השבוע החולף היה נטול דרמות במסחר אך מלא דרמות בתקשורת. כל אימת שהמדד התקרב לשיא האחרון, זעקו האתרים כי שיא חדש בדרך תוך כדי ספירה של שברירי אחוז ונקודות. בפועל, המדד לא רשם כל תנועה מעניינת וסיכם את השבוע בירידה קלה בלבד. יחד עם זאת, תהא זו טעות לחשוב שאין לכותרות השפעה מהותית, וכמובן שהציבור המשולהב ממילא מוצא עוד ועוד סיבות מדוע הבורסה פשוט "חייבת" להמשיך ולטפס. בהיעדר רוח נגדית מארה"ב, המדדים בארץ לא יציגו ירידות משמעותיות אך תמונת המשקיעים בשוק השתנתה עד מאוד.
שחקני המעוף, אליהם אתיחס בהמשך, אינם מעוניינים בפקיעה נמוכה מהמדד הנוכחי סביב רמת 1200 הנקודות. יחד עם זאת, גורם נוסף המממש בשלב זה מניות בצורה משמעותית הם המוסדיים, שגם הם למרבה הפלא מעוניינים בירידה של המדד, מתוך הנחה כי יוכלו לשוב ברמת מחיר נוחות יותר. באומרי מוסדיים אין הכוונה לקרנות הנאמנות הנשלטות בלעדית ע"י הציבור, ושלא במפתיע קצב הגיוסים קבע גם בשבוע החולף שיא חדש. חשוב מכך הוא אחוז המניות בתיקו של הציבור, וזה עלה במהלך השבועיים האחרונים בצורה דרמטית עד כי החשיפה בשלב זה נושקת לשיא של מספר שנים.
כרגיל בחודשים האחרונים, מנגד עומדים הכותבים והסוחרים "המבינים" אשר צופים תיקון.
התיקון לדידם של אלו מתבקש עד כדי כך שיתרות השורט זינקו מתחילת החודש ביותר מ 50%. בניגוד לאופציות, ניתן להחזיק פוזיציית שורט לזמן ממושך אך בהחלט יתכן כי הסוחרים יאלצו לרכוש את נכס הבסיס (שורט) לאור המשך עליות מקומי. אין זה שינוי ברמת המאקרו או הערכת מצב חדשה, אך בפני הציבור המסתער יהיה קשה לעמוד, ובתנאי ויהיה למהלך זה גם גיבוי בעולם. סקוויז לא יהיה בשלב כה מוקדם של החודש, אך בימים הקרובים אם לא יתרחש תיקון מטה, בהחלט נראה הקטנה של הפוזיציה המדוברת.
בשוק הנגזרים, המסחר דליל ביותר בצורה יוצאת דופן. לכך סיבות רבות וביניהן החודש הארוך, הסטיה הנמוכה, והחשש מסקוויז כלקח מאירועי חודש שעבר. יחד עם זאת, לכותבים נכונה התלבטות קשה ביותר. הפרמטרים מאותתים המשך עליות, ומנגד הצפי לתיקון הולך ועולה ככל שהמדדים מוסיפים לרשום ימים ירוקים. הדבר ניכר היטב במפת הפוזיציות עם פרישה יוצאת דופן של כתיבות, כשפקיעה אידיאלית בשלב זה היא ברמת 1190-1200 הנקודות. יחד עם זאת, גם ברמות גבוהות ונמוכות יותר לא ירשם הפסד מהותי, מאחר וכתיבות ה CALL בהחלט הכניסו פרמיה נאה ואילו כתיבות ה PUT נשחקות אט-אט. אין חשש אמיתי מפריצה מעלה (אע"פ שכמובן זהו תרחיש שלילי לכותבים), ובתנאי והפריצה תהא בשלב מוקדם של החודש ולא בשוע פקיעה בו נתקשה לתקן.
במקביל, סטית התקן מגלמת את הדילמה והיא טיפסה במהלך השבוע עד כדי 17%. העצבנות היא טבעית ברמת המדד הנוכחית אך מפתיע למדי שהיא עומדת בסתירה גמורה לסטיה בארה"ב. במהלך שישי צנחה הסטיה בארה"ב ל 20.5% בלבד, שפל שלא היהה כדוגמתו מזה זמן רב, ולרוב מקביל לסטיה 12% אצלנו. לסיבות לירידה בארה"ב אתיחס בהמשך, אך בהחלט יתכן כי חוסר הקורלציה שנראה השבוע במחוזותינו, ימשיך גם בימים הקרובים עם התאמה נמוכה מהרגיל.
