אם מישהו שואל אותך שאלות כמו "מה לדעתך יהיה עם שוק המניות?" אני חושב שהדרך הכי הטובה להתמודד עם כאלה שאלות יהיה להגיד לו "לא מדבר עברית" ולברוח
המשקיעים נקרעים הבוקר בין סימני שאלה גדולים מהשפעת הסופה בניו-יורק על הכלכלה ולחידוש המסחר בוול-סטריט, כשמצד אחד הערכות לפגיעה משמעותית בתוצר, אך מצד שני גם כאלה ששיקום הנזקים יוסיפו לצמיחה. ברקע, נתוני מאקרו חיוביים מאסיה מאותתים שמשהו חיובי קורה במזרח:
GO EAST:
השקעה במדינות מתעוררות תמיד נתפסה כהשקעה מסוכנת יותר אך גם מתגמלת יותר במצב של עליות. אך תרחיש העליות התממש ודווקא שוק המניות האמריקאי היה זה שהשיג את התשואה הגבוהה ביותר והשאיר את לוקחי הסיכון מאחור. ברקע גם האג"ח האמריקאיות ה"בטוחות" השיגו תשואות טובות יותר והמשקיעים הסיקו שהסיכון לא משתלם. הם עזבו לאט לאט את האפיקים המסוכנים אך בשלב מסוים אלה יחזרו כמובן להיות אטרקטיביים. האם הרגע הזה הגיע והשווקים המתפתחים הופכים להיות שוב אטרקטיביים על השווקים המפותחים? לפחות לפי פרמטר אחד התשובה היא – כן!:
פספסתם את הרכבת ב-2008? אולי כעת היא חוזרת:
חמש שנים חלפו מאז נגעו שוקי המניות בשפל לפי שיטת תמחור המניות ביחס לשווי החברות בספרים. מאז אותו שפל זינקו שוקי המניות והתמחורים נעשו פחות ופחות אטרקטיביים ולרבים נראה שהם "פספסו את הרכבת". אך לאחרונה חזרו הפרמטרים הכלכליים של החברות להשתפר, הבורסות ברוב העולם חזרו לעלות, אך מדד השווקים המתעוררים (MSCI) נשאר יחסית מאחור מה שהביא אותו בחודש האחרון לתמחור דומה לזה שבו היה בשנת 2008.
התאוששות באסיה – ומה עוד יכול למשוך לעליות:
מנועי צמיחה מרכזיים צפויים לכלכלה ולשוקי המניות:
- מדינות מתעוררות – שינוי כיוון
- הפעילות הכלכלית שתתלווה לשיקום נזקי הסופה בארה"ב
- אירופה - הידוק האחריות ההדדית באירופה
- נדל"ן ארה"ב – סימנים ראשוניים החלו להגיע (ראו הרחבה)
- שיפורים טכנולוגיים (בעיקר בתחום הסמארטפונים)
גורמי סיכון סבירים לכלכלה ולשוקי המניות:
1. הצוק הפיסקלי בארה"ב
2. חזרה להתדרדרות משבר החוב הריבוני באירופה.
3. חששות לגבי רווחים חלשים
אינפלציה ודפלציה ממשיכות להופיע בחששות המשקיעים, הם נמצאים בסוף רשימת החששות למרות שנראה שהפד חסר כלים לנהל את המדיניות המוניטארית כשהריבית על גבול האפס, תכנית טוויסט כמעט מוצתה לגמרי ותכניות רכישות האג"ח מוגבלות. מעניין גם שיותר משקיעים חוששים מאינפלציה מאשר מדפלציה. האם המשקיעים לא התייאשו מלחשוש מאינפלציה לאור הדשדוש הכלכלי?:
לא התייאשתם לחכות לאינפלציה?:
בים האמינו כי הגדלת כמות הכסף המתמשכת של הפד תגרור אחריה אינפלציה, אך זו לא הגיעה. אנו נוטים לחשוב שככל שיש יותר כסף (אמצעי תשלום), כך יווצרו יותר תשלומי ם ויותר פעילות כלכלית, אך בעוד שטר כסף אחד יכול לייצר פעילות כלכלית רבה אם יעבור הרבה ידיים (מהמוסכניק, לספר, לחשמלאי, לרופא...) הרבה שטרות יכולים להישאר במקומם (אצל המוסכניק שחושש לעתידו ומעדיף לחסוך את הכסף) ולכן לא לייצר פעילות כלכלית. כלומר, כדי להעריך את היקף התשלומים ולגזור ממנה ציפיות לאינפלציה או דפלציה לא מספיק להסתכל על כלל אמצעי התשלום אלא גם על כמות החלפת הידיים שלהם (מהירות המחזור). כיום, למרות הזינוק באמצעי התשלום, מהירות המחזור היא הנמוכה ביותר מאז החלו הרישומים בשנת 1959 (נתוני הפד). המהירות שבה כסף (M2) עובר ידיים היא 1.568 לעומת השיא ההיסטורי של 2.135 באמצע 1997 - ירידה של 25.56%. למעשה, כמות אמצעי התשלומים כיום בארה"ב (M2) עומדת על 10.2 טריליון דולר, לעומת 4.03 טריליון דולר בסוף 1997, שנה שבה תוצר היה 8.33 טריליון דולרים. אם מהירות הכסף לא הייתה משתנה התמ"ג כיום היה גבוה ב-38% מערכו 21.8 טריליון לעומת 15.78 טריליון דולר).
