זהב ל - 800-900 דולר

[tby]

, ואיך זה שעלות כריה של הכסף הוא כמה דולרים בודדים ועלות כריה של זהב היא 800-900 דולר

כסף הוא בערך פי 2 יותר נפוץ מזהב, ובאופן היסטורי היחס זהב / כסף עמד על 1:10-15 ששיקף את עלויות העבודה של ההפקה .

כאשר נכנס מיכון לתמונה , והכרייה הפכה להיות תעשייתית - יחס זהב / כסף הלך וגדל ככול שהתחכום עלה

עלות הכריה הכוללת של הכסף היא בסביבות ה - 20-25 דולר והשולית כ - 10 דולר אך כריית הכסף מתחלקת לשניים -

- מכרות יעודיים לכסף
- כריית כסף כתוצר לוואי של מחצב אחר - זהב, נחושת , ברזל ואחרים

וזה מייצר היצע מספיק גדול כדי לשמור על המחיר שלא יושפע מספקולציות (למרות שהיתה בועה אחת רצינית בכסף בעבר) - כי המכרות שכורים כסף כתוצר לוואי, מגדילים את תפוקתם בכל מקרה , ללא קשר למחיר הכסף .

[eyal12]

לגבי עלות הכריה - זה לא רלבנטי כי כמעט כל הזהב שנכרה אי פעם קיים בעולם באופן טהור ונגיש. אם זה במרתפי פורט נוקס, או בתכשיטים. האספקה מכריה בטלה בשישים לעומת המלאי הנ"ל. השמוש התעשייתי של הזהב זניח. בניגוד לנפט שמושמד בעת השמוש, או לנחושת שעלות האיחזור שלה מבניינים או מכשירים היא גדולה מעלות הכריה. לזהב עלות האיחזור היא 0 .
כלומר יש אספקה של 50 שנה של זהב בעלות שולית 0 , אז למה מחירו לא 0 ?

לגבי דעיכת הערך בזהב (מול מדדים אחרים) זה נכון וזה נובע מהדפלציה הטבעית של מוצרים וסחורות עקב שפורים טכנולוגיים. מאחר וזהב הוא בעצם מטבע מייצג של סל סחורות. אם סל הסחורות יורד, גם מחיר הזהב ירד.

TBY כתב: אם ההון אינו מנוהל בחוכמה - הוא מתאדה - וזה מה שיקרה למי שקונה היום זהב ויוריש אותו לילדיו והם הלאה


אכן, אם ההון אינו מנוהל בחוכמה הוא מתאדה... I rest my case :-)

זהב לא צריך לנהל בחוכמה. במשך 5000 שנה יכולת לדגור עליו ולקבל ערכו בכל תקופה ובכל מקום בהיסטוריה האנושית. כמו שאנו יודעים היטב, לנהל הון בחוכמה לאורך תקופות של מאות שנים זה דבר קשה ביותר. תמיד יהיה יורש אידיוט שיחליט להשקיע במניות סיטי או ליהמן ב 2007 או במניות הצבעונים בהולנד במאה ה 17. זהב הוא ברירת מחדל שהוכיחה עצמה לאורך אלפי שנים.

אני מסכים שאם היה לך רצף של גאוני השקעות בשושלת לנהל ההון היית מצליח יותר, מה ההסתברות לכך? נמוכה מאד. ראה שושלות מלכים במדינות שונות. תמיד יהיה את המלך המגלומן שישרוף הכל.

אני לא חושב שיש ספק לגבי זה שהזהב הוא מטבע (במובן של אמצעי תשלום\אמצעי שמירת ערך מוניטרי). ההוכחה הכי טובה היא פורט נוקס ובנקים מרכזיים נוספים שקונים. למה הם קונים זהב ולא נפט או נחושת?

מחיר הזהב בעצם נקבע באופן פסיכולוגי ע"י השווקים לפי רמת חוסר האמון בבנקים המרכזיים ומערכת הפיננסית, במובן הזה זהב זו הבועה \ מניית החלום האולטימטיבית, ולכן ההצעה שלי באופן כללי היא לא לעשות שורט עליו. הוא יכול לקפוץ בצורה לא צפויה לחלוטין ובלתי אפשרי לתמחר אותו בכלים הרציונלים ש TBY מנסה ליישם פה.

[ILEEAVIV]

(למרות שהיתה בועה אחת רצינית בכסף בעבר)

אם מדובר על מחיר של 50$ זה היה אך זה לא מכבר, הסברה הרוווחת היתה שנודע בשוק על פוזיציית ענק של ג'י. פי. מורגן בשורט על המתכת הכסופה, ה'אהבה' לבנק היתה כל כך גדולה עד כי היה נראה שכל השוק יצא נגדם. אגב הפוזיציה נפתחה ב 35$ והסבה בראשיתה הפסד אדיר, היום היא מורווחת, אז מי ניצח?. קחו סיכונים בהגיון. ארז

[supgog]

אני לא חושב שיש ספק לגבי זה שהזהב הוא מטבע (במובן של אמצעי תשלום\אמצעי שמירת ערך מוניטרי). ההוכחה הכי טובה היא פורט נוקס ובנקים מרכזיים נוספים שקונים. למה הם קונים זהב ולא נפט או נחושת?

בלי להתייחס לחשיבות או חוסר החשיבות של זהב, אחזקה של נחושת/נפט היא דבר בעייתי.

נחושת היא מתכת זולה, וככזו תאלץ להחזיק מספר ענק של מכרזי אחסון.
נפט הוא בעייתי אף יותר. הוא גם זול (ביחס לנפח) וגם מצריך אמצעי שמירה מתוחכמים עקב הסיכונים הכרוכים.

גם מרבית האלטרנטיבות (שאר מתכות יקרות, יהלומים וכו'). אשר בעלות יחס מחיר\נפח גבוה הן בעייתיות ממגוון סיבות (רובן קשורות לזמינות המשאבים ולמקור הגיאוגרפי ממנו הן מגיעות).

זהב הינה הדרך הזולה ביותר לאכסן חומר פיזי בעל שווי גבוה, ולכן לא מפתיע כי דווקא אותו אוגרים הבנקים.

[eyal12]

בלי להתייחס לחשיבות או חוסר החשיבות של זהב, אחזקה של נחושת/נפט היא דבר בעייתי.

נחושת היא מתכת זולה, וככזו תאלץ להחזיק מספר ענק של מכרזי אחסון.
נפט הוא בעייתי אף יותר. הוא גם זול (ביחס לנפח) וגם מצריך אמצעי שמירה מתוחכמים עקב הסיכונים הכרוכים.

גם מרבית האלטרנטיבות (שאר מתכות יקרות, יהלומים וכו'). אשר בעלות יחס מחיר\נפח גבוה הן בעייתיות ממגוון סיבות (רובן קשורות לזמינות המשאבים ולמקור הגיאוגרפי ממנו הן מגיעות).

זהב הינה הדרך הזולה ביותר לאכסן חומר פיזי בעל שווי גבוה, ולכן לא מפתיע כי דווקא אותו אוגרים הבנקים.

עוד 2 סיבות:

1. לזהב אין שמושים תעשייתים משמעותיים, לכן אגירה שלו לא תזיק לכלכלה (בניגוד לנפט\נחושת וכו')
2. המחיר שלו הוא לא תלוי במחזור הכלכלי או טכנולוגיה תעשייתית, כי אין לו שמושים תעשייתים ...

אם זה הולך כמו ברווז, מגעגע כמו ברווז, ושוחה כמו ברווז, אז זה כנראה ברווז ...

האמת שקשקשתי מספיק על הזהב, ופספסתי הזדמנות קניה נחמדה היום במשביר 365 אג"ח ב ..., כדאי לחזור לאג"חים ... :-)

[tby]

זהב לא צריך לנהל בחוכמה. במשך 5000 שנה יכולת לדגור עליו ולקבל ערכו בכל תקופה ובכל מקום בהיסטוריה האנושית. כמו שאנו יודעים היטב, לנהל הון בחוכמה לאורך תקופות של מאות שנים זה דבר קשה ביותר. תמיד יהיה יורש אידיוט שיחליט להשקיע במניות סיטי או ליהמן ב 2007 או במניות הצבעונים בהולנד במאה ה 17. זהב הוא ברירת מחדל שהוכיחה עצמה לאורך אלפי שנים.

אין ויכוח שזהב נשאר זהב, כפי שדלי חצץ נשאר דלי חצץ - שגם את ערכו אתה תמיד יכול לקבל. אך עליך להתמודד עם העובדות כפי שהם:

100 דולר שהושקעו בזהב ב 1774 שווים 3 מליון דולר היום. במונחי הצמדה לשכר עבודה הם שווים 54 מליון דולר.

זה רק הצמדה למחירים, אין ריבית / דוידנדים כי זה גוש ברזל.

מה שאתה מפספס זה שזה לא שימור הון, זה פיחות הון רציני. אם ההון שלך ב 1774 היה 100 דולר והיום הוא 3 מליון דולר - ירדת מאוד מנכסיך. אם את זה אתה לא מבין, אז אין כל כך טעם בדיון כי אנחנו חלוקים על מה זה שימור הון.

רכישת נדל"ן להשקעה באזורים עירוניים מרכזיים והשכרתו היתה לא רק משמרת את ההון , אלא מגדילה אותו הרבה מעבר ל 54 מליון דולר - האפקט של ריבית דרבית על 240 שנה הוא אדיר - 3% לשנה יתנו לך פי 1200 מההשקעה המקורית!

