סקירה לשבוע 17.8.14

השבוע החולף עמד בסימן דשדוש אך עם רקע לא אופייני של נתוני מקרו, שהשפיעו ישירות על הבורסה והמט"ח.
עוד קודם לכן, ובניגוד למגמת התיקון בוול סטריט, התקשה מדד המעוף לפתח מומנטום חיובי כשרמת 1390 הכה זניחה הופכת התנגדות. להוציא אמש (ראשון) מייד עם הפתיחה, שחקני המעוף לא התערבו כלל בשוק וגם ההתערבות החד-פעמית היתה בהיקף זניח לאמור השוק מוסיף להפגין חולשה. ההשענות על חולשת אירופה אינה יכולה להצדיק המצב מאחר ומלכתחילה הקורלציה קיימת בעיקר מול וול סטריט (בין השאר בשל הדואליות) וחשוב להדגיש כי אין מדובר בשבוע חלש מצד הציבור: קרנות הנאמנות המסורתיות גייסו 520 מליון ₪, ובכך סיפקו תמיכה משמעותית למעוף ואף תמיכה גדולה מזאת לקונצרני. בהקשר האחרון ראוי להדגיש כי נתוני מעלות מהשבוע מוכיחים שהסיכון הולך ועולה עם היקף הנפקות של 25% מסך כלל ההנפקות. אם ב 2012 עמד ההיקף על 4% בלבד ו 2013 על 18% , הרי שהנתונים מוכיחים כי ההרגשה לפיה כל "דוכן פלאפל" מנפיק נכונה. רוצה לומר, הבועה בקונצרני היא הגדול וכפי שציינו בעבר פיצוצה אף יקדים את הצניחה בשוק המניות.

שחקני המעוף שנאלצים להתמודד עם תופעות "טבע" זכו השבוע להמשך הזינוק בשער הדולר במקביל לזינוק פריגו. נדמה כי מדי שבוע נמצאים גורמי LONG אך גם באלה אין לשנות ממשית את הכיוון ולכן הגבולות כמעט וזהים: 1370-1385 הינו גבול הפקיעה האופטימאלי, 1420 גבול עליות ו 1350 גבול תחתון. בסטיה הנוכחית ובהנחה ונתכנס לגבולות פקיעה אופטימאלית הסבירות לכניסה לבוקר הפקיעה נמוכה, שכן סטית התקן יכולה לזנק באחת ולכן ההטיה מטה הינה הכרחית גם אם להערכתנו הדשדוש הרחב ישמר.

כאמור, ועל רקע היעדר תנועה בשוק, היה זה שבוע מקרו שכל כולו נתונים בעיתיים המוכיחים כי בנק ישראל ומשרד האוצר מגיבים באיחור ניכר.
מדד המחירים לצרכן ליולי רשם עליה של 0.1% ואינפלציה שנתית של 0.3%. מעבר לכך שהנתון הינו רחוק מהגבול התחתון ראוי לציין כי התמיכה הגיעה ממחירי הירקות והפירות = הסעיף התנודתי ביותר במדד שכמובן מוגבל בפוטנציאל העליה שבו. חמור מכך, ופוספס ע"י התקשורת הכלכלית העובדה כי ללא הנדל"ן האינפלציה כעת שלילית בשיעור 1.2% ! גם ביולי סעיף הנדל"ן זינק 0.9% ולכן במידה ותכנית האוצר להורדת המחירים תצלח מן הסתם משמעות הדבר דיפלציה. האם באמת האוצר מייחל לזה? אולי ניתן לראות בדחית חוק מע"מ אפס הצלחה עקיפה של האוצר, כשאלו פני הנתונים טרם צוק איתן. קשה להאמין שבחודש לחימה נראה עליה באינפלציה שמעבר לעשירית עד שתיים ולכן בנק ישראל צפוי לפספס היעד השאלה היא רק בכמה.
אם לאינפלציה שלילית עוד ניתן למצוא יתרונות הרי שלא אלו פני הדברים בקצב הצמיחה במשק. התמ"ג עלה ברבעון השני ב 1.7% וזה לעומת קצב של 2.8% ברבעון הראשון. אם בסקירה השנתית הערכנו צמיחה מתחת ל 2% (בזמן שהלמ"ס העריך 3.3%...) נדמה כי אפשרות צמיחה שלילית קיימת ברבעון הראשון של 2015. זאת ועוד, צמיחה של 1.7% בניכוי סעיפים שאינם רלונטיים לצמיחה לנפש משמעה צמיחה מאופסת ולכן האזרחים אינם מרגישים כל שיפור במצבם ומגמה זו צפויה להאיץ.

על רקע נתוני מקרו אלו, במקביל להתחזקות הדולר בעולם, חוינו זינוק של המטבע האמריקני בואכה רמת 3.5 ₪/דולר. קשה לומר כי אין הצדקה למהלך אך הוא בהחלט מפתיע, ובכל זאת ללא מפולת אמיתית בוול סטריט (שעודנה רחוקה בשלב זה) קשה לראות התבססות מעל הרמה המדוברת. היות ואנו לא בפוזיציה על הצמד המקומי (אלא על יורו/דולר) עדין אין סיבה להיכנס למהלך שכזה אבל בהיעדר נתוני מקרו קרובים (ואין כאלה) ועל רקע נינוחות ברמת 1.33 ניתן להעריך כי המהלך מיצה עצמו ואנו צפויים כעת לדשדוש ואף חזרה לרמת 3.47-8.

להבדיל משוק המט"ח, בזירת הסחורות פוזיציית השורט על הנפט מוכיחה עצמה כעת בענק עם צמיחה של הזהב השחור לרמת 94.5 $/חבית. לא מצב המקרו ואף לא המתיחות האירופאית משפיעים כי אם "חברה" חדשה בתחום – פעילות הטרור של דאע"ש. אמנם הפגיעה ביצוא העירקי זניחה ועומדת על כ 0.8% אך ההתפשטות הולכת וגדלה וכשמחיר חבית עומד על 25$ אין מנוס מירידת מחירים עולמית. עפ"י הערכות זרות תפיסת שדה נפט שווה ערך לירידה של 1.5$ נוספים ולכן כל עוד אין בגיזרה זו רגיעה אנו מותירים את פוזיציית השורט בעינה.

באירופה, הערכותינו בחודשים האחרונים כי גרמניה לא תיפטר ממשקולת הגוש האירופאי ותצלול למיתון התאמתו השבוע עם ציחה שלילית של 0.2% ברבעון השני. לקח לגרמניה שנה להתקדם ולהותיר מאחור את הצמיחה השלילית האחרונה, שנה בה דראגי המטיר כל טוב על השוק, והנה הכלכלה החזקה ביבשת שוקעת. כעמיתיהם האמריקנים למדו האנליסטים האירופאיים תירוץ קבוע = החורף הקשה שפקד את המדינה אך בהתחשב בעובדה כי ברבעון השלישי סנקציות על רוסיה פגעו גם בגרמניה קשה לראות התחמקות ממיתון (להוציא התחמקות פוליטית של צמיחה 0%). לזאת מצטרף הסנטימנט הכלכלי במדינה שרשם קריאה של 8.6 נקודות לעומת צפי ל 18.2 נתון מאכזב בצרפת (קריאה מאופסת) גרוע בספרד והורדת תחזית הצמיחה באנגלית ל 1.25% בלבד. מאין תגיע הישועה לאירופאים לא ברור, שכן מדובר בכלכלות המובילות (גם איטליה מאכזבת אך בצורה מתונה יותר) וכל זאת בזמן שהתמ"ג בגוש האירו נותר ללא שינוי.

איכשהו, וזה לא קל בכלל,אירופה לא היתה היבשת הבעייתית השבוע כי אם אסיה. זה החל בתוצרה התעשייתי בהודו שרשם עליה של 3.4% לעומת צפי ל 5.4% ונמשך עם אימות החששות להתכווצות הכלכלה היפנית בשיעור של 6.8% ברבעון השנתי (קצב שנתי). היפנים עושים הכל מוקצן: השקת תכנית סיוע גרנדיוזית, מעורבות במסחר ביין, העלאת המע"מ לרמה של 8%. בראותם את וול סטריט – ינסו לחקותה. יפן אינה ארה"ב והחוב היפני לא יכול להיות מודפס במטבע העולמי וזהו שורש הבעיה. אם לאחר 380 מיליארד דולר היפנים אינם קרובים אפילו לצמיחה מרשימה ועקבית המשקיעים מתחילים לתמחר את היום שאחרי. רמת 15,000 הנקודות הינה אורחת לרגע ואנו מצפים לנסיגה גם ללא תיקון מקביל בארה"ב שבסה"כ מוסיפה להפגין איתנות.

המשקיעים בוול סטריט מייחלים לנתונים חלשים במידה, כאלו שירחיקו את העלאת הריבית עמוק לתוך 2015, וזו בדיוק התמונה שהתקבלה השבוע. מדד המחירות הקמעונאיות רשם קריאה מאופסת לעומת צפי לעליה של 0.2%; מדד הליבה מכירות קמעונאיות 0.1% לעומת 0.4%; סנטימנט מישיגן 79.2 לעומת צפי ל 82.5 וכן הלאה. הנתונים הללו, לצד צלילה ברמת הויקס ל 13.5% מבטיחים לכל הפחות עוד שבוע של יציבות עד ירידות קלות ולא מעבר. בהחלט יתכן כי השווקים ינסו לאתגר שיא חדש אך בניגוד למצב לפני כחודש כעת אין תמיכה עולמית לא מאסיה ולא מאירופה. הויקס יוסיף להיות האינדיקטור הראשון להיפוך (17%) אבל העדיפות הניכרת של השקעה מעבר לים, מבטיחה המשך זרימת כספים כמעט מכל הגלובוס לעבר ניו-יורק ודי בזה להמשיך ולספק תשואת יתר למשקיעים במעגל קסמים שבשבוע הקרוב אין פקטור היכול לשברו.

מניות ומגזרים
נייס – המלצת קניה ! לא ברור על מה אכזבת המשקיעים. אכן, החברה הציגה ירידה של 7.5% ברווח הנקי בדוח האחרון אבל בבורסה מעניין הצפי וכאן המספרים מאוד מבטיחים: רבען שלישי הכנסות של 240 – 248 מליון מה שמוסיף למניה כ 0.7 דולר. לכך יש להוסיף את העקביות בשלושת הדוחות האחרונים, היציבות וביקושים יציבים ובהחלט מדובר על מניה הזוכה לדירוג עוגן בתיק.

ביתר המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !