בישראל:

* סקר הלמ"ס אודות "מצב העסקים בעת התפשטות הקורונה "מצביע על צפי לשיפור בהערכות העסקים לחודש יוני.
* על רקע החזרה ההדרגתית לפעילות נרשמה בחודש מאי עליה ביצוא .עם זאת ,רמת היצוא מבטאת ירידה של 5.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
* בפרסום מה- 10/6 ,צופים כלכלני ה-OECD כי כלכלת ישראל תתכווץ בשיעור של 6.2% השנה (בתרחיש שלא מניח גל התפרצות שני) . עם זאת ,באופן יחסי ,מעריך הארגון כי התוצר בישראל יתכווץ בשיעור מתון יותר מהממוצע ב-OECD .
כיוון לעתיד: המשך העלייה במספר הנדבקים עשוי להאט את קצב ההתאוששות במשק .בכל מקרה ,ההתאוששות בשוק העבודה צפויה להיות איטית יותר.

* סקר הלמ"ס אודות "מצב העסקים בעת התפשטות הקורונה" מצא ,כי הסרת המגבלות המהירה בחודש מאי הביאה לירידה בפגיעה בפדיון בפועל בהשוואה לציפיות הפגיעה בפדיון (כפי שדווחו בראשית מאי). בהערכות העסקים לחודש הקרוב נרשם שיפור לעומת סקרים קודמים -כ-29% מהעסקים אינם צופים פגיעה בפדיון החברה בחודש יוני (לשם השוואה ,בחודש אפריל ,שאופיין בשיא ברמת ההגבלות ,עמד שיעור זה על 12%). עם זאת ,קיימת שונות בין ענפים :בענפי ההיי-טק והפיננסים מעל 45% צופים שלא תהיה פגיעה בפדיון ביוני ,לעומת 14% בלבד בענף שירותי האוכל.

* על רקע החזרה ההדרגתית לפעילות, נרשמה בחודש מאי עליה ביצוא התעשייתי (7.5%+ ,לעומת חודש קודם). עם זאת ,רמת היצוא מבטאת ירידה של 4.5% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. אלמלא הגידול ביצוא רכיבים אלקטרוניים (כנראה ,על רקע חזרה לפעילות מורחבת במפעל אינטל בקרית גת) ,הירידה ביצוא התעשייתי הייתה כפולה (y/y).

לעומת זאת, ביבוא הסחורות נמשכת המגמה השלילית (6.5%-במאי ,m/m); ביבוא מוצרי צריכה מסתמנת ירידה ברבעון השני ,תוך ירידה חדה ביבוא כלי רכב פרטיים .על רקע מגמות אלו ,צפויה ברבעון השני ירידה נוספת בגירעון הסחר (התייחסות לעודף בחשבון השוטף ב-Q1בהמשך הסקירה.)

* גם באמון הצרכנים נרשם שיפור במאי :מדד אמון הצרכנים לחודש מאי עלה ל-14%- ,לאחר ירידה חדה בחודשים מרץ - אפריל .עם זאת ,המדד עדיין נמוך מרמתו ערב משבר הקורונה. הרכיב המתייחס ל"שינוי הצפוי במצב הכלכלי של משק הבית בשנה הקרובה "חזר להיות חיובי (משקף אופטימיות זהירה). מעניין לראות ,שעל אף השיפור שנרשם במדד הכולל ,ברכיב "כוונות של הפרטים לרכישות גדולות בשנה הקרובה "לא חל שינוי של ממש (עדיין שלילי מאוד) ,מה שאינו תומך בהתאוששות מהירה של הביקוש לדירות בתקופה הקרובה.

* העודף בחשבון השוטף עלה ברבעון הראשון ל-3.8 מיליארד דולר ,לעומת 3.5 מיליארד דולר ברבעון האחרון של 2019 (ובממוצע רבעוני ל-2019). העליה בעודף נתמכה בעליה בחשבון השירותים (0.7 מיליארד דולר) וירידה בגירעון בחשבון הסחורות (0.7-מיליארד דולר) ,לנוכח עליה קלה ביצוא הסחורות ,לצד ירידה קלה ביבוא .מנגד ,חלה ירידה חדה בהכנסות מהשקעות פיננסיות .ההשקעות הריאליות נטו (FDI )הסתכמו ב-2.9 מיליארד דולר (לעומת 2.5 מיליארד דולר בממוצע ל-2019) ,רמה נאה למדי .מסתבר ,כי הגורמים הבסיסיים המשיכו לתמוך בשקל גם ערב המשבר עם פרוץ המשבר ,מגמה שמסתמנת גם לגבי הרבעון השני.

* הגירעון בתקציב הממשלה כאחוז תוצר ממשיך במגמת הגידול ,6% במאי (גירעון מצטבר ב-12 החודשים האחרונים) ,אחרי 4.8% באפריל. בסה"כ ,מתחילת השנה נמדד גירעון של 46.2 מיליארד ש"ח ,ממנו 17.9 מיליארד ש"ח בחודש מאי .משבר הקורונה מתבטא בעליה בהוצאות הממשלה ובירידה חדה בהכנסות ממסים .נכון לסוף מאי ,אחוז הביצוע של התוכנית הכלכלית לסיוע עם התמודדות עם משבר הקורונה (במקור ,בהיקף של 88.4 מיליארד ש"ח) עומד נכון לסוף מאי על 43% (כולל התחייבויות). נזכיר ,כי בראשית יוני אישרה הממשלה את הרחבת תכנית הסיוע ב-14 מיליארד ש"ח נוספים .הגירעון ימשיך לגדול ,וצפוי לחצות את ה-10% תוצר עד סוף השנה.

* בפרסום מה- 10/6 ,צופה ה-OECD כי כלכלת ישראל תתכווץ בשיעור של 6.2% השנה (בתרחיש שלא מניח גל התפרצות שני) -תחזית פסימית יותר משל בנק ישראל (4.5%- ב-2020). עם זאת ,באופן יחסי ,מעריך הארגון כי התוצר בישראל יתכווץ בשיעור מתון יותר מהממוצע ב-OECD.

שוק האג"ח הממשלתיות בישראל:


* התשואות בישראל הספיקו לעלות בראשית השבוע,אך חזרו לרדת בעקבות הסנטימנט בעולם. בסיכום שבועי ,ירדו התשואות הארוכות - השקליות והצמודות -בכ-5 נ.ב. ,בממוצע .הבוקר (יום ראשון ) נסחרות איגרות החוב הממשלתיות במגמה מעורבת (עליית תשואות מתונה בחלק הקצר-בינוני של העקום ,וירידת תשואות מתונה בחלק הארוך -שקלי וצמוד.)

* בציפיות האינפלציה לא נרשם שינוי מהותי ,אחרי מספר שבועות של עליה בציפיות הגלומות בשוק.

* בנק ישראל פרסם כי במהלך חודש אפריל רכש אג"ח ממשלתי בשוק המשני בהיקף של 6 מיליארד ש"ח, אחרי רכישות של 4.7 מיליארד ש"ח ו-8.5 מיליארד ש"ח בחודשים אפריל ומרץ ,בהתאמה .בנק ישראל ימשיך להתערב בשוק האג"ח הממשלתי ,מה שיפחית את הלחצים לעליית תשואות הנובעים מעליה בהיקף הגיוסים של האוצר .אם יהיה צורך ,בנק ישראל עשוי להגדיל את תכנית הרכישות (מעבר ל-50 מיליארד ש"ח).

https://www.discountbank.co.il/DB/pr...-reviews?tab=1