x




עמוד 1 מתוך 8 123 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 10 מתוך 73

נושא: הרחבה מוניטרית - הפסקתה והקטנת מאזן הפד

  1. #1

    הרחבה מוניטרית - הפסקתה והקטנת מאזן הפד

    כמובטח, זה הפרק האחרון בעלילות הפד וטיפולו במשבר הפיננסי.

    הפרקים הקודמים המתארים את המשבר הכלכלי ופעולות הפד כאן:

    http://www.s-maof.com/Forum/threads/...A0%D7%99%D7%9D


    הפוסט הזה עוסק בעיקר בכיצד הפד יצמצם את המאזן חזרה לגודל נורמלי , בהנחה, שהוסברה בפוסטים קודמים שבמאקרו הממשל האמריקאי ממשיך בצמצום הגרעון והכלכלה האמריקאית צומחת.

    בפוסט האחרון ממאי 2013 הנחתי כי בחודשים הקרובים , הפד ימשיך במדיניות המקלה , ימשיך לרכוש אגח ממשלתי בתשואה אפסית וימתין לראות מה מתרחש מבחינת צמצום הגרעון הממשלתי
    - ככל שהורדת הוצ' הממשלה תהיה עמוקה יותר (כלומר מדיניות פיסקלית מצמצמת) הפד ימשיך לשמור על מדיניות מוניטרית מקלה , אם הצמצום יגיע בגלל גידול בהכנסות כתוצאה מצמיחה - הפד יקטין את ההקלות

    כך או כך, המטרה כבר הוגדרה לפני זמן רב - 6.5% אבטלה תביא לתחילת העלאת ריבית. לפני שמעלים ריבית, מצמצמים / מפסיקים את ההקלה המוניטרית - היום האבטלה ב 7.5% , ואני מעריך שבעת שהאבטלה תגיע ל 7% הפד יחל לצמצם רכישת אגח מגובה משכנתאות וייתן לריביות על המשכנתאות ל - 30 שנה להתחיל לזחול מעלה - הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות זה לנפח שוב בועת נדל"ן (....) , בפאזה אחת יותר מאוחר הפד יתחיל לצמצם את הרכישות של אגח ממשלתי

    אם אני צריך לנחש, צמצום הרכישות יהיה במנות של 20-30 מיליארד דולר , כלומר מרמת אבטלה של כ - 7% לרמת אבטלה של 6.5% לפד יהיו 3-4 מדרגות של צמצום רכישות

    מבחינת לוחות זמנים , הפסקת רכישות אגח מגובה משכנתאות , בהנחה ששוק הנדל"ן ושוק התעסוקה ימשיכו להתאושש, עשויה להתחיל לקראת סוף 2013 - כשהאבטלה תגיע לסביבות ה- 7% - וזו תהיה המדרגה הראשונה של צמצום QE3 , המדרגה השנייה תגיע כפונקציה של המשך הירידה באבטלה - יתכן בקצב של מדרגה ברבעון.


    חשוב לזכור כי הקניות במסגרת ה – QE הם ברוטו- כלומר כל העת יש פדיונות בתיק של הפד , כלומר הגידול במאזן אינו בקצב ששל 85 מיליארד החודש, אלא נמוך מכך. שהפד יתחיל בצמצום היעד יהיה להגיע למאזן יציב – כלומר הרכישות יכסו את הפדיונות.
    כ"תוכנית עבודה" אני מעריך כי 2014 תהיה שנה בה המאזן של הפד לא ישתנה – בתחילתה הוא קצת יגדל עם תחילת צמצום הרכישות ובסופה הוא יחזור לגודלו מתחילת השנה כאשר הפדיונות יעלו על הרכישות וב – 2015 הפד יפסיק את הרכישות וייתן למאזן להתחיל לרדת.

    מה יהיה גודל מאזן הפד במקסימום? – כנראה לא יותר מ - 4000- מיליארד דולר, אם ימשיך לרכוש עד סוף 2013.

