מאקרו ישראל

לפי המדד המשולב, הצמיחה במשק ממשיכה להתמתן

קצב הגידול של המדד המשולב למצב המשק, ממשיך להתמתן בהדרגה והגיע לכ-3% ,הנמוך ביותר מאז שנת 2012. ההתמתנות ניכרת ברכיבים שונים של המדד, בפרט במסחר. ההאטה במדד המשולב משקפת שילוב בין התכנסות המשק לקצב הצמיחה הפוטנציאלי לבין השפעת ההאטה בכלכלה העולמית.

מלבד הכוחות הממתנים השונים, היעדרות ממשלה לאורך זמן תתחיל להיות מורגשת יותר בנתוני הצמיחה במשק ככל שתקופת "הביניים" תמשך יותר זמן.

למכור מניות או לקנות צמודים?

השכר הממוצע במשק המשיך לצמוח, אך הקצב השנתי ירד מכ-4% לכיוון כ-3% בחודשים האחרונים. הירידה בגידול במועסקים במשק שבאה לידי ביטוי בנתוני סקר כוח האדם שפורסם לפני שבועיים, ניכרת גם בנתוני המשרות שפורסמו בשבוע שעבר.

סך הגידול במשרות השכיר בשנה האחרונה היה הקטן ביותר מאז 2013 ,כאשר כל הירידה בגיוסים מקורה במגזר העסקי .יש להערכתנו מספר סיבות לירידה זו:

* שיעור אבטלה מאוד נמוך מקשה על מציאת עובדים.

* בגלל סיבות שונות קיימת האטה בפעילות בחלק מהענפים, כגון התעשייה, התקשורת או הבנייה.

* השכר הממוצע בסקטור העסקי (במחירים שוטפים) עלה בשנתיים האחרונות בשיעור הרבה יותר גבוה מהשכר בסקטור הציבורי ( 8% לעומת 3.8% ). נציין שהתמ"ג של הסקטור העסקי עלה בתקופה זו רק בכ- 9% (במחירים שוטפים). בדרך כלל התמ"ג העסקי צומח מהר יותר בהשוואה לשכר.

עלייה יחסית משמעותית בשכר בסקטור העסקי הייתה אמורה לדחוף אותנו לקניית אג"ח צמודות בציפייה לעלייה באינפלציה. אולם, הסקטור העסקי לא רק סובל מהאטה בצמיחה אלא גם מתקשה לגלגל התייקרויות על הצרכן, כפי שבא לידי ביטוי באינפלציה נמוכה. לא פלא שבמצב זה הוא מעדיף לגייס פחות עובדים.

כתוצאה מהאטה בגידול בכמות המשרות ובשכר הממוצע, קצב הגידול בסך השכר במשק ירד בחודשים האחרונים. זאת, יחד עם הקיפאון באשראי הצרכני, היוותה אחת הסיבות העיקריות להתמתנות בצריכה הפרטית.

שורה תחתונה:

1 .במבט קדימה, המגמה הנוכחית בשוק העבודה צפויה להימשך ולהאט את הצריכה הפרטית.

2 .העלייה בהוצאות השכר על רקע האטה בביקושים ואינפלציה נמוכה צפויים לפגוע ברווחיות החברות.

על רקע עלייה בגיוסים, הממשלה מפגינה אחריות תקציבית

הגירעון השנתי של הממשלה בחודש אוקטובר עמד על 3.7% תוצר לעומת היעד השנתי של 2.9% . בחודשים האחרונים נבלמה עלייה בגירעון.

הגירעון הגבוה בא לידי ביטוי בגידול בגיוסי נטו של הממשלה שעלו ב-12 החודשים האחרונים לכ- 53 מיליארד ₪, הסכום הגבוה ביותר מאז שנת 2013. העלייה בגיוסים הובילה לירידה ביחס כיסוי בהנפקות האוצר לרמה הנמוכה מאז 2017.

הממשלה הפגינה בשבוע שעבר נכונות לשמור על המסגרת התקציבית ע"י קיצוץ רוחבי שביצעה שנועד לממן את ההוצאות אליהם התחייבה שלא במסגרת התקציב המאושר.

כמו כן, פורסם שהחשב הכללי החמיר כללים לגבי התקשרויות של המשרדים לקראת סוף השנה, כדי להקטין עומס ההוצאות על השנה הבאה שתתחיל ללא תקציב מאושר.

שורה תחתונה: הממשלה הזמנית מפגינה עד עתה אחריות תקציבית כלפי השווקים וחברות הדירוג. לכן, העלייה בגיוסים לא צפויה לגרום בשלב זה לעליית תשואות.

https://www.meitavtrade.co.il/?Categ...ArticleID=3076