סקירה שבועית 9.2.14

השבוע החולף היה תנודתי למדי עם ירידה לנמוך רבעוני בשלישי, ולאחריו תיקון מהיר וסיכום ירוק. אמנם המעו"ף זכה להזדמנות שניה רק כתוצאה מחוזים ירוקים שתיקנו הירידות מאמש אך הדבר מחדד שוב כי ת"א, ובפרט הציבור, עדין אינם מוכנים לתיקון עמוק ומתמשך. לתוך הירידה החדה סטית התקן לא זינקה כי אם עלתה קלות לרמת 14%, הסטיה הרחוקה כלל לא הושפעה (הערכה כי מדובר על אירוע נקודתי) ובסה"כ לא ראינו פדיונות משמעותיים.
בהיעדר פעילות מצד שחקני המעוף במהלך הכל השבוע התנהל המדד בטווח תנועה רחב של לא פחות מארבעים נקודות, ועדיין ביחס לפקיעה עודנו בהגדרת דשדוש. הפעם הראשונה בה נדרשו הכותבים החודש להתערב היה אמש (ראשון) עת בוול סטריט התפתח ראלי דו-יומי והחשש היה לזינוק אל עבר רמת 1320 הנקודות ומעבר.
הלחץ שהופעל מהפתיחה התאפשר הודות להיקף נכס הבסיס בו לא נעשה שימוש עוד מאמצע שבוע הפקיעה מתוך הנחה שאם "נדלג" על הראלי הנוכחי נוסיף לדשדש בסביבות 1300. בהתאם, ולמרות הירידות החדות טווח הפקיעה האופטימאלי כמעט ולא השתנה וההפרש ביחס לשבוע הקודם עומד על כשלוש נקודות בממוצע: טווח פקיעה אופטימאלי ברמת 1285-1300; גבול עליון ברמת 1350 וגבול תחתון בסביבות 1260. השאיפה היא לירידה קלה ודשדוש כשבחודש פברואר לא אופייני בשל אורכו, יותר מנשמח לצאת מהשוק כבר בתחילת שבוע הפקיעה.
כן יש לזכור תרומה לא מבוטלת למדד הגיעה מכיוון שער הדולר שזינק השבוע למעלה מ 2% ותרם דרך הדואליות כעשר נקודות מדד. אין מדובר בפעולה של בנק ישראל שהוסיף כמובן לרכוש, כי אם כחלק מהמגמה העולמית, אך בוודאי שהדבר ריכך את הירידות בוול סטריט מה גם שהדואליות הפגינו יציבות יחסית.

הציבור לקח פסק הזמן השבוע מרכישת הקרנות אך בד בבד אנו רואים ויסות לאפיק מנייתי חו"ל. זה ניכר לאורך השנה החולפת אך תשואת החסר בת"א ככל הנראה דוחפת עוד קונים למניות הסקסיות והמוכרות בעולם והפעם דרך תעודות הסל. בשבוע החולף רכש הציבור כ 550 מליון ₪ מניות בחו"ל לעומת קפאון במניות ישראל. בינואר עצמו, בו כפי שציינו בסקירה האחרונה, היקף הגיוסים בקרנות הנאמנות עמד על כחמישה מיליארד ₪, גם החלק שמעבר לים זכה לעדנה עם 1.3 מיליארד ₪. בדומה למשקיעים באירופה ובאסיה המיקוד הוא בארה"ב המבטיחה לכל הפחות שקט מדיני-בטחוני, ולכן בניגוד לעבר נכנס שלב חדש בפסיכולוגית המשקיע הישראלי: אם עד כה התרגלנו לשקלי – קונצרני – מנייתי – קונצרני –שקלי, כעת אנו למדים על שקלי – קונצרני – מנייתי חו"ל – מנייתי - ...על רקע ההתפתחות הטכנולוגית זה אך מתבקש אך לבורסה שאינה אטרקטיבית יש בכך הכבדה ניכרת והמשך מחיקת החברות שהערכנו בסקירה השנתית צפוי ללכת ולגבור.

בשוק המט"ח, לאחר רכשה של למעלה מ 1.7 מיליארד דולר מצד בנק ישראל בינואר (ושום שינוי בשער החליפין) הגיעה התנועה המיוחלת ללא כל קשר עם פריצת 3.5 ₪/דולר. הירידות בעולם בתחילת השבוע והמגמה העולמית מול היורו סיפקו את הסחורה אך עודנו מתקשים לראות שינוי מגמה ומעריכים חזרה דשדוש סביב רמת 3.5. מהלך משמעותי יותר אפשרי רק בפריצת 3.55 וכעת משחלה רגיעה חוזרת בוול סטריט ובהיעדר נתוני מקרו מזעזעים השבוע אין סיבה לסבור כי המהלך בפנינו.

בשוק הסחורות הזהב והנפט רשמו עליה קלה, ובעוד הראשון שומר על יציבות ניכרת באחוזים הרי שהשני נמתח קצת מעבר לגבול התמחור הריאלי – רמת 100 $/חבית אינה מוצדקת ולא תהא מקובלת בארה"ב ולכן כפי שציינו בשבוע החולף כעת זהו זמן נוח למדי לפתיחת פוזיציית שורט על הזהב השחור. להבדיל, הזהב בו עודנו מעריכים המשך דשדוש וחזרה ל 1200 פחות מבטיח בשל נתוני המקרו שחוזרים למרכז הבמה ולכן הניטראליות ביחס למתכת נותרת על כנה.

באירופה נשמו לרווחה בעקבות התיקון בארה"ב אחרי שהיבשת הציגה ירידות חדות ביחס לנעשה בוול סטריט במקביל להתאוששות איטית. המשבר באסיה כמובן וכמובן משליך על ניו-יורק אבל כשבוחנים את החשיפה מקבלים סיבה נוספת לחוסר האטרקטיביות שבהשקעה מחוץ לארה"ב: 3 טריליון דולר הלוואות סיפקו הבנקים באירופה לשווים המתעוררים אל מול 1.9 מיליארד אמריקני. באחוזים ביחס לסך ההלוואות ולהיקף הנכסים מצבם של האירופאים גרוע פי 6/7 מזה האמריקני, ולכן הקורלציה מול ארה"ב שגויה – על האירופאים לדשדש בזמן עליות בארה"ב ולרדת בזמן דשדוש. סך הנכסים המוגדרים רעיל במערכת הבנקאות האירופאית עומד על 9% , ולהוציא מצב בו דראגי מודיע על תכנית הדפסה בסגנון ברננקי, קשה לראות כיצד המשבר האסייתי לא מושך אחריו הבנקים להגדלה משמעותית של אחוז זה. אם בוחנים את סך ההלוואות הניתנות בשנתיים האחרונות לאזרחים רואים גם כאן ירידה של 15% (יתכן כי גם לצד הביקוש חלק בירידה) ולכן במצב הדברים הנוכחי האיחוד האירופאי ידרש לצעדים חדשים ומרחיקי לכת. כל אימת שמונף דגל אדום האובייקטים המתבקשים הן הדפסה או אג"ח כלל אירופאיות, וכיוון ששני אלו זוכים לקיתונות של סירוב מצד גרמניה לא מן הנמנע כי הורדת ריבית נוספת עומדת על הפרק. העקום מגלם זאת עד אמצע השנה אבל בהחלט החרפה בבורסות ורצון של דראגי למתן המשבר יובילו להצהרות אגרסיביות מבעבר ולהורדת ריבית ודי בתיקון של 10-15% בשווקים לעשות כן.

בארה"ב המדדים תיקנו את הירידות מהשבוע החולף כשרמת 1770 ששימשה כהנתגדות נפרצה והקפיצה את ה s&p חזרה לגבולות 1800 הנקודות. אין לראות בכך שינוי מגמה ואנו מצפים, גם בתרחיש עליה קלה מעל 1800 לחזרה לסביבות 1780-1790 אך בהחלט דוח התעסוקה עשה את ההבדל. על פניו ניתן היה לצפות לירידה במדדים לאור תוספת של 113 אלף משרות בלבד אל מול צפי ל 190 אלף (ואף מלה על אחוז האבטלה המגוחך שיורד ללא קשר למשרות...). בפועל, העליות בשוק לא הגיעו משוק המניות כי אם משוק האג"ח – ירידה חדה בתשואות לרמת 2.68% פירושה דבר אחד: הנחה של השוק כי הפד יפסיק/יאט את צמצום תכנית הרכישות לאלתר. משם כבר היתה קצרה הדרך לזינוק בשוק המניות כשחלק לא מבוטל מהמהלך מקבל רוח גבית מתיקון מתבקש לירידה החדה זה שנה ויותר.
הלכה למעשה, הפד לא יאט ובטח לא יפסיק את צמצום התכנית בשל נתון בודד, וההצהרה האחרונה רק מחזקת עמדה זו. יש כאן שילוב של משאלת לב וחוסר אלטרנטיבת השקעה אך השווקים אינם מפנימים כי הרכבת כבר יצאה מהרציף (תחילת צמצום התכנית) ולכן אנו מצפים לגלישה חזרה מטה והמשך דשדוש.
מה שכן חמק מעיני המשקיעים ולא זכה לתהודה על רקע הראלי הוא השיא השלילי החדש בוול סטריט שממש לא אופייני לתקופה: בשבוע החולף נרשם שיא פדיונות בקרנות הסל הקנייתיות בוול סטריט בהיקף אדיר של 22.3 מיליארד דולר. לא רק שמדובר על שיא כל הזמנים אלא שהפעם הקודמת בה התקרבנו להיקף שכזה (כמעט 20 מיליארד) היה בסוף יוני 2008 – תקופת המפולת עם ויקס אימתני. יש בכך בכדי להבהיר כי הכסף החכם ממשיך לסגת מהשוק בד בבד לידיים החלשות התומכות ברמת המחירים הנוכחית. מה שנכון לת"א באופיי המשקיעים נכון אף לניו-יורק והיות וראלי הבנקים והמוסדיים הסתיים אי-שם בסביבות 1750-1800 כעת ניתן לצפות לעליה בסטית התקן ולתום תקופת הדשדוש לכל הפחות – הרבה תנועה בין גבוה לנמוך כשרמת המחיר הריאלית לטווח הזמן המיידי הינה כאמור 1780-1790.


מניות ומגזרים
שורט על הנפט – כאמור בסקירה, מחיר 100$/חבית הינו מעל ומעבר לאינטרסים של כלל השחקנים בענף ולכן גם ללא התיחסות להאטה במשק האמריקני ניתן לפתוח פוזיציה העומדת בפני עצמה.

שורט על פייסבוק – קיים באתר וכעת אנו מכפילים את משקלו. אם עד כה פייסבוק היתה צריכה "רק" להכפיל את הרווחים כל חציון לערך כעת היא גם צריכה להעלות את מספר המשתמשים בכ 15% לערך – כשמדובר בחברה עם מיליארד וחצי משתתפים ו3/4 עולם נטול מחשב זה בעיה מתמטית לא פשוטה...

• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.

שבוע טוב ומוצלח !

תודה רבה שחקן

תודה רבה שחקן :thumbs-up:

שחקן, תודה על סקירה מעניינת ומלמדת כהרגלך.

שחקן חלקתי עליך עד היום בנושא פייסבוק אולם גם אני מתחיל לחשוב שייתכן והיא מנופחת....העניין כרגע אינו מספר הפרסומות האפקטיביות ולא מספר המשתמשים העתידי אלא אם כי הנוכחי שכן לאט לאט אני רואה כיצד פייסבוק מאבדת משתמשים לטובת וואטס-אפ ורשתות נוספות.רבים כבר אינם כותבים פוסטים בפייסבוק וצופים בלבד.נשים אינן מעלות תמונות מפני שיש הרבה מטרידים ששולחים להן הודעות.פייסבוק הוא יצור חברתי שמשתנה כל הזמן.

תודה רבה שחקן! :thumbs-up:
חוזר על שאלה ישנה: איך עושים שורט על הנפט?
האם באמצעות שורט על OIL ? איזה עוד ניירות יהיו טובים לטובת העניין? האם יש תעודת סל טובה בארץ?

האם ניתן לעשות שורט על XOP (שהיא ETF גם נפט וגם גז) כתחליף ל OIL?
כי כבר ביקשתי מלא פעמים מבית ההשקעות לעשות שורט על OIL, ואי אפשר...

חתול - אני חושב שמדובר על חלק ממגמת בועה עולמית, בועת הרשתות החברתיות היא כנראה תיקרא בעתיד, כי (שוב) אין כל קשר בין הרווחים למחיר המניה. דוגמה מצוינת נוספת היא וייבר - אפליקציה שנמכרת ב 900 מליון דולר על רווח שלילי בארבע השנים האחרונות מדי שנה. פשוט נראה לי הזוי לחלוטין שכן אם היה ניתן לייצר רווחים בשווי זה מן הסתם וייבר היתה מתחילה לגרד המספרים הללו ולא חותמת כל שנה במינוס.

ניב - לא עושים לונג/שורט על מדדים זרים/סחורות באמצעות תעודות מקומיות בשל הבדלי שער חליפין וקושי בגלגול מדויק דבר היוצר פער ניכר בין מחיר הסחורה וביצועי התעודה (ראה לעניין זה קסם זהב מול המתכת). OIL היא הדרך הנוחה ביותר וככלל פשוט צור קשר עם חדר המסחר בו אתה פעיל ובדוק האם ישנן ניירות בשורט (לרוב זה כבר יופיע במערכת אך אם אין הם ישיגו לך באמצעות ברוקר אחר ובתוספת פרמיה מזערית).