונחים נומינאליים (וזאת באופן עקבי עם מדד אמון הצרכן שהתפרסם בשבוע שעבר).
כתוצאה מכך, נמשכת העלייה בשיעור החיסכון. מגמה זו הינה מדאיגה שכן היא עלולה להצביע על שינוי בטעמו של הצרכן האמריקאי ולחבל ביעילות תוכנית הסיוע, אם חלק גדול מהקיצוץ המתוכנן במסים יופנה לחסכון ולא לצריכה.
מדד מנהלי הרכש של הסקטור היצרני עלה לרמה של 35.9, בניגוד לצפי ליציבות סביב הרמה של 32.5. השיפור בא לידי ביטוי בכל הסעיפים הראשיים: ייצור, הזמנות חדשות, צבר הזמנות וגם הזמנות לייצוא, בעוד סעיף התעסוקה נותר ללא שינוי וסעיף המלאים והייבוא רשמו ירידה. מדד מנהלי הרכש של סקטור השירותים עלה לרמה של 42.9, בניגוד לצפי לירידה. ואולם, מתוך ניתוח רכיבי המדד עולה תמונה פחות אופטימית. העלייה אפיינה את מדד הסנטימנט העסקי והזמנות חדשות, אך סעיף צבר ההזמנות רשם ירידה וכך גם ההזמנות לייצוא.
להערכתנו מוקדם מדי לתלות תקוות בהתאוששות הקלה שנרשמה במדדי מנהלי הרכש. לפי התוכנית, הסיוע יגיע רק במחצית השנייה של השנה, כך שסביר כי השפל בפעילות עוד לפנינו.
דו"ח קציני האשראי של הפד הצביע על המשך תהליך הקשחת תנאי האשראי למשק (אשר קיבל תמיכה בנתון האשראי הצרכני) והוביל להרחבת תוכנית ה-TALF (Term Asset-Backed Securities Loan Facility), כך שיכללו בה לווים נוספים. התוכנית, בהיקף של 200 מיליארד דולר, שהוכרזה במקור בסוף חודש נובמבר, נועדה לספק הלוואות תמורת ניירות מגובים בנכסים (ABS), בדירוג AAA, המגובים בהלוואות לרכישת מכוניות, כרטיסי אשראי והלוואות לסטודנטים. ההרחבה כוללת הלוואות לעסקים קטנים תחת ערבות של SBA (Small Business Administration). התוכנית, אמנם הכרחית, בשל העדר הרצון של הבנקים להלוות, אך כפי שאמרנו בעבר, היא עלולה להיתקל בבעיה של העדר הביקוש לאשראי. כאמור, כולם מעדיפים לחסוך.

אירופה
הבנק האירופאי הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 2%, בהתאם להתחייבותו בהודעה הקודמת. יחד עם זאת, רמז להורדת ריבית של 50 נקודות בסיס בישיבה בחודש מרץ. על פי מדדי מנהלי הרכש שהתפרסמו השבוע, חלה הרעה נוספת בפעילות היצרנית ובסקטור השירותים. כפי שכתבנו בסקירותינו הקודמות, תוצאות הסקרים האחרים (ZEW ו-IFO) היו מעורבות, אך בסך הם תיארו מצב קשה מאד, אשר תומך בהמשך מדיניות מוניטארית ופיסקאלית מרחיבה.
לעומת ה-ECB, הבנק הבריטי הוריד את הריבית ב-50 נקודות בסיס לרמה של 1%, כצפוי. הבנק צפויה להמשיך ולהוריד את הריבית, אם כי, בדומה לארה"ב לא צפויה לכך השפעה כלשהי בטווח הקצר.
סין – שיפור קל בפעילות המקומית הוביל לעלייה במחירי חלק מהסחורות התעשייתיות ולעלייה ניכרת במחירי התובלה בתקופה האחרונה.
מדד מנהלי הרכש של הסקטור היצרני רשם שיפור קל במהלך חודש ינואר, אך, כמובן, עדיין מדובר ברמה הנמוכה מ-50 (45.3), המצביעה על התכווצות בפעילות. העלייה במדד נתמכה בעיקר בסעיף התפוקה התעשייתית וההזמנות החדשות, בעוד סעיף ההזמנות לייצוא רשם עלייה קלה בלבד והוא מצוי ברמה נמוכה מאד המצביעה על התכווצות חדה בפעילות.
הערכות לשיפור בפעילות היצרנית בסין הובילו גם לעליות במחירי סחורות התעשייתיות (מדד הסחורות התעשייתיות של Goldman Sachs עלה בכ-9% בשבוע האחרון). כמו כן, לאחרונה, נרשמה עלייה מרשימה במחירי התובלה. מדד מחירי התובלה (Baltic Dry Index) עלה בשבוע האחרון בשיעור של 53.5% והשלים בכך עלייה של כ-147.7% מהשפל שנרשם בתחילת דצמבר 2008. יחד עם זאת, המדד עדיין נמוך בכ-86% מרמת השיא שנרשמה בחודש מאי השנה.

סיכום:
תוכנית הסיוע יחד עם התוכנית להצלת הבנקים של שר האוצר החדש, עשויים להוסיף למומנטום החיובי בשוקי המניות. בטווח ארוך יותר, כפי שציינו בסקירותינו הקודמות, אנו פחות אופטימיים, שכן יישום התוכניות יהיה איטי ולא בהכרח חיובי עבור הגופים הפיננסיים