בשנת 1933, אישה אוסטרית צעירה ויפה
הורידה את בגדיה לבקשתו של במאי קולנוע.
היא רצה ביער, עירומה.
היא שחתה באגם, עירומה.
הסרט הפופולרי ביותר בשנת 1933
היה קינג קונג. אבל כולם בהוליווד
דיברו רק על הסרט השערורייתי הזה
עם האישה האוסטרית הצעירה והמהממת.
לואיס ב. מאייר, מאולפני הענק MGM,
אמר שהיא האישה היפה ביותר בעולם.
הסרט נאסר להקרנה כמעט בכל מקום,
מה שהפך אותו כמובן לעוד יותר פופולרי.
מוסוליני, על פי הדיווחים, סירב למכור את
העותק שלו בכל מחיר.
כוכבת הסרט, שנקרא "אקסטזי", הייתה
הדוויג קיזלר. היא אמרה על עצמה שסוד
יופייה היה "לעמוד שם ולהיראות טיפשה".
במציאות, קיזלר הייתה הכול חוץ מטיפשה.
בזמן שיצרה את "אקסטזי", קיזלר הייתה
נשואה לאחד הגברים העשירים ביותר באוסטריה.
פרידריך מנדל היה יצרן הנשק המוביל
של אוסטריה. חברתו תהפוך לספקית
מרכזית לנאצים.
מנדל השתמש באשתו הצעירה והיפה
כמוצג בארוחות עסקיות חשובות עם
נציגי הכוחות הפשיסטיים האוסטריים,
האיטלקיים והגרמניים.
אחד הנושאים האהובים על מנדל במפגשים
האלה - שכללו ארוחות עם היטלר ומוסוליני -
היה הטכנולוגיה שקשורה לטורפדו ולטילים
מונחים שנשלטים על ידי רדיו.
כיהודייה, קיזלר שנאה את הנאצים.
היא תיעבה את שאיפותיו העסקיות של בעלה,
ועשתה הכול כדי לא לשחק את המשחק שלו.
מנדל הגיב לאשתו העקשנית בכליאתה
בטירה שלו, שלוס שוורצנאו.
בשנת 1937 היא הצליחה להימלט משם.
היא סיממה את המשרתת שלה, התגנבה
מהטירה כשהיא לבושה בבגדי המשרתת,
ומכרה את תכשיטיה כדי לממן נסיעה ללונדון.
היא יצאה בדיוק בזמן. בשנת 1938,
גרמניה סיפחה את אוסטריה. הנאצים השתלטו
על מפעלו של מנדל. מכיוון שהוא היה חצי יהודי.
גם הוא נמלט, לברזיל. (מאוחר יותר, הוא הפך
ליועץ לנשיא הפופוליסטי האייקוני של
ארגנטינה, חואן פרון.)
בלונדון, קיזלר ארגנה פגישה עם לואי ב. מאייר
מאולפני MGM.היא חתמה איתו על חוזה ארוך טווח,
והפכה לאחת הכוכבות הגדולות ביותר של MGM.
היא הופיעה ביותר מ-20 סרטים.
היא שיחקה יחד עם קלארק גייבל, ג'ודי גרלנד
ואפילו עם בוב הופ. כל אחד משבעת סרטי MGM
הראשונים שלה היה שובר קופות.
אבל קיזלר התעניינה הרבה יותר במאבק
בנאצים מאשר ביצירת סרטים.
בשיא תהילתה, בשנת 1942, היא פיתחה
מערכת תקשורת מסוג חדש, המותאמת
לשליחת הודעות מקודדות שלא ניתנות לשיבוש.
היא בנתה מערכת שתאפשר לטורפדו
ולפצצות מונחות להגיע תמיד למטרותיהן
ללא הפרעה. היא בנתה מערכת להרוג נאצים.
עד שנות ה-40, גם הנאצים וגם הכוחות
של בעלות הברית השתמשו בסוג של
טכנולוגיית רדיו בתדר יחיד, שבעלה
לשעבר של קיזלר מכר להם.
רובכם לא תזהו את השם הדי קיזלר.
אבל סביר להניח שכל מי שקורא את הפוסט
הזה בגיל מסוים, יזכור את אחת היפות הגדולות
של תור הזהב של הוליווד - הדי למאר.
זה השם שלואי בי. מאייר נתן לשחקנית הפרס שלו.
הטקסט הופיע אצל "עולם מוזר"
תרגום מאנגלית לעברית - חמדה גלעד©
ואני אוסיף -
הפוסט כבר ארוך מדי, אבל לטובת
ה'דור אשר לא ידע את הדי למאר',
אני אתן עוד קצת רקע.
היא נולדה ב-9 בנובמבר 1914 בווינה,
למשפחה יהודית משכילה.
כבר בגיל צעיר התבלטה ביופייה ובכישרון
המשחק שלה, וזכתה בתשומת לב בינלאומית
בזכות הסרט השערורייתי Ecstasy,שבו היא
הופיעה בעירום מלא, דבר שהיה חסר תקדים
באותה תקופה.
לאחר שנמלטה מנישואים מדכאים עם תעשיין
הנשק פרידריך מנדל, עברה ללונדון ומשם להוליווד.
בזמן מלחמת העולם השנייה, היא פיתחה
(לא לבד, אלא יחד עם המלחין ג'ורג' אנטייל)
מערכת תקשורת סודית מבוססת
'שינוי תדרים' (Frequency Hopping)
שנועדה למנוע שיבוש של טילים מונחים.
ההמצאה שלה לא התקבלה אז, אך היא הפכה
לבסיס לטכנולוגיות כמו Wi-Fi, Bluetooth,
תקשורת סלולרית מוצפנת ו-GPS.
רק בשנות ה-90 היא זכתה להכרה על תרומתה,
כולל פרס מה-Electronic Frontier Foundation.
ב-2014 היא הוכנסה להיכל התהילה של
הממציאים בארצות הברית.
חייה היו מלאים בתהפוכות:
שש מערכות נישואים, מאבקים משפטיים,
ופרישה מהקולנוע ב-1958.
היא נפטרה בשנת 2000 בפלורידה, כשהיא
חיה בפרטיות יחסית, אך זכרה נותר חי כאגדה
של 'אישה שהייתה הרבה יותר מרק פנים יפות'.
המשפט שצוטט ממנה פעמים רבות:
"האנשים המציאו לי תדמית – אני לא גיבורה
של סרטים. אני פשוט ממציאה שנאלצה
להיות שחקנית."
מי שמכיר ומי שלא מכיר - תודו שזה
סיפור מעניין על שילוב של יופי, חוכמה,
יצירתיות, תשוקה (6 בעלים!) והכרה מאוחרת;
ההמצאה שלה זכתה לקרדיט רק 14 שנים
אחרי מותה.
הגב עם ציטוט