הירידה במחיר הגז מאפילה על אופציית היצוא מישראל ■ חברת החשמל בישראל תרכוש השנה גז מתמר ב-6.3 דולרים, בעוד שבמצרים - שמשלמת 4 דולרים - ידונו על הפחתה במחיר

בזמן שמחיר הגז שמשלמת חברת החשמל לתמר ממשיך לטפס וצפוי להגיע השנה ל-6.3 דולרים, במצרים ירד מחיר הגז לרמת הרצפה, 4 דולרים ליחידת חום. הקיטון במחיר הגז במצרים נובע מהירידה במחירי הנפט בעולם, שאליו מוצמד הגז בחוזה בין חברת הנפט הממשלתית המצרית (EGPC) לבין חברת האנרגיה האיטלקית ENI, ספקית הגז הגדולה במצרים.

זהו פער משמעותי של 35% ביחס למחיר ששילמה חברת החשמל לתמר ב-2018 - 6.1 דולרים ליחידת חום. באחרונה התחדשה הירידה במחירי הנפט בעולם, כך שמחירה של חבית נפט מסוג טקסס מתוק נפל בכ-30% מאוקטובר 2018 ל-53 דולר כיום. גם מחיר חבית נפט מסוג ברנט, שמשמש בנצ'מרק בחוזי הגז, ירד בשיעור דומה, ל-61 דולר כעת, או 51 דולר בסוף דצמבר 2018.

פרט להבלטת פערי התמחור עם ישראל, מחירי השפל במצרים מעלים השגות לגבי האפשרות ליצוא גז ישראלי. ב-2018 חתמו דלק קידוחים ונובל אנרג'י על שני חוזים ליצוא גז מלווייתן ותמר לדולפינוס המצרית. החוזה הראשון, שהוא מחייב (Firm), אמור לספק 3.5 BCM של גז בשנה מלווייתן. בחוזה השני אמור תמר לספק לדולפינוס גז על בסיס מזדמן (Interruptible). כלומר, השותפות יוכלו למכור גז למצרים על בסיס יכולת ההפקה ומקום פנוי בצנרת. החוזים כפופים להתקיימות תנאים מתלים.

לפי הערכות, המחיר ההתחלתי שבו יימכר גז לדולפינוס יסתכם ב-6-5 דולרים ליחידת חום. לכך יש להוסיף את עלות ההולכה בצינור EMG או בצינור הפאן־ערבי שעובר בירדן, שמוערכת ב-1-0.5 דולר ליחידת חום. זה אינו כולל את עלות השימוש בצנרת ההולכה במצרים ועמלות אפשריות בדרך.

ההערכה היא כי העלות הסופית של יחידת גז מישראל תגיע ללקוח הקצה במצרים (דולפינוס) ל-7 דולרים כמעט, וזאת, שעה שבמצרים קונים גז ב-4 דולרים ליחידת חום. הפער הניכר בין שני המחירים מאפיל על אפשרות יצוא הגז מישראל. מדוע שלקוחות במצרים ישלמו ביוקר על גז ישראלי, שעה שמחיר הגז הישראלי גבוה בכ-75% ממחיר הגז המצרי?





מצרים הגיעה באחרונה לעצמאות אנרגטית. בין 2016 ל-2018 נוספו לרזרבות הגז המצריות 40 טריליון רגל מעוקבת (TCF), כמות השווה ל-1,132 מיליארד מ"ק (BCM) של גז - יותר מכפול מכמות הגז בלווייתן. מדובר בכמות שתספק את תצרוכת הגז המצרית ל-15 השנים הבאות בערך. כמות הגז שנוספה מבוססת על כמה פרויקטים - שדה זוהר הענק, ווסט נייל דלתא, מאגר אטול (Atol) ושדה נורוס. זאת, עוד לפני תגלית אפשרית בשדה נור.

זוהר הוא שדה הגז הגדול ביותר שהתגלה בים התיכון. המאגר, שהתגלה ב-2015, מכיל 850 מיליארד מ"ק (BCM) של גז - כמעט פי שלושה מתמר ו-70%-40% יותר מהגז שבלווייתן (600 BCM לגרסת השותפות, או 500 BCM לגרסת המדינה). ההפקה מהמאגר עלתה באחרונה ל-2.4 מיליארד רגל מעוקבת ביום, ו-ENI פועלת להאיץ את קצב ההפקה ל-2.95 מיליארד רגל מעוקבת ביום ביולי.

ההתקדמות המהירה בזוהר איפשרה למצרים להגדיל את יצוא הגז מהמדינה. באחרונה הגדילה מצרים את כמות הגז שהיא מייצאת לחברת החשמל הירדנית (NEPCO) ל-100 מיליון רגל מעוקבת ביום, לעומת 50 מיליון רגל מעוקבת ב-2018. כמות הגז, שעובר דרך צינור ההולכה בסיני שדרכו אמור לזרום הגז מישראל, תגדל בקיץ הקרוב ל-250 מיליון רגל מעוקבת, כך לפי העיתון "דיילי ניוז מצרים". בסך הכל, היצוא צפוי להסתכם ב-2.6 מיליארד מ"ק (BCM) של גז בשנה.

