x




עמוד 1 מתוך 9 123 ... אחרוןאחרון
מציג תוצאות 1 עד 10 מתוך 82

נושא: הרחבה מוניטרית -הפסקתה וה סיכונים

  1. #1

    הרחבה מוניטרית -הפסקתה וה סיכונים

    בדיון שנסגר, תחזית 2013 עסקנו הרבה מאוד בהרחבה המוניטרית שהפד ביצע ומבצע - רכישות של 85 מליארד דולר בחודש של אגח ממשלתי / מגובה משכנתאות והיו כאן הרבה קולות די היסטריים שחזרו על מה שהם קראו בבלוגים שונים - שהפד סולל הדרך לחורבן כלכלי גמור.

    בדיון זה אנסה להביא את הערכותי לגבי העתיד בכל הקשור להרחבה הכמותית במספר פרקים על מנת לאפשר דיון / שאלות

    כדי להיכנס לנושא, נתחיל בהיסטוריה של התערבות הפד בשווקים והגידול במאזן

    אני מביא כאן קטעים מהדיון הקודם:

    חלק 4 - התפתחות המשבר הפיננסי ופעולות הפד - "הדפסת הכסף הגדולה"



    ב - 2008 כבר היה ברור שהולכים להיגרם הפסדים כבדים למי שהשקיע במשכנתאות , אך בגלל המורכבות של המוצרים, ביטוחי המשכנתאות למיניהם וחוסר יכולת להעריך בכמה ירדו מחירי הדיור - אף אחד לא ידע לתת ערך למוצרים עצמם או לחברות שעסקו בתחום, כולל החברות עצמן.

    התחילה פאניקה שקטה - לא המון מסתער על דלתות הבנקים - אלא גופים מוסדיים, בנקים ובנקי השקעות שמקבלים החלטות לממש השקעות בכל מחיר, להפסיק להשקיע בכלים למימון קצר טווח - בקיצור - להתרחק מכל מה שנוגע, קשור או מזכיר משכנתאות - כולל הלוואות קצרות טווח (יום אחד) אחד לשני.

    הנזילות נעלמה מהשוק.

    אחד אחרי השני הגופים הגדולים בוול סטריט הגיעו לסף חדלות פרעון - לא בגלל הפסדים ממשיים, אלא בגלל קשיי מימון טווח קצר שנבעו מפאניקה של חוסר יכולת השוק לקבוע כמה יהיו ההפסדים, אצל מי והאם בכלל יש סכנה לפשיטת רגל של הגופים עימם הם עובדים.

    - בר סטרנס - נמכר בכפיה במרץ 2008
    - פאני מיי ופראדי מק - ענקי ביטוח המשכנתאות - הוכנסו להקפאת תהליכים וניהול ע"י מנהל מיוחד ב - 7לספטמבר
    - להמן ברודרס - הכריזו על פשיטת רגל, - מריל לינץ - נרכשה ע"י בנק אוף אמריקה ב - 15 לספטמבר
    AIG קיבלה הזרקת מזומנים (למעשה הממשל השתלט עליה) - 16 ספטמבר
    - וושינגטון מאטושל -אחד מבנקי המשכנתאות הגדולים - נסגר ע"י הרגולטור -25 ספטמבר
    וכן הלאה - 1000 בנקים קטנים ובינוניים בארה"ב היו בסכנת התמוטטות

    אי אפשר לתאר במילים את המצב בספטמבר 2009. העולם כולו הוכה קשה, לא היה סוג נכס השקעה אחד שלא ספג הפסדים כבדים, אך חמור מכך היה אובדן אמון מוחלט במערכת הפיננסית שמייד חילחל לעולם הפיזי - עצירת השקעות, עצירת צריכה. לא האטה. עצירה. דממה. גם אם היה מישהו שרצה להשקיע - לא היה בנק שמוכן היה להלוות כסף. בנקים לא כיבדו חוזי הלוואה חתומים. יש לך עסק ואתה זקוק למימון להון חוזר? - תבוא מחר.

    בתוך הפניקה , ניצב לו רק גוף אחד עם יכולת , אמצעים ורצון לעצור את הדהירה לתהום - הפד. למזלו של העולם ניצב בראש הפד בן שלום ברננקה, שהתמחה , מכל הנושאים, בשפל הגדול של שנות ה- 30 . הוא לא היה צריך שיסבירו לו מה צריך לעשות - הוא כתב על זה מאמרים ....

    ומכאן מתחיל הסיפור על "הדפסות כסף" -
    שלב ראשון היה להפסיק את נפילת אבני הדומינו [פעילות של משרד האוצר והפד]- ההשתלטות על AIG , העמידה המלאה מאחורי פראדי מק ופאני מאי באמצעות התחייבות הזרמת כספים של מאות רבות של מליארדים , תוך הצהרות ברורות , אחרי נפילת ליהמן, שהפד יעשה כל מה שנחוץ לשמור על המערכת הפיננסית.
    בשלב השני החליף הפד את ה"שוק" בכל הקשור למימון לטווח קצר - כל חברה שהיתה לה נגיעה למגזר הפיננסי היתה זכאית לקבל הלוואה לטווח קצר מהפד - באופן ישיר - תמורת "בטחונות"

    במקביל היו גם תוכניות שלמשרד האוצר שהזרים כספים לבנקים וכו' - אך אנו מתמקדים בפד.

    כלומר, על מנת לקבל כסף מהפד, החברה היתה צריכה למסור אגח ממשלתיות, אגח מגובה משכנתאות או אגח אחר בעל דרוג גבוה ולקבל מזומן. מהיכן המזומן? מהאויר.

    כמה מזומן? - המאזן של הפד צמח מכ - 900 מליארד דולר ל 2.2 טריליון דולר - תוך רבעון אחד ב - 2008

    זה הסיפור העיקרי - ההדפסה של טרליונים בוצעה כתגובה ישירה, בזמן קצר ובחרום על מנת לעצור את הפאניקה, למנוע גלישה לשפל גדול מספר 2.

    וזה מתוך "פרק 5 - הקלות כמותיות":

    הפרק הרביעי הסתיים בסוף 2008 , מאזן הפד צמח ברבעון האחרון של 2008 מ - 0.9 טריליון דולר ל - 2.2 טריליון דולר בעקבות תפקידו של הפד "כמלווה בחרום" (Lender of last resort) .

    פרק הזה אני מקווה לנתץ כמה "אמונות" מוסכמות ו"ידע" שמבוסס על קריאה יומית של גלובס ואתרים כלכליים באינטרנט שקשורים ל - QE למיניו

    ברבעון האחרון של 2008, 1.3 טריליון דולר חדשים הוזרמו לבבנקים , מוסדות פיננסיים, מבטחי משכנתאות ועסקאות החלף וכו' כמימון לטווח קצר , שנתן מענה לחוסר הנזילות בשוקים הארה"ב ובחו"ל.

    כבטחונות למימון קיבל הפד אגח ממשלתי אמריקאי, אגח מגובה משכנתאות של פרדי מק ופאני מיי (GSE'S) וניירות נוספים - את הכסף שנתן - ייצר מהאויר, אך שוב הפתעה לכל מי שלא בקיא בפרטים במהלך 2008 מכר הפד 0.4 טריליון דולר של אגח ממשלתי שהחזיק כרזרבה , כלומר , בנוסף ל 1.3 טריליון דולר החדשים, הזרים הפד עוד 0.4 טריליון שמקורם נכסים שלו. כלומר הזרמת החרום עמדה על כ - 1.7 טריליון דולר, אך המקור הכספי לכ - 25% ממנה היה מכירות נטו של אגח ממשלתי ע"י הפד.

    כלומר אם בתחילת 2008, הפד החזיק 0.8 טרליון דולר באגח ממשלתי שהיווה את רוב מאזנו, הרי בסוף 2008 החזיק רק 0.4 טרליון אגח ממשלתי ועוד 1.8 טרליון הלוואות חרום לסוגיהם.

    פעילות נמרצת זאת, בתוספת פעילות משרד האוצר , הצהרות על תמיכה בלתי מסוייגת במערכת הפיננסית והעובדה שאחרי ליהמן לא היו עוד נפילות של גופים גדולים, החזירה את האמון במערכת הפיננסית ובזה תם הפרק של הטיפול המשמעותי במשבר הפיננסי.

    אלא מה, הכלכלה הריאלית נכנסה למיתון עמוק והיה צורך לפעול , עפ"י מנדט הפד, לעידודה לצורך הורדת האבטלה.

    הצעד הראשון ברור - מורידים ריבית - ריבית הפד ירדה מ 5.25% בספטמבר 2007 ל 0% בדצמבר 2008 ומאז נשארה שם

    כאשר הריבית ב - 0% לא נותרו עוד אמצעים לפד להשפיע על הריבית לטווח ארוך אלא ע"י רכישות ישירות של מכשירים פיננסיים ארוכים - אגרות חוב ממשלתיות ואגח של GSE

    תוכנית הרכישה הראשונה (QE1) הושקה במאי 2009 . עד סופה במאי 2010 הזרים הפד נטו ...... 100 מליארד דולר בלבד.

