עיקרי הדברים


• רכישות הדירות החדשות התייצבו ברמות גבוהות. מלאי הדירות החדשות העומדות למכירה עולה וצפוי למתן עליית מחירי הדירות.

• הריבית על המשכנתאות ממשיכה לעלות. הפער בין הריבית הממוצעת על המשכנתא הצמודה לבין תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה הגיע לשיא, מה שגם צפוי לפעול להתמתנות מחירי הדירות.

• קצב הגידול של סך השכר במשק עולה וצפוי לתמוך בצריכה הפרטית.

• ניכר חידוש הלחצים להתחזקות השקל מצד הסקטור הפיננסי והריאלי. יתרות המט"ח של בנק ישראל עלו בחודש פברואר בסכום הגבוה ביותר מאז 2009, ועומדות על כ-15 מיליארד דולר בלבד מתחת לגבול הרצוי של היתרות, לפי בנק ישראל.

• למרות המאמצים של משרד האוצר, בינתיים לא ניכרת ירידה משמעותית במחירי המזון לקראת החג.

• לפי הנתונים השוטפים, צמיחת המשק האמריקאי ברבעון הראשון צפויה להיות אפסית. יחד עם זאת, ניכר שיפור בנתוני הייצור והיצוא.

• במשק האירופאי הנתונים הכלכליים לרוב ממשיכים להיות חלשים יחסית. כמו כן, שוב עולים הסיכונים הפוליטיים השונים, מה שגורם לפתיחת המרווחים באג"ח מדינות דרום אירופה.

• ירידה בתחזיות לרווחיות החברות האמריקאיות ברבעון הראשון הייתה החדה ביותר בחמש השנים האחרונות.





מאקרו ישראל.

רכישות הדירות החדשות התייצבו ברמות גבוהות. מלאי הדירות למכירה עולה
רכישות הדירות החדשות התייצבו בארבעת החודשים האחרונים. הן נמוכות משמעותית לעומת אמצע השנה הקודמת, אך עדיין גבוהות בהשוואה לרמות שהיו נהוגות בשנים האחרונות. בינתיים, מלאי הדירות החדשות שזמין למכירה ממשיך לעלות. התפתחות זו צפויה למתן עליית מחירי הדירות.

נוצר פער שיא בין הריבית על המשכנתאות לתשואות האג"ח הממשלתיות
התפתחות נוספת שאמורה לסייע להרגעת שוק הדיור הנה התייקרות עלות המשכנתאות. הריבית הממוצעת על המשכנתא הצמודה עלתה בחודש פברואר מעל 3%. בחודשיים האחרונים היא התייקרה ב-0.4% ומאז חודש מאי אשתקד ב-1.1%. כתוצאה מזה, הפער בין הריבית הממוצעת על המשכנתא הצמודה לבין האג"ח הממשלתית הצמודה ל-10 שנים עלה מעל 2.5%. התייקרות עלות המימון, במיוחד במגזר הצמוד, הופכת רכישת הדירה לפרויקט פחות כלכלי לאור התשואה בשוק הדיור שעומדת על כ-2.5%-3.5% נומינאלי.

המחיר הממוצע של הדירות בבעלות, כפי שנמדד ע"י הלמ"ס, כבר הצביע על התייצבות החל מאמצע שנת 2015 בניגוד להמשך התייקרות במדד המחירים של הדירות בבעלות. המחיר הממוצע סוטה לפעמים ממדד מחירי הדירות, אך בדרך כלל לא לאורך זמן.

יש לזכור שעל פי כל האינדיקאטורים המקובלים, כגון היחס בין מחירי הדירות לשכר דירה והיחס בין מחירי הדירות לשכר הממוצע מחירי הדירות בישראל מנופחים.


מאקרו עולם.

לפי מדדי מנהלי הרכש הגלובליים, בחודש מרץ חל שיפור קל הן במגזר התעשייה והן בשירותים. השבוע תפרסם קרן המטבע את התחזית המעודכנת לצמיחה בעולם. לפי הרמזים של נשיאת הקרן בשבוע שעבר, הקרן עומדת להוריד שוב את התחזיות.


למרות שיפור מסוים, הנתונים בארה"ב מצביעים על צמיחה נמוכה מאוד ברבעון הראשון
על פי הנתונים השוטפים שהתפרסמו עד עתה, מסתמן שצמיחת המשק האמריקאי תהיה מאוד נמוכה ברבעון הראשון. אם לא יהיו עדכונים לנתונים אלו ואם גם חודש מרץ יהיה חלש, הצמיחה ברבעון הראשון לא תהיה רחוקה מהאומדן של FED Atlanta שירד שוב והגיע ל-0.1% בלבד.

השבוע צפויים להתפרסם נתונים לגבי המכירות הקמעונאיות לחודש מרץ שעד עתה, לראשונה מאז המשבר, צמחו בשנה האחרונה בקצב איטי יותר מאשר באירופה. אם הנתונים לחודש מרץ יאכזבו שוב, תהיה לכך השפעה משמעותית על השווקים.
לעומת נתוני הצריכה, בנתוני הייצור והיצוא מופיע שינוי לעומת המגמה השלילית שנרשמה בהם עד לאחרונה.



הנתונים באירופה חלשים. בנוסף שוב עולים הסיכונים הלא כלכליים השונים
הנתונים הכלכליים באירופה מעלים חשש מאובדן מומנטום בהתאוששות. שיעור האבטלה אומנם המשיך לרדת, אך הוא לא האינדיקאטור המוביל.