במצרים רוצים לדון מחדש על מחיר הגז


חרף המחיר הנמוך, במצרים מבקשים לעדכן את החוזה עם ENI, ושואפים להפחית את המחיר לפחות מ-4 דולרים. לפי ה"דיילי ניוז מצרים", חברת הנפט הממשלתית המצרית מעוניינת לבחון מחדש את נוסחת המחיר עד לסוף 2019, כדי לתקן את המחיר, שנתיים לאחר תחילת ההפקה מזוהר.

מקור שצוטט ב"דיילי ניוז מצרים" חשף את נוסחת תמחור הגז מזוהר. הנוסחה כוללת מחיר מינימום (רצפה) של 4 דולרים ליחידת חום, ומחיר מקסימום של 5.88 דולרים. הגז מגיע למחיר המינימום שעה שמחיר הנפט בעולם יורד לרמה הנמוכה מ-60 דולר לחבית, ומגיע למחיר המקסימום כשמחירה של חבית נפט הוא 100 דולר.



זוהר, תמר ולווייתן הם מאגרים בעלי מאפיינים גיאולוגיים דומים יחסית - כך שהשוואה בתמחור הגז רלוונטית. שלושת המאגרים נמצאים במים עמוקים ונמצאים במרחק קרוב יחסית לחוף. עלות פיתוחם של כל אחד מהמאגרים מסתכמת במיליארדי דולרים - 4 מיליארד דולר למאגר תמר, 3.75 מיליארד דולר לשלב 1א' בלווייתן, ו-16 מיליארד דולר בזוהר. מדובר גם בשתי מדינות המפיקות גז.

החוזה בין השותפות בתמר לחברת החשמל נחתם באמצע 2012 ל-15 שנה ולכמות מרבית של 99 מיליארד מ"ק (BCM) של גז טבעי. בחוזה נקבע מחיר בסיס של 5.042 דולרים ליחידת חום. מחיר הגז מבוסס על נוסחה שחברת החשמל הציעה לרשות החשמל, הכוללת הצמדה למדד המחירים לצרכן האמריקאי (CPI) - ולא למחירי הנפט בעולם, בהתאם לדרישה של רשות החשמל. המחיר שמשלמת חברת החשמל כיום גבוה משמעותית גם בהשוואה לצרכנים אחרים במשק.

כך, למשל, המתחרות של חברת החשמל - תחנות הכוח הפרטיות - משלמות 4.7 דולרים ליחידת חום; צרכני גז שאינם יצרני חשמל משלמים כ-5.2 דולרים; ובזן וחברות נוספות מקבוצת החברה לישראל צפויות לרכוש גז ממאגר כריש של אנרג'יאן במחיר התחלתי של 4 דולרים.

מכרז לאספקה של חלק מכמות הגז שצורכת חברת החשמל התקיים בימים האחרונים והתוצאות אמורות להתפרסם בקרוב. החל מינואר 2019 הכמות המינימלית שחברת החשמל התחייבה לקנות מתמר ירדה מ-5 BCM לשנה, ל-3 BCM (מנגנון take or pay). על מנת לשפר תנאים, חברת החשמל עורכת כעת התמחרות בין תמר ללווייתן. ההערכות הן כי חברת החשמל תפעל להסיט חלק מהרכש ללווייתן על חשבון תמר, בין היתר, כדי להבטיח שני מקורות לאספקת גז למשק - ואולי גם הוזלה במחיר. הסטה של הרכש צפויה לפגוע בשותפות בתמר - כפי שנכתב בעבר ב–TheMarker.

על פי ההסכם עם תמר, חברת החשמל יכולה לדון בהורדת המחיר ב-35% בשתי פעימות: הראשונה ב-2021, ובה תידון אפשרות של שינוי המחיר בשיעור של עד 25% לשני הכיוונים (העלאה או הורדה); ושינוי נוסף, ב-2024, של 10%.

גורמים בשותפויות הגז מסרו: "מוצע לכתב לעדכן את השורטיסט שתידרך אותו כי המציאות במצרים שונה לחלוטין. בלהיטותכם לנגח 'שכחתם' לציין כי המחיר שבו נקבתם אינו כולל את חלקה של ממשלת מצרים, כך שבפועל הסכום האמיתי גבוה משמעותית. הארכיון מתפקע מידיעות שפורסמו ב–TheMarker כעובדות והתבררו כבדיות. חבל, אך לא מפתיע, שעיתונכם ממשיך להעדיף אג'נדה מופרכת על פני מחויבות לקוראים".

https://www.themarker.com/markets/.premium-1.6876764