    איך זה יכול להיות? הרי קראנו בעיתונים שמדפיסים המון כסף. לא יכול להיות ! בוודאי יש טעות.

    אין טעות.

    מה שקרה בפועל זה שבמקביל לרכישות של האגח בשוק, צומצם מימון החרום שהועמד לבנקים. זוכרים מה הבנקים נתנו כבטוחה למימון החרום - אגח ממשלתי, אגח מגובה מגובה משכנתאות וחוב של GSE - ומה קנה הפד ב - QE1 - בדיוק את האגחים הללו.

    אם בסוף 2008 הפד החזיק 0.4 טרליון אגח ממשלתי והיתר מימון חרום, במאי 2010 החזיק 0.75 טריליון אגח ממשלתי, 1.25 אגח מגובה משכנתאות וחוב GSE ו - 0.3 טריליון מימון חרום לסוגיו. סה"כ מאזן בסוף 2008 - 2.2 טרליון, במאי 2010 - 2.3 טריליון דולר.

    המאמץ הראשון שנועד להוריד את הריביות לטווח ארוך הצליח חלקית, הריבית לטווח ארוך ירדה, אבל ההשקעות לא התאוששו, שיעור האבטלה נותר גבוה

    לפיכך נקט הפד במאמץ שני QE2 מנובמבר 2010 ועד יוני 2011 - הפעם נרכשו 0.55 טריליון דולר - 0.85 טרליון באגח ממשלתי , אך 0.3 טרליון של אגח מגובה משכנתאות ו חוב GSE ירדו מהמאזן (נפדו) , נטו המאזן גדל ל - 2.85 טרליון , דומה לרמתו היום.

    במילים אחרות, מיוני 2011 הפד לא "ייצר" דולר אחד חדש - 18 חודשים ללא "הזרמות". נהפוך הוא , הפד העביר לממשלת ארה"ב 200 מליארד דולר של רווחים - הרי כל האגחים שהוא מחזיק משלמים ריבית. כלומר QE2 בפועל היה רק 0.35 טרליון דולר.
    פרק 6 - איפה הכסף?



    לאחר שהוברר באופן מסודר מדוע, כמה ואיך גדל מאזן הפד מ- 2008 ועד היום, נותרה שאלה אחת פתוחה, שהיא הסיבה לכתיבה של כל הפרקים הקודמים בסידרה.

    הפרק הזה הוא הקשה להבנה , כי כמו שאומרים - "פה קבור הכלב" ולא סתם "המבינים" לא מבינים. כמו בפרקים הקודמים, אני מעדיף להכליל ולא לדייק ב 100% לצורך פשטות ההסבר.

    השאלה היא - היכן 2 טרליון דולר "שהודפסו" בידי הפד? הרי כולם מתארים "גלים של כסף" שמפוזרים לכל הכיוונים , שיוליכו את הכלכלה לאבדון......

    עכשיו חייבים להבין פרט קטן אך חשוב - הפד לא באמת מדפיס כסף - הוא "מגייס" הכסף ע"י יצירת חוב מסוג מאוד מסויים - רזרבת בנק. זו לא הדפסת כסף מכיוון ש"רזרבת בנק" חייבת להישאר בפד, לא ניתן להישתמש בה בחוץ. לעומת זאת , בניגוד ל"חוב" רגיל, לרזרבת בנק יש תכונה יחודית - היא מאפשרת לבנקים להגדיל את ההלוואות שלהם. למעשה, בנק יכול להגדיל את היקף פעילותו רק ע"י הגדלת הרזרבה המוחזקת בבנק המרכזי - וכך נוצר כסף חדש בשוק.

    למעשה, בפוטנציה המצב הרבה יותר גרוע מ"הדפסת" 2 טריליון דולר - מכיוון שנוצרה רזרבת בנק אדירה המאפשרת לבנקים להגדיל את כמות ההלוואות שהם נותנים -[כסף חדש בשוק] ה - 2 טריליון, צרכים להיות מוכפלים ע"י יחס הרזרבה וה -2 טרליון היו אמורים לייצר 20 טרליון ויותר דולרים בשוק.

    אז עכשיו בכלל צריך להיות קל למצוא את הר המזומנים הזה - זה לא 2 טריליון - הם נשארו בפד כרזרבה - זה בכלל 20 טריליון של הלוואות חדשות ......

    בכלכלה יש מונחים המתארים "כסף" :



    • . M0 מושג זה הינו סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
    • M1. כמות המזומנים ופקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
    • M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".



