שלום פיראט ותודה על ההתיחסות.
התוצאה בניתוחים שלנו זהה למעט העובדה שאני הורדתי הרבה יותר מערך הנכסים אם וכאשר נכנסים לפרוק, יתכן והגזמתי, אבל אני מעדיף לטעות לצד הפסימי...
ההבדל הוא קצת במסקנות (אתה מניח 70% סיכוי לתשלום 2013 כולה , אני מניח משמעותית פחות ) . אני מבקש לחדד את הלוגיקה שמנחה אותי -
1. מכירת מניות פלאזה / אלביט מדיקל זה קו אדום שפוגע בנכסי ליבה , היחידים בעלי פוטנציאל השבחה - לכן החברה רושמת בברור שהמימושים יהיו רק במחירים יותר גבוהים - בינתיים המחירים בשוק רק ירדו - אבל ל - 2013 אין ברירה חייבים לממש משהו.
2. לא ניתן לקבל מימון מול נכסי נדל"ן שעדיין לא מומנו מ - 2008 (ראה נסיון פלאזה לגיוס בריבית 12% שנכשל). אלביט כבר שיעבדה 29% ממניות פלאזה ברשותה לבנק הפועלים (שיקבל את חלקו בדוידנד פלאזה) - אני לא חושב ששיעבוד יתר המניות (הגדלת מינוף של אלביט ) בא בחשבון
3.במקרה של מימוש מניות פלאזה / אלביט הדמיה ברמת המחירים הקיימת, המקורות הפוטנציאלים לתשלום החוב הארוך נעלמים, הפסדי הון מתקבעים , הפער הגדול בין נכסים והתחיבויות נשאר קבוע - אבל רק בעלי החוב הארוך נשארים עם הבעיה .
4. פרסום התזרים הצפוי המפרט יותר את 2014 יחדד את השאלה - כיצד מטפלים ב - 2014? - ויראה כי האמור ב - 3 לעיל מתקיים ביתר שאת
5. אם באידיבי פיתוח וסקיילקס בעלי האגח התחילו לדבר עם החברה ששם, בהשוואה לאלביט, המצב יותר נוח (נכסים סחירים בישראל) אין סיבה שבאלביט הדמיה הנאמנים של האגחים הארוכים לא יתחילו להוציא מכתבי אזהרה על מימוש נכסים בלחץ וכו - זו חובתם בוודאי לאחר בכתבה בגלובס.
לאור האמור לעיל, אני צופה עצירת תשלומים ב - 2013 בהסתברות גבוהה.
נקודה נוספת -
אתה מציג כי פוטנציאל ההשבחה של אלביט הדמיה, על מנת שתוכל להחזיר את חובותיה, נמצא הפלאזה
הערה לקובץ - יש שם פעמיים את Prague3
אני רוצה להתייחס -כיוון שפלאזה סנטרס:
1. בעלת מספר נכסים מאוד איכותיים (הניתנים למימוש מהיר אם נדרש).
2. בעלת פוטנציאל השבחה עצום (אם יינתן לה זמן ולא תאלץ לממש במהירות).
3. נסחרת בשווי קיצוני פסימי גם למצבה היום.
4. שווי נכסיה בתצורה פסימית קיצונית עולה משמעותית על חובותיה.
1. אינני יודע על לאילו נכסים "איכותיים" אתה מתייחס , אבל כל מה ששווה משהו וניתן למכירה אני מניח שקיים מולו מימון בנקאי בהיקפים משמעותיים ולכן מימושו , בוודאי בלחץ, לא יניב תזרים משמעותי. מה שניתן היה למכור במחירים סבירים - נמכר. ליתר אין ביקוש.
2. פוטנציאל השבחה עצום - מה שהיה בעבר במזרח אירופה - לא יחזור שנית - אין פוטנציאל השבחה גדול על תיק נכסים וקרקעות רק עבודה קשה במרג'ינים קטנים עד לא קיימים - לכן החברה פנתה להודו .
3. נסחרת בשווי פסימי - אולי. אבל שעוברים מניתוח של נכסים והתחייבויות לתמחור מניה לוקחים בחשבון הוצאות מימון והנהלה וכלליות - אלו משקולות שהחברה צריכה לשאת הרבה זמן על מנת לנסות ולמצות השווי הנכסי , גם הקיצוני.
4.שווי פסימי עולה משמעותית על מניה - עפ"י הניתוח שלך מדובר על 25% - זה לא הפרש גדול, תוריד את הנהל"כ ומימון ויש לך את מחיר המניה, כך שיש איזשהו הגיון בשיגעון.
משפט אחרון - אני באמת חושש משווי הקרקעות למגורים בהודו. 5 שנים לאחר שנרכשו עדיין אין רשיונות, אין הערכת שווי , אלביט זנחה את פעילות המחלבות , מגדל נוטשת את השותפות בהודו עם פישמן - http://www.themarker.com/markets/1.1853908 , אף יזם ישראלי לא "עשה זאת" בהודו - אלביט ופלאזה השקיעו כמעט מליארד ש"ח בקרקעות שם בשיא האופוריה - אנחנו מניחים 25%-33% ירידה בשווי, אבל זה יכול להיות גם 50% או 70% ירידה (כנ"ל לקרקעות ברומניה)