מאקרו, אגרות חוב וריביות
> Sandy חלפה – העלות תסתכם בין 22 לכדי 30 מיליארד דולר. כסף "קטן" במונחים אמריקאיים (סכום השווה בערך, לגירעון השבועי של הממשלה)
> הבעיה האמיתית היא שתדירות אסונות הטבע היא גבוהה מאוד
>הבעיה יוונית לא יורדת מסדר היום. הממשלה היוונית צופה להתנפחות של החוב הציבורי מעבר להערכות הפסימיות של ה-IMF מראשית השנה
מניות
> קרוב ל-80% מהחברות ה-S&P 500 וכ-60% מאירופה ומיפן דיווחו על התוצאות ל-Q3.
>ישנה חולשה בשורת ההכנסות. עם זאת, קיימת הטרוגניות גבוהה, בין הסקטורים ואפילו בסקטור זהה בין שני משקים, בשורת הרווח



Sandy חלפה, עכשיו הגיע הזמן לחשב את העלות ועל המציאות - הצפות של פעם ב-100 שנה כל שנתיים
סופת ההוריקן Sandy שטיילה השבוע ברחבי ארה"ב, אחראית ל-70 מקרי מוות, לכל הפחות, להחשכה של כ-8 מיליון בתי-אב, על פני 20 מדינות מדרום-קרולינה ועד מיין ולהפרעות בתחומים שונים, כגון תחבורה אוורית ויבשתית. כידוע, גם הרכבת התחתית של ניו-יורק, ה-Subway והבורסה המקומית פסקו השבוע מלפעול.
כעת, לאחר שוך הסערה מתחילים לאמוד את עלות הנזקים. כפי הנראה העלויות שכבר נאמדו בכ-20 מיליארד דולר יטפסו עוד לכדי 30-22 מיליארד דולר. למעשה, Sandy כבר ביססה את מקומה החמישייה הראשונה של שיאני הנזקים. נזכיר כי במקום הראשון נמצאת הסופה "קטרינה" שפגעה בשנת 2005 והביא לנזקים בעלות של 108 מיליארד דולר.

בעייה מטרידה לא פחות היא תדירות האירועים. ההנחה הסטטיסטית היא שאירועים בסדר גודל שכזה, עד כדי הצפות, צריכים להתרחב אחת למאה שנה. ואולם רק לפני באוגוסט 2011, סופה אחרת "איירין", פגעה בחוף המזרחי של ארה"ב. זו הביאה לכדי פגיעה בנפש של 27 איש, הצפות, הפסקות חשמל ועוד.
כלומר, כנראה שתדירותם של אסונות הטבע היא גבוהה משמעותית מאשר ההנחות שבבסיסן נבנים תשתיות ומבנים אשר חיוניים לפעולה גם בשעת חירום.
אם נחזור לעלות, אזי, חשוב לציין כי חלק ניכר של העלות, בוודאי של הנזקים אשר שייכים לטריטוריה הציבורית יתוקנו מכספי משלמי המיסים, באמצעות הקרן הממשלית לנזקי טבע. יתר על כן, לכלכלה האמריקאית לא תהיה בעייה להתמודד עם נזק בשווי של כ-25 מיליארד דולר כאשר הגירעון הממשלתי החודשי עומד על כ-90 מיליארד דולר. היינו מדובר כאן על גירעון שבועי של הממשל הפדראלי. בקיצור – אנחנו לא מתרגשים.

יוון ממשיכה לספק סיבות לחשש
בשבוע שחלף, חשפה הממשלה היוונית את התוכנית הפיסקלית החדשה, הכוללת תחזיות ביחס למשתנים פיסקליים, כגון היחס שבין גודלו של החוב הציבורי לבין גודלה של הכלכלה (יחס חוב לתוצר).
מהתוכנית עולה כי המצב הפיסקלי ביוון יהיה רע יותר אפילו מעבר לתסריט השלילי ביותר של הקרן המטבע הבינלאומית, כפי שצפו כלכלניה כאשר העניקו ליוון את הסיוע, בסך של 174 מיליארד אירו, בחודש מארס.
הנחת העבודה הבסיסית בחודש מארס הייתה שיחס החוב לתוצר ביוון, בשנת 2013, יגיע לכדי 167%, כעת הממשלה צופה כי הוא יאמיר לכדי 189% בשנה הבאה ואף ימשיך במסע כלפי מעלה לכדי 192% בשנת 2014. כלכלני ה-IMF צפי כי במקרה הרע יגיע הגירעון לכדי 171% בשנת 2013.
כזכור, מטרת העל הייתה שבשנת 2020 יגיע החוב היווני, במסעו חזרה מטה לכדי 120% מהתוצר. על רקע ההחרפה הפיסקלית כבר ניתן להבין כי זה לא יקרה.
למעשה, ישנן 2 אופציות ממשיות להתמודד עם הבעיה. הראשונה היא להשלים עם המצב. השנייה היא שמדינות גוש האירו ובראשן גרמניה, יזריקו הון חדש ליוון, בכדי להתמודד עם נטל החוב.
האירופים כפי שהם יודעים שלא להתמודד באופן ישיר עם הבעיות הודיעו כי בפניהם 3 אלטרנטיבות. הראשונה היא הפחתת הריבית על ההלוואות שהאיחוד מעניק, השנייה היא רכישת איגרות החוב של יוון והשלישית היא שהבנק המרכזי ימחול ליוון על כ-55 מיליארד אירו שהוא אמור לקבל עקב אחזקותיו של חוב יווני. כפי הנראה, האירופאים יפעלו במשולב בכמה מישורים שהרי לקבל החלטות קשות הם לא ממש יודעים...
בסיכום שבועי נרשמו רווחי הון קלים בקרב איגרות החוב הממשלתיות החזקות, כאשר ה-UST לשנתיים נסחרת בתשואה לפדיון של 0.282%, הנמוכה ב-1.5 נ"ב מאשר הייתה בה לפני שבוע. גם התשואה לפדיון ב-UST ל-10 שנים פחתה ב-3 נ"ב לכדי 1.715%.
אג"ח ממשלת גרמניה רשמה רווח הון נאה יותר כאשר התשואה לפדיון פוחתת ב-8.7 נ"ב לכדי 1.448. מנגד, הצרות ביוון הביאו שוב לקריסה של האג"ח המקומית כאשר התשואה באג"ח מטפסת ב-95.5 נ"ב לכדי 17.76%.
הואיל והסיפור היווני-אירופאי צפוי ללוות אותנו עוד שנים רבות, אנו מעדיפים שלא להיחשף לאיגרות חוב ביבשת זו. בהתאם, איגרות החוב הקונצרניות האמריקאיות אשר ממשיכות באופן תדיר למדי לצמצם את פער התשואה בינן לבין הממשלתיות, הן האטרקטיביות ביותר בעיננו בתקופה הנוכחית.

עונת הדוחות לרבע השלישי
כבר קרוב ל-80% מתוך החברות הכלולות במדד ה-S&P 500 דיווחו על תוצאותיהן הכספיות לרבע השלישי של השנה. יתר על כן, כ-60% מהחברות האירופאיות הכלולות ב-Euro Stoxx 600 וגם שיעור דומה של חברות יפניות, דיווחו על פעילותן ברבע הנדון.
מהתוצאות הכספיות עולה כי בעוד שבשורת הרווח למניה החברות הצליחו להפתיע את השווקים, בשורת ההכנסות נרשה ברוב המקרים אכזבה. חשוב לציין כי דווקא כאן אירופה בלטה לחיוב.
כלומר, החברות ממשיכות להתייעל, אך בשורה החשובה ביותר, זרם ההכנסות ישנה חולשה, כתוצאה מהסביבה המאקרו כלכלית הבעייתית.
כך לדוגמא, סך ההכנסות ברבע השלישי, לעומת הרבע המקביל לפני שנה פחתו בארה"ב ב-1.4% וביפן ב-1.2%. מנגד, באירופה הן התרחבו ב-1.6%.
יחד עם זאת, חשוב לציין שישנה שונות גבוהה מאוד בין הסקטורים ולכן ישנה קיימת בעיתיות להתבוננן על מדדי השוק כמקשה אחת. לדוגמא, לשלילה בארה"ב נציין את סקטור האנרגיה שהכנסותיו התכווצו ב-15%, לעומת הרבע המקביל אשתקד. מנגד, הכנסות הטכנולוגיה והפיננסים התרחבו ב-7.2% ו-5.5%, בהתאמה.
באירופה נרשמה תמונה הפוכה למדי כאשר חברות הטכנולוגיה והפיננסים מדווחות על ירידה של 6.1% ו-5.4%, בהכנסות, לעומת הרבע המקביל אשתקד. מנגד, מוצרי צריכה (כלי רכב, מזון וכד') רשמו עלייה של 10.8%.
ביפן, קיימת גם כן הטרוגניות גדולה מאוד כאשר השירותים הפיננסים וה-Utilities דיווחו על עלייה של 23% ו-11%, בהכנסות, לעומת הרבע המקביל אשתקד. מנגד, הסקטורים אנרגיה וחומרי גלם דיווחו על התכווצות של 12% ו-7%, בהתאמה במכירות.
לאור זאת, בתקופה הנוכחית גוברת החשיבות של בחירת מניות באופן פרטני, על פני רכישת מדדים. יתר על כן, ישנה עדיפות לחברות אשר מציגות זרם תקבולים חזק.