ביטקוין, אתריום, XRP, סטלאר, קרדנו — עולם מטבעות הקריפטו, שנמצא בחיתוליו, כבר מוצף. לאור הקקופוניה של התחליפים העתידיים מבוססי הבלוקצ'יין של המטבעות הרשמיים, בנקים מרכזיים מסינגפור ועד שוודיה תוהים אם עליהם להנפיק גם גרסאות דיגיטליות של הכסף שלהם.
הבנקים המרכזיים אינם מתכוונים לעשות זאת, אך דו"ח שהכינו בכירים בבנקים אלה מרחבי העולם ופורסם ב–12 במארס על ידי הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים (BIS) — שבוע לפני הפגישה של שרי אוצר ונגידי בנקים מרכזיים ממדינות G20 בבואנוס איירס — מציע מדריך לטיפול בנושא.
כיצד יש לטפל בכך? בעדינות. ראשית, חשוב לדעת מי ישתמש במטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים (CBDC). כסף קיים של בנקים מרכזיים מגיע בשתי צורות: שטרות ומטבעות הנגישים לכולם; וחשבונות סליקה ועתודות הפתוחים רק לבנקים מסחריים באופן אלקטרוני (אם כי לא מבוססי בלוקצ'יין), שבהם משתמשים לתשלומים בין־בנקאיים. בדומה, CBDC צריכים להיות זמינים לכולם או מוגבלים מאוד, שכן מטבע דיגיטלי פתוח לכל יאפשר למעשה לכל אחד לפתוח חשבון בבנק מרכזי.


את המטבעות הדיגיטליים האלה אפשר להעביר בדרך של עמית לעמית (peer to peer), כמו מזומן או באמצעות מערכת הבנקאות. אפשר להחזיק בהם באופן אנונימי או לתייג אותם, מה שמקל על המעקב אחרי עסקות מפוקפקות. אם הם יישאו ריבית, זה ישפיע על הביקוש של המטבעות הדיגיטליים האלה, אבל גם על הביקושים של מזומן, פיקדונות בנק ואג"ח ממשלתיות.
בדו"ח נבחנות ההשפעות האפשריות של המטבעות הדיגיטליים של הבנקים המרכזיים על מערכות התשלומים, המדיניות המוניטרית והיציבות הפיננסית. ירידה חדה בשימוש במזומן עשוי לחזק את התמיכה ב–CBDC נגישים לכולם. הבנק המרכזי של שוודיה שוקל הנפקה של "אי־קרונה" (קרונה אלקטרונית) לשימוש בתשלומים של סכומים קטנים. ואולם במרבית המדינות, למרות השימוש הגובר בכרטיסי אשראי שהואץ הודות להופעה של טכנולוגיית התשלומים ללא מגע (Contactless Payments), המזומן נותר פופולרי. "ניסויים שכוללים שימוש במטבע דיגיטלי של בנק מרכזי עבור תשלומים בין בנקאיים בלבד", נכתב בדו"ח, "לא הראו יתרונות משמעותיים".
CBDC הנושא ריבית ונגיש לכולם עשוי, בעיקרון, להדק את הקשר בין מדיניות מוניטרית לכלכלה. ריבית שקשורה לריבית שבמשק עשויה להגביל את הריביות בשוק ההון. לבנקים אולי לא תהיה ברירה אלא להעביר את השינויים בריבית של ה–CBDC למפקידים. יהיה קל יותר ליישם ריבית שלילית, בעיקר אם השטרות הגבוהים יבוטלו.
ואולם כל זאת עדיין לא ברור. מפקידים קמעונאים פחות רגישים לשינויים בריבית ממשקיעים מוסדיים. לבנקים מרכזיים כבר יש מספיק כלים, אך הם אינם בטוחים שהיתרונות המשוערים מצדיקים את הנפקת ה–CBDC.
בנוגע ליציבות פיננסית, הם עוד יותר זהירים. בתקופות של לחץ, המפקידים בורחים מבנקים שאינם יציבים למקלטים בטוחים יותר — וה–CBDC עשוי לאפשר "מרוץ דיגיטלי" לבנקים המרכזיים. אפילו תחת תנאים נורמליים, הבנקים יתמודדו עם עלויות מימון גבוהות יותר אם יהיה עליהם להתחרות מול הבנק המרכזי לפיקדונות. גרסות דיגיטליות של מטבעות שנמצאים בשימוש בינלאומי (הדולר, למשל) עלולים להחריף את הסיבוכים, אם זרים יוכלו לקבל גישה חופשית אליהם.
בנקאים בבנקים מרכזיים מתמקדים יותר בעלייה של מטבעות הקריפטו הפרטיים, ומזהירים כי הם הימורים ספקולטיביים. צפו לביקורת חריפה בהרבה בבואנוס איירס — ואל תצפו למרוץ להנפיק CBDC.

https://www.themarker.com/wallstreet/1.5917744