השבוע החולף היה בהחלט סוער לאחר שיומיים מסחר מחקו עליות שנפרשו על פני שבועיים. לאורך החודש החולף ציינתי כי השחקנים אינם חוששים מפריצת הגבול העליון אלא דוקא מירידות מוקדמות וחדות שתגענה, עד לגבול התחתון ברמת 1120 הנקודות. בהתאם לכך, לאורך כל השבועיים האחרונים ניתן היה לראות כי השוק עולה בקלות יתרה, לעיתים ללא הצדקה נראית לעין, וכמעט ואינו מתקן. ההתערבות בשוק היתה מוקדמת ובוטה, כשהסיבה העקרית היא כתיבה מוקדמת בסטיות נמוכות שחייבה עבודה קרוב לסטרייק, ולא השאירה מספיק מקדמי בטחון. בשל כך, הכתיבות מתחת לרמת 1100 איבדו מערכן עוד באמצע השבוע הראשון, מה שהוביל כותבים רבים לכתוב את PUT 1120 כבר בשבוע השני כשהמדד עוד על 1140 נקודות – 2 סטרייק בלבד מהמדד כשנותרו עוד שבועיים ימים. כפי שצויין בסקירה הקודמת, פקיעה אופטימאלית מצד השחקנים היתה ברמת 1140-1150 הנקודות, ובשלישי עם פרוץ הירידות החדות, אכן התייצב המדד ברמות אלה. ברביעי הירידות אף התחזקו מה שהוביל את מרבית הכותבים לסגור את הכתיבות ברווחי עתק, ולהימנע מכניסה לפקיעה. עד כדי כך מדובר בחודש מושלם, כפי שהוסבר בפורום הראשי, ששחקנים לא נכחו בפקיעת ספטמבר כלל וכלל. עיקר המחזור היה מצד תעודות הסל שעסקו בקנית חוזים וגלגול, בעוד השחקנים העבירו את מרכז הכובד לספטמבר, כשהדבר ניכר היטב במחזור הנמוך במיוחד - 700 מליון ₪ בלבד. הכותבים יכולים לסמן לעצמם חודש מוצלח נוסף, כשהדבר הבולט מעל הכל בחצי השנה האחרונה היא יכולת השחקנים לשלוט בשוק, מעבר לכל המתרחש מעבר לים.
במבט אל פני ספטמבר, הרי שבשלב זה הכותבים מעדיפים להמתין ולכן מספר הכתיבות הנוכחי נמוך במיוחד. שתי סיבות לכך: הראשונה, לראות האם דברי ברננקי יש בהם לדחוף את השוק או שמא השפעתם תתפוגג במהירה. והשניה, סטית התקן הנמוכה. חודש נוסף נפתח בסטיה 14%, והקושי בכתיבה מעין זו רק הולך ומתעצם. אם באוגוסט עוד היה ניתן לכתוב בסטיה דומה, הרי שבספטמבר לא קיימת פריבילגיה זו, בשל חוסר בימי מסחר. המסחר החודש יאופיין בגמגום רב, כשמספר פעמים אנו נגיב לשלושה ימי מסחר רצופים (ימי החג). נוסף על כך, החודש הפקיעה תהא מוקדמת (21/9) וכתיבה בסביבות הסטרייק מסוכנת במיוחד. לאור זאת, הכותבים ימתינו להתפתחות בשני ושלישי בארה"ב מתוך תקווה כי הסטיה תעלה במעט, מה שיאפשר כתיבה בפרמיה נאה יותר.
נוסף על כך, חששות רבים קיימים בשל ההיסטוריה של חודש ספטמבר, הידוע כחודש החלש בבורסה וכחודש המפולות (בו התרחשו מרבית המפולות בשוקי ההון). ראוי לזכור זאת החודש, ובפרט שאנו ניצבים בפני תקופת החגים בה רבים יעדיפו למשוך את כספם ו"לