הכלכלה הטורקית של ארדואן מציגה שיפור מתמשך בצמיחה, אך זו לא באה לידי ביטוי בנתונים אחרים כמו שוק העבודה. גם המצב הפוליטי המעורער במדינה לא תורם לה, ובכל זאת שוק המניות הטורקי הציג צמיחה פנומנלית של כ-40% מתחילת השנה. מה עומד מאחורי נתוני הצמיחה במדינה, כיצד השפיע ניסיון ההפיכה הכושל על הכלכלה ובעיקר – מה צפוי קדימה?

מאז המשברים הכלכליים מהם סבלה טורקיה בתחילת המילניום, חל שיפור דרמטי בביצועי הכלכלה אשר נהנתה מצמיחה של יותר מ-7% בממוצע בשנים 2002-2007. אך על אף הצמיחה המרשימה, שתרמה לנהירת המשקיעים הזרים למדינה, בשנים האחרונות משהו רע עובר על טורקיה של ארדואן. במקרה או שלא במקרה, בסוף 2016 אמצה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של טורקיה, שכידוע כפופה באופן ישיר לראש הממשלה הטורקי, מתודולוגיה חשבונאית חדשה אך תוצאותיה שנויות במחלוקת. לכאורה, במסגרת המתודולוגיה החדשה הטורקים אימצו התקן האירופאי (ESA2010) לחישוב הצמיחה והגדילו באופן דרמטי את המדגמים בהם הלשכה משתמשת לאמידת התוצר. לדוגמה, במתודולוגיה הקודמת הלשכה סקרה כ-7000 חברות בעוד שבמתודולוגיה החדשה היא סוקרת כ-3 מיליון חברות.

אז בזמן שהרפורמות לשיפור הכלכלה והפחתות הריבית במידה רבה נכשלו בשנים האחרונות, אין כמו אימוץ מתודולוגיה חשבונאית חדשה על מנת לייצר 140 מיליארד דולרים חדשים שהקפיצו את הצמיחה והפכו את טורקיה לכלכלה המתעוררת הצומחת ביותר (אפילו יותר מהודו!). כאמור, התיקונים הללו גרמו לרמת התוצר להיות גבוהה משמעותית בהשוואה לסדרה הישנה, ובהתאמה גם שיעורי הצמיחה עודכנו באופן מהותי כלפי מעלה. כך לדוגמא, בין 2013-2015, הצמיחה עודכנה מ-3.7% בממוצע לשנה ל-6.5%. המעניין הוא שהצמיחה המהירה הזו לא באה לידי ביטוי בנתונים אחרים כמו שוק העבודה, למשל, בו נרשמה עלייה עקבית בשיעור האבטלה.







המחיר הפוליטי
הכלכלה הטורקית, למעשה, משלמת בשנים האחרונות מחיר כבד על הקשיים הפוליטיים במדינה. ניסיון ההפיכה הכושל ביולי אשתקד ומסע טיהור המערכת הציבורית (פיטורים המוניים, מאסרים של אנשים שחתרו תחת המשטר וכו') שבא לאחריו, יצר כדור שלג, שהחל להתגלגל עם אובדן אמון המשקיעים הזרים שקיצצו את השקעותיהם הישירות במדינה בכשלושים אחוזים עד לסוף שנת 2016. בריחת ההון, לצד ירידה של 30% בזרם התיירים הנכנסים עד לסוף 2016 (מגזר התיירות אחראי לכ-5% מהתמ"ג), תרמו להתרסקות הלירה הטורקית, שאותתה בבירור על משבר כלכלי בהתהוות. את המחיר על הפיחות החד במטבע נאלצו הטורקים לשלם באופן מיידי עם הזינוק באינפלציה שהגיעה בשנה שעברה ל-8.5% - שיא של תשע שנים - והמשיכה לטפס לרמה דו-ספרתית ב-2017.
ניסיון ההפיכה הכושל שהסתכם בנזק של מעל למאה מיליארד דולרים למשק הטורקי גם העמיק עוד יותר את הגירעון הממשלתי, שבשילוב עם המשך צבירת החובות של הפירמות, העלו משמעותית את הסיכונים בפניהם עומדת הכלכלה המקומית.

לצד ההשפעות השליליות בטווח הקצר, המצב הרעוע במדינה צפוי לפגוע גם בכוח העבודה הטורקי, המשמעותי מאוד לביצועים הכלכליים בטווח הארוך. אוכלוסיית טורקיה צעירה יחסית, כך שהגיל הממוצע של התושבים המקומיים הוא 28 לעומת 40 במדינות האיחוד האירופי. החשש ההולך וגובר מהפיכתו של המשטר לדיקטטורי מביאים להגירה שלילית של צעירים משכילים אל מחוץ לגבולות המדינה.
שנת 2017 נפתחה כשהכלכלה הטורקית חבולה ומדממת. הלירה הטורקית לא הצליחה להתאושש על אף מגמת היחלשותו של הדולר בעולם, והביאה את האינפלציה לשיא של 11.9%; הגירעון בחשבון השוטף הגיע לכ-4% תוצר, רמתו הגבוהה מאז 2011; והאבטלה זינקה אל מעל ל-12%. והצמיחה? היא באופן מפתיע התאוששה במשך שני רבעונים רצופים, והגיעה לכ-5% ברבעון הראשון של שנת 2017 בחישוב שנתי על רקע נקיטה במדיניות פיסקאלית אולטרה-מרחיבה ובהובלת הצריכה הפרטית. אולם לאור המגמות בשוק העבודה והאינפלציה הגבוהה, לא ניתן יהיה לסמוך על הצריכה הפרטית כמנוע צמיחה בטורקיה עוד זמן רב. כאשר מחפשים מנועי צמיחה אחרים במשק הטורקי מכיוון ענפי התעשייה, השירותים, והשקעות המגזר העסקי - את כל אלו קשה למצוא
בנתוני הצמיחה ומכאן הסיבה לדאגה בקרב מקבלי ההחלטות.

מה הלאה?
כחלק ממאמצי הממשלה בוצעו בין היתר הפחתות מיסים נרחבות, ניתנו הלוואות ממשלתיות בריבית 0% לחברות גדולות ובינוניות, והושק "מבצע תעסוקה ארצי" במסגרתו סבסדה הממשלה כ-30% מעלות העסקת עובד חדש למשך שנה. הממשלה גם הקימה קרן ממשלתית בהיקף של 200 מיליארד דולר שתסייע בטיפול בבעיות הכלכליות של המדינה, כשבאופן רשמי היא תוגדר כ"קרן לייצוב וניהול נכסים" ובאופן פחות רשמי - תסייע לממשלה להלאים חברות.
ומה חושב על כל זה הבנק המרכזי בטורקיה? בסיום שנת 2016, ובניגוד לדרישתו של ארדואן שביקש להמשיך ולהזרים כסף זול לשוק, העלה הנגיד את הריבית ב-0.5% לרמה של 8% כדי להתמודד עם האינפלציה הגוהה והלירה החלשה. עם זאת, הפוליטיקה והלחץ הבלתי פוסק מכיוון הנשיא ממשיכים להקשות על הבנק המרכזי לנהל מדיניות מונטארית עצמאית שתסייע בהנעת גלגלי הצמיחה של המשק הטורקי.

ההרחבות הפיסקאליות הזמניות הגיעו כ"סוכריות" לאזרחים לאחר ניסיון ההפיכה הכושל על מנת להרגיע את התסיסה בציבור, והשפעתם על הצמיחה לבסוף תחלוף. עם התפוגגות השפעות אלו, החולשות הבסיסיות מהן סובל המשק הטורקי צפויות להמשיך ולהעיב על פוטנציאל הצמיחה של טורקיה בטווח הארוך. בהינתן שהג'ונגל המזרח-תיכוני לא יהפוך בן לילה לגן עדן והמתיחות הגיאו- פוליטית, זרמי הפליטים, והתקפות הטרור יימשכו, הדרך היחידה של הממשלה להתמודד עם מציאות זאת תהיה ליישם רפורמות כלכליות שיתמכו במנועים מחוללי צמיחה לטווח הארוך שיאפשרו להשיב את אמון המשקיעים הזרים, יתמכו בהתאוששות לירה הטורקית, ובעיקר יחזקו את שוק העבודה עמוס הפוטנציאל.

למרות כל האירועים הגיאופוליטיים ואי הודאות הגבוהה בטורקיה, מתחילת השנה שוק המניות המקומי זינק בכ-40% והציג ביצועי יתר משמעותיים על פני מדד MSCI של השווקים המתעוררים שעלה בכ-25%. לכאורה, נראה כי ביצועים אלו אינם תואמים את ביצועי הכלכלה הריאלית והסיכונים הרבים שמאפיינים את הכלכלה הטורקית. הסבר אפשרי לכך קשור בסנטימנט החיובי של המשקיעים כלפי השווקים המתעוררים השנה בכלל, על רקע חולשת הדולר והשיפור בפעילות הכלכלה הסינית, שהובילו לזרימת ההון למתעוררים וביניהם, גם לטורקיה. חשוב להבין שלאורך זמן, לטורקיה יש "ביטא" על השווקים המתעוררים. כלומר, בתקופה בה הסנטימנט כלפי המתעוררים חיובי, לרוב היא תניב ביצועי יתר, אך כשהסנטימנט משתנה, היא בדרך כלל תיפגע יותר בהשוואה לשווקים מתעוררים אחרים.
השאלה כעת היא עד כמה השגשוג בשוק המניות במדינה יכול להימשך? כנראה שלא לעוד הרבה זמן, שכן הסיכונים הבסיסיים בכלכלה המקומית לא השתנו ולהערכתנו הם אף גדלו ביחד המהלכים האחרונים של הנשיא ארדואן.




מקור

אין באמור לעיל כדי להוות תחליף לייעוץ/שיווק פנסיוני על ידי יועץ/משווק פנסיוני בעל רישיון עפ“י דין המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
פסגות עוסק בשיווק השקעות ולא בייעוץ ולו זיקה למוצרים המנוהלים על ידו. המידע שמוצג אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם ו/או הצעה לרכישת ני"ע.