    זה השלב בו כל מחרחרי הפאניקה מתחילים לצעוק- השווקים יתרסקו , מדינות יקרסו , היפר אינפלציה תשתלט ושאר התיאורים שמתאימים לתיאור סרטי אסונות ולא לכלכלה עולמית- איך בכלל אפשר לחזור למאזן של 2008 לפני תחילת הגידול במאזן (אז היה המאזן 900 מיליארד) ?
    אז לפני שנתחיל, חייבים להבין משהו בסיסי על המאזן של הפד – המאזן מכיל שלשה מרכיבים הכרחיים:
    1. מזומן (CURRENCY). כל השטרות בשוק הם התחייבות במאזן – כל מי שמחזיק סנט – הסנט הזה רשום כהתחייבות במאזנו של הפד
    2. רזרבות בנקים מסחריים לפחות בכמות המינימלית עפ"י הרגולציה
    3. הון עצמי

    המרכבים הללו אינם סטטיים, לכולם ברור שככל שהכלכלה גדלה כך יש יותר מזומן, ויותר יתרות בנקים וההון העצמי של הפד גדל כלומר באופן טבעי ונורמלי, במהלך עסקים רגיל, מאזן הפד גדל משנה לשנה כפונקציה של הגידול בתל"ג – וקצב הגידול ידוע ומוכר.
    מתוך ההסבר לעיל, עולה ההבנה שבשום תנאי המאזן של הפד לא אמור לחזור לרמות של 900 מיליארד דולר שהתאימו ב – 2008 , אלא המאזן צריך להגיע ליעד אחר לגמרי שתלוי בשאלה באיזה קצב מקטינים את המאזן (הרי אם כל שנה המאזן אמור לעלות, ומנגד הפד מקטין את המאזן – גודל המאזן בפועל והגודל הנדרש יפגשו – זו רק שאלה של זמן) .
    בהנחה שמ- 2015 מאזן הפד יחל לרדת , ניתן להניח כי הדבר יעשה בתקופה הדומה לתקופה של גידול המאזן – כ- 5 שנים – כלומר היעד הוא שבשנת 2020/2019 מאזן הפד יחזור לגודלו "הנורמלי" - וזה יהיה למאזן בגודל של 2000 מיליארד דולר (בהתבסס על גידול כמות המטבע ב – 7% לשנה ורזרבות בנקים ב – 4% לשנה, הון עצמי פד -10% בשנה)
    עכשיו הנתונים יותר ברורים – האתגר הוא לרדת ממאזן של 4 טריליון ל- 2 טריליון . סה"כ 2000 מיליארד בכ 5 שנים – 400 מיליארד דולר בשנה, 33.3 מיליארד בחודש. זה פתאום לא נראה כל כך קשה.

    אז איך עושים זאת?

    באופן כללי המח"מ של מאזן הפד הוא כ – 10 שנים. כלומר על פני תקופה של 5 שנים , ללא רכישות חדשות, המח"מ יתקצר ל- 5 שנים כאשר חלק מהאחזקות ממילא יגיע לפדיון, כלומר הפד לא באמת צריך למכור 2 טריליון דולר אלא משמעותית פחות.
    כמו כן , יש לשים לב להרכב מאזן הפד – אגח מבוסס משכנתאות ואגח ממשלתי. רכישות אג"ח מבוסס המשכנתאות בוצעו כתגובה למשבר והרצון לשמור על ריבית טווח ארוך נמוכה – כאשר המאזן יגיע לגודלו הנורמלי, אג"ח זה לא ימצא במאזן. החזקות הפד באג"ח זה יכולות להגיע לכ – 1.5 טריליון דולר, כלומר , במהלך ה- 5 שנים של הקטנת המאזן, זה יהיה הנכס העיקרי שיימכר – ויש לצפות כי הביקוש ממשקיעים לאג"ח זה יגדל עם עליית הריבית ובשורה התחתונה לא תהיה בעיה אמתית בלמכור את חלק מהאחזקות שיידרש למכור.
    האתגר של הפד אינה המכירה עצמה, אלא ההשפעה של המכירה על עקום הריבית. גם שהפד יעלה את הריבית הוא ירצה לשמור את הריבית לטווח ארוך ברמה נמוכה , לפיכך הוא יעדיף למכור אגח במח"מ קצר . אחד "התרגילים" שהפד יכול לנקוט בהם אלו חוזי החלפה שממירים אגח ארוך באגח קצר - סביר להניח שיש משקיעים שמתבצרים עכשיו באגח קצר, כי ממתינים לעליית הריבית – אלו המשקיעים שמכרו לפד את האגח הארוך שביצע את הטוויסט – עכשיו במתווה ריבית עולה – הם יתחילו לעברו למח"מ יותר ארוך - באופן זה יקצר הפד את המח"מ של התיק ויוכל למכור או להמתין לפדיון, כאשר אינו לוחץ את שערי הריבית לטווח ארוך ע"י מכירת אגח במח"מ ארוך.