אבל שוב - הדיון הוא תאורטי לחלוטין. כל דור שיורש הון עושה כרצונו ויש לזכור שההון מתחלק בין יורשים פעם אחר פעם , מממן רמת חיים גבוהה .

אני סבור שמי שמשקיע את זמנו בהשכלה וצבירת נסיון בתחום ההשקעות , בוודאי אם קורא את הנכתב כאן, יכול למצוא אפיקי השקעה מגוונים שכל אחד בנפרד יהיה יותר טוב מהשקעה בזהב, ובוודאי תיק נכסים מפוזר בין מדינות שונות - מניות / אגח / נכסי נדל"ן / עסקים.

אופק ההשקעה של תיק ני"ע מפוזר שמנוהל אינו דורות אלא מספר שנים קדימה -תיק פסיבי שמורכב ממדדים ותעודות סל יכול לעמוד ללא ניהול הרבה מאוד שנים, עד שיעלה הצורך לאזן אותו .

נכסי נדל"ן - זו יכולה להיות השקעה לכל החייים שעובדת בירושה - והיא נושאת תשואה

[אחנתון]

הכל שאלה של תזמון.

מי שקנה ב-1774 זהב ב-100 דולר הוא היום אדם זקן מאוד ושיהיה לו לבריאות.

האם זהב מתאים להשקעה בכל נקודה בהסטוריה? ודאי שלא. האם הוא מתאים היום? לדעתי כן.

הכלכלה העולמית משחקת בפירמידה שעלולה להתנפץ כל יום ותיקח איתה את כל הנובו-רישים החדשים, אמני ההשקעות וגאוני הנדל"ן. היפר-אינפלציה בפתח ואז, כשיבינו כל הדוגרים על הדולרים שהנייר היקר שלהם מאבד מערכו, תהיה ריצת אמוק לנכסים ממשיים וכל השיח על הזהב יקבל פרספקטיבה חדשה (ישנה).

האם אני נביא זעם? לא לדעתי. רק אחד שעיניו בראשו ויודע להפעיל את מה שמאחוריהן. בכל מקרה, העתיד יכריע מי צדק.

[tby]

היפר-אינפלציה בפתח

לנבא היפר-אינפלציה בסביבה של 2% אינפלציה, אבטלה גבוהה , צמיחה אנמית בעולם המערבי, מחיר אנרגיה נמוכים ומיתון בצמיחתה של סין זה מעשה אמיץ.

הניבוי על היפר- אנפלציה החל להיות פופולארי מ 2009 - בגלל חוסר ההבנה של מדיניות הפד ועסקנו בזאת בהרחבה - בינתיים חלפו 5 (!) שנים ולא רק שאין היפר אינפלציה - בקושי יש אינפלציה.

מי שהשקיע עפ"י התזה של היפר אינפלציה - לא ראה ברכה בעמלו ב 5 שנים האחרונות - בתקופה בה היו הכי הרבה הזדמנויות השקעה ב 50 שנה האחרונות.

[eyal12]

הנה פותרים כעת את בעיית הגידול האנמי בתמ"ג באותה צורה שבעיית האינפלציה נפתרה :-)

http://www.calcalist.co.il/world/art...608820,00.html

ההיסטוריה הכלכלית נכתבת מחדש: תיקון בחישוב יגדיל את כלכלת ארה"ב ב־3%



מחרתיים ייכנס לתוקפו מהלך שזכה לכינוי "האולימפיאדה של המספרים הכלכליים": שינוי שיטת החישוב של התמ"ג והתאמתה לעידן המודרני, כך שלראשונה גם חדשנות, מחקר ופיתוח יחושבו כהשקעות

[tby]

זה תיקון סטטיסטי שבמצטבר, לאורך כל השנים מגדיל את בתמ"ג ב - 3% . זה לא קפיצה של 3% ברבעון.

אין מה לעשות, כשיש מדדים סטטיסטיים לכלכלה , והכלכלה משתנית, צריך לעדכן את המודל וזה נעשה אחת למספר שנים.

לפעמים התיקונים לא חיוביים - כמו שתיקנו את חישוב האבטלה בישראל ואחוז האבטלה צמח בין לילה בכ - אחוז שלם - כ - 18% גידול במובטלים .


למשל היום יש מאות אלפי אמריקאים שעובדים בתעשיית האפליקציות -לפני 10 שנים לא ידעו מה זה בכלל - עבודתם לא נחשבת חלק מהתוצר - וזה יוצר עיוות רציני


החשיבות של מדד נכון סטיטיסטית עצומה לצרכי קבלת החלטות , הלוואי ובישראל היו שוקדים על פיתוח והתאמת המודלים של הסטטיסטיקה הלאומית כפי שמבוצע בארה"ב - לא סתם יש תחושת ניתוק בין הנתון הסטטיסטי למצב בפועל - יש בישראל "חורים שחורים" שהסטטיסטיקה לא מטפלת בהם , ומודלים מיושנים של מדידה