דו"ח התעסוקה לחודש ספטמבר צייר תמונה מעורבת ומבלבלת. מצד אחד תוספת המשרות בספטמבר עמדה רק על 114 אלף, מצד שני נתוני החודשים הקודמים עודכנו כלפי מעלה בתוספת מצטברת של 86 אלף משרות כך שממוצע 3 חודשים אחרונים העומד על 146 אלף הוא בהחלט סביר וגבוה באופן משמעותי מזה של הרבעון השני (108 אלף). מצד אחד, בסקר משקי הבית נרשמה תוספת של 873 אלף משרות וגידול בכוח העבודה, מצד שני סקר משקי הבית ידוע בתנודתיות שלו ונרשמה בו ירידה במשרות ביולי-אוגוסט. מצד אחד, שיעור האבטלה ירד לרמה הנמוכה ביותר בשלוש וחצי השנים האחרונות (7.8%), מצד שני הירידה נבעה רובה ככולה מגידול משמעותי במשרות חלקיות ושל סטודנטים ושיעור האבטלה בהגדרתו הרחבה יותר נותר ללא שינוי.
מבולבלים? אתם לא לבד. אם ניתן לומר משהו חד משמעי על דו"ח התעסוקה זה שהוא הוליד פולמוס אדיר בתקשורת האמריקאית והעולמית והוביל לוויכוחים באשר למצבו של שוק העבודה האמריקאי ואפילו באשר לטיב הנתונים שמפורסמים. הגדילו לעשות לא מעט רפובליקנים שטענו כי העובדה ששיעור האבטלה ירד לרמה העומדת בקנה אחד עם התוכניות של אובמה כאשר הוא החל את התפקיד ב-2009, מרמזת על "התעסקות" של הממשל בנתונים.
אז מה כן ניתן לומר על שוק העבודה האמריקאי? שתוספת המשרות הממוצעת בחודשים האחרונים היא בהחלט סבירה ומאפשרת ירידה עקבית אך מתונה בשיעור האבטלה. עם זאת, כיון שכל הירידה בשיעור האבטלה נבעה מעובדים במשרה חלקית, גם במידה ויירשם שיפור בפעילות במשק האמריקאי, סביר להניח כי תחילה יתבצע מעבר של עובדים ממשרות חלקיות למשרות מלאות כך ששיעור האבטלה לא ירד ואף יעלה כתוצאה מחזרתם של עובדים לכוח העבודה. לכן, שיעור האבטלה בארה"ב יוותר גבוה עוד זמן רב.
מעבר לכך, כדאי לשים לב לשתי בעיות מבניות בשוק העבודה האמריקאי שמצביעות על כך שלמרות שתוספת המשרות היא בהחלט סבירה, התרומה לצמיחה צפויה להיות נמוכה מהרגיל. ראשית, הגידול המהיר במשרות חלקיות (582 מתוך ה-873 אלף משרות שנוספו ע"פ סקר משקי הבית) נובע מכך שהפירמות האמריקאיות מנצלות את המצב ועוברות לשיטה של גיוס עובדים הרשומים כעובדים במשרה חלקית אבל למעשה עובדים מספר שעות של משרה מלאה. עובדים אלו לא זכאים לתנאים מסוימים (כולל פנסיה וביטוח בריאות) וקל יותר לפטרם, מה שפוגע בצרכן האמריקאי.
שנית, חלק גדול (368 אלף) מהמשרות שנוספו הן של עובדים בגילאים 20-24. תוספת זו אמנם נשמעת מבטיחה שכן שיעור האבטלה בגילאים אלו ירד מ-13.9% ל-12.4%, אבל יש לשים לב שזו הפעם הראשונה מאז תחילת רישום הנתונים (1948) שבחודש ספטמבר נרשמה תוספת חיובית (של 101 אלף משרות) בקרב עובדים בגילאים אלו. לכן, כתוצאה מתיקון העונתיות ש"רגיל" לראות בספטמבר ירידות חזקות (ראה גרף) הנתון כנראה מוטה כלפי מעלה. מה המשמעות של התוספת הראשונה בהיסטוריה של משרות בגילאים אלו בספטמבר 2012? ייתכן שהמיתון הארוך בשוק העבודה גורם ליותר ויותר סטודנטים שמצאו כבר עבודה בקיץ לא למהר לוותר עליה ולא לחזור ללימודים אלא להישאר בשוק העבודה. הערכה זו מקבלת חיזוק מהתבוננות היסטורית על הנתונים המנוכי עונתיות שמראים שבעבר, רק בתקופות מיתון קשות עם התאוששות איטית בשוק העבודה קרה שבשני חודשי בספטמבר רצופים נרשמה תוספת משרות בגילאים אלו. בפעם האחרונה זה קרה ב-2000-2001, ולפני כן ב-84-85. נקודה זו כמובן פוגעת בפוטנציאל הצמיחה העתידי של המשק האמריקאי.
בגיזרה האירופית
במפגש שרי האוצר של האיחוד נחנכה באופן רשמי קרן הסיוע הקבועה העונה לשם ESM, ושתפקידה להחליף את קרן הסיוע הזמנית (EFSF) שתוקפה פג ביולי 2013. לא נכביר מילים על ההבדל בין הקרנות, אך נציין את הבעיות העיקריות של הקרן:
• הכסף בקרן מגיע מממשלות הגוש (כלומר ממשלמי המיסים), לפי גודלן היחסי. מדינה שמבקשת סיוע לא צריכה להעביר כסף. איטליה וספרד מהוות כ-30% מקרן. גרמניה וצרפת כמחצית. מסקנה: אם ספרד ואיטליה צריכות סיוע נטל הקרן כולו כמעט נופל על גרמניה וצרפת. משמעות הדבר במספרים: כיום גרמניה וצרפת מחויבת ל-190 ו-143 מיליארד אירו בהתאמה. ללא ספרד ואיטליה הסכומים גדלים ל-270 ו-203 מיליארד אירו. במילים אחרות, בקשת סיוע של ספרד ואיטליה (כנראה גם בקשה של ספרד לבדה) תוביל לעלויות אדירות למשלם המיסים הגרמני, לאי שקט חברתי ופוליטי במדינות החזקות של אירופה וכנראה גם להורדת דירוג לגרמניה.
• גם בתרחיש האופטימי ביותר, קרן הסיוע לא מספיק גדולה כדי לתמוך בספרד ואיטליה. אם ניקח בחשבון שבנוסף לכספי ה-ESM, הכסף שנותר ב-EFSF ימשיך לשמש לסיוע וה-IMF תזרים כ-400 מיליארד אירו, עדיין מדובר על כטריליון אירו בלבד. צרכי המיחזור של איטליה וספרד לבדן בשנתיים הבאות גבוהים מכך.
שאלות שנותרו פתוחות בנוגע לתפקוד הקרן:
• האם תתפקד כמחלצת בנקים באופן ישיר ותאפשר הזרמת כספים לבנקים הספרדיים ללא העמסה של הלוואות על תקציב הממשלה? למרות שבעבר התקבלה החלטה עקרונית לאפשר לקרן לחלץ בנקים, שרי האוצר של גרמניה, הולנד ופינלנד עדיין מתנגדים למהלך.
• האם תוכל לרכוש מבנקים (בעיקר ספרדיים ואירים) "נכסי מורשת" ("legacy assets")? הכוונה היא לנכסים "רעילים" אשר נמצאים ברשות הבנקים תקופה ארוכה ושהירידה בשווים גרמה לבנקים להפסדים משמעותיים. במילים אחרות, השאלה היא האם קרן הסיוע תוכל לתפקד כמעין "בנק רע" ולאגור את הנכסים הרעילים שבידי הבנקים באירופה, מה שכנראה יוביל להפסד למשלמי המיסים האירופים. השאלה קריטית במיוחד לממשלת אירלנד שמחזיקה כיום בנכסים בעייתיים בהיקף של כ-64 מיליארד אירו (40% מהתוצר האירי!!) והעברת חלק מהם לקרן הסיוע תקטין באופן משמעותי את נטל החוב על הממשלה.
היום מרקל מבקרת ביוון כדי להמשיך ולקדם את שיתוף הפעולה בין הממשלה היוונית לאיחוד האירופי. מרקל שהצהירה כי היא מצפה לקבלת פנים חמה, לא התכוונה כנראה לצמיגים הבוערים שהכינו לה תושבי אתונה. בכל מקרה, משטרת אתונה שכן הבינה איזה קבלת פנים חמה מרקל צפויה לקבל פרסמה איסור גורף על הפגנות והתגודדויות בחלקים רבים של מרכז אתונה בשעות הביקור של הקנצלרית.
אורי גרינפלד, מנהל מחלקת מאקרו - פסגות בית השקעות
הגב עם ציטוט