    אנחנו מסתכלים על כמות הכסף במובן הרחב ביותר שלה - M2 - מזומנים ושווי מזומנים - הרי אנו צרכים לראות , אם התאורים על הצפת המשק בכסף זול נכונים, קפיצה אדירה במדד זה.

    אז זהו, שלא רואים.

    אם תסתכלים על הגרף לאורך זמן של M2 - רואים גידול קבוע של 6% לשנה משנת 1995 ועד היום . מי שלא מאמין יכול לבדוק בעצמו:
    - http://research.stlouisfed.org/fred2/series/M2

    אז איפה הכסף?

    התשובה הקצרה והפשוטה - הכסף נשאר בפד. הוא לא הגיע לשוק.

    הבנקים שונאי סיכון עדיין, ולא הגדילו את נפח ההלוואות - למרות שיכולים להלוות כמות אינסופית של כסף.

    הציבור יושב על 6.5 טריליון דולר של פקדונות - גידול של 45% ב -4 שנים.

    חברות בארה"ב יושבות על ערמות מזומנים ונכסים פיננסיים לטווח קצר בשיא של כל הזמנים

    בקיצור - למזומן "ביד" יש ביקוש גדול וכולם מוכנים לקבל 0%-0.25% ריבית לטווח קצר - העיקר לא להיסתכן

    החשבון פשוט - הפד קונה אגח ממשלתיות ואגח מגובה משכנתאות המשלמות בממוצע כ - 2% לשנה, "מממן" הרכישה ע"י רזרבות בהם הוא משלם 0.25% לשנה ומרוויח 1.75% לשנה. על תיק של טרליון דולר, זה רווח שנתי של 17.5 מליארד דולר שלאן הולכים? - חזרה למשרד האוצר.


    זה כל הסיפור - הפד עושה ככל יכולתו לגרום לכלכלה להתרומם - לבנקים להלוות, לציבור לצרוך ולחברות להשקיע - אבל הם לא רוצים. כולם מעדיפים להחזיק מזומן ב - 0% ריבית ולכן השיפור בכלכלה הוא כל כך איטי, לכן כל הסיפורים על "קטסטרופה מתקרבת" הם שטויות.

    הטראומה מהמשבר הפיננסי כל כך גדולה, שיקח עוד זמן להשתחרר ממנה. זה יקרה , אבל לאט.

    כאשר זה יתחיל להתרחש מה נראה? - חברות יתחילו להשקיע - תחילה ישתמשו במזומנים שלהם ואח"כ יבקשו הלוואות - האבטלה תרד, הבטחון הצרכני יעלה - יגדלו הביקושים וכך יתחיל התהליך המזין עצמו של צמיחה כלכלית.

    בתהליך, הפד יעלה ריבית לטווח קצר - בהתחלה בקצת, בהמשך ביותר, ממשלת ארה"ב תקטין הגרעון (אנחנו כבר עדים לצעדים קונקרטיים) כי תהיה עליה בהכנסות ממיסים, וקיטון בהוצאות לעידוד צמיחה והשקעות (הוצאה אנטי מחזורית) - הממשלה תגייס פחות חוב, הפד לא ירכוש חוב חדש ויתן לפדיונות של החוב שהוא מחזיק להקטין את מאזנו.

    כפי שהמשק האמריקאי בטראומה, כך גם הפד. לכולם ברור שהאתגר הבא הוא בבוא הזמן הקטנת המאזן תוך איזון צמיחה / אינפלציה / תעסוקה.

    עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ......

    עד כאן הגעתי בדיון של תחזית 2013 , ההמשך על האתגר של הקטנת המאזן

  2. #2
    יהיה מעניין לקרוא את ההמשך.

  3. #3
    מעניין. מה שאתה מתאר זה התסריט היפני. הדפסת כסף שמחזיקה חברות זומביות ומונעת קריסה בכלכלה אך גם לא יוצרת צמיחה אמיתית. תסריט דפלציוני.

    הטענה הבסיסית של הפד שתומכת בתאור המדובר היא שאין אינפלציה ולכן להדפסה אין השפעות שליליות, אך, האם זה המצב באמת? האם שיטות המדידה המצחיקות של מחירי סל הצריכה לא גורמות לכך שיש סטגפלציה מוסווית?

  4. #4

    האתגר של הקטנת המאזן

    הפד ממשיך ורוכש אגחים (מגובי משכנתאות/ ממשלתי) בקצב של 85 מליארד בחודש. יש לזכור שזה לא גיוס נטו , אלה ברוטו - מול זה יש תשלומי ריבית ופדיונות - בעיקר של אגח מגובה משכנתאות שאחד מתכונותיו זו הזכות לפדיון מוקדם - מול מיחזורי משכנתא

    להזכיר, מאזן הפד הגיע לשיא של 2.85 טרליון ביוני 2011 עם סיום QE2 ושמר על רמה זו עד תחילת דצמבר 2012 - לכאורה נדמה כי הפד רוכש כל העת , אך נטו - גודל המאזן נשמר.