    אז עם זה כל כך פשוט, מדוע חושבים שזה בלתי אפשרי?

    יש סוגיה אחת שמאוד מפחידה את רואי השחורות – במתווה ריבית עולה, אחזקות הפד באגח בעל מח"מ ארוך שנרכשו בסביבת ריבית נמוכה, ימכרו בסביבת ריבית יותר גבוהה – כלומר בהפסד, ועל תיק של 4 טריליון דולר ההפסד יהיה עצום ויגרום לסוף העולם כפי שאנו מכירים אותו......

    על מנת להרגיע את ההיסטריה יש לקחת החשבון מספר גורמים:

    1. הפד יחזיק לפדיון חלק לא מבוטל מהאג"ח בו הוא מחזיק היום, הפסד על הנייר בשל שיערוך מחיר הנובע משינוי ריבית , לגבי הפד – הוא חסר משמעות לחלוטין.
    2. ההפסד האמיתי הוא בגין אגח שיימכר / יוחלף, אך יש לזכור שהפד נהנה מהכנסות ריבית בגין תיק האגח הענקי שלו, ומכיוון שאינו מוכר את כל התיק בשנה אחת, ההפסדים יתפזרו על פני השנים ויהיו תלויים במכירות הספציפיות – מח"מ / שער ריבית במכירה מול מחיר הרכישה ויתקזזו מול הכנסות הריבית
    3. הפד הרוויח בשנים האחרונות 80-90 מיליארד דולר בשנה שהועברו לאוצר
    4. גם אם ההפסד בפועל ימחק את ההון העצמי של הפד – אין חשש – הוא ייצר לעצמו הון מהאוויר באמצעות פעלול חשבונאי – כאילו קיבל הלוואה מהאוצר, שתוחזר, חשבונאית, שיהיו רווחים בעתיד.....

    מה צפוי להיות ההפסד של הפד מהקטנת המאזן?

    התחזיות האחרונות מעריכות כי "הפסדי הנייר" שיגרמו יהיו בשיא כ 300 מיליארד דולר וההפסדים בפועל כתוצאה ממכירת האגח כ – 20-40 מיליארד דולר כל שנה בין 2016-2018 סה"כ כ – 100 מיליארד דולר – שזה משמעותית פחות ממה שהרוויח הפד מתחילת המשבר

    המספרים הנ"ל עשויים להשתפר אם הריבית תעלה מעט או להיות יותר גרועים אם הריבית תעלה מהר.
    נערך לאחרונה על ידי tby, 21.06.2013 בשעה 19:11

  2. #2
    אתה מדבר על מתווה של ריבית עולה במצב של אנפלציה נמוכה עד אפסית (לפי המידע הרשמי), זהו תסריט מדכא צמיחה באופן מובהק.

    האם הצמיחה כעת כל כך חזקה שצריך לדכא אותה? אני חושב שהתשובה ברורה.

  3. #3
    אתה מדבר על מתווה של ריבית עולה במצב של אנפלציה נמוכה עד אפסית (לפי המידע הרשמי), זהו תסריט מדכא צמיחה באופן מובהק.

    האם הצמיחה כעת כל כך חזקה שצריך לדכא אותה? אני חושב שהתשובה ברורה.
    אני כלל לא התייחסתי למה תהיה האינפלציה ב - 2014-2020 . אני רק יכול לשער שככל שהשיפור בשוק העבודה ימשך , הביקושים יעלו ובסופו של דבר תהיה אינפלציה בתחום הנורמלי -על כל פנים עליית הריבית תהיה בהתאם לאינפלציה בפועל / חזויה - אין שום סיבה שבמשק צומח, הריבית הריאלית לטווח קצר תהיה שלילית. "המלחמה" תהיה על הריבית לטווח ארוך - ככל שהפד יצליח לשכנע כי האינפלציה בשליטה -הריבית הארוכה תישאר ריאלית נמוכה - וזה מה שמסייע לצמיחה

  4. #4
    טיבי- נהנתי לקרוא,מעניין ומרתק-השאלה הנשאלת או יותר נכון מה יגיעי קודם האינפלציה או הדפלציה?!...........שבוע נפלא,הצלחות

  5. #5
    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה

    1. הפד יחזיק לפדיון חלק לא מבוטל מהאג"ח בו הוא מחזיק היום, הפסד על הנייר בשל שיערוך מחיר הנובע משינוי ריבית , לגבי הפד – הוא חסר משמעות לחלוטין.
    שלום חברים

    אין מה להגיד, כיף להיות הפד. איפה נרשמים?
    תודה TBY על הסדרה כולה, מאלף. שלא לומר מעלף.


    שבוע טוב ומוצלח


    קחו סיכונים בהגיון.

  6. #6
    השאלה הנשאלת או יותר נכון מה יגיעי קודם האינפלציה או הדפלציה?!.
    אני חושב שאין ממש בסכנה של אינפלציה מהסיבות הבאות:

    1. הגרעון הממשלתי האמריקאי במגמת ירידה
    2. יש עודף אמצעי ייצור בכל התחומים, אבטלה והון זול - זה אומר שיקח הרבה זמן להגיע לאינפלציה קלאסית של ביקושים
    3 שיפורים טכנולוגיים - להערכתי אנחנו בתוך "קפיצת מדרגה" בייעילות הייצור שמסתמכת על שיפור ניכר ברובוטיקה במהלך העשור האחרון .
    4. אנרגיה לא במחסור - החל משפע הגז שמוריד עלויות בחשמל ותחבורה, שיפורים ניכרים בנסועה לליטר דלק וכלה בשיטות חדשות להפקת דלק והעובדה שאנרגיית רוח ואנרגיה סולארית, במקומות מסויימים הגיעו לכדאיות כלכלית על פני פחם.


    אתה לא מתייחס ל2 הבעיות המרכזיות ברעיון שלך.

    1 - אובדן אמון של משקיעים בדולר (עקב הדפסת טרליונים והחוב הלאומי המטורף שאומרים שיוחזר אבל אחרי פיחות עמוק, 16 טרליון כמדומני )
    2 - אובדן אמון של משקיעים באג"ח האמריקאי. (הסכנה במוניטיזציה , כיום הפד קונה סביב ה80 אחוז מההנפקות שמשרד האוצר האמריקאי מוכר , למרות שברננקי אמר שלא תהיה מוניטיזציה ב2007 )
    לדעתי אלו לא בעיות אמיתיות, אלא מדומיינות , ואינם חלק מהתסריט הזה שנסמך , כאמור בהתחלה, על מתווה של צמצום גרעון ממשלתי.

    מדוע לדעתי הבעיות מדומינות?

    אובדן אמון של משקיעים בדולר - בהנחה של צמצום גרעונות הממשלה , אין בזה שום סכנה. אין לאמריקאים שום בעיה להוריד הגרעון הממשלתי - זו החלטה פוליטית - הדוגמא הטובה ביותר היא קליפורניה (הכלכלה החמישית בגודלה בעולם) הגיעה לעודף תקציבי אחרי שכולם חשבו שהיא בדרך לפשיטת רגל.
    על כל פנים, החוב הלאומי של ארה"ב הוא 50% מהחוב של יפן - ועדיין לא איבדו אמון ביאן - כך שאובדן אמון בדולר זה מאוד מרחיק לכת

    2. אובדן אמון באגח אמריקאי- כנ"ל, ועוד יותר בעייתי כי לארה"ב אין בעיה לשלם את חובותיה - הם פשוט ידפיסו דולרים ויגרמו לפיחות שיגרום לסגירת הגרעונות....

  7. #7
    ציטוט פורסם במקור על ידי tby צפה בהודעה
    אני חושב שאין ממש בסכנה של אינפלציה מהסיבות הבאות:

    1. הגרעון הממשלתי האמריקאי במגמת ירידה
    2. יש עודף אמצעי ייצור בכל התחומים, אבטלה והון זול - זה אומר שיקח הרבה זמן להגיע לאינפלציה קלאסית של ביקושים
    3 שיפורים טכנולוגיים - להערכתי אנחנו בתוך "קפיצת מדרגה" בייעילות הייצור שמסתמכת על שיפור ניכר ברובוטיקה במהלך העשור האחרון .
    4. אנרגיה לא במחסור - החל משפע הגז שמוריד עלויות בחשמל ותחבורה, שיפורים ניכרים בנסועה לליטר דלק וכלה בשיטות חדשות להפקת דלק והעובדה שאנרגיית רוח ואנרגיה סולארית, במקומות מסויימים הגיעו לכדאיות כלכלית על פני פחם.