הכותבים לא גילו פעילות ערה במהל היום, ופעמיים בשלב הסגירה (רביעי וחמישי) לחצו את המדד מטה כ 7 נקודות בכל פעם ומחקו את הלעיות המוקדמות. ראוי שוב לציין, כי חלק מהירידה במדד נבעה ממכירות של גופים מוסדיים הפעילים בשלב הנעילה (בניגוד גמור לציבור), וביחד האפקט היה בהחלט דרמטי.
הגבול התחתון מתבסס ברמת 1180 הנקודות ואילו העליון נותר ברמת 1240 הנקודות, כשהפרמיה מותחת עוד כ 15 נקודות מעלה. אין בשלב זה כינוס של הכתיבות מהטעמים שהוזכרו לעיל, אם כי ניכר שהאוכף הקלאסי אינו נוכח החודש על כל המשתמע מכך = עדיפה החודש תשואה נמוכה ובטוחה על פני גבוהה ומסוכנת.
על רקע האוירה האופטימית והכותרות החיוביות בתקשורת, קל להבין את השיפור שנרשם מדד אמון הצרכנים: עליה של 0.9 נקודות לרמה של 137 נקודות. כרגיל, זהו תרחיש התרנגול והביצה וקשה העריך מי הוביל למי (וסביר כי שניהם תרמו האחד לרעהו) אך בודאי שמדובר על ישראל בלבד, בה נתוני המאקרו משמעותית טובים מיתר העולם.
מעל לכל הנתונים השבוע בלט במיוחד הספקולנט פישר, וההשתוללות חסרת התקדים של בנק ישראל בשוק המט"ח. מהיום הראשון שהחל הבנק הבעתי את דעתי כי הדבר יוביל לנזק אדיר מימדים, אך ההתעקשות של פישר מפתיעה בכל קנה מידה. רכישה של מיליארד וחצי דולר בשבוע, מתוכם כ 700 מליון דולר ביום אחד הם אובדן שליטה וחושים. ללא מערכת מפקחת, ללא בקרה, קובע אדם אחד את יתרת המטח של ישראל ומציב את המדינה בפני אסון אפשרי. איני יודע מה יוביל להפסקת הרכישות הללו מצד הנגיד, שהרי צעדים קיצוניים לא הועילו ועדין קיימת התעקשות מצדיו, אך בודאי שמלחמת המטבעות המדוברת לא תורמת למצב הנוכחי ולצערו של פישר הוא החל במלחמה מוקדם מידי ובשער גבוה מידי. בניגוד לדעת רבים, לריבית אין חלק בסיפור, וזרימת הזרים לשקל אינה בשל הפרשי ריביות. כבר כתבתי על הנושא בסקירה הקודמת, ואחדד כי הכל מתחיל ונגמר במגמה עולמית ונתוני מאקרו. אלו של ארה"ב גרועים בכל קנה מידה ובהשוואה כמעט לכל מדינה, ואילו של ישראל בולטים לטובה. במקביל, קיימת התעלמות מהעובדה הפשוטה כי הדולר נחבט שבוע בעולם בצורה כמעט זהה להחלשותו מול השקל ולכן רבות מן הכותרות בדבר אשמת הריבית, נובעות מבעלי אינטרס כזה או אחר. מאותה סיבה בדיוק איני שולל כי גם במועד העלאת הריבית הבא, יבחר הנגיד להעלותה כשהפקטור הקובע הוא כמובן האינפלציה שתפורסם ימים מספר קודם לכן. צריך לזכור כי ברמה האישית, פישר לא הצליח לשמור את האינפלציה ביעדה מאז מונה לתפקיד ויש בכך גם רקורד אישי המונח על הכף.
