לאור כמויות גדולות של מידע כלכלי נרשמתי לקורס קריאה מהירה. לתרגול הקורס קראתי את הדו"ח הרבעוני של קרן המטבע. הפלא ופלא הצלחתי לסיים את כל 300 העמודים תוך 5 דקות! אני לא זוכר הרבה אבל די בטוח שהיה שם משהו עם תוצר... (מבוסס על וודי אלן).

תקציר למי שלא לקח קורס קריאה מהירה: ארה"ב בחירות, יוון אולי חילוץ, סין סבבה.
ביום רביעי תצביע יוון על צעדי הצנע שדרושים ממנה כדי לקבל את הנתח השני של חבילת החילוץ, כאשר השמאל ביוון עדיין מאיים להצביע נגדם ובמיוחד נגד הרפורמות בשוק עבודה. השווקים יורדים הבוקר בצל החשש שאולי ברגע האחרון המצב יתדרדר. אבל למה לחשוב שלילי? בעוד רבים מאמינים שבסוף הכל יסתדר (אנחנו) חלק חוששים שאולי כל הסולידריות והמילים המרגיעות היו הצגה אחת גדולה כדי לשמור על שקט לפני הבחירות בארה"ב: האם מחכים לספר לנו את החדשות הרעות אחריי הבחירות בארה"ב?
לפי דיווחים רבים, הממשל האמריקאי הפעיל לחץ עצום על קרן המטבע הבינלאומית, על גרמניה ועל גוש האירו בכלל להימנע מעימות עם יוון לפני הבחירות בארה"ב (שיתקיימו מחר). גם ספרד נמנעה עד כה מלבקש סיוע, יתכן שגם זה בלחץ אמריקאי והבנק המרכזי באירופה יתכן הקדים את ההודעה על רכישות האג"ח הממשלתיות, אף שאלה עדיין לא התחילו, בלחץ גורמים מוושינגטון. גם את בעיות הפנים בארה"ב, בעיקר בנושא הצוק הפיסקלי, דוחה הממשל לאחריי הבחירות. אם תרצו אז ב-8 בנובמבר יבחרו 18 מפלגת הקונגרס של סין ועדה שתאשר את הנשיא הבא, כשהנושא העיקרי מבחינתם הוא החוזק של היואן (המטבע הסיני). לפי כמה הערכות הסינים נמנעו להחליש את היואן לפני הבחירות בארה"ב, כדי לא לפגוע בסיכוייו של אובאמה לאור האשמות של רומני כי סין היא מניפולטורית מטבע. אולי זו סתם קונספירציה או פרנויה של המשקיעים אבל הירידות הן אמיתיות... החלשת המטבע בסין, אם תתממש, תפגע אולי בכוחה היחסי של ארה"ב, אך עשויה לחמם שוב את שוקי ההון במזרח: התאוששות בסין עשויה להיות מנוע צמיחה של 2013
הסקירה הקודמת שלנו בשבוע שעבר קיבלה את הכותרת "Go East", לאור נתונים אופטימיים שהתחילו להגיע מכיוון אסיה ולאחר שבשנים האחרונות שוקי המניות שלה הציגו ביצועי חסר לעומת שוק המניות האמריקאי. בימים האחרונים ממשיכים להגיע אינדיקטורים חיוביים מכיוון המזרח: מגזר הייצור בסין התאושש באוקטובר לאחר שהתדרדר לקצב הצמיחה האיטי ביותר ב-19 חודשים האחרונים (מדד מנהלי הרכש בסין עלה ל-55.5 באוקטובר, לעומת 53.7 נקודות בספטמבר) הנתון מצטרף גם לסקר ההובלה הימית שלHIS שמראה כי נרשם מה עלייה בתנועת הספינות לסין, מה שכנראה מאותת כי גם ייבוא הנפט אליה גדל בחודש אוקטובר. העלאת המס השולי על העשירים הוא בכלל לא עניינם של העשירים
