נתוני התעסוקה שפורסמו ביום שישי היו בהחלט טובים מאוד, גם לעומת הציפיות וגם ברמה האבסולוטית. השפעת הנתון על השווקים הייתה אמנם חיובית (ה-S&P 500 רשם עלייה של 0.5%) אבל קצרה. מאוד קצרה. מיד עם פתיחת המסחר (הנתון התפרסם לפני הפתיחה) החלו המדדים לרדת ובסופו של דבר המסחר בשישי הסתיים בירידה של 0.94%. סיבות להססנות של השווקים לא חסרות: הבחירות בעוד יומיים, הוריקן סנדי, הצוק הפיסקאלי, עונת הדוחות החלשה ואי הוודאות לגבי אירופה משפיעים כולם על המשקיעים ומעיבים על הנתונים החיוביים שמתפרסמים.
שוק העבודה האמריקאי
נתוני התעסוקה לאוקטובר היו ללא ספק טובים. למשק האמריקאי נוספו באוקטובר 171 אלף משרות, זאת לעומת צפי לתוספת של 125 אלף משרות בלבד. מעבר לכך, העדכון כלפי מעלה בנתוני התעסוקה של אוגוסט-ספטמבר (סך הכל 84 אלף משרות נוספות) הביאו לכך שתוספת המשרות הממוצעת בארבעת החודשים האחרונים עומדת על 173 אלף. זהו בהחלט קצב סביר שבמידה ויימשך, יאפשר ירידה עקבית בשיעור האבטלה. עם זאת, לא כל הנוצץ זהב. בשל בעיית ניכוי העונתיות של נתוני התעסוקה, נכון יותר לבדוק את תוספת המשרות הממוצעת מתחילת שנה. בהסתכלות כזו, בעשרת החודשים הראשונים של השנה נוספו בממוצע 157 אלף משרות מדי חודש. בתקופה המקבילה אשתקד נוספו בממוצע 146 אלף משרות. במילים אחרות, השיפור עדיין לא משמעותי מספיק כדי לאותת על האצה בקצב הצמיחה או על ירידה חדה יותר בשיעור האבטלה.

עוד כמה נקודות על דו"ח התעסוקה:
• תוספת משרות נרשמה בכל הסקטורים למעט בענפי הכרייה, הרכב והסקטור הממשלתי
• דו"ח התעסוקה לא הושפע מהוריקן סנדי וזאת כיוון שהסקר נערך לפני ששכונות שלמות בניו ג'רזי וקווינס הפכו לשלוליות וגלון דלק נמכר באי-ביי ב-25 דולר
• שיעור האבטלה עלה בעשירית נקודת אחוז ל-7.9%. וזאת בשל גידול של 410 אלף במספר המועסקים לצד גידול של 578 אלף בכוח העבודה
• קצב הגידול השנתי בשכר הממוצע לשעה ירד לרמה הנמוכה ביותר ב 26 השנים האחרונות- 1.6%. בחישוב פשוט, מדובר על ירידה שנתית של 0.4% בשכר במונחים ריאליים. העובדה שלמרות הגידול במשרות, השכר הריאלי לא עולה מקשה כמובן על יכולתו של הצרכן הפרטי לפתוח את הארנק ולתרום יותר לצמיחה במשק.
השחיקה בשכר הריאלי בארה"ב היא תוצאה של לא מעט גורמים. בניגוד לפד שטוען שהבעיות בשוק העבודה האמריקאי הן מחזוריות בלבד, אנו מעריכים כי יש לא מעט בעיות מבניות שימשיכו להעיב על יכולת ההתאוששות של הצרכן הפרטי. בין אלו נציין שלוש עיקריות:

1. מאז פברואר 2010 (תחילת ההתאוששות בשוק העבודה) נוספו למשק האמריקאי 4.7 מיליון משרות חדשות (ע"פ סקר משקי הבית). מתוך אלו 3.4 מיליון משרות הלכו לעובדים בגיל 55 ויותר. ההסבר ההגיוני ביותר לתופעה זו היא שהמעסיקים מנצלים את המצב לטובתם, המעסיקים מעדיפים לגייס עובדים מבוגרים שקרנות הפנסיה שלהם נפגעו באופן מהותי והם מוכנים לעבוד כמעט בכל מחיר ולוותר על הטבות רבות כמו הפרשות לפנסיה או תעסוקה במשרה מלאה. לא רק זאת, אלא שהסיכוי שעובד בן 60 ידאג לקידום ולשיפור תנאים נמוך משמעותית מזה שאצל עובד בן 25, כך שהמעסיקים לא צריכים לדאוג מתחלופה מהירה של עובדים.

2. בעבר כמעט ולא היו מגבלות גיאוגרפיות בשוק העבודה האמריקאי. תושב פלורידה מובטל שמצא עבודה בקליפורניה לא הסס הרבה לפני שארז את חפציו והעתיק את מקום מגוריו מערבה. כיום, בשל העובדה שמשקי בית רבים עדיין מחויבים למשכנתא שערכה גבוה מערך הבית, גמישות הניידות הגיאוגרפית נפגעה.

