1. משתמשים בכספי הפיצויים
רכיב הפיצויים הוא לרוב כשליש מהחיסכון הפנסיוני, ומי שמשתמש בכספים אלה בעת פיטורים או התפטרות מוחק לעצמו באחת שליש מהפנסיה. לכן מומלץ להשתמש בפיצויים רק במקרי קיצון.


2. דוחים את הבדיקה
לא די בקיומו של החיסכון, יש לבחון ולבדוק אותו מעת לעת: לוודא שהתשלומים מועברים כסדרם, שמסלול החיסכון מתאים לגיל החוסך (ככל שהחוסך צעיר יותר הוא יכול להרשות לעצמו סיכון גבוה יותר באפיק ההשקעה) שניצלנו את מלוא הטבות המס ועוד.


3. לא מתייעצים עם מומחים
בנקודות מסוימות בחיים, כמו כניסה למקום עבודה חדש או לפני פרישה לגמלאות, רצוי להסתייע ביועץ מקצועי, ועדיף שהוא יהיה אובייקטיבי — כלומר, כזה שגובה מכם שכר טרחה.


4. מתעלמים מפערי תשואות קטנים
אסור לזלזל בכל תוספת תשואה, גם אם היא מושגת כתוצאה מבחירת מנהל השקעות טוב יותר, או כתוצאה מדמי ניהול נמוכים יותר. דמי ניהול לרוב מעכלים כשליש מהתשואה הפנסיונית.


5. סומכים על סוכני הביטוח
כדי לקבל את הייעוץ הטוב והאובייקטיבי ביותר, כדאי לפנות ליועץ פנסיוני מקצועי.


6. לא מעדכנים את מאפייני החיסכון
ככל שאתם מתבגרים ומתקרבים לגיל פרישה, רצוי להקטין את הסיכון ולשמור על הכספים שצברתם.


להרחבה: כתבה מלאה