בהקשר זה, מעניין לציין כי הבוקר נודע ששר האוצר והנגיד יפגשו בכדי לגבש שורה של הכבדות על הספקולנטים בשוק. כבעבר, זהו צעד שנידון לכשלון מוחלט וצפוי לבודד את ישראל ברמה העולמית כמי שמאותת לעולם על פתיחתה הרשמית של מלחמת המטח. הטלת מס על ספקולנטים רק תובל את אותם ענקי מטח להיות אגרסיביים יותר, בכדי לעמוד ביעד הרווח שלהם בקיזוז המס. צעדים מסוג זה יש בהם פופוליזם רב, אך תועלתם היא לזמן קצר בלבד ובטווח הארוך הם רק מובילים להגדלת הנזק. להזכירכם, גם תחילת הרכישה של פישר לוותה במחיאות כפיים רמות, והחזיקה כחודשיים ימים. לאחר מכן, הגיע ההמשך המוכר וכעת הבנק רושם הפסד של כ 8.5 מיליארד ₪ (מיליארד לכאן – מיליארד לשם...).
כמובן שגם ברמה העולמת הדולר הוסיף להיחלש מול סל המטבעות אך תנועה אחת מעניינת חמקה מעיני התקשורת המקומית. האירו טיפס עם היודע דבר הנתנוים השליליים לרמת 1.4 דולר לאירו. הדבר היה הגיוני לאור התנון שפורסם אך לפתע המטבע שינה כיוון באגרסיביות וצנח תוך דקות לרמת 1.38 בקירוב. הצמד הנ"ל אינו דולר-שקל, והכוחות בו אחרים לחלוטין. אין מדובר על עוד גוף שמכר והדבר מעלה סימני שאלה יוצאי דופן ביחס לזהות הרוכש. האם יתכן שארה"ב או מי מהמעצמות החלה לרכוש סכומי עתק?! סביר כי התמונה תתבהר בשבועות הקרובים.
בשוק הסחורות הנפט לא רשם תנועה משמעותית מעלה או למטה ואילו הזהב ניפץ שיא נוסף. אין בכך חדש, אך המתכת מגלה סימני כבדות בשבוע האחרון ולסוחרים שרשמו כבר תשואה פנומנאלית מומלץ להכניס SL בכדי שלא להיתפס ברמה של ירידות תלולות. להערכתי, לא צפוי מהלך שכזה, ועדין עם כל המתרחש רקע חבל יהא לסכן תשואה משמעותית שהושגה במשך מספר חודשים בשביל עוד אחוזים בודדים.
באירופה, כמובן שטרישה הותיר את הריבית ברמת שפל של 1%, וכך פעל גם עמיתו הבריטי את הותיר את הריבית ברמת 0.5%. כרגיל בחודשים עברו ובחודשים הקרובים שנכונו לנו, מעניינת מהחלטת הריבית היא ההודעה המצורפת שהפעם הביע טרישה את חששו ממלחמת המטח המדוברת. ניתן להבינו לאור המצב השברירי של האירו, והצורך עליו הצהיר בשבועות האחרונים על תכניות נוספות שיש לנקוט בכדי לחזק את הכלכלה. המצב בספרד ובאיטליה הולך ומחמיר, ואחוז האבטלה במדינות גואה מידי חודש. תכנית נוספת היא עניין של זמן וטרישה ממתין בעיקר לצמד האמריקני שיפעל, כדי שלאחריו האפקט יהיה יעיל פי כמה.
רבות דובר על ועידת ה G7 ועל העיסוק שמקדישות המדינות לאפשרות שתפרוץ מלחמת מט"ח. בפועל כל הועידה היתה מיותרת מלכתחילה, והיה ברור כי תוצאות לא יושגו בה. הסיבה לכך פשוטה מאוד: עוד טרם הועידה הודיעה יפן, המתערבת הגדולה, כי תוסיף להתערב שוק המטח כל אימת שתמצא לנכון. הדבר שמט את קרקע מעל הנושא המרכזי של הועידה, ולכן לא הושגו כל החלטות. נדמה כי כעת כולם ממתינים לראות מי יהיה הבנק הנוסף מלבד היפני (הבנק המשמעותי בניגוד לישראל) שיפעל, וקשה לדמיין תרחיש בו נגידים ימנעו מהתערבות. איני סבור שנימנע מכך, מהטעם הפשוט שארה"ב צפויה להמשיך ולהדפיס דולרים וכל עוד מהטבע העולמי נחלש אין המדינות היצואניות לעמוד מהצד.
כמובן שסין לא באמת מתיחסת לבקשת ארה"ב לניוד היואן, וכך כל המדינות מוצאות עצמן פועלות בלית-ברירה.