3. בסקטור הנדל"ן ובסקטור הפיננסים ייקח עוד זמן רב עד שהביקוש לעובדים יתאושש. לכן, מדובר בבעיה מבנית שכן עובדים שפוטרו מענפים אלו הם בעלי כישורים ספציפיים שלא מתאימים לכל סקטור. אנליסט/סוחר/בנקאי עסקים, עם MBA בהנדסה פיננסית לא ילך לעבוד כקופאי בוולמארט, ומפעיל מנוף לא ישתלב בתעשיית הסטארט אפים של הסיליקון ואלי.

בשורה התחתונה, דו"ח אוקטובר היה בהחלט טוב אבל התאוששות שוק העבודה האמריקאי תמשך עוד זמן רב. שיעור האבטלה בארה"ב לא ירד לרמות סבירות (5.5%) לפני סוף 2015 ולכן גם הצמיחה בארה"ב תוותר נמוכה מהפוטנציאל.
עוד אינדיקאטורים מארה"ב
• מדד בטחון הצרכנים של הקונפרנס בורד עלה לרמתו הגבוהה ביותר מאז פברואר 2008. העלייה בבטחון הצרכנים נובעת הן מהשיפור בשוק העבודה והן מהירידה במחירי הדלקים. מנגד, אי הוודאות לגבי הצוק הפיסקאלי ממשיכה להכביד על ביטחון הצרכנים.
• מדד מנהלי הרכש בתעשייה עלה באוקטובר מ-51.5 נק' ל-51.7 נק'. השיפור במדד נובע גם מהשפעות מקומיות, ובעיקר מההתעוררות בשוק הנדל"ן וגם מההקלה בסנטימנט בסין ובאירופה אשר תורמת ליצואנים האמריקאים. גם במדד מנהלי הרכש לא הורגשה ההשפעה של הוריקן סנדי וזאת כיוון שהאזור שנפגע לא משופע בפעילות תעשייתית. למרות השיפור, רמת המדד עדיין מתאימה לקצב צמיחה של פחות מ-2%. מחר יפורסם מדד מנהלי הרכש שלא-בתעשייה שייתן תמונה טובה יותר על הצמיחה הצפויה ברבעון הרביעי.
השפעת הצעדים של בנק ישראל על שוק השכירויות
לא מעט כותרות , טורים ותגובות נכתבו בשבוע האחרון על החלטת בנק ישראל להוריד את הריבית ולהכריז על מגבלות חדשות על שוק המשכנתאות. רוב התגובות (גם שלנו) עסקו בהשפעה האפשרית של הצעדים על מחירי הדירות ורק מעט עסקו בשוק הדירות להשכרה. עם זאת, מחירי השכירות חשובים לסביבת האינפלציה ולכן נבחן שני תרחישים:
•
תרחיש ראשון:
צעדי בנק ישראל לא באמת אפקטיביים. זה גם התרחיש שאנחנו מאמינים בו. אם צעדי בנק ישראל לא אפקטיביים, הביקוש לדירות להשקעה לא יקטן ולכן גם היצע הדירות להשכרה יוותר כפי שהוא. בצד הביקוש יש שתי השפעות מנוגדות: מחד, הריבית על המשכנתאות נמוכה יותר ועשויה להוות אלטרנטיבה אטרקטיבית למי ששוכר כיום דירה. מנגד, מחירי הדירות ממשיכים לעלות ופוגעים בביקוש. בשורה התחתונה ספק אם מי שבחר לא לקחת משכנתא בריבית של 2.25% ישנה את דעתו בריבית של 2% ולכן הביקוש לדירות להשכרה נותר בעינו (או גדל רק במעט) וקצב עליות מחירי השכירות לא משתנה.
•
תרחיש שני:
צעדי בנק ישראל אפקטיביים. בתרחיש כזה, הביקוש לדירות להשקעה יורד באופן מהותי והיצע הדירות להשכרה יורד גם הוא. מנגד, מחירי הדירות עשויים להתמתן, המשכנתא זולה יותר וקיימת תחלופה מהשכרת דירות לרכישתן. בתרחיש כזה תתכן האצה קצרת טווח בקצב עליית מחירי השכירות אך כשהביקוש יקטן האצה זו תתמתן. בנוסף, תהליך כזה יוביל לעלייה בתשואה של משכירי הדירות ולכן עשויה לגרור גידול מחודש בביקוש לדירות להשקעה גם בריבית גבוהה יותר (דרך הלוואות חוץ בנקאיות) ובהיצע הדירות להשכרה.

בשורה התחתונה, נראה שצעדי בנק ישראל לא ישפיעו באופן מהותי על שוק השכירות וגם אם כן אז לטווח זמן קצר בלבד. מה שבטוח זה שחשוב להחליט על העמדה. לא ניתן לטעון בעת ובעונה אחת שהצעדים לא אפקטיביים ושהם יביאו לעלייה חדה במחירי השכירות.

אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות