הרחבה מוניטרית -הפסקתה וה סיכונים

[eyal12]

כי ירד הדרוג של ישראל ואז המדינה תצטרך לשלם הרבה יותר ריבית על ההלוואות. כמו שאתה לא תהיה מוכן להלוות כסף למישהו שנמצא בגרעון תמידי.
לארה"ב הטריק הזה בינתיים לכאורה מצליח כי הם ארה"ב, והם קובעים את החוקים בעולם, עד שימאס למישהו, וזה יכול לקרות וכנראה יקרה.

סתם שאלה,
אז למה כאן מתעקשים לשמור על רמת גירעון נמוכה?
למה מצד אחד נמנעים מלהדפיס שקלים, מדכאים את הכלכלה עם מיסוי חנק, ומצד שני כשהצעדים האלה מובילים את השקל להתחזק מול רוב המטבעות הזרים, בנק ישראל הולך וקונה אותם?
לא יותר הגיוני להתיר קצת את הרסן, ליצור אינפלציה (קטנה, אבל אינפלציה) שתגרום לפיחות מדוד בשקל? במצב כזה גם המיסים לא יהיו חונקים כל-כך, גם יהיה כסף לכל צרכי המשק, גם יתחיל תהליך של צמיחה, וגם בנק ישראל לא יצטרך לקנות דולרים כמו מטורף ואז לשלם ריבית בשקלים על הלוואות שהוא לא היה צריך לקחת מלכתחילה, כי היה יכול להדפיס את הכסף הזה.

אני יודע שהדעה השלטת במאקרו היום היא שהאינפלציה היא מיפלצת, אבל לאור המצב החדש האין מקום לשקול את זה?
ההשלכה השלישלית היחידה שאני יכול לחשוב עליה היא פגיעה מיידית בדירוג החוב של ישראל. אבל פאק איט, הדפסה תקטין ממילא את כמות החוב שישראל צריכה לקחת!

[eyal12]

הנה כתבה מתורגמת מהאקונומיסט (לא בלוג אלמוני) שמתמצתת מה שאנו אומרים פה. מדשדשים במקום למרות המדיניות המרחיבה.

http://www.themarker.com/wallstreet/1.2018852

שש שנים של ריבית נמוכה ברחבי העולם: בלי צמיחה ובלי תעסוקה

הריביות הנמוכות שקבעו בנקים מרכזיים והמדיניות המרחיבה שניהלו לא הצליחו לשפר את מצב העסקים הקטנים והבינוניים, בעוד חברות גדולות עדיין מתמהמהות בנוגע להשקעות משמעותיות ■ עם זאת, לא סביר שהמדיניות תתהדק חזרה - הסיכון לחזור למיתון פשוט גדול מדי

מעולם בהיסטוריה הכלכלית לא היו שיעורי הריבית כה נמוכים כמו בתקופה האחרונה, ולמשך זמן כה רב. זה יהיה בטוח להמר כי הבנקים המרכזיים בארה”ב, בריטניה, גוש היורו, יפן ושוויץ לא יעלו את הריבית השנה. הרוהיקו קורודה, נגיד הבנק המרכזי של יפן, החל את הקדנציה שלו עם הרחבה כמותית דרמטית ב–4 באפריל. גם למארק קרני, הבוס החדש של הבנק המרכזי של בריטניה, יש רישיון לנקוט צעדים דומים.
זה גם לא יהיה ממש מפתיע אם שיעורי הריבית הנמוכים ששררו בארבע השנים האחרונות יימשכו ב–2014. כשהריבית הופחתה לראשונה לרמות הנוכחיות ב-2008-2009, זה נראה אמצעי זמני - כעת זה נראה הנורמה.

השקעות הון גולמי של חברות עסקיות


עסקים ומשקיעים עדיין מתאימים עצמם לעולם החדש. חברות גדולות ניצלו את ההזדמנות ללוות בשוקי האג”ח כדי ל”נעול” לעצמן מימון זול למשך שנים. אבל הכסף הזול לא הוביל למסע השקעות מעודד צמיחה, כפי שהתכוונו קובעי המדיניות המוניטרית.

יש כמה סימנים של תחייה כלכלית בארה”ב, אבל התחזיות לא מעודדות. מדד מנהלי הרכש של גוש היורו למארס הציג נפילה נוספת בפעילות הייצור, בעוד האבטלה עלתה ל–12% - השיעור הגבוה מאז הוקם גוש היורו ב–1995.
בעולם כזה, המדיניות המוניטרית במגוון מדינות צפויה להישאר מרחיבה. ניתן לדבוק בתחזית זו אף שבחיפושיהם הנואשים אחר תשואה, משקיעים מגלים מחדש תיאבון מדאיג לסוג המוצרים שרבים חשבו שנעלמו לצמיתות אחרי פרוץ המשבר ב–2008.
ריבית ריאלית שלילית, השפעות חיוביות
לסביבת הריבית הנמוכה יש כמה השפעות כלכליות חיוביות ברורות. הבנק הפדרלי ניסה את רכישת אג”ח מגובות המשכנתאות כדרך להוריד בכוח תשואות, וכך להוריד את העלות של בעלות על בתים. נכון לסוף מארס, הריבית הממוצעת על משכנתא ל–30 שנה היתה רק 3.57% - לא הרבה מעל שפל של יותר מ-40 שנה, 3.31%, שנרשם בנובמבר.
מפעל ניסאן בספרד
צילום: בלומברג


ריבית נמוכה יותר על משכנתאות שמה כסף בכיסיהם של בעלי הבתים, כשהם ממחזרים את הלוואותיהם. היא גם מעודדת אנשים לעבור דירה. מכירות בתים קיימים הסתכמה ב–4.66 מיליון בשנה שעברה, לפי נתוני איגוד הקבלנים הלאומי - נמוך מהשיא שנרשם ב–2007 של 5.04 מיליון בתים, אבל עדיין 9% יותר מ–2011.
בנוסף, 366 אלף בתים אמריקאיים חדשים נרכשו בשנה שעברה, הגידול הראשון מאז 2005. מה שגרם לקבלנים להיות עסוקים יותר: בפברואר, האישורים להתחלות בנייה הגיעו לקצב של 946 אלף בשנה - הנתון הגבוה מאז יוני 2008. יותר בנייה פירושה יותר משרות לפועלי בניין ויותר עסקות לספקי משנה, כמו מפעלים לייצור לבנים.

ריביות הבנקים המרכזיים


בתים אינם הדבר היחיד שאנשים מוציאים עליו יותר כסף כשריביות על הלוואות הן נמוכות יותר. לפי אקוויפקס, אמריקאים לקחו 19.9 מיליון הלוואות בשווי 388 מיליארד דולר, כדי לרכוש מכוניות, ב–11 החודשים הראשונים של 2012. שני הנתונים היו הגבוהים זה 6 שנים. סך מכירות המכוניות בארה”ב עלה ב–13.4%, ל–14.8 מיליארד דולר, הנתון הגבוה מאז 2007. מספר המועסקים בענף ייצור המכוניות נותר משמעותית נמוך מ–1.1 מיליון ב–2005, אבל עדיין עלה מכ–625 אלף ב–2009 לכ–788 אלף ב–2012.

מחירי בתים גבוהים יותר הופכים אנשים לעשירים יותר ולכאלה המוכנים לבזבז יותר. ריבית נמוכה מעודדת עליות במניות, כשגם מדדי דאו ג’ונס ו–500 S&P הגיעו לשיא של כל הזמנים במארס.
מוקדם מדי לפרש את זה כהתנפלות חייתית על השוק. נתוני מארס הציגו נפילה חדה בביטחון הצרכנים האמריקאים. מה שחשוב הוא לא רק שהריבית נמוכה, אלא שמלבד יפן הריבית הריאלית ‏(הנומינלית, בקיזוז האינפלציה‏) היא שלילית. הציפייה לריבית נמוכה בהמשך גורמת למשקיעים לפנות להשקעות מסוכנות יותר.
אג”ח קונצרניות היו הראשונות בתור. ב-2012 משקיעים הזרימו 535.2 מיליארד דולר לאג”ח של קרנות נאמנות ברחבי העולם - 95% מכל הכסף שזרם לענף קרנות הנאמנות בשנה שעברה, לפי נתוני חברת המחקר מורנינגסטאר. לעומת זאת, 124.7 מיליארד דולר זרמו החוצה מהענף.
מוצר נוסף שצבר פופולריות מחודשת הוא אג”ח משכנתאות על נדל”ן מסחרי. ג’יי.פי מורגן העלה את תחזיותיו להנפקה של 70 מיליארד דולר באג”ח אלו ב-2013, לעומת 45 מיליארד דולר בשנה שעברה, בשל ביקושים גבוהים בקרב משקיעים וביטחון ששוק הנדל”ן מתאושש. בדרך כלל, הענף מתפקד היטב כשהתשואה על השכרת נכסים ‏(כיום 5.8% בממוצע בארה”ב‏) גבוהה ביחס לעלות המימון.
היה עדיף אם הריבית הנמוכה היתה מעודדת חברות להשקיע את כספן בהקמת מפעלים ובהעסקת יותר עובדים. לחברות, ללא ספק, יש את הכסף לכך. חברות אמריקאיות מחזיקות ב-1.8 טריליון דולר במזומן, ולחברות אירופיות יש כ-1.5 טריליון דולר. בתיאוריה, ריבית נמוכה צריכה לגרום לחברות להגדיל את ההשקעות.
חברות מחליטות אם להשקיע או לא בהתבסס על הפער בין התשואה הצפויה בפרויקט לבין עלות המימון שלו. ככל שעלות המימון נמוכה יותר, נדרשת תשואה נמוכה יותר מהפרויקט. בפועל, ההשקעות העסקיות ביחס לתמ”ג נמוכות כיום בארה”ב, בריטניה וגוש היורו - לעומת היקפן לפני המשבר.
וגם כאשר חברות מגדילות את השקעות ההון שלהן, הן לא עושות זאת בכלכלות המפותחות. הכלכלות המתעוררות צמחו מהר יותר במהלך המשבר, ובהתאם לכך העבירו חברות מהכלכלות המפותחות את ההשקעות שלהן לשם. ב–S&P חישבו ומצאו כי חברות אירופיות הפנו 42% מכלל השקעותיהן אל מחוץ לאירופה ב–2012, בהשוואה ל–28% ב–2007.
הצעירים והזקנים
יש תחומים שבהם לריבית הנמוכה השפעה שלילית חד־משמעית: פנסיה תקציבית היא הבטחה לסדרת תשלומים עתידית, כמו אג”ח. חוקי החשבונאות מבססים, לפיכך, את הערך של התחייבות עתידית זו על תשואות האג”ח - ככל שהן נמוכות, העלות של ההתחייבות הפנסיונית עולה. בשל כך, הפנסיות משלמות פחות כיום. התוצאה היא שקרנות הפנסיה רצות מהר ודורכות במקום.
אף ש–2012 היתה שנה טובה בשוקי המניות, קרנות פנסיה תקציבית בחברות האמריקאיות הגדולות סיימו את השנה עם הגירעון הגדול בהיסטוריה שלהן - 557 מיליארד דולר. וזה חרף העובדה שהפרישו 60 מיליארד דולר באותה שנה, לעומת 43 מיליארד דולר ב–2008.
בבריטניה, בהתאחדות הלאומית לקרנות פנסיה מעריכים כי ההרחבה הכמותית הגדילה את הגירעון בפנסיות ב–2012 בעוד כ–90 מיליארד ליש”ט, באמצעות דחיפת תשואות האג”ח כלפי מטה. בשל כך, קרנות המשלמות פנסיות תקציביות נסגרות בהתמדה.
חברות ביטוח ניצבות בפני בעיה דומה. התשואה שהן מקבלות מהשקעות הון, שהופכות לפרמיות, לפני שהן משולמות, היא חלק קריטי בהכנסותיהן. טידג’אנה טיאם, מנכ”ל פרודנשל, חברה בריטית לביטוח חיים, אומר כי תשואה בגובה 2% לאג”ח ארוכות טווח היא גמול זעום למשקיעים - לכן, החברה שינתה את המודל העסקי שלה, כדי להתמקד בהכנסות מחיתום וניהול כספים עבור צד שלישי.
קולין סימפסון, אנליסט ביטוח בגולדמן סאקס, מצביע על כך שלחברות ביטוח דווקא היה מזל. בתקופה של ריביות נמוכות כמעט לא התרחשו אסונות גדולים, כמו ההוריקן קתרינה ב–2005. מזל כזה יכול להשתנות.
למרות הבעיות מבחינת כמה מגזרים וחוסר היכולת, עד כה, של הריבית הנמוכה להפוך את החיים לטובים יותר עבור חברות קטנות ובינוניות - נראה לא סביר שאף לא אחד מהבנקים המרכזיים יהדק חזרה את המדיניות המוניטרית המרחיבה שלהם בזמן הקרוב. הסיכון בשיגור הכלכלה חזרה אל מיתון גדול מדי.
הדרך שבה משקיעים והמגזר התאגידי יכולים לנצל את הריביות הנמוכות תקבע את הטון עבור העולם המפותח בשנים הקרובות. אולי לא נראה דם, אבל ללא ספק נחזה בהיווצרותן של בועות.

[tby]

בעקבות פקיעת בועת הזהב לאחרונה, החלו האנליסטים שדחפו את שוק הזהב , לשאול את עצמם מה קורה כאן בכלל? הרי התאוריה שכולם מכירים אומרת הדפסת כסף = אינפלציה ואז זהב זו השקעה מצויינת (לדעתם) - אז מדוע אין אינפלציה ?

יש כתבה נחמדה שהכותרת שלה "הראלי בשוק הזהב - מקרה של חוסר הבנה"

http://finance.yahoo.com/news/gold-r...021935344.html

יש כמה פיסקאות שעוסקות בחוסר ההבנה של מרבית "המקצוענים" לגבי הדפסת כסף - כפי שאני הסברתי כאן פעמים רבות - זה שהפד קונה אגח ממשלתי ומגדיל את הרזרבות של הבנקים "בכסף " שהוא יוצר מהאויר , אינו אומר שכסף אכן נוצר.

הכסף נוצר רק כאשר הבנקים משתמשים ברזרבות למתן הלוואות - וזה פשוט לא קורה - ולכן כל הדיבורים על אינפלציה ו"סוף העולם" מגיע, הם בסדר בשביל למכור פרסומות בבלוגים, אך אין להם קשר עם המציאות

המונח היפה שהמאמר משתמש בו לתאר את "הכסף" היושב ברזרבות של הבנקים - "כסף עוברי" -יש לו פוטנציאל , אך קודם צריך לצאת מהרחם.

לגב הזהב - אם אכן הבועה פוקעת , המחיר ימשיך לרדת עד למחיר העלות השולית של כריית הזהב - 900-1000 דולר תלוי בביקושים של הכלכלה האמיתית שלא ביקושים שקשורים שהימורים / גידור פיננסי בציפיות לסוף העולם.

[nivh]

האם מחיר הזהב יכול לרדת אף מעבר לעלות הכרייה המינימלית, מתחת ל 900$ ?
והאם כשיגיע לאיזור 900-1000 זאת תהיה הזדמנות להחשף לזהב שוב?

[tby]

האם מחיר הזהב יכול לרדת אף מעבר לעלות הכרייה המינימלית, מתחת ל 900$ ?

הכל יכול להיות, כל זמן שיש משקיעים שסוחרים על סמך גרפים - ניתוח טכני / מומנטום - אותם לא מעניין כלום, רק הגרף....

והאם כשיגיע לאיזור 900-1000 זאת תהיה הזדמנות להחשף לזהב שוב?

לדעתי השקעה בזהב, בכל מחיר, זו טיפשות ממדרגה ראשונה.

אתה קונה נכס שהמחיר שלו צריך להיות עלות הכריה השולית - הוא לא משלם ריבית, הוא לא מחלק דוידנד. אז מדוע לקנות?

ה"חכמים" טוענים שזה מגן אינפלציה. זה נכון, אך מטעה. יש הרבה מאוד נכסים שמגינים בפני אנפלציה - מאגח צמוד מדד, מניות (הרווחים עולים עם האינפלציה) ונדל"ן - כולם נותנים הגנה מצוינת + משלמים ריבית/ דוידנד

הבעיה מתחילה ונגמרת בחוסר ההבנה של מרבית המשקיעים, גם אלו שמחזיקים מעצמם "מבינים" . זה שמשהו כתוב בבלוג או בכתבה - יש תעשיה שלמה שדוחפת את הפרסומים ומפמפמת את הנושא במטרה לגרום לעדר לקנות. מתחילה מגמה - יותר ויותר מצטרפים עד שהבועה פוקעת.

אם מישהו רוצה להשקיע בסחורות - שיקנה מניות של יצרנים - כורי זהב במקרה הזה, אך שיקח בחשבון תנודתיות עצומה בריווחיות בגלל תנודתיות במחירים של הסחורה

[eyal12]

TBY

למען הגילוי הנאות , אני חסיד של הזהב משנת 2001 בערך, ואני מחזיק באופן קבוע בין 2% ל 4% מהפורטפוליו של בזהב ונגזרותיו.

תרשה לי לסדוק קצת את הבטחון שבתשובותיך לגבי הזהב עם השאלות הבאות -

כמעט כל הזהב שנכרה בעולם במשך ההיסטוריה עדיין קיים על פני האדמה. הזהב עמיד לנצח , לא מתבלה ולא ניתן להשמדה. כמות הזהב שמושמדת בתעשייה ולא ניתנת למיחזור בטלה בשישים יחסית לכמות הזהב הקיימת . בהינתן זה, מה צריך להיות המחיר של אונקיית זהב? (ונניח עלות שולית של כרייה היא 1000$ , למרות שזה לא מדויק בכלל)

הבנקים המרכזיים בעולם הם הקניין הראשי של זהב. יש להם מכונת הדפסת כסף והם יכולים לקנות כל אג"ח צמוד מדד או מניה כרצונם, אז למה להסתבך עם ה"סחורה" הזאת?

[tby]

אני לא מבין את השאלה - גם אלומניום קיים לנצח , יהלומים וסלעים.

גם לחצץ יש מחיר. מה המחיר של חצץ? עלות ההפקה + שינוע + רווח נורמלי למוכר .

מה ההבדל בין חצץ ואלומניום לזהב? הביקוש לחצץ עולה אז מייצרים עוד, הביקוש לאלומניום עולה - אז מייצרים עוד - כך זה עם כל סחורה בעולם - אז מדוע אתה חושב שזהב שונה? הרי אין כאן תסריט של "נגמר הזהב" - רק עלויות הכריה ילכו ויעלו - אך זה נכון לכל סחורה שכורים - מעופרת ברזל לפחם לנחושת .

הבנקים המרכזיים בעולם הם הקניין הראשי של זהב

מאיפה זה בא?!

אני מכיר מציאות הפוכה - ב 40 שנה האחרונות מדינות הקטינו את אחזקות הזהב שלהם.

אתה מוזמן לקרוא על כך כאן:

http://www.globalresearch.ca/the-cen...tion-i/5334870

אשמח אם תציג לי מקור אחר המראה גידול עולמי ברזרבות הזהב של בנקים מרכזיים.

[eyal12]

אלומיניום ונחושת משולבים בבניינים קיימים. חילוצם מהבניינים יגרום לבניינים להפסיק לתפקד והעלות של זה תהיה גדולה מקניה של נחושת או אלומניום חדשים מכריה. הזהב שהזכרתי לעומת זאת קיים בצורה חופשית במחסנים (פורט נוקס וכו') או אצל אנשים ואין שום עלות או נזק בשליפתו לשמוש אחר.

לגבי קניות של בנקים מרכזיים, הנה:
http://www.forbes.com/sites/afonteve...d-in-2013-ubs/

[lembo]

אייל - תיקון
יש בעולם 160 אלף טון זהב.
120 אלף טון אצל פרטיים.
אצל בנקים מרכזיים בעולם יש 30 אלף טון.
עוד כמה אלפים בתעשייה
רק 1 אלף בתעודות וקרנות זהב. והם אלו שקובעות את המחיר. (פחות מאחוז מהכמות בעולם)
מאד הגיוני.


טיבי - ההבדל בין חצץ או ברזל לזהב הוא ברור - אפילו לך
במשך אלפי שנות היסטוריה ועד ימינו הון וכסף היו זהב.
מלכים אצילים וסתם סוחרים שמרו את הונם בזהב.
במצרים קברו במסכות זהב לפאר את הפרעונים , האינקה מאד האמינו במתכת הזהובה.
לא זכור לי שהם שמרו את הונם באיגרות חוב או ניירות מודפסים או בחצץ ונחושת.
להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה בניואנסים שונים.
אולי בגלל זה 2 וחצי מליארד איש בהודו וסין קונים כל אונקיית זהב שיוצאת למכירה בשוק.
ההון זז למזרח.
רק בחודש שעבר עברו לסין 700 טון זהב

לבעלי התעודות והקרנות על זהב -
קחו בחשבון שהם בדר"כ מחזיקות בנכס הפיזי (זהב) בכ -1% בלבד.
לכן , בתרחישים שונים הסליקה תעשה על בסיס שקל או דולר.
לא במתכת שהם לא מחזיקים מלכתכילה

[tby]

מתוך הכתבה שהבאתה:

Central banks became net buyers of gold in 2011 after 20 years of consistent selling, according to the World Gold Council.

כלומר רק במהלך 2011 החלו בנקים מרכזיים להיות רוכשים נטו (זה אומר שיש בנקים שמוכרים ויש שקונים) לעומת 20 שנה של מכירה נטו - זו לא מגמה חדשה אלא אם נראה זאת מתמשך . על כל פנים את רובה של העליה השוק השורי של הזהב עשה הזהב שהבנקים המרכזיים מוכרים, את נרידה הגדולה - כשהם קונים - ללמדך מה ההשפעה....

אלומיניום ונחושת משולבים בבניינים קיימים. חילוצם מהבניינים יגרום לבניינים להפסיק לתפקד והעלות של זה תהיה גדולה מקניה של נחושת או אלומניום חדשים מכריה.

כבר שכחת את 2007 - מחירי הסחורות היו כה גבוהים שגנבי מתכות פרקו כל מה שאפשר.... אך לא זו הנקודה - ממחזרים אלומניום, ממחזרים ברזל , נחושת - כל מה שאפשר - ועדיין "המלאי" הקייים ממשיך לגדול - גם אם חלק יושב במזבלות - שיהיה כדאי - יכרו מתכות מהמזבלות הישנות - זה רק שאלה של עלות מול תועלת.



זה שיש יותר זהב במערכת אין לכך משמעות -רוב הזהב אני מניח הוא בצורה של תכשיטים - ככל שהאוכלוסיה תיגדל "מלאי" הזהב שזקוקים לו יגדל - וכמו מתכות אחרות - לפעמים תכשיט קיים "ממוחזר" (אתה מכיר את המודעות - אנו קונים זהב ישן?) אך אין לזה קשר למחיר - המחיר נקבע לפי הצע וביקוש וההצע השולי הוא עלות הכריה השולית - וזה המחיר ההוגן של הסחורה ונקודת השיווי משקל לטווח ארוך. לקנות זהב במחיר שמשמעותית מעל עלות הכריה זנ מתכון בטוח להפסד, מעבר לעובדה שקנית גוש מתכת צהובה שלא משלם כלום.

הזהב שהזכרתי לעומת זאת קיים בצורה חופשית במחסנים (פורט נוקס וכו') או אצל אנשים ואין שום עלות או נזק בשליפתו לשמוש אחר.

נכון. אז מה? האמת היא שהזהב לא שימושי לכמעט כלום במחירי הכריה שלו - לתעשיה יש תחליפים והביקוש נמוך . זה שאנשים אוהבים להתקשט במתכת צהובה - שיבוסם להם - תאר לך מה יקרה אם כל הזהב של פורט נוקס ימכר בשוק? המחירים יתמוטטו.

במשך אלפי שנות היסטוריה ועד ימינו הון וכסף היו זהב.
מלכים אצילים וסתם סוחרים שמרו את הונם בזהב.
במצרים קברו במסכות זהב לפאר את הפרעונים , האינקה מאד האמינו במתכת הזהובה.
לא זכור לי שהם שמרו את הונם באיגרות חוב או ניירות מודפסים או בחצץ ונחושת.
להיסטוריה יש נטייה לחזור על עצמה בניואנסים שונים.
אולי בגלל זה 2 וחצי מליארד איש בהודו וסין קונים כל אונקיית זהב שיוצאת למכירה בשוק.
ההון זז למזרח.
רק בחודש שעבר עברו לסין 700 טון זהב

למה התחלת עם הפרעונים, השימוש בזהב כקישוט מקדים את הפרעונים בהרבה - אז מה?

אתה חושב שבזמן העתיק משהו היה כל כך טיפש שהחזיק את ההון שלו בזהב? תראה מה לתורה יש לאמר על זה :

"שום תשים עליך מלך, אשר יבחר יהוה אלוהיך בו: מקרב אחיך, תשים עליך מלך--לא תוכל לתת עליך איש נוכרי, אשר לא-אחיך הוא. טז רק, לא-ירבה-לו סוסים, ולא-ישיב את-העם מצריימה, למען הרבות סוס; ויהוה, אמר לכם, לא תוסיפון לשוב בדרך הזה, עוד. יז ולא ירבה-לו נשים, ולא יסור לבבו; וכסף וזהב, לא ירבה-לו מאוד"

סוסים. זה היתה ההשקעה מספר אחד - נכס מניב אמיתי (עדרים למיניהם)
נשים. השקעה מספר 2 - מי שיש לו יותר נשים - יותר עשיר (זה גם נכס מניב)
כסף וזהב - השקעה מספר 3 - לתשומת ליבך - כסף לפני זהב. מדוע? - כי יותר שימושי, כי יותר נפוץ.

ככה זה במדינות נחשלות שלאנשים אין חשבון בנק- הם מחזיקים את הונם באמצעי ייצור חקלאים (עדרים, פרות, שדות, עצי פרי) ומשפחות גדולות.

בגלל עלות הכריה של הזהב, בגלל נדירותו ובגלל שהוא לא מתחמצן אין ספק שבמערכות כספים היה כדאי להתבסס על זהב - אין מחלוקת שהזהב שימש כמטבע -
עד לא לפני הרבה שנים כל המערכת המוניטרית המודרנית היתה מבוססת על זהב.
אבל יום אחד הבינו שזה לא יכול להימשך יותר - כי אין מספיק זהב לתמוך בכל המזומן במערכת העולמית והקשר העתיק של מטבע=זהב - הסתיים.

היום אף אחד , למעט אותם עניים מרודים באסיה, לא מחזיק חלק מהונו בזהב (תכשיטים כן) - ההון שלנו מורכב מנדל"ן, חסכון פנסיוני, תיק השקעות . מי שמגוון קונה אומנות , אך זהב ויהלומים? זה נגמר.


מי שצופה קריסה כלכלית כזו שתמוטט את המערכת המוניטרית הקיימת ויחזרו לבסיס זהב, ראשית לא צריך לקרוא את הפורום - כי אז מדוע להשקיע באגח? שנית - שיקנה נשק ויאגור מזון ומים למספר שנים ויעבור לגור בחווה מבוצרת - זהב ב - ETF לא יועיל, אך אני חושש שגם מטילי זהב לא יעזרו


אך עדיין, גם אם כל מה שאני אומר לא נכון - איזו סיבה הגיונית חוץ מחוסר שיווקי משקל זמני של היצע וביקוש יש לזהב להיות מעל עלות הכריה שלו? - תענו לי על זה ולא בסיפורים על מצריים העתיקה והיסטוריה שחוזרת על עצמה