    אז מה ההגיון בהפסקת QE והעלאת הריבית אם אין אנפלציה ויש עודף כושר יצור? ולגבי הטענה שהריבית תעלה רק ב 2014, זה לא מדויק לאור העובדה שכבר בשבוע שעבר עלו תשואות אגח אמריקני ל 10 שנים ל 2.5% , זו העלאת ריבית בפועל שקורית עכשיו בעקבות הכרזות ברננקי.

    משהו פה לא מסתדר.

  8. #8
    אז מה ההגיון בהפסקת QE והעלאת הריבית אם אין אנפלציה ויש עודף כושר יצור? ולגבי הטענה שהריבית תעלה רק ב 2014, זה לא מדויק לאור העובדה שכבר בשבוע שעבר עלו תשואות אגח אמריקני ל 10 שנים ל 2.5% , זו העלאת ריבית בפועל שקורית עכשיו בעקבות הכרזות ברננקי.

    משהו פה לא מסתדר.
    אתה מתבלבל בין ריבית לטווח ארוך (שבאה לידי ביטוי במחירי אגח ממשלתי) לריבית של הפד - ששולט רק על הריבית ללילה אחד .

    שהפד רוצה שהריבית לטווח ארוך תרד ומשמעותי - הוא חייב להתערב בשווקים ולרכוש אגח - זה QE (וזה לא משנה שהנזילות החדשה שנוצרת לא מגיע לשווקים - המטרה של ריבית ז"א נמוכה - הושגה)

    זה שהריבית לטווח ארוך עולה זו לא "העלאת ריבית" - הפד לא באמת שולט בזה - זו תגובת השוק להצהרה ש QE יפסק ותשואות האגח יחזרו לנורמה - 5%-6% לשנה לפחות.

    ההגיון בהפסקת ה -QE זה להחזיר את המשק לשיווי משקל נורמלי , הרי בסופו של דבר אם זה ימשך יותר מדי זמן, והריבית לז"'ק לא תעלה, הפחדים של למבו יתחילו להיות מוצדקים.

    במילים אחרות, כל זמן שמבצעים QE כי יש הצדקה - זה בסדר, אך שהצמיחה מתחילה צריך לנהל את החזרה לנורמליות באופן נכון, כי אם תגזים - תקבל אינפלציה וצרות אחרות - בייחוד עם המדינה מתנהלת בגרעון

    זה שהיום אני לא רואה אינפלציה , לא אומר שכאשר תהיה צמיחה שמתודלקת ע"י נזילות אין סופית (אם QE וריבית נמוכה ימשכו לנצח) האינפלציה לא תגיע - אין לי כלל ספק שתגיע.

    ההבדל ביני לבין למבו או אודי זו ההערכה לגבי כמה קרובים אנו ל"קצה" שבו הביקושים גוררים אינפלציה - אני חושב שאנו רחוקים, הם בדעה שכבר עברנו את הסף וזה רק שאלה של זמן - לא חשוב מה יעשו היום.
    נערך לאחרונה על ידי tby, 23.06.2013 בשעה 11:50

  9. #9
    שלום ידידי טיבי,

    אנסה לסיים ברוח טובה את הדברים כפי שאני רואה אותם בקצרה (ועל "רגל אחת"):
    ההבדל בינינו הוא במינון הצעדים ולא על עצם מהות ההתערבות.
    אוקי, השתמשו בנשק הריבית, עברו להלאמה, אך חיש קט האיצו בתוכניות הדפסה (אני יודע שאתה לא אוהב את המילה הזאת ואני כמובן יודע למה) ונזילות אינסופית.
    בהתחלה, בנקים וחברות נפלו ("גדולים מכדי ליפול") ואז התערבו הממשלות והעבירו את כל החובות על כתפי הציבור. נו, עכשיו המדינות נופלות ונמצא פתרון הקסם של בנקים מרכזיים וכסף מהאוויר.
    לדעתי, יש גבול להתערבות.
    אחרת, מה הטעם ומה המשמעות של ניהול משק חופשי ומשוכלל.
    בכל הויכוחים הארוכים אנו לא מזכירים כלל את ההיבט המוסרי של המתרחש מול עינינו. אפילו נגידנו המהולל התבטא רבות בנושא בעברו הרחוק.
    ידידי,
    אני מרגיש מאד לא נוח שעליית מחירי הדיור בעשרות אחוזים היא בסדר, ואז נגידנו בא ומתריע מפני ירידת מחירים של 5%-10% כי המערכת הבנקאית תתמוטט.
    אני מרגיש מאד לא נוח שאיזה "לוויתן מלונדון" מפסיד בהימורים כמה מיליאדי דולרים טובים והמנכ"ל המהולל שלו אומר: אופס, סליחה, טעינו, ממשיכים הלאה.
    אני מרגיש מאד לא נוח שהקפיטליזם חי ובועט כל עוד העסק דופק, וכשמשהו קורה (ההימורים נכשלו), מזעיקים את כספי הציבור לעזרה.
    אני מרגיש מאד לא נוח שבחסות פעלולים חשבונאיים (IFRS המקולל) מרוקנים את קופת החברה ואח"כ הנושים עומדים בפני שוקת שבורה.
    אני מרגיש מאד לא נוח שגופים "לכאורה" מכובדים משחקים בנתונים כלכליים לצרכים "לא ברורים" (וכבר כתבתי בעבר על כמה מקרים במיוחד בדיור ובאבטלה).
    ועוד ועד ועוד.