מישהו על הפלנטה יודע מה מעכב את החילוץ של ספרד?
ספרד- למה היא מחכה?
ראש ממשלת ספרד, ראחווי, ממשיך לרמוז כי יבקש סיוע למדינה, אבל מה, לא עכשיו. יש לא מעט אנליסטים שחושבים שאם ספרד הייתה מבקשת סיוע באופן פורמלי זה היה מאפשר לייצב את השווקים ולמשוך לעליות אבל יש גם כאלה שחושבים שהיא שלב לפני איטליה ובמידה והיא תבקש סיוע איטליה תעלה על המוקד ושאיטליה היא זאת שדוחקת בה להמתין עם הבקשה.
ראחווי יתכן לא ממהר לבקש סיוע גם מסיבות אחרות: הוא מבין למשל שהשאלה העיקרית היא לא אם הוא משתמש במנגנון החילוץ, אלא אם מנגנון החילוץ שם, מוכן ונמצא לעת הצורך. אם זה השיקול העיקרי הוא עשוי לגלות שהמשקיעים מתחילים לאבד את הסבלנות, מה שבא לידי ביטוי בעליית התשואות של ספרד. סיבות נוספת להתעכבות של ספרד יכולה להיות תקוות לגבי הצמיחה העתידית שלפי הערכות הממשלה צפויה להתכווץ ב-2013 רק בחצי אחוז(היום דיווחה הלמ"ס בספרד כי התמ"ג שלה התכווץ ברבעון השלישי ב-0.3%, לעומת ציפיות לנסיגה של 0.4%). יש המעריכים שספרד מחכה שקרן החילוץ (ESM) תקבל את כל הכספים שהובטחו לה לפני שתפנה לסיוע, פן תגרום למדינות התורמות להתחרט. הסברים אחרים קשורים לגורמי פנים ספרדיים ובראשם הקושי להתמודד עם דרישות החילוץ שכוללות רפורמות בפנסיות במדינה שכולה בפנסיה:
ספרד יצאה לפנסיה
ספרד, מדינה של 47 מיליון בני אדם ש- 10 מיליון מהם נמצאים בפנסיה. הוצאות של הממשלה לתשלומי פנסיות הוא השורה הגדולה ביותר בתקציב, והיווה 40% מהוצאה ו9% מתמ"ג (כשלשם השוואה בצרפת הוא עומד על 15% ובאיטליה על 13%). בהתחשב בכך, ברור שרפורמה פיסקלית רצינית בספרד לא יכולה להתקיים בלי דיון בפנסיה. עד כה ראחווי מגן על הפנסיות ולמעשה תקציב 2013 יממן עלייה של 1% בפנסיות.
"יש דבר אחד שרציתי לעשות לפני שאתפטר – לפרוש לגמלאות" – גראוצ'ו מרקס
סנדי והפסקת המסחר בוול-סטריט
הערכות ראשוניות גורסות כי היקף נזקי הביטוח של הסופה עשוי להגיע לכ-15 מיליארד דולר ובנוסף לכך ירידה של 25 מיליארד דולר בתפוקה האמריקאית ברבעון, מה שעשוי לפי מגוון הערכות להוריד את הצמיחה ברבעון הרביעי בכ-1%. לכאורה שוק המניות צריך ליפול, אך לא ממש. לא שקודם הסופה המשק האמריקאי השתמש בכל גורמי הייצור שלו (הון ועבודה). הוא יכול להשלים את החסר בתוך פרק זמן קצר. גם אם מפעלים מסוימים נפגעו לחלוטין כנראה שיש מפעלים תחליפיים במקומות אחרים בארה"ב. גם השפעת הפסקת המסחר (בימים שני-שלישי) היא זניחה כשהמשקיעים יכולים להשלים את הארביטראז'ים תוך שניות עם התחדשות המסחר.
הפעם האחרונה שנסגר המסחר בארה"ב הייתה ב- 11 בספטמבר 2001. הסגירה האחרונה שקשורה למזג האוויר התרחשה ביום שישי 27 בספטמבר 1985, להוריקן גלוריה (אירוע נדיר מאד). אך היו גם סגירות מסחר לכבוד הלוויות של נשיאים, אירועים בעולם ותקלות טכניות. להלן טבלה שעשו באתר BigTrends.com לתגובת שוק המניות בימים שלאחר חמש הפסקות המסחר האחרונות. זהו לא מדגם מייצג ובמיוחד שרק הפסקה אחת מהן נוצרה בגלל מזג אויר:
הגב עם ציטוט