אובאמה הציב את הקלות המס לרוב האוכלוסייה, מלבד לעשירים ביותר, במרכז הקמפיין שלו והנושא תופס משמעות מיוחדת לקראת הצוק הפיסקלי בסוף השנה. הרפובליקנים נעמדו על הרגליים האחוריות כדי להגן על העשירים ביותר כשלרבים נדמה שהם מנסים להגן על בעלי עניין. אך מאחורי הדרישה עומד רעיון אידיאולוגי שהגנה על העשירים היא הגנה על מקורות העוצמה של ארה"ב. שהעלאת מיסים על עשירים תפגע ברצון של אלה להרחיב את עסקיהם ולייצר עוד מקומות עבודה. בנוסף, שהעלאת המס תביא לבריחה של עשירים מהמדינה ובסה"כ אף יתכן כי סך תקבולי המס ירדו (יש לא מעט דוגמאות היסטוריות לכך). על פניו העשירים נהנים מהגישה הרפובליקנית אך בלי לשים לב (ואולי עם), הם לפחות כעת סובלים ממנה. הוויכוח האידיאולוגי מקשה על שוק המניות ועל הכלכלה ומותיר את הריבית אפסית, מה שפוגע מאד בתיקי ההשקעות שלהם. למשקי הבית העשירים יש לרוב תיקי השקעה ונכסים גדולים ולפחות בזמן הקרוב כשהוויכוח האידיאולוגי נעשה על קצה הצוק הפיסקלי לא בטוח שהם היו רוצים שהוא ימשך ויתכן היו מוכנים לשלם עוד קצת במס הכנסה כדי שהוא יגמר:
המס השולי הגבוה ביותר בארה"ב כיום עומד על 35% לזוג שהכנסתו השנתית עולה על 388,345 $. זוג שמרוויח 500 אלף דולר בשנה העלאת המס השולי מ-35% ל-40% תביא לעלייה משיעור מס ממוצע של 29% ל-30.2%. כלומר, תוספת המס שישלמו תעמוד על 6,043 דולר בשנה. עבור זוג המשתכר מיליון דולר בשנה, העלאת מס שולית שכזאת תעלה את מס ההכנסה הממוצע מ-32% ל-35.1%, כלומר עליה של 31 אלף דולר במס השנתי. כאמור, פגיעה נמוכה משמעותית מהמחיר שישלמו על זעזוע בשווקים ודשדוש מתמשך בסביבת הריבית. "האמון של הציבור בנשיא כל כך ירד עד שכשהיה יוצא מהבית הלבן השירות החשאי היה סופר את הסכו"ם." – (מבוסס על וודי אלן) חיסכון לא יעשה אתכם עשירים יותר
כדי לחמם את הפעילות הכלכלית מנסים הבנקים המרכזיים שיטה של העברת כסף מחוסכים לבזבזניים ע"י הפחתת הריביות לרמות אפסיות (בישראל אנחנו כנראה בדרך לשם). כלומר, במונחים ריאליים מי שלא מבזבז את הכסף שלו, וחוסך אותו, יגלה בעוד כמה שנים שכוח הקניה שלו נשחק והוא יוכל לרכוש בו הרבה פחות. בארה"ב לדוגמה אג"ח צמודה ל-10 שנים (TIPs) מבטיחה לחוסכים תשואה ריאלית שלילית שנתית ממוצעת של 0.78%-. אם כך נראה שכדאי לרוץ לבזבז אותו. אבל מצד שני, ממה נחייה כשנזדקן? דווקא הגמלאים החלשים, אלה שלא צברו נכסים משמעותיים, חיים על הריביות והחסכונות המעטים שצברו במהלך העבודה. כעת, כשהריביות יורדות והאינפלציה עולה הדור שחוסך כעת לפנסיה צריך לחסוך הרבה יותר כדי לחיות בכבוד לעת זקנה. אם הם אכן מתעוררים ומבינים שכל הסימולציות שעשו על הקצבאות העתידיות שגויות הם יהיו דווקא חייבים להגדיל את שיעור החיסכון שלהם. וכך, באורח פלא נוצר פרדוקס שאולי מסביר איך הפחתת הריבית עשויה לדחוף להגדלת שיעור החיסכון (ולא להפך). "להשקיע פירושו לסבול מתנודתיות. כדי להימנע מהסבל אתה צריך לא להשקיע, אבל אז אתה סובל מחוסר תשואה. לכן, להשקיע פירושו לסבול וגם לא להשקיע פירושו לסבול, אז לסבול פירושו לסבול." (מבוסס על וודי אלן) "המשבר בגוש האירו יימשך עוד חמש שנים"
רק למקרה שחשבתם שמשבר גוש האירו יסתיים בקרוב, כדאי לכם לשמוע מה מסגרת הזמן שנותנת לו קאנצלרית גרמניה אנג'לה מרקל: מרקל אמרה בסוף השבוע כי למרות שאירופה בדרך הנכונה להתגבר על המשבר: "מי שחושב שזה עניין שאפשר לתחום בשנה או שנים לא מעריך נכון" והוסיפה "אנחנו זקוקים לנשימה ארוכה של חמש שנים ויותר". מרקל צודקת, הצנע באירופה בבירור יקשה על התאוששות בשנים הקרובות, אך הוא יידחף לאיזונים מחדש והתייעלות שתאפשר חזרה לצמיחה בהמשך. מה שצריך להעסיק אותנו זה איך תראה האבולוציה של המשבר, כלומר מה יקרה במהלך התקופה הזאת לאמון של המשקיעים, לכוח הפוליטי של המנהיגים להתקדם בדרך הזאת, האם הם ימשיכו ליהנות מתמיכת הציבור, מה תהיה מידת העזרה ההדדית והאמון של המדינות אחת בשנייה לאורך התקופה ואיך יושפעו מכל אלה פעולותיו של הבנק המרכזי באיחוד.
לכאורה לנוח ציפיות פאסימיות כאלה עם סיכונים לא קטנים, אתם בטח מתקשים להאמין בעליות מתמשכות ובתנודתיות נמוכה בשווקים, זהו אולי ההסבר לכישלון של מנהלי קרנות הגידור ב-2012: מה גרם לקרנות הגידור להיות כ"כ גרועות השנה?
קרנות הגידור הציגו השנה כישלון קולוסאלי (ראו גרף). מה הסיבה לכך? האם מנהלי השקעות שלהן לא היו יצירתיים מספיק? האם דמי ניהול שלקחו שחטו את המשקיעים? ומה שונה השנה משנים אחרות? אחד ההסברים לכישלון הוא בהתנהגות החיובית והעקבית של שוק המניות שלא עמדה מצד אחד עם מתאמי העבר ומצד שני עם אי הוודאות הגדולה מאירופה, ארה"ב וסין. אחרים מאשימים את ההתערבויות של הבנק המרכזי בארה"ב ואת הבעיות הפוליטיות באירופה שאינן עומדות בכללים של ניתוח כלכלי ועיוות השוק. יש המאמינים כי לאור סימני השאלה הגדולים צפו רבים תנודתיות גדולה וניסו להמר עליה באסטרטגיות של אופציות שפגו. אך למרות ההסברים המגוונים יתכן, כמו שסבור גם הבלוגר הכלכלי ברי ריטהולץ, שזה היה פשוט עניין של מזל... אולי מנהלי ההשקעות פשוט לא בוגרים בהבנת חוסר יכולתם לצפות את השוק. אבל מי כן בוגר? "אשתי היא ממש לא בוגרת. הייתי יושב באמבטיה והיא הייתה נכנסת באמצע ומטביעה לי את הסירות." – וודי אלן