    בברכה,
    אודי

  10. #10
    אני מסכים שיש תופעות נוראיות, לא מתקבלות על הדעת , אך זה המחיר שיש לשלם בשביל שוק חופשי.

    העולם החופשי הבין שקפיטליזם חזירי, שעושה רגולציה לעצמו, לא מבטיח שלא ירה לעצמו ברגל - עד כה הרגולטורים היו בדעה שהבנקים ואחרים יודעים הכי טוב לנהל את הסיכון של עצמם, אך 2008 הוכיחה שלא כך הדבר -ואכן הרגולציה מתקדמת, דרישות להון עצמי מינימלי מתפתחות ומבחני לחץ מסודרים נהפכו לסטנדרט.

    השלב הבא של סידור מערכת המיסוי העולמית כך שחברות ויחידים לא יוכלו לנצל מקלטי מס כדי לא לשלם מס נמצא בעיצומו, כולל וויתור של מקלטי מס ידועים על "סודיות בנקאית" - זה לא היה מתרחש ללא משבר חריף.

    לדעתי, יש גבול להתערבות.
    אחרת, מה הטעם ומה המשמעות של ניהול משק חופשי ומשוכלל.
    כאן אנו חלוקים.

    משק חופשי הוא אמצעי , לא מטרה. וכשזה לא עובד , חייבים לתקן ולסייע, לא לטובת העשירים, דווקא לטובת מעמד הביניים והעניים- לדאוג שתהיה עבודה, שלא תהיה פשיטת רגל לאומית.

    הכסף הציבורי שמשתמשים בו לא נזרק לפח - משלמי המיסים הרוויחו מ TARP וירוויחו מחילוץ ה - GSE , הפד מעביר מאוד מליארדים לאוצר רווחיים מתיק ההשקעות שלו - לעומת הכסף הציבורי שמרוויח, הכסף הפרטי הפסיד סכומים עצומים - AIG , לימן, GSE - מחזיקי מניות נמחקו, שלא לדבר על מאות הבנקים שפשטו רגל , או הולאמו מלא או חלקית בעולם, מאוד מליארדים בהפסדי משקיעים ב- MBS - אפילו כאן בישראל - אולימפיה, אלביט הדמיה, פלאזה, קרדן, ועוד הרבה חברות קטנות שהשקיעו במזרח אירופה / ארה"ב מחקו את הון הבעלים ופגעו בבעלי האגח - ואלו רק נזקים ישירים, שלא לדבר על כל מי שפשט את הרגל "סתם" כי היה מיתון חריף.


    בניגוד אליך, אינני חושב שיש בעיה שהבנקים המרכזיים מתערבים שיש כשל שוק - זה תפקידם, גם כשלוחה של הממשל וגם כאחראים על יציבות המערכת הפיננסית -למנוע ככל האפשר נזקים ארוכי טווח - חסרה נזילות - הבנק המרכזי יספק נזילות - איזה טובה תיצמח בפשיטת רגל רבתית של המערכת הפינסית העולמית? - רק צער וסבל אנושי צומחים מכך, ולא של העשירים.

    לגבי מינון - לדעתי אנחנו עדיין בגבולות הסביר בהתחשב בעוצמה של הארועים ובסכנה של חזרה על ארועי שנות השפל הגדול - חייבים לזכור שהתוצאה אז היתה מלחמת העולם השניה.

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות