מדד המחירים לצרכן צפוי להערכתנו לעלות בחודש ספטמבר ב 5.0% וב 9.2% ב 29 החודשים הקרובים.
תחזיות אינפלציה מעודכנות:
תחזית האינפלציה ל 29 חודשים שלאחר מדד אוגוסט נשארה על 9.2% , בדומה לתחזית הקודמת, זאת -
על רקע המשך עוצמה בעליית מחירי הדיור, אופטימיות גוברת באירופה וארה"ב לאור הכרזה על תכניות
לרכישות אג"ח, העלאות מיסים, העלאות מחירים צפויות במחירי המזון (אוסם, חלב, יוניליבר...) ומדיניות
מוניטארית מרחיבה עד כה של בנק ישראל. מצד שני, מרסנות את עליות המחירים, תחרות גוברת בענף
הרכב והתקשורת הסלולרית, הפחתות מכסים עצירת העלייה במחיר הסחורות והתייצבות בשער החליפין
של השקל.
להערכתנו, בנק ישראל יותיר גם את הריבית ברמתה בהחלטה לחודש נובמבר 9.90% וימשיך להותירה -
כזאת עד להפחתתה בחודש פברואר 9522 . זאת לאור צפי לעליית שיעור האבטלה, התמתנות הצמיחה,
מדיניות מוניטארית מרחיבה של בנקים מרכזיים אחרים בעולם וצפי לכניסת שיא של דירות חדשות לשוק
הדיור (מאז 2222 ). (ראו הרחבה)
תחזית למדד ספטמבר
להערכתנו מדד חודש ספטמבר יעלה ב-0.5%
- העלאת מע"מ על כ-70% מסעיפי המדד (ייפרס על פני כשלושה חודשים וייספג בחלקו ע"י היצרנים והקמעונאים) – ראו הרחבה בהמשך.
- דיור (שכירות) – המשך עליית מחירים מהירה
- הלבשה והנעלה – ירידת מחירים מתונה מהרגיל לעונה
- דלק –עליית מחיר חדה ל-8.25 ₪ לליטר.
- מזון – עליית מחיר הלחם האחיד והשפעת התייקרות חדה של מחירי החיטה בעולם
- נסיעות לחו"ל – למרות החגים, הוזלה ביחס לאוגוסט.
- טלפון – המשך ירידת מחירים על רקע התחרות הגוברת בענף
- אחזקת דירה – עליית מחירים
- ריהוט לבית - הוזלה
- ירקות ופירות – עליה חדה
תחזית ראשונית למדד אוקטובר
להערכתנו מדד חודש אוקטובר יעלה ב-0.1%
- דלק – ירידת מחיר חדה ל-7.94 ₪
- המשך השפעת העלאת מע"מ על כ-70% מסעיפי המדד (ייפרס על פני כשלושה חודשים וייספג בחלקו ע"י היצרנים והקמעונאים) – ראו הרחבה בהמשך.
- דיור – עצירת זמנית בעליית המחירים
- הלבשה והנעלה – עלייה עונתית
- נסיעות לחו"ל – הוזלה "לאחר החגים"
- תקשורת – המשך השפעת התחרות הגוברת בענף על ירידת מחירים
- ירקות ופירות – המשך עלייה, חודש רביעי ברציפות
- מזון – העלאות מחירים מתוכננות של אוסם ויונילבר
סיקור אינפלציה ותחזית ל-12 חודשים
ל-12 החודשים הקרובים אנו צופים אינפלציה של 2.9% לעומת התחזית אינפלציה של 3.0% לפני פרסום מדד אוג'. התחזיות הגבוהות נשענות על עוצמה מתמשכת בעליית מחירי הדיור, הערכות להעלאות מחירי המים והעלאות מיסים נוספות (בין השאר העלאת המע"מ החל מחודש ספטמבר). בהמשך השנה צפויה האינפלציה להתקרר לאור סימני האטה במשק (עליה בשיעור אבטלה), עצירת העלייה במחירי הסחורות והתייצבות השקל מול המטבעות המובילים. (ראו טבלת תחזיות מפורטת בעמוד הראשון).
למה התוכנית להעלאת המע"מ מ-16% ל-17% מוסיפה לתחזית האינפלציה שלנו רק 0.2%-0.4%
ב-1 לספטמבר 2012 עודכן שיעור המע"מ בישראל מ-16% ל-17%.
מתמטית, העלאת מע"מ מ-16% ל-17% מייקרת את המוצר ב-0.86% (ולא באחוז). בנוסף, על כ-30% מהסעיפים במדד אין מע"מ, בולטים ללא מע"מ הם סעיפי הדיור, הירקות ופירות (אומנם על האחרונים יש דרישה לבחון הטלת מע"מ, אך הסבירות לכך אינה גבוהה). כלומר, ההשפעה על המדד, במידה וכל המע"מ יגולגל על הצרכנים, עומדת על 0.6%. אלא שלא כל ההשפעה מגולגלת על הצרכן, מה שתלוי בגמישות הביקוש. ממחקרים בנושא שנעשו בעולם (ראו בהמשך) הצרכן סופג ישירות כחצי מאותן עליות מיסים בסעיפים שקיים עליהם מע"מ ובסה"כ עליית מחירים של 0.4% בממוצע בכל הסעיפים. בנוסף, עדכון המחירים איננו מידי וממספר סיבות, בניהן: מלאים קודמים, עלויות עדכון מחירים והמתנה לתגובת המתחרים. כמו כן, בנק ישראל צפוי להגיב לעליית הציפיות האינפלציוניות במדיניות מוניטארית מצמצמת פחות, מדיניות שתספוג בטווח הבינוני חלק מאותה העלאת מע"מ. משכך, אנו צופים שההשפעה, שתתפרס על פני מספר חודשים, תנוע בסה"כ בין 0.2%-0.4% בלבד (כעשירית האחוז בשלושה חודשים).
דוגמאות מהעולם להשפעת העלאת המע"מ על מדד המחירים לצרכן
גרמניה - בינואר 2007 הועלה המע"מ בגרמניה בשיעור חד של -3%. מחקר של ה-IMF מצא כי העלייה תרמה תוספת של 0.75% למדד, כחצי מהצפי המקורי.
הונגריה – בינואר 2004 הועלה המע"מ ב-3%. מחקר של פיטר גבריאל ואדם רייף מצא כי ההשפעה על מדד המחירים בשלושת החודשים שלאחר מכן הסתכמה ב-0.98% בלבד.
בריטניה - בתחילת 2011 הועלה המע"מ בבריטניה ב-2.5%. מחקר של הלמ"ס הבריטי עליית המע"מ תרמה רק 0.75% לעלית מדד המחירים בחודש ההכרזה. עליה דומה במע"מ שנה לפני כן תרמה אפילו פחות – 0.4%.
ציפיות אינפלציוניות בשוק
ציפיות אינפלציה ל-12 חודשים בשוק (הפרש בין אינטרפולציות של תשואות אג"ח שקליות וצמודות) ירדו לאחר פרסום מדד אוגוסט הגבוה ל-2.4% ועומדות כיום על 2.5%. בטווחים הארוכים הן נשארו יציבות יחסית בתקופה האחרונה, סביב 2.7%-2.8%. זאת על רקע הערכות כי בנק ישראל ימנע ככל הניתן מהעלאת ריבית גם במחיר של אינפלציה מעל מרכז היעד.
מדיניות מוניטארית
כצפוי, בנק ישראל הותיר את ריבית אוקטובר ברמתה - 2.25%. זאת על רקע מדד גבוה לחודש אוג' (בלט זינוק בסעיף הדיור), ציפיות לאינפלציה עתידית גבוהה, החלשות השקל, פרסום נתוני מקרו מפתיעים לטובה בארה"ב ולמרות מימוש תכניות מוניטאריות ע"י הבנקים המרכזיים באירופה ובארה"ב. מאז החלטת ריבית אוקטובר נותרו ציפיות האינפלציה גבוהות ממרכז היעד (12 חודשים על 2.5%) ונרשמו עליות במחירי הנכסים (עליות בשוקי ההון). מצד שני, תשואות האג"ח של ישראל ירדו, מחירי הסחורות החלו לדשדש, השקל נותר יציב יחסית מול המטבעות המובילים ושיעור האבטלה עלה. בשקלול הגורמים, ולמרות ציפיות האינפלציה הגבוהות אנו מעריכים כי בנק ישראל ימנע מהעלאת ריבית בחודשים הקרובים ובמיוחד לאור הערכות כי לאחר פרסום מדד ספטמבר ציפיות האינפלציה ירדו משמעותית לכיוון מרכז היעד. כמו כן, אנו מעריכים כי בהמשך יתגברו הלחצים להתקררות מחירים ולהאטה מה שיאפשר לבנק ישראל באזור חודש פברואר 2013 לחזור להפחית את הריבית. שוק המקמי"ם צופה גם הוא הפחתת ריבית בחודש פברואר 2013 אך צופה חזרה להעלאתה תוך פרק זמן של חודשיים (באפריל 2013).
הגב עם ציטוט