מלבד הנתונים הכלכליים הנחלשים, רמת הלחץ בשוק האירופאי עולה שוב בגלל הופעת גורמי סיכון רבים, חלקם חדשים וחלקם ישנים. שוב התחדש המתח בין הנושים ליוון. ככל שמתקרב משאל עם, עולה החשש מפני סיכון יציאת בריטניה מהגוש האירופאי. נמשך משבר פוליטי בספרד, שלא עמדה ביעד הגירעון לשנת 2015. משאל עם בהולנד דחה את ההסכם בין אירופה לאוקראינה והמחיש את עוצמת הכוחות האנטי-אירופאים. על רקע זה, בכירי הבנק המרכזי האירופאי ממשיכים להפגין נחישות לפעול בכל הכלים, שלדעתם עוד נמצאים בשפע, אך נראה שהשווקים מאמינים היום פחות ביכולתם.


שווקים.

המשקיעים מעדיפים את הנכסים הבטוחים. סימני לחץ באירופה
רמת הלחצים בשווקים גדולה. עובדה זו באה לידי ביטוי בנהירת הכספים אל האפיקים הנחשבים למקלט בעת צרה. המדד שמורכב מהאג"ח הארוכות של ממשלת ארה"ב וגרמניה, מזהב ומהיין היפני (כל אפיק במשקל שווה) עלה בשלושת החודשים האחרונים בשיעור הגבוה ביותר מאז המשבר באירופה בשנת 2011.

אחת מההתפתחויות המטרידות האחרונות הייתה עלייה מחודשת במרווחי האג"ח הממשלתיות של מדינות דרום אירופה מעל האג"ח הגרמנית, זאת בעקבות העלייה בסיכונים שציינו בפרק הקודם.

האנליסטים הורידו תחזיות לרווח המניות האמריקאיות בשיעור החד בחמש השנים האחרונות
היתרון של שוק המניות האמריקאי על פני השווקים האחרים נמשך כבר חמש שנים. במבט לתשואה בתקופה של 12 חודשים שוק המניות האמריקאי ניצח את מדדי המניות המובילים בכמחצית מהתקופות בחמש השנים האחרונות. במחצית התקופות הנותרות זכה השוק היפני, כאשר השוק האירופאי והשווקים המתעוררים כמעט לא היו בהובלה.

אנחנו עדיין מעדיפים את שוק המניות האמריקאי. יחד עם זאת, כפי שפרסם בלומברג בשבוע שעבר, שיעור הורדת תחזיות הרווח לחברות האמריקאיות ע"י האנליסטים ברבעון הראשון היה הגדול ביותר מאז שנת 2010.

מחירי המזון לא ירדו בינתיים
שוק האג"ח הישראלי ממשיך להיות מובל בעיקר ע"י השינויים בארה"ב כמעט ללא השפעות מקומיות. הציפיות לעליית הריבית בארה"ב ממשיכות לרדת. לפי החוזים, הסיכוי לעליית הריבית בחודש יוני ירדה מתחת ל-20%.

מדגימות מחירי המזון שאנו אוספים, בינתיים לא ראינו מגמה ברורה של הוזלת מחירי המזון לקראת החגים שהבטיח שר האוצר. אנו ממשיכים להעדיף את הצמודים הקצרים על פני האג"ח השקליות. החשיפה לאפיק הצמוד באמצעות האג"ח הקצרות יותר עדיפה גם בגלל הפער הגדול בין ציפיות האינפלציה הקצרות-בינוניות לארוכות. פער זה בישראל גבוה משמעותית בהשוואה למדינות האחרות. קשה למצוא סיבה שבעונה זו של השנה לקראת סדרת המדדים הגבוהים מסיבות עונתיות יהיה פער כה גדול בין הציפיות שאף פעם לא היה בעבר.


לחצים להתחזקות השקל מתגברים, אך הכלים להתמודד איתם אוזלים
השקל נמצא תחת לחצים להתחזקות ונסחר קרוב לתחתית לעומת סל המטבעות. בד בבד עם חידוש הלחצים על השקל, גדלו מחזורי המסחר בשוק המט"ח הן של הישראלים והן הזרים.


לפי גודל העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים הלחצים להתחזקות השקל מצד הסקטור הריאלי נמשכים כרגיל. זרימת הכספים של המשקיעים הישראלים אל השווקים הפיננסיים לחו"ל נחלשה, מה שעשוי להגביר את הלחצים להתחזקות השקל. לפי הנתונים של בנק ישראל, למשקיעים הזרים הייתה פוזיציה לפיחות השקל בסוף שנת 2015. שילוב הלחצים להתחזקות השקל מצד הסקטור הריאלי והפיננסי עשוי לייצר כוחות שלבנק ישראל יהיה קשה להתנגד להן.

בנק ישראל הגביר לאחרונה התערבות במסחר במט"ח. גם משרד האוצר ביצע בשבועיים האחרונים מספר עסקאות הגנה שאמורות לתמוך בהיחלשות השקל. אולם, כלים אלו מוגבלים. יתרות רזרבות המט"ח של בנק ישראל גדלו בחודש מרץ ב-4.1 מיליארד דולר. זאת הקפיצה החודשית הגדולה ביותר מאז אוגוסט 2009. רק חלק קטן מהגידול נבע מהרכישות של בנק ישראל. יתרות המט"ח הגיעו לכ-95 מיליארד דולר. עד לגבול העליון של הרזרבות הרצויות שהגדיר בנק ישראל נותרו רק עוד 15 מיליארד . זה יכול להספיק ל-1.5-2 שנים של פעילות רגילה תוך התערבות בשוק המט"ח בסכומים הדומים לשנה האחרונה, אך לא אם בנק ישראל ירצה להגדיל משמעותית את ההתערבויות. לפיכך, אופציית ההתערבות בשוק המט"ח, אם בנק ישראל יידרש לכך, די מוגבלת, אלא אם שוב יעלה את היעד לרזרבות המט"ח.



מיטב דש