בארה"ב, הנתונים הוסיפו לגמגם עם נטיה לצד השלילי. בצד החיובי ניתן למנות את מכירות הבתים שהציגו עליה מפתיעה באוגוסט של 4.3% והעלו את המדד לרמת 82.3 נקודות. ההסבר שניתן לעליה זו הוא העצירה של עיקולי בתים בשל הזיופים שהתגלו ע"י הבנקים. כמובן שזהו הסבר חלקי בלבד אך בהיעדר סיבה אמיתית לעלית מחירים עקבית, רואים בנתון זה אפיזודה חולפת.
גם מדד מנהלי הרכש במגזר השירותים הכה את התחזית, לאחר שרשם קריאה בת 53.2 נקודות. כאן הנתון היה פחות משמעותי, אך היות ותחזית האנליסטים עמדה על קריאה בת 52 נקודות וול-סטריט אימצה נתון זה בחום רב.
מנגד, נתון הזמנות המפעלים לאוגוסט הציג ירידה של 0.5% לעומת צפי של 0.3% וממשיך בכך את בלימת ההתאוששות שנרשמה במגזר זה – מגמה ההולכת ומחריפה מחודש יוני.
ומעל לכל הנתונים, כמובן שוק התעסוקה המקרטע שהציג נתון גרוע במיוחד: בעוד הצפי היה לגריעה של 8000 משרות בלבד, איבד המשק האמריקני 95 אלף משרות. ניתן היה לצפות כי נתון זה ירעיד את אמות הסיפים בבורסה, אך המשקיעים מוסיפים לתלות מבטחם בתכנית חדשה מבית אובמה – ברננקי. המצב כעת בעייתי יותר משהיה רק לפני מספר שבועות, שכן עד נובמבר יתקשה הנשיא להעביר תכנית משמעותית. מכיוון שכך, הצפי הוא שאובמה ישתמש בהרחבת כים עבור הפד והוא זה שיבצע עבורו את העבודה, בדיוק כפי שנעשה עם רכישות העתק של האג"ח.
למתבונן מהצד נראה מוזר עניין החדשות שליליות – בורסה עולה, אך נדמה כי רק עם ההבנה כי אובמה נכשל בבחירות, בין אם יובן בתחילת נובמבר או עוד קודם לכן, יקחו המשקיעים בחשבון אפשרות שפשוט לא יהיו מתנות נוספות. לא משום שאובמה אינו חפץ בכך, שהרי ההיפך הגמור הוא הנכון אלא פשוט משום שהרפובליקנים לא יאשרו זאת. עד אז קריסת הדולר תוסיף להימשך, כמו גם הדפסת הכסף והנשמת השוק.
מניות ומגזרים
IBM – הומלצה בתאריך 17.1.10 עת מחירה עמד על 122. אז נחשבה כמניה דחויה, ואנליסטים רבים המליצו למכור. הסיבות שנתנו כמנית עוגן היו מגוונות אך בעיקר חילופי גברי שהיו אמורים להוביל את החברה להצלחה ולהגדלת רווחיות. כעת, לאחר כתשעה חודשים אין יותר דיסקאונט במניה וניתן לממשה בשלב זה עם רווח של כ 15%.
פרוטליקס – ותיקי האתר מודעים היטב כי איני ממליץ על מניות גז/נפט וביומד. לעניות דעתי, הסיכון הוא גבוה מידי ואינו מצדיק את התשואה. קל הרבה יותר להצטרף בשלב הודאי, גם אם בפחות תשואה, מאשר לקחת את הסיכון של חיתוך עשרות אחוזים. הפעם המקרה שונה. המניה שצפויה בפברואר לקבל את אישור ה FDA רק עכשיו נכנסת לגלאי המוסדיים (ראו טבלת אחזקות במניה באתרים השונים). בנוסף כניסתה למדד ת"א 75, הופכת אותה רלוונטית לחלק הרבה יותר משמעותי מהקרנות ולכן יש במניה דיסקאונט משמעותי ביותר, גם בהתחשב בנזק שעלול להיגרם מהחלשות הדולר (מחירה כעת 3450) ! זו אינה מניה לבעלי לב חדש, שכן, כמגזר שבו היא פעילה היא צפויה לתנודתיות משמעותית, אך בהחלט מניה ספקולטיבית בצד החיובי של הדברים. נקודה נוספת היא ספקולציות שונות כי החברה תירכש לקראת פברואר ע"י אחת מהענקיות הגינריות.
• בשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות אוקטובר.
שבוע טוב ומוצלח !
