שבוע המסחר המקוצר היה יוצא דופן בכל המובנים. גמיעה של 4.5% בשלושה ימים, סקוויז של שחקני המעוף, וראלי אמריקני היו בגדר תופעה מאוד לא שכיחה. כל אלה הובילו את המדד למרחק נגיעה מרמות השיא, בעוד יתר מדדי העולם נותרים הרחק מאחור.
לפני הכל היה זה השבוע של שחקני המעוף, בו נאלצו הכותבים לבצע רכישה מוקדמת של נכסי הבסיס וע"י כך ליבו את מגמת העליה. מרבית הפעולה, כבחודש האחרון, התנהלה דרך מניות הבנקים ועליה של 3% במדד זה לא הותירה אפשרות אמיתית לגלגול רווחי. אם לא די בכך, הרי שהפקיעה היתה יוצאת דופן במיוחד, וחוסר בקונים הוביל לזינוק קיצוני במדד עד כדי הפקיעה הגבוהה בהיסטוריה. כל אלה הדגישו את בעייתיות החודש החולף, כשמיעוט ימי מסחר הפך משימה קשה לכמעט בלתי אפשרית, כשברקע ארה"ב שועטת.
חמור מכך, הוא המצב הנוכחי. גלגולים מוקדמים הובילו לכאוס מוחלט במפת הפוזיציות ועם פיזור של למעלה מ 70 נקודות. מה שאתמול היה מרכז הכתיבות הפך למחרת לגבול תחתון, וגבול עליון בכלל לא ברור. מבחינת הכותבים בודאי שעדיפה ירידה במדד לכיוון רמת 1180 נקודות, אבל בנסיון להכניס תזרים גבוה אופציות PUT רבות נכתבו בשלב מוקדם והותירו מרווח נשימה צר למדי. השחקנים חושקים בירידות עקביות ומתונות שכל תרחיש אחר (המשך עליות או ירידות חדות) יוביל לשינויים ניכרים במרכז הכתיבות.
כבחודשים הקודמים הסטיה הנוכחית מוסיפה להקשות, 14%, ומחייבת עבודה קרובה לסטרייק. לכך מתווספת העובדה כי אנו בחודש ארוך מהרגיל, מה שגורם להיעדר שחיקה בשלב זה. מרבית הכותבים ממתינים עם כובד המשקל לשני, עת יתחדש המסחר בוול-סטריט אם כי גבולות מתחילים להצטייר: גבול עליון סביב 1250 ואילו גבול תחתון ברמת 1170. זוהי עודנה כתיבה רכה למדי, אך יותר מאשר בחירה יש בה כורח בשל הפקיעה האלימה שחווינו.
השחקנים בודאי שתרמו לקפיצה המטאורית במדד, אך לא הם אלו שהובילו אותה. מזה מספר שבועות שאנו עוקבים אחר הגידול בפעילות הציבור, דרך קרנות הנאמנות. פעילות הקובעת כמעט מידי שבוע שיאי גיוסים חדש, עם עליה באהדת הסיכון. בשבוע החולף נרשמו פדיונות לראשונה מזה ארבעה חודשים, אך המעניין הוא שבעוד קרנות האגח הממשלתי והקונצרני נפדו, חלה עליה נאה בגיוסי הקרנות המניתיות. הדבר אופייני לרמות שיא, אז הציבור נכנס ואילו המוסדיים מפנים את מקומותיהם, בדיוק כפי שהתרחש בפעם הקודמת בה המעוף רשם שיא חדש. כמובן, שחלק מהמשקיעים בעלי הנסיון מקבלים "פחד גבהים" ברמה זו, ולכן ישראל לא תוכל להמשיך קדימה ללא עזרה משמעותית מארה"ב. נתונים חיוביים לבדם לא יואילו בישראל, ובפרט שמרביתם כבר מגולמים בשוק.
בהקשר זה, ועם קפיצה ישירת למאקרו, החלטת הנגיד מחר הינה משמעותית במיוחד. העלאת הריבית, כרגיל, היא חובה אך הנגיד שסינדל עצמו על שער החליפין של השקל יתקשה לעשות כן. בעוד יעד בנק ישראל הוא אינפלציה, המשיך הנגיד במה בנקרא בפי משקיעים "קניה לתוך הפסד". מחיר המניה יורד, סביר כי ימשיך לרדת, ובכל זאת המשקיע רוכש. דעתי היתה ונותרה כי פעולה זה בעיקרה בזבוז כספינו ואין לנגיד שום יכולת השפעה על השער, אך משום מה בוחר פישר להוסיף ולהתעלם מהנזק שכבר גרם ולקוות כי המגמה העולמית תשתנה. רק ירידות תלולות יחזקו את הדולר אל מול השקל, וגם זה בקצוות. מצב בטחוני, שכולנו תקווה כי לא יתרחש, אולי יציל את הנגיד אך אין זה תכנית עבודה אלא בעיקרו מזל. בכסף שהפסיד בנק ישראל היה נוח יותר לפתוח קרן גידורים עבור היצואנים, בה היצואן והממשלה ישתתפו בעלות הגידור, כשבחלק מהמקרים ניתן אף להרויח מכך.
אם כן , הדעות בנוגע להעלאת הריבית הן לכאן ולכאן ולדעתי ההחלטה תיפול רק מחר. במידה והדולר יחלש לרמת 3.65-3.66 יהא זה יותר מידי עבור הנגיד והוא לא יוכל לפעול. מנגד, ומתוך הנחה כי מלכתחילה יבוצעו רכישות מחר או עם הפתיחה בשלישי, שמירה על הרמות הנוכחיות בהחלט תאפשר העלאת ריבית ובפרט שצפויה התערבות מסיבית. בהקשר זה, התבטאותו של שטייניץ אינה רלוונטית לחלוטין לדיון, והיא בסה"כ מס שפתיים.
אע"פ שאנו סבורים מזה זמן רב, כי השקל יוסיף ויתחזק אף משמעותית מהרמה הנוכחית, הרי שאין מקום לחזור במצב עדין זה לשורט על הדולר ויש להתאזר בסבלנות עד להתפתחותה המובהקת של מגמה.
בשוק הסחורות, הזהב בו נכנסנו ללונג מוסיף להניב רווחים נאים במיוחד לאור הראלי והשיאים החדשים הנקבעים כמעט מידי יום. ראוי להוסיף את המשפט "וזה עוד כשהשווקים עולים" ! יחד עם זאת, צריך למצוא את נקודת היציאה המתאימה. אמנם סביר כי ההעליות תימשכנה אך ראוי להבחין בין עליות מבוססות, דוגמת העליות כעת – לעומת עליות ספקולטיביות. רמת 1320 תחייב בדיקה נוספת, ובינתיים הלונג בעינו.
הנפט לא בצע מהלך מיוחד, ובהתאם אין שינוי ביחס להערכותינו.
באירופה, הנתונים היו שליליים ברובם, והיבשת טיפסה בעיקר בעקבות הראלי האמריקני. חשוב לעקוב אחר מחירי הבתים בבריטניה שביצעו סיבוב פרסה בחודשים האחרונים, ומציתים את האפשרות כי הנדלן יוסיף לשקוע בממלכה. מחירי הבתים נפלו ב-3.4% בשלושת החודשים האחרונים, ומחקו מחצית מהעליה שחלה מתחילת 2010. הסיבה ,כבארה"ב, היא ההיצע העצום של בתים כשהחשש הוא בעיקר ממצב זהה לנעשה בארה"ב. אמנם בניגוד אליה, בבריטניה אחוז הבתים להשקעה נמוך משמעותית, ועדין, שילוב של משקיעי נדלן לצד אלו שאינם עומדים בתשלומי המשכנתא יוביל קרוב למדי להמשך מגמה זו גם בחודשים הקרובים.
בעיה אקוטית אף יותר, מה גם שמדובר בבעיה חדשה-ישנה היא אירלנד. הולכות וגוברות ההערכות כי המדינה תבקש סיוע פיננסי נוסף מקרן המטבע ו/או האיחוד האירופאי, וזתא לאחר שהתכנית עד כה לא השיגה מטרותיה. כבעיה נקודתית לא תהא לכך השפעה מהותית על היבשת, אך הושטת יד נוספת של אירלנד תעמיד בסימן שאלה את יתר המדינות שקיבלו סיוע דוגמת יוון ופורטוגל, ולמעשה תפתח מחדש את הפצע שעוד רחוק מלהחלים. הדבר כבר ניכר היטב באגחי אותם מדינות לאחר שתמחור הסיכון בהם שב לטפס בשבוע החולף, וזאת לאחר ירידה עקבית. כתוצאה מבעיתיות זו, פונה אירלנד לצעד מסוכן ביותר מבחינתה, והוא נסיונה להנפיק אג"ח ממשלתי למעלה ממיליאד אירו. מדובר בצעד חסר תקדים של מדינה המנסה לגייס בזמן שעלות הביטוח כנגד חדלות פרעון מצידה מצויה בשיא, מה גם שכשלון הוא ברמה הפסיכולוגית. לכאורה האיחוד צריך לעודד גיוס חיצוני, אך גם להם ידוע כי זהו צעד ראשון בלבד מתוך סידרה של צעדים שלאיחוד לא תהא אפשרות להימנע מהתערבות בו. גיוס האגח בהצלחה בתשואה המצוינת, משמעותו מרווח נשימה משמעותי לאיחוד, ואילו המצב ההופכי הינו הרה גורל וישפיע מיידית על השווקים.
בארה"ב הראלי נמשך ללא תלות בנתונים ממש. בשורות חיוביות, בשורות שליליות – וולסטריט שועת קדימה במה שכרגע מוגדר כאחד מחודשי ספטמבר הטובים במאה האחרונה. השאלה הראשונה היא מה דוחף את המדדים, ומעבר לתשובה הרגילה בדמות חוסר אלטרנטיבה. הסברים יש לרוב, אך סביר כי רצף נתונים שאמנם אינם חיוביים בהכרח, אך גם השליליים שבהם נסבלים מוביל חלק מהמשקיעים לנסות ולחזור לשוק, גם אם לטווחו קצרצר. יתרה מכך, אזכיר בשנית כי בוול סטריט מתרבות השמועות, כפי שצויין בסקירה האחרונה, בדבר תכנית נוספת אותה יוציא אובמה לפועל כמחטף בטרם הבחירות בנובמבר, מה שמלכתחילה פתח את ראלי תיקון המדדים שלאחר המפולת. לא בטוח עד כמה אכן יצליח הנשיא להעביר תכנית שכזו, אך עצם האפשרות יש בה לעודד את המשקיעים ולתמוך ברמות הנוכחיות.
מעניין עוד לציין, כי ברננקי בנאומו חזר על המנטרה כי הריבית לא תעלה גם בחודשים הקרובים, אך מפעם לפעם ניכר כי הוא מפחית מהתלהבות המשקיעים בדבר קצב ההתאוששות. בהיעדר גורמים בולמים בדמות נתוני מאקרו גרועים, דבריו הם למעשה חדשות האתמול ולכן אין לצפות להתיחסות מיוחדת מצד המשקיעים.
בשורה נוספת התקבלה מצד הלשכה הלאומית למחקר כלכלי בארה"ב, שקבעה כי המיתון הסתיים ביוני 2009. מדובר על נתון מתמטי ולא נתון ממשי הנוגע לאזרחי המדינה, ובעיקר לאלו שמחירי בתיהם מוסיף לצנוח, והם מתקשים למצוא פרנסה. לרוב, ישנה קורלציה בין סיום מיתון להתאוששות אך הפעם פני הדברים שונים, ומסיום הנתון המצב הממשי דוקא החמיר. כרגע עפ"י אותו גוף אנו במצב של האטה אך לא מין הנמנע כי ברבעון הבא ארה"ב תשוב למיתון, דבר שכמובן יוודע רק באמצע 2011.
הנתון היחיד שהיה באמת נוראי, ומשום מה אנליסטים לא מצליחים לפרש אותו נכונה הוא נתון מספר התחלות הבניה, שעמד על קצב שנתי של 600 אלף בתים. ההערכות היו כי הנתון יעמוד על קצב של 550 אלף בתים, ובשל הנתון החיובי השוק לא נותר אדיש והתמיד בעליותיו. האבסורד הוא שלכלכה האמריקנית מוטב כי נתון זה יהא חלש ככל שניתן. ציינתי לעיל, כי הסיבה המרכזית בגינה מחירי הבתים מוסיפים לרדת, היא ההצפה הקיימת בשוק של נכסים למכירה. התחלות בניה רבות מהצפוי, רק ילבו את הבעיה, דבר שישפיע פעם ראשונה על המוכרים שיתקשו אף יותר למכור, ופעם שניה על הקבלנים, שיאלצו להוריד את המחיר. איני מבין כיצד הגיון פשוט זה נמנע מהאנליסטים, אך עובדה שהמשקיעים ראו בעיקר את ההגדרה "מעל הצפי", ודי היה בכך בכדי לשלהבם. כפי שציינתי בעבר, כשהריבית אפס, כל סיבה היא סיבה למסיבה.
מניות ומגזרים
אל על – שינוי המלצה! המניה הומלצה בתאריך 22/8/10, ומאז רשמה זינוק כ 18%. ברמת המחיר הנוכחית, מתבקש תיקון קל ולכן אין מקום להישאר במניה ואנו נשוב אליה לאחר התיקון.
ריט1 – שינוי המלצה! מניה נוןספת שהומלצה בתאריך 22/8/10 ומאז רשמה עליה של כ 7%. המניה לא רשמה את העליה המיוחלת והתעלמות המוסדיים לאחר הדוח, אע"פ שעומדת בניגוד לתוצאות הנאוה של החברה, פוגעת. מכיוון שכך, נסתפק ברווח זה, ונממש.
• בשאר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות אוקטובר.
שבוע טוב וחג סוכות שמח!
