משקיעים משערכים מחדש סיכוני קטסטרופה ומשנים את תפיסת הסיכון בעולם הפיננסי. שווקי המניות בעולם יורדים, לעומת הדולר שמתחזק והסחורות שמתאוששות משפל של שבע שנים. וכשכולם פסימיים - מתרבים הסימנים לתיקון.

פעם בחיים
האינדיקטורים הכלכליים מצביעים על העמקת המשבר הכלכלי בעולם. כלכלות ארה"ב, אירופה, יפן ומדינות הפסיפיק שרויות במיתון העמוק ביותר מאז מלחמת העולם השנייה. פגיעה קשה ביותר ספגו מדינות אירופה ובראשן בריטניה, גרמניה וצרפת ובעקבותיהן מרבית חברות גוש היורו. פגיעה קשה ספגו גם מדינות מזרח אירופה שפנו בבקשת סיוע חירום כלכלי להצלתן. כעת מתחיל המשבר לפגוע גם בכלכלות המתפתחות באסיה.
העתיד לא נראה טוב יותר. על פי ההערכות האופטימיות ביותר, והן אינן רבות, צפויה הכלכלה העולמית להתחיל להתאושש במהלך השנה הבאה. כך גם התנסח הנגיד ברננקי בשבוע שעבר. רבים מעריכים שהתאוששות כזו לא תבוא לפני שנת 2011. המשקיעים בשווקים הפיננסיים מחליפים דיסקט ונערכים לתקופת בצורת בשווקים.
הביטוי להערכות פסימיות אלה הוא הבריחה של ההשקעות מכל אפיק שיש בו סיכון - מניות, אג"חים בסיכון, סחורות, מטבעות של מדינות בסיכון, אך גם ירידה חדה בפעילות של השווקים הפיננסיים ועלייה במחירי הביטוחים (הגנות) מפני קטסטרופות. אחרי ההפתעות שאיש לא יכול היה לחזותן בשנת 2008, לא ניתן כיום לפסול שום תסריט. תמחור מחדש של אירועי קיצון, שבעבר לא נלקחו בחשבון כאפשריים, מזניק את מחירי ההגנות.
אלא שבמצבי קיצון מסוג זה, בהן שולטים התסריטים הקטסטרופליים, דווקא עשויות לצוץ הפתעות לטובה, תרחישים חיוביים שלא נלקחו בחשבון כריאליים. המצב הנוכחי בשווקים הפיננסיים ובפסיכולוגיה של המשקיעים הינם כר מוצלח להיווצרות מהפכים חדים ולתיקונים טכניים קצרים אבל עוצמתים בשווקים.
רמות המחירים הנוכחיות בשווקי המניות, החוב והסחורות מגלמים (כמעט) את כל החדשות הרעות. הסיכוי לשיפור המצב לא נלקח כלל בחשבון. מרבית המשקיעים בעולם (97%) פסימיים. אין סימן טוב לכך שהתיקון בשווקים קרוב.

שווקי המניות
מרבית שווקי המניות המשיכו לרדת גם השבוע עקב התגברות חששות המשקיעים מהמשך הידרדרות הכלכלה העולמית. בארה"ב ירדו מדדי המניות בין 4% ל-5% לרמות שפל של 12 שנים תוך שהם משלימים ירידה של 12% עד 18% מתחילת השנה. מניות הפיננסים אמנם עלו השבוע ב-2% אך נסוגו בחודש פברואר 18% וכמעט 40% מתחילת השנה. השבוע פורסם כי מספר הבנקים הנכללים ברשימת המוסדות הפיננסיים הבעייתיים של התאגיד הפדרלי לביטוח פיקדונות בארה"ב זינק בכמעט 50% ברבעון הרביעי וכיום נכללים בו 171 בנקים. זאת לאחר שבשנת 2008 הציגו המוסדות הפיננסיים הפסדים ומחיקות בסכום של 1.1 טריליון דולר. בהמשך השנה צפויים להצטרף למועדון המפוקפק הזה עוד עשרות בנקים (בדר"כ אזוריים). מניות סוכנויות המשכנתאות ירדו כל אחת למחיר של 42 סנט, שתי מניות בפחות מדולר אחד. מדד מניות התחבורה ירד השבוע ב-7%, מתחילת החודש 16% ושלושים אחוז השנה. השבוע פורסם כי אלפי מטוסים צפויים להיות מקורקעים בשנה הקרובה עקב צפי לירידה חדה בפעילות הענף. בתשעת החודשים האחרונים ירדו מניות התחבורה ביותר מ-55%.
יפן עלתה השבוע ב-2% אך נסוגה ב-5% החודש וב-15% מתחילת השנה. למרות היחלשות מבורכת השבוע של היין היפני בכ-4.6%, המשיך הניקיי לסגת ביחס למטבע שלו, דבר שממחיש חוסר אמון גדול מצד המשקיעים ביכולת היצואנים לשפר את הכנסותיהם נוכח המיתון הכבד. היין נסחר כחמישה אחוזים מעל רמת השפל של 26 שנה שנקבעה בסוף חודש אוקטובר והדבר מעיד על כך שהסכנה (מפני
המשך חד של הירידות) עוד לא חלפה.
מדד מניות השווקים המתפתחים ירד השבוע ב-1.4%, בחודש פברואר ב-6% ומתחילת השנה ב-15%. בורסת מוסקבה עלתה השבוע ב-7% וסין לעומתה ירדה ב-8%. המוכרים ממשיכים לשלוט בשוק ולאחר שהבקיעו (כפי שהערכנו) השבוע את התמיכה ב-21.5 דולר, צפוי מדד מניות השווקים המתפתחים להמשיך לסגת. אנו ממליצים להתרחק בשל זה מהשוק.
מדד הפחד VIX - ירד השבוע ב-6% למרות ירידת מחירי המניות. הדבר משקף את הירידה בסטיות תקן שדורשים כותבי החוזים. האם מרמז הדבר תיקון טכני בשווקי המניות בטווח הקצר?

שווקי הסחורות
מחיר הסחורות עלה השבוע בכשלושה אחוזים ל-212 דולר לאחר שכבר ירד לשפל של שבע שנים - 200 דולר. בשוק מתנהל איסוף זהיר וסלקטיבי של סחורה מצד משקיעים. בשבעת החודשים שחלפו, ירדו מחירי הסחורות בחמישים וחמישה אחוזים, זאת בעיקר עקב החשש מהעמקת המיתון הכלכלי בחודשים הקרובים. הרמה הנוכחית, הזהה לזו של שנת 2002, אטרקטיבית להשקעה ועשויה לקרוץ למשקיעים סבלניים המעריכים שהתאוששות עתידית של כלכלת ארה"ב תלווה בהתפרצות אינפלציונית ובעלייה חדה של מחירי הסחורות. מומלץ לנצל כל מימוש להגדלת החשיפה.
מחיר חבית נפט (45 דולר) התאושש השבוע בשיעור של 15%, בעקבות נתון שהצביע על ירידה במלאי הנפט בארה"ב. בחודשיים האחרונים נסחר הנפט בין 35 דולר ל-49 דולר ולהערכתנו ירד מחיר הנפט כתוצאה מהעמקת המיתון העולמי וירידת הביקושים. אנו מעריכים כי רכישת נפט מתחת ל-40 דולר כחלק קטן מהאפיק המנייתי של תיק השקעות נראית לנו השקעה נכונה למשקיע הסבלן ועשויה להניב תשואה נאה בטווח הבינוני.
הזהב ירד השבוע בששה אחוזים ונקבע על 942 דולר. מדובר להערכתנו במימוש רווחים טבעי שנכון לנצלו לצורך רכישת נכס דפנסיבי לעיתות מצוקה. במקביל לירידה זו ירד מחיר הכסף השבוע בעשרה אחוזים.

שווקי המטבעות
זה היה השבוע של הדולר שהתחזק מול מרבית המטבעות המובילים.
