מי דואגים החתמים?
חברות החיתום מוצאות את עצמן הבוקר בבעיה. דו״ח מטריד מאוד של רו״ח עופר אלקלעי, שבוחן את עסקת מכירת מניות התאחדות הסטודנטים בחברת איסתא בהנחה חריגה של 24% לפני כארבעה וחצי חודשים, קובע כי חברת החיתום של בית ההשקעות אי.בי.אי הציגה מצג שווא שהכשיל את הסטודנטים. "מכירת המניות שהחזיקה התאחדות הסטודנטים בחברת איסתא בוצעה בצורה לקויה, באופן שגרם לכך שכפי הנראה שולמה עמלה גבוהה יותר ממה שניתן היה לשלם לחברת אי.בי.אי חיתום, וחשוב יותר - התמורה שקיבלה ההתאחדות בגין מניותיה נמוכה בצורה מהותית מהמקובל בשוק“, כותב אלקלעי.
חברות החיתום משמשות יותר ויותר כבנק השקעות, כזה שפונים אליו גם לקבל עצה עסקית, ולא רק להשתמש בקשריו בשוק ההון לטובת הפצת ניירות ערך או הנפקת חברה. החתמים - שהפיקוח עליהם דל - לא תמיד חושבים על טובת הצרכן. עסקת איסתא היא רק דוגמה לכך. לכן כדאי לכל מי שפונה לחתם לזכור דבר אחד: החתמים מסתכלים על שורת הרווח שלהם, ולא בהכרח על טובתו העסקית של הלקוח. ככה זה בחיתום.


עושק העו״ש יוביל לחקיקה?
לפני חצי יובל החלו הבנקים בישראל בדיאטה שנועדה לצמצם את ניגודי העניינים האינסופיים שלהם במשק הישראלי בכלל ובשוק ההון בפרט. זה היה מענה להמלצות ועדת החקירה הממלכתית שחקרה את קריסתם והלאמתם בתחילת שנות ה-80 (ועדת בייסקי). בסדרה של מהלכים שקרו מאז, נדרשו הבנקים להיפרד מהשליטה בתאגידים ריאליים, ובהמשך מקופות הגמל וקרנות הנאמנות. לפני כמה שנים אף נאלצו שני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי, להיפרד משתי חברות כרטיסי האשראי שהיו בבעלותם. כל מהלך ההיפרדות היה כרוך במאבק. הבנקים לא רצו לוותר על כלום. הם הזהירו שזה יחליש אותם ואת המשק, יפגע בעובדים, ומה לא.
והנה, את השנה יסיימו כנראה הבנקים עם רווחי שיא של יותר מ-20 מיליארד שקל לאחר מס. תארו לכם איזה קופון היו גוזרים מנהלי הבנקים אם לא הייתה מגבלת שכר בכירים. אגב את עיקר הרווח שלהם הבנקים גזרו ממרווח האשראי, אותו פער בין הריבית על הפיקדון שהבנק נותן לריבית על ההלוואות שהבנק גובה. כלומר על חשבוננו, מי שמפקידים להם כספים שבזכותם הם יכולים לתת הלוואות יקרות.
החזירות הזאת עלולה לעלות לבנקים ביוקר - ובעוד חקיקה נגדם. עד אז שווה לבדוק טוב טוב מה גובה הפיקדון שמקבלים בכל בנק, ולהשוות לתשואה הפנימית של קרן כספית. אתם עלולים להיות מופתעים.

דה-מרקר