המודל המתמטי של הקורונה: בסגר חלקי כל חולה מדביק עוד 1.35 בני אדם
האפידמיולוג ד"ר רמי יערי השתתף ביצירת מודל שמסייע למקבלי ההחלטות לגבש מדיניות להתמודד עם הנגיף. בין השאר ניתן ללמוד ממנו כי ככל שקצב ההדבקה מהיר יותר, כך מגיעים לשיא מהר יותר ומקצרים את תקופת המגיפה. בנוסף המודל עוסק בהתפלגות הצפויה של מקרי המוות מהנגיף
"יש שלוש אפשרויות פעולה להתמודד עם נגיף הקורונה", כך אומר האפידמיולוג ד''ר רמי יערי, שהיה שותף ליצירת המודל המתמטי שמבקש לנבא את קצב ההידבקות בקורונה, רמות החומרה של המחלה והתפלגות התמותה.
לדבריו, "האפשרות הראשונה היא לסגור הכל, כמו בסין, ולהביא את ההדבקה לאפס. הבעיה היא שאתה חייב לשמור על ההסגר לפרק זמן בלתי מוגבל כי הנגיף לא יעלם והוא ימשיך להסתובב בעולם. לכן חייבים לדאוג שהוא לא ישוב לישראל.
"בישראל נוקטים במדיניות ביניים - סגר חלקי. השיטה הזאת שתביא להפחתה אך קרוב לוודאי שלא תעצור לגמרי את ההתפשטות. השאלה הנשאלת במקרה כזה היא כמה זמן נוכל להחזיק מעמד במצב כזה מפני עד שיימצא חיסון יכול לעבור זמן רב.
"ויש את המודל ה'אנגלי' שכבר מתחילים לסגת ממנו. המודל מבוסס על ניסיון להגן על המבוגרים ולתת לנגיף להתפרץ חופשי ואז ישנה מגיפה גדולה שמגיע לכולם בתוך 3-4 חודשים. הבעיה כאן היא שלא לגמרי ברור מה יקרה עם אלה שכבר חלו: האם הם יכולים לחלות שוב או שהגוף מפתח חיסון? האם יש מצב שאנשים שחלו עדיין יישארו לא מחוסנים בסיבוב הבא? אז לא עשינו בזה כלום. הסכנה היא לא רק שלא ימצאו חיסון אלא גם לא יצליחו להגן לגמרי על המבוגרים ואז יגיעו לקריסה של מערכת הבריאות".
המודל שמתאר יערי, חוקר במכון גרטנר, הוא חלק ממערכת קבלת ההחלטות של משרד הבריאות ומציג הערכות לגבי תצאות של מספר תרחישים.

https://www.calcalist.co.il/local/ar...801662,00.html