היין היפני נחלש השבוע מול הדולר ב-4.6% לאחר שהתחזק ב-23% מאז אוגוסט. היחלשות זו של היין היפני בוודאי משמחת את היצואנים, שנאלצו לספוג הפסדים כבדים בשנה החולפת אך ספק אם היא משפרת כעת את מצבם באופן משמעותי.
היורו (1.268 דולר) נחלש השבוע בכ-1.2% בהשוואה לדולר. בחודש קרוב ינסו משקיעי הדולר להבקיע את רמת 1.25 דולר ליורו. אם יצליחו צפוי הדולר להתחזק לעבר 1.20 דולר. המצב הכלכלי בגוש היורו ממשיך להידרדר ונראה שה-ECB ילך בעקבות ה"פד" ויפחית את הריבית בגוש היורו, בעקבות נתוני הצמיחה (1.5%-) של גוש היורו ברבעון הרביעי, הנסיגה החדה ביותר בשלוש עשרה קיומו של גוש היורו. גם עמדת הממשל החדש בארה"ב לגבי רצונו בדולר חזק בכל מחיר תומכת בהיחלשות היורו.
הפאונד נחלש השבוע בכ-0.9% ונראה שהמוכרים מתקשים לפרוץ את רמת 1.42 דולר. אנו סבורים שעוד לא ראינו את השפל נוכח מצבה העגום של כלכלת בריטניה, שהיא אחת הנפגעות המרכזיות מהמשבר הכלכלי הגלובלי ושרויה כעת במיתון העמוק ביותר מאז שנות הארבעים. על פי ההערכות תיסוג הצמיחה בבריטניה בשנת 2009 בכ-2.7%. על פי תרחיש זה עשוי הפאונד להיחלש מתחת ל-1.35 דולר.
על פי הערכות של הבנק המרכזי צפוי התוצר המקומי הגולמי להתכווץ בכ-2.7% בשנת 2009 תוך גידול שיעור האבטלה ל-8%. ה-BOE הפחית את הריבית במחצית האחוז ל-1%, שפל כל הזמנים משנת 1694 ונראה שצפויות עוד הפחתות ריבית וצעדים נוספים. מדהים כיצד קורסת כלכלה של אחת מהמדינות המובילות והחשובות בעולם.
השקל (4.162 שקל) שמר על כוחו. במהלך השבוע טיפס הדולר ל-4.20 אך לא הצליח לצבור מומנטום ונסוג. השבוע יתחדשו הניסיונות לפרוץ את רף 4.2 שקל. פריצה כזו תעודד את המשך תנועת הדולר לעבר 4.25 שקל.

שוק האג"ח בישראל
אגרות חוב ממשלתיות - הודעת בנק ישראל על תוכניתו לרכוש אג"ח ממשלתי היתה כנראה מגולמת בשוק, שכן מאז ההודעה נרשמו שבעה ימי ירידות רצופים במחירי האג"ח. סחרנים טווח קצר ממולחים מנצלים את נכונותו של בנק ישראל לרכוש אג"חים במחירים טובים ונפטרים מסחורה.
אגרות חוב שקליות של ממשלת ישראל - מחיר אג"ח ממשלתי שקלי מסוג שחר לטווח של מעל לחמש שנים ירד השבוע בכ-1.8% לאחר שהעפיל לשיא של כל הזמנים תוך שהוא משאיר מאחור כל אלטרנטיבת השקעה סולידית אחרת. ההערכות לגבי המשך הוזלת אפשרית של מחירי ההון ברבע אחוז נוסף, רכישות אג"ח ממשלתי ע"י בנק ישראל וצמצום הלחצים האינפלציוניים (עקב ירידת מחירי הנפט והסחורות וההאטה במשק) מעודדות המשך הסטת כספים לעבר אפיק זה. מאז שהושק נמצא האפיק השקלי בראש טבלת אפיקי ההשקעה הסולידיים ונהנה מהסטה הולכת וגוברת של כספי המשקיעים.
אגרות חוב צמודות מדד של ממשלת ישראל – מחירי האגרות הצמודות הממשלתיות ירדו השבוע בכ-1.2% והדבר מיוחס למימוש רווחים טבעי ובריא. אנו סבורים שמימוש זה קרוב לסיומו ונכון לנצלו להגדלת החשיפה. ההערכות לגבי מדדים שליליים גם בחודשי פברואר ומרץ ביחד עם תוכנית רכישת האג"ח הממשלתי מאפשרות להניח שהתשואות לא תעלינה, דבר שצפוי לעודד המשך הסטת כספי המשקיעים מאפיקי ההשקעה השקליים הקצרים והצמודים הקצרים, שהתשואות השנתיות הגלומות בהן אינן אטרקטיביות (אפסיות), לעבר האג"חים הממשלתיים בעלי הטווחים הבינוניים והארוכים. השנה האחרונה הראתה למשקיעים כי מי שהלך על בטוח הרוויח. עקרון זה של השקעה בטוחה ב-100%, אגב, היה תמיד הקו המנחה עבור מרבית כספי הציבור.
אגרות החוב הקונצרניות צמודות מדד - מדד אג"ח הקונצרניות ירד השבוע בשיעור 1.8%, כשאת הירידה הבולטת רשם מדד תל-בונד 40 2.8%. מדד תל-בונד 20 ירד ב-1.2% ומדד תל- בונד 60 ירד ב-1.6%. ברמה הנוכחית מגלמים מדדי התל-בונד תשואה שנתית לפידיון של 5.57% בתל-בונד 20, 8.53% בתל-בונד 40 ו-6.7% בתל-בונד 60. בחודש האחרון היגיעו הקונים בתל בונד 20 ב-5.8% ומכרו ב-5% ובתל-בונד 60 באו קונים ב-6.95% והמוכרים ב-6.4%. פער המחירים בין האגרות הקונצרניות לאגרות הממשלתיות התרחב השבוע ל-20.3% לאחר שכבר ירד ל-16% (לעומת 34% בסוף שנת 200. למרות שאנו ממשיכים לטעון שפער זה מצביע על כשל שוק חמור ועל תמחור לא הגיוני היוצר הזדמנות השקעה טובה לטווח ארוך, אנו סבורים כי באווירה השלילית הנוכחית בשווקים עשוי צמצום אפילו חלקי של מירווח זה לקחת זמן. זאת כי בעיני חלק מן המשקיעים משקפות האג"ח הקונצרניות את מצבו האמיתי של המשק וכל עוד לא ישתפר מצב הפירמות והמשק הם ידרשו קיומו של פער זה ויעדיפו השקעה באגרות הממשלתיות. עם זאת, האפשרות שבנק ישראל יבצע בעתיד רכישה גם של אג"ח קונצרניות בוודאי תצמצם משמעותית את המירווח בינן לאגרות הממשלתיות, אך גם ללא רכישה כזו צפויה רכישת האג"ח הממשלתיות מצד בנק ישראל להשפיע לטובה על האפיק הקונצרני.

שוק האג"ח בארה"ב
האג"ח הממשלתיות - לאחר שבועיים של ירידת התשואות ושיפוע עקום התשואה התהפכה המגמה. שיפוע עקום התשואה עלה השבוע בחמש עשרה נ"ב והתשואות לעשר ושלושים שנה עלו בשתי עשיריות האחוז. מחירי האג"ח הממשלתי לטווח של מעל עשר שנים ירדו השבוע בכשני אחוזים וכ-15% מתחילת השנה.
אגרות צמודות לאינפלציה (Tips) - אגרות החוב הצמודות לאינפלציה של ממשלת ארה"ב ירדו השבוע בכ-2.9%. ירידה חדה זו משקפת העדר חשש מלחצים אינפלציוניים בטווח הקצר. עם זאת, קיים חשש להתגברות גידול בציפיות האינפלציוניות בטווח הבינוני. הדבר בא לידי ביטוי בעליית מחירי אגרות ה-Tips בקצב גדול יותר מתחילת השנה מעליית מחירי האגרות הממשלתיות הלא צמודות.
אגרות חוב קונצרניות - ירדו השבוע ב-3.8% ומתחילת השנה ב-6.4%. אגרות החוב HY ירדו השבוע ב-6.4% ומתחילת השנה ב-11.5%.