הסיפור המושתק של מרד החשמונאים. חנוכה עם טוויסט.
זוכריםות את הסרט "לב אמיץ"? מעבר לזה שפעם מל גיבסון היה חתיך (לא הסגנון שלי, אבל ללא ספק זכר אלפא), יש בסרט עדות לחוק נוראי שהוחל על ידי מלכים ושליטים שונים בכדי לדכא את העמים עליהם שלטו. וזהו חוק הלילה הראשון.
חוק בו הכלה נמסרה לאונס על ידי השליט בליל כלולותיה, מנהג שהיה מקובל בעולם העתיק. לפי העדויות במשך יותר מ-4000 שנה נשים נאנסו בליל כלולותיהן על ידי השליט או מפקדיו. המנהג מתועד לראשונה בעלילות גילגמש, כ- 2,500 לפני הספירה. בלוח אבן שנחשף בחפירות נינווה, תובע המלך הרודן גילגמש כי לשליט יש את "זכות הלילה הראשון" ועל בתולות העיר להגיע למיטתו בליל כלולותיהן.
חוק הלילה הראשון חוזר ומופיע במקורות שונים לאורך אלפי שנות היסטוריה: בגזרות היווניות, בגזירות אדריאנוס הרומי, בימי הביניים, ואפילו בתקופת העבדות בארה"ב. בספר "מסעי ישראל", מתועד שבכורדיסטאן נמשך "חוק הלילה הראשון" עד לפני כ-200 שנה ובוטל בשל כלה-בתולה שנלקחה אל השליט המקומי והצליחה לרצוח אותו.
ואיך זה קשור למרד החשמונאים?
בחנוכה 2017 הוזמנתי לקחת חלק בערב מיוחד שנושאו היה ניסים. באותה שנה נחשפתי ע"י סיגל לאה רוה זיכרונה לברכה, ו Dganit Amir, לסיפור יוצא הדופן של חנה יהודית המכבית (למעשה כותבים מקבית), סיפור שתחילתו בחוק הלילה הראשון, וזה מה שבחרתי להביא לערב הניסים.
הסיפור עדיין אקטואלי מאין כמוהו, ורבים לא מכירים אותו, אז הנה הוא לפניכם.
נתחיל. מה הוביל למרד החשמונאים?
הימים ימי בית שני. התקופה ההלניסטית. מבלי להיכנס לפרטי פרטים, הניסיון היה "ליוון" את היהודים תושבי הארץ. אמנם למפגש של התושבים עם התרבות היוונית ההלניסטית הייתה השפעה מפרה על התרבות ועל היצירה היהודית, הם אימצו את התרבות, האדריכלות, אפשר לראות את ההשפעה בפסיפסים שנותרו בבתי כנסת מהימים הללו וכדומה. אך המפגש הזה גם עורר מתחים ועימותים על רקע דתי ותרבותי: בעיקר סביב האמונה היהודית באל אחד ובתורתו לעומת תרבות יוון האלילית.
המאבק הפנימי היה בין המתייוונים, היהודים שברובם היו אריסטוקרטים, אמידים, עשירים, שתמכו בתרבות היוונית ובצביון החיים היווני ובין היהודים שרצו לשמור, לעיתים בקנאות, על הדת.
על רקע המאבק הזה באו גזרות הדת של אנטיוכוס אפיפנס, שהיו חסרות תקדים בתולדות ישראל ונועדו להביא ל"עקירתה משורש של הדת היהודית מכל שכבות האומה בארץ ישראל".
גזרות אנטיוכוס שמופיעות בספר מקבים:
האם ייתכן שהמרד לא פרץ ממניעים דתיים בלבד?
הגזרות של אנטיוכוס היו קשות. בגללן, פרץ בסוף המרד. אך היתה עוד גזרה. ועליה פחות מדברים, על אף האזכורים במקורות. כלומר, מדברים, אך לא כחלק מהסיפור הקאנוני של חנוכה. ובטח שלא בבתי הספר של ילדינו. וזוהי גזרת חוק הלילה הראשון.
אני חוזרת לסצנת החתונה בסרט לב אמיץ. מי שצפה בסרט ראה איך נראתה חתונה, הכלה יודעת שהיא תימסר לאונס, האורחים יודעים ושותקים. נבוכים..
מה היתה מטרת החוק? שליטים השתמשו בפגיעה מינית ככלי לשבור את נפשן של נשים, ולמוטט את רוחם של גברים: אבות שלא הצליחו להגן על ילדתם הקטנה, אחים, וארוסים שנותרו חסרי אונים. השליטים ההם ידעו: קל יותר לשלוט על אנשים שרוחם נשברה! זהו חוק היוצר "הפרד ומשול" בין נשים וגברים. ובכך מחליש את העם כולו.
"ועל ידי אישה נעשה הנס" – חנה בת מתתיהו החשמונאי.
במדרשים מסופר על חנה הנערה המקבית אשר הצליחה במנהיגות מלאת אומץ לב לקטוע את חוק הלילה הראשון. הסיפור של החשמונאית הגיבורה מופיע באחד מהנוסחים של "מגילת אנטיוכוס" בכתב יד מהמאה ה-14 (בתמונות צירפתי תמונה ושם קטע הטקסט).
עכשיו, בואו נזכור שמדובר בנערה. בימים האלו התחתנו צעירים, בגיל 16,15.
במגילה מסופר: לפני החתונה "כשישבו לסעוד עמדה חנה בת מתתיהו", היא קרעה את בגדיה, עמדה עירומה בפני העם ודרשה מחמשת אחיה, שיצאו וילחמו עבורה כפי שעשו בני יעקב עבור אחותם דינה שנאנסה. בתחילה יהודה והאחים האחרים רצו לשרוף אותה, להרוג אותה. מה פתאום היא פשטה כך את בגדיה? הם רתחו, אך היא שכנעה אותם לעמוד לצדה, וללחום כנגד חוק הלילה הראשון.
איך?! הם פחדו פחד מוות, הרי גזרות המלך אנטיוכוס ציוו להרוג את כל מי שמפר אותן.
למרות תגובתם הזועמת, חנה פונה אל אחיה בכינוי חסידים. היא רואה עמוק יותר, דרך הכעס והפחד שלהם, אל תוך ליבם. אלה האחים שלה. והיא מצליחה לרתום אותם להפסיק לשתוק. היא אומרת להם שהיא מעדיפה שהם יראו אותה עירומה ושלא יתעלל בה הערל הטמא.
היא אומרת בקול רם את מה שכולם ידעו – אנו מתכוננים לחגוג את חתונתי, אני בדרך להיאנס, וכולכם שותקים. כאשר שמעו אותה, הם בכו. בכו ולבשו שקים, והתאבלו.
"אחרי זאת יצאו חמישה בני מתתיהו... וילחמו בעמים ההם".
וכך, על פי המדרש, פרץ מרד החשמונאים שאת ניצחונו אנו חוגגים בחנוכה, והוקמה ממלכת החשמונאים שהפכה סמל לגבורה, חירות ועצמאות.
יש לסיפור של חנה החשמונאית מסר של אחדות. נשים וגברים הפועלים יחד מצליחים להפסיק אונס, ופגיעה מינית.
סיפור גבורתה של חנה השתמר בקהילות הים התיכון וצפון אפריקה: מרוקו, תוניסיה, לוב, אלג'יר, סלוניקי וקושטא. בחלק מהקהילות האלו חגגו בחנוכה את ראש-חודש-לבנות, ביום חגיגה של אחוות נשים וקירוב לבבות.
אז נס פך השמן או חוק הלילה הראשון?
הפגיעה המינית הסיסטמתית של "חוק הלילה הראשון" יצרה השתקה וכך נעלם לו הסיפור של חנה מהקאנון המוכר של חנוכה. הסיפור מופיע במקורות, ועל אף שהוא נלמד בחוגים דתיים, הוא לא מדובר כחלק מסיפור החג. לשם כך הוקם המיזם החברתי של "חנה הנערה המקבית" אשר שואף להוציא את הסיפור של חנה מן המחשכים. להוציא לאור, כדי שנכיר את כל שורשי החג, ולא נתבייש לספרם.
בימינו אנחנו נחרדים ממעשים שאולי בעבר היו נורמה. ומעשים, שלצערנו עדיין מתרחשים מעל ומתחת לפני השטח. כדי לשנות את המציאות, ולשחרר את הטראומות שטבועות בנו, בכולנו, כזיכרון קולקטיבי רב דורי, אנחנו חייבים לשנות את השיח.
"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה, שבמקום להילחם בחושך, עלינו להגביר את האור." א.ד. גורדון.
כשהמיניות בריאה, כשיש שיח ושלום בין המינים, בין המגדרים, אנחנו יכולים לשתף פעולה בשינוי. להיזכר בכוחות שלנו. והרי, מזה בדיוק השליטים ההם פחדו, מגברים ונשים הזוכרים את כוחותיהם וחלומותיהם ופועלים יחד.
לכן אני מתחבר לסיפור של חנה המקבית. יש בו התפכחות. נעשית בו פעולה, ביחד. והוא מאפשר מקום לסיפור חדש. במקום להשתיק, ולפחד, ולהגביר את החושך, אנו מדברים, שמים על השולחן את המעוות, ודורשים שינוי. אחיה של חנה פתחו במלחמה, כדי להפסיק את חוק הלילה הראשון.
כיצד נוכל להגביר את האור בימינו? האם לנצח נילחם? הלוואי שתימצא דרך, ברור לי שהיא צריכה להימצא יחדיו. כולנו נפגעים בדרך. גברים ונשים כאחד.
הפסקת ההשתקה היא הצעד הראשון להחלמה מטראומה.
חוזר לסיפור חנוכה, ובסיפור הזה יש נס.
כולנו מוצאים את עצמנו בסיטואציות שונות שבהן אנו משתיקים את עצמנו. סביב פגיעות, אך לא רק. גם במקום העבודה, בזוגיות, או במערכות יחסים משפחתיות. כמנהיגים, כמדריכים, כהורים. בחנוכה אנו מתכנסים גם כדי לדבר על ניסים. נס זה להפסיק לשתוק. בכדי ליצור שינוי לא ניתן להשתמש במילים שליליות, אז במילים חיוביות – להתחיל להשמיע קול.
ככל שנשמיע את קולנו, נתחבר לרצונות שלנו ולכוח החיים שזורם דרכנו, ניסים יקרו.
ככל שנוכל לעשות את הדברים ביחד, בהבנה שרק יחד יווצר שינוי, יקרו ניסים.
מעוז צור עם בית חדש:
סיפור חדש - בו נשים וגברים יחד אומרים: די להשתקה ולאלימות מינית. מידי שנה בחנוכה אנו חוגגים את הניצחון שהושג בזכות חנה המקבית.
במיזם נכתב בית חדש. תוכלו לראותו מצורף בתמונות.
חג שמח! חג של אור, ניסים, וחיבורים.
ולמי שאוהב.ת מקורות, הנה הם:
עדויות לחוק הלילה הראשון בימי בית שני:
- בגמרא במסכת כתובות ג', הרמב"ם מתייחס להלכות "תבעל להגמון" (רמב"ם ריש הלכות חנוכה) ואומר כי "בבית שני כשמלכי יוון גזרו גזירות ...ופשטו ידם בממונם ובבנותיהם...".
- בתלמוד ירושלמי מסופר שאז תיקנו שהחתן יתייחד עם הכלה לפני כניסתה לחופה.
- במגילת אנטיוכוס מפורטת הגזירה "שלא תבוא נערה אצל בעלה, עד אשר תבוא תחילה אל המלך"
- רש"י אומר: "שגזרו היוונים על כל בתולות הנשואות להיבעל לטפסר [=פקיד מלכותי בכיר] תחילה. ועל ידי אישה נעשה הנס."
הגזרות המופיעות בספר מקבים א' (בכלליות):
- דרישה לחלל שבתות וחגים.
- טימוא בית המקדש - בניית מזבחות עבודה זרה והקרבת חיות טמאות.
- איסור קיומה של ברית המילה.
- דרישה לאכול מאכלים לא כשרים.
- החלפת חוקי התורה בחוקת המלך ואיום בעונש מוות למי שייתפס מפר את הוראות המלך.
הגזרה שמופיעה בתלמודים ובמדרשים:
- זכות הלילה הראשון לנציב: כל אישה נמסרה בליל כלולותיה לאונס על ידי השליט.
לא משנה התקופה תמיד הממסד עושה ויעשה דברים שפלים כדי להצדיק את קיומו ושליטתו באנשים אל תתנו אמון מלא בממסדים תבדקו כול דבר ואם יש עוולה אל תחרישו תקומו יד אחת ותצעקו ותתלכדו
הגב עם ציטוט