    נכון ל - 20/2/2013 מאזן הפד צמח ל- 3.10 טרליון דולר - גידול של 250 מליארד ב - 5 חודשים והוא צפוי להמשיך לגדול כנראה עד סוף 2013 להיקף כולל של כ - 3.5 טרליון ואולי אף יותר.

    בשלב זה מתחילות צעקות מהקהל שעוסקות בחורבן כלכלי שהפד משית על ארה"ב בעיקר ועל העולם בכלל, אז זו הנקודה הנכונה להתמודד עם הנבואות השחורות הללו

    ההתמודדות מתחילה בהבדל בין מדיניות מוניטרית למדיניות פיסקלית - הבעיה של המדינות בעולם היא בעיית גרעון ממשלתי, לא של מדיניות הבנקים המרכזיים.

    גרעון ממשלתי קבוע וגידול רציף בחוב ממשלתי הוא מצב בר קיימא בתנאי שהגידול בתמ"ג תומך בעומס ריבית סביר בתוספת תנאים יחודיים לכל מדינה - אינני רוצה להיכנס לתאוריה כאן, רק ברור שיוון חצתה את הנקודה של גרעון סביר ברמת גרעון של יותר מ- 10% כשהיא נושאת חוב של 100% מ - GDP לעומת יפן עם 230% חוב ל - GDP שמגייסת חוב חדש בריבית של 1%.

    חורבן כלכלי נובע בחוסר משמעת פיסקלית - גרעונות גדולים , חובות מתנפחים - במצב כזה הבנק המרכזי "משחק על זמן" הוא יכול לנסות לממן את הגרעונות ע"י רכישת האגח (מוניטוריזציה של חוב ממשלתי) אך בסופו של תהליך התוצאה הסופית היא אינפלציה. במילים אחרות הבנק המרכזי מחליף חוב ממשלתי ארוך טווח (האגח שהוא רוכש) בחוב ממשלתי קצר טווח (רזרבות נושאות ריבית בבנק המרכזי) שמגדיל את הסיכון ל"בריחה מהמטבע" = פיחות

    אל מול מדיניות פיסקלית חסרת אחריות, לבנק המרכזי אין חלופות טובות - אם לא ירכוש אגחים ויצור אינפלציה ופיחות - הריבית ארוכת הטווח תעלה לרמה ש"תהרוג את המשק" - הכנסות המדינה יקטנו - והמדינה תפשוט הרגל - זו לא תאוריה - ראינו זאת מתרחש בפורטוגל , אירלנד, ספרד ואיטליה - המוצא היה רכישות אגח של מדינות אלו ע"י
    ECB

    לפיכך, לאור הגרעונות של הממשל האמריקאי ההתנהלות של הפד היא במסגרת הצפיות וההתנהלות הסטנדרטית של בנק מרכזי שנלחם בגרעון ממשלתי גדול מחד ומשק במיתון מאידך.

    המלחמה תימשך עד אשר תושג צמיחה במשק והאבטלה תרד. ברגע שהמטרה תושג , הפד יצטרך לבצע את "אסטרטגיית היציאה" שלנו מהמדיניות הנוכחית - רכשית אגח ארוך וריבית קצרה אפסית.

    לאור האמור לעיל על הגרעונות המשלתיים, ישנם שני תסריטים מרכזיים בהם הפד צריך "לבצע יציאה" מהמדיניות המוניטורית הנוכחית - הראשון - ארה"ב עולה על מסלול של צמצום הגרעון והשני - הפוליטקאים לא מצליחים למצוא נוסחא לצמצום הגרעון

    התסריט הראשון - צמצום גרעון

    מדיניות של צמצום גרעון היא למעשה מדיניות בולמת צמיחה - פחות הוצ' ממשלתיות , פחות שכר, פחות תעסוקה - התקווה כמובן שתמיחה אורגנית של המגזר בעיסקי / פרטי / ייצוא יתפוס את מקום הכספים הממשלתיים ואף יניב הכנסות חדשות ממסים - שיתרמו להמשך הורדת הגרעון.

    מול מדיניות פיסקלית "מצמצמת" יש שתי אסכולות מוניטריות -
    אסכולה אחת מטיפה למדיניות מוניטרית מצמצמת - כלומר לאפשר עליית ריבית ארוכת טווח וקצרת טווח על מנת למנוע מצב של אינפלציה (בגלל הצמיחה) וכן למנוע מצב של חזרה לגרעונות ממשלתיים (אם הריבית נשארת מאוד נמוכה הפוליטקאים יתפתו שוב לקחת הלוואות במקום לקצץ)
    אסכולה שניה טוענת כי יש לשמור על מדיניות מוניטרית מקלה על מנת לתמוך בצמיחה (גידול ב - GDP נומינלי) , גם על חשבון עליה קלה באינפלציה - צמיחה גבוהה יותר = יותר הכנסות ממיסים הסיכויים להצלחת מהלך הקטנת הגרעון - עולים.

    אני מניח שרוב הסיכויים שהפד יבחר בצמיחה על ריסון - כלומר תישמר מדיניות מוניטרית מקלה.


    ההמשך - מה יעשה הפד?

  5. #5

  6. #6
    עד שלא יהיה שינוי אמיתי בביקוש לכסף שיחייב יצירת כסף חדש בקצבים הולכים ועולים = יציאה מהמשבר, הפד ימשיך לייצר רזרבות באמצעות QE4, QE3 - כל זמן שהמשק לא סופג את ראשיתו של הכסף, אין משמעות לכמה רזרבות יש, כאשר הכסך יתחיל להיספג, לא יהיה עוד צורך ב - QE ..
    דוח האינפלציה האחרון בארה"ב מראה כי עדיין אין אינפלציה

    המידע החשוב נמצא בגרפים של האבטלה - כל זמן שהיא מעל 6.5% ואין אינפלציה - הפד ימשיך בהקלה המוניטרית













    המעניין הוא שבמהלך 2012 הרזרבות של הבנקים בפד נשמרו ברמה קבועה לאורך השנה - 1.5-1.6 טרליון דולר

    מתחילת 2013 רואים גידול מובהק , חודש בחודשו לרמה של 1.85 טרליון היום, אך זה רק 200 מליארד יותר גבוה מהשיא הקודם ביוני 2011 - 1.65 טרליון


    אני בדעה שאם ימשיך השיפור בשוק הדיור - הפד יתחיל לצמצם את היקף הרכישות החודשיות שלו לקראת סוף השנה ומתחילת 2014 יהפוך את הרכישות בשוק לרכישות שלו לנטו אפס - כלומר ירכוש רק את הסכומים שנפדו

  7. #7
    ראיון מאד מעניין לגבי זהב ושערי הריבית הגלובלים. הציטוט הכי חושב הוא לאו דווקא לגבי הזהב, אלא לגבי זה שכרגע אנשים לווים כסף בריבית הכי נמוכה ב 300 שנים האחרונות, וכשריבית תעלה, זה לא יהיה הדרגתי, אלא בקפיצה גדולה.


    http://bullmarketthinking.com/hinde-...y-will-own-it/

  8. #8

    מה יעשה הפד

    בפוסט האחרון בפברואר על האתגר בצימצום מאזן הפד הצגתי את התסריט הסביר שבו הסביבה הפיסקלית בו יפעל הפד היא של צימצום הגרעון הממשלתי.

    היום במאי כבר ברור שזה התסריט המוביל - הממשל חתך רוחבית בהוצאותיו מחד והצמיחה תורמת לגידול בהכנסות ממיסים - תנועת מספריים שמורידה את הגרעון .

    כפי שכתבתי:

    מדיניות של צמצום גרעון היא למעשה מדיניות בולמת צמיחה - פחות הוצ' ממשלתיות , פחות שכר, פחות תעסוקה - התקווה כמובן שתמיחה אורגנית של המגזר בעיסקי / פרטי / ייצוא יתפוס את מקום הכספים הממשלתיים ואף יניב הכנסות חדשות ממסים - שיתרמו להמשך הורדת הגרעון.
    ואכן הקטנת ההוצאות הממשלתיות צפויה לצמצם את הצמיחה ב - 1% לפחות - אך הצמיחה שתהיה היא נטו של המגזר הפרטי - צמיחה ברת קיימה שנשענת על התאוששות מגזר הנדל"ן, גידול בהיקף המגזר הייצרני של ארה"ב וגידול בצריכה הפרטית ככול שיותר אנשים חוזרים למעגל העבודה.

    המילה האחרונה בקיצוץ ההוצאות הממשלתיות טרם נאמרה - הגרעון עדיין גדול ויש צורך להמשיך ולהקטין את הוצאות הממשל , אך לשם כך נדרשת הסכמה של הקונגרס הרפובליקאי עם הממשל הדמוקרטי וזה , אם ללמוד מהעבר, קשה להשגה. תחושת הדחיפות בקיצוץ שיצרה את "הקיצוץ הרוחבי" בתקציב קצת דעכה בגלל התרחקות המועד שחל הגעה ל"תקרת החוב" של הממשל - שמהווה אבן הדרך שמחייבת הסכמה כלשהיא בין הצדדים הפוליטיים - היום התחזית שתקרת החוב הנוכחית תספיק עד ספטמבר/אוקטובר 2013 ומכיוון שביולי-אוגוסט אף ממשל לא באמת עובד, הדרמה תתחדש רק בספטמבר.

    מבחינת אינפלציה - אין שום סימן לעליה , הפד היה מאושר אם היה מקבל אינפלציה של 2% לשנה - אך זה עדיין לא מתרחש

    שוק הדיור - ממשיך בהתאוששות

    לאור כל זאת , הפד ימשיך במדיניות המקלה , ימשיך לרכוש אגח ממשלתי בתשואה אפסית וימתין לראות מה מתרחש מבחינת צמצום הגרעון הממשלתי - ככל שהורדת הוצ' הממשלה תהיה עמוקה יותר (כלומר מדיניות פיסקלית מצמצמת) הפד ימשיך לשמור על מדיניות מוניטרית מקלה , אם הצמצום יגיע בגלל גידול בהכנסות כתוצאה מצמיחה - הפד יקטין את ההקלות

    כך או כך, המטרה כבר הוגדרה לפני זמן רב - 6.5% אבטלה תביא לתחילת העלאת ריבית. לפני שמעלים ריבית, מצמצמים / מפסיקים את ההקלה המוניטרית - היום האבטלה ב 7.5% , ואני מעריך שבעת שהאבטלה תגיע ל 7% הפד יחל לצמצם רכישת אגח מגובה משכנתאות ויתן לריביות על המשכנתאות ל - 30 שנה להתחיל לזחול מעלה - הדבר האחרון שהוא רוצה לעשות זה לנפח שוב בועת נדל"ן (....) , בפאזה אחת יותר מאוחר הפד יתחיל לצמצם את הרכישות של אגח ממשלתי

    אם אני צריך לנחש, צמצום הרכישות יהיה במנות של 20-30 מליארד דולר , כלומר מרמת אבטלה של כ - 7% לרמת אבטלה של 6.5% לפד יהיו 3-4 מדרגות של צמצום רכישות

    מבחינת לוחות זמנים , הפסקת רכישות אגח מגובה משכנתאות , בהנחה ששוק הנדל"ן ושוק התעסוקה ימשיכו להתאושש, עשויה להתחיל לקראת סוף 2013 - כשהאבטלה תגיע לסביבות ה- 7% - וזו תהיה המדרגה הראשונה של צמצום QE3 , המדרגה השניה תגיע כפונקציה של המשך הירידה באבטלה - יתכן בקצב של מדרגה ברבעון.


    מבחינת השקעה - מי שמאמין בעליית התשואות של האגח ארוך הטווח הארה"ב - יש תעודות סל רלבנטיות

    בינתיים, כל רואי השחורות למיניהם שדיברו על חורבן בלתי נמנע של המערכת הכלכלית והתפרצות אינפלציונית ענקית בגלל "הדפסות כסף" ו"ניפוח מאזן " של הפד, קצת השתתקו לאחרונה, יכול להיות שכולם מתחילים להבין שאת הפד מובילים אנשים אחראיים שיש בידיהם ידע וכלים והם יודעים מה הם עושים



    בהמשך אתאר בכמה הפד צריך להקטין את המאזן על מנת לחזור לרמה "נורמלית".

  9. #9
    "בינתיים, כל רואי השחורות למיניהם שדיברו על חורבן בלתי נמנע של המערכת הכלכלית והתפרצות אינפלציונית ענקית בגלל "הדפסות כסף" ו"ניפוח מאזן " של הפד, קצת השתתקו לאחרונה, יכול להיות שכולם מתחילים להבין שאת הפד מובילים אנשים אחראיים שיש בידיהם ידע וכלים והם יודעים מה הם עושים"

    הטענה שאין אינפלציה כרגע היא שנויה במחלוקת (בלשון המעטה). כשאחת הסיבות היא כמובן שיטת המדידה של ה BLS שמקזזת עליות מחירים של מוצרי יסוד עם ירידות מחירים במוצרים טכנולוגים. רוב האנשים יגידו לך שעלות המחיה שלהם משמעותית יותר יקרה מלפני 3 שנים, גם בארה"ב וגם בישראל. ברוב ארצות ערב היו מהפכות והטלטלה בגוש היורו עוד לא הסתיימה. סין לפני האטה כלכלית שהשלכותיה לא ברורות.
    עם כל הכבוד לסימני הנפט בכלכלת ארה"ב, כל העולם כמרקחה בגלל הניסוי הפעוט הזה בהדפסת כסף אינסופית של כולם בעצם (ארה"ב, סין, יפן, EU). וזה עוד לא נגמר. הלוואי ואני טועה.

  10. #10
    עליות מחירים של מוצרי יסוד
    אם יש משהו שלהקלה מוניטרית והדפסת כסף אין כל קשר אליו זה הביקוש למוצרי יסוד (סחורות ) חקלאיים - חיטה, אורז, סוכר , תירס שמן בשר, וכו'

    העליה במחירים היא תוצאה של היצע/ביקוש הנובע משינוי בדיאטה של מליארדי אנשים - אני בטוח שהסופו של דבר המערכת תתאזן - יש חוק "טבע" שקשור לחקלאות - החקלאים מפסידים - כי קל יחסית להגדיל את הייצור של סחורה במחסור - אין צורך בהשקעות גדולות, אין חסמי כניסה , אין זמני הקמה ארוכים של אמצעי הייצור - בקיצור זו מערכת מאוד יעילה ומגיבה יחסית מהר .

    באופן כללי ניתן גם לאמר כי עליה זמנית של מחירי הסחורות החקלאיות יאפשרו לחלק מהיצרנים במדינות הפחות מפותחות לבצע קפיצה טכנולוגית - הכנסת מיכון ו/או דשנים - מה שיגדיל באופן ניכר את התוצרת ליחידת אדמה / עבודה ובמקביל אנו רואים כניסה של הון מערבי למדינות עולם שלישי במטרה לפתח חקלאות מודרנית - בקיצור - זו רק שאלה של זמן שיווצר עודף והמחירים יקרסו - זו דרכו של עולם בחקלאות מודרנית

    באשר לעלויות מחיה - ישראל היא לא דוגמא לכלום- - המחירים כאן גבוהים בגלל אימפוטנטיות ממשלתית מחד ומאבק סקטוריאלי מאידך - כל זמן שיחידת ייצור לגיטימית של חלב או ביצים למשל זה משק של מושבניק אז מחיר החלב יהיה גבוה - כי לא מנצלים את היתרונות לגודל של מערך ייצור מודרני . הרי ביום שיורידו המכסים מגבינה צהובה יפסק ייצור החלב במושבים - והחלב יעלה חצי ממחירו היום.

    והטלטלה בגוש היורו עוד לא הסתיימה. סין לפני האטה כלכלית שהשלכותיה לא ברורות.
    אלו גורמים שמדכאים ביקושים, לא מגדילים ביקושים שיוצרים אינפלציה. הסכנה של אינפלציה תהיה אמיתית כאשר בכל העולם תהיה צמיחה שתביא לתפוקה מלאה בסקטורים שונים -כל זמן שיש עודף יכולת ייצור (אבטלה של אנשים ו/או מכונות ) עולמית בכמעט הכל - איך יעלו המחירים?

    הניסוי הפעוט הזה בהדפסת כסף אינסופית של כולם בעצם
    תקרא הפוסט מתחילתו , יש הסבר מקיף מדוע אין "הדפסת כסף" ממשי - לבנקים המרכזיים מתחיל "להישבר" מכל העניין, אני לא פוסל שנראה פתאום ריבית שלילית על פקדונות הבנקים בבנקים מרכזיים - הבנקים המרכזיים רוצים להדפיס כסף אך בשביל זה ה"כסף" צריך להגיע לשוק באמצעות הבנקים המסחריים - והם לא רוצים להלוות (כי יש עודף יכולת ייצור, כי יש צמיחה אנמית בלבד, כי אין בטחון בעתיד וכו) - זו לולאת פיד-בק שהבנקים המרכזיים חייבים לשבור, אחרת באמת נראה מסוקים זורקים שטרות של 100 יורו / דולר / יאן בשכונות מצוקה (כי הם יקחו הכסף ומייד יקנו בזה משהו - וזה יוצר ביקושים )

תגיות בנושא זה

הרשאות

  • אתה לא יכול לפרסם נושאים חדשים
  • אתה לא יכול לפרסם תגובות
  • אתה לא יכול לצרף קבצים להודעותיך
  • אתה לא יכול לערוך את הודעותיך
  •  
מידע ונתוני מסחר -למשתמשים מחוברים בלבד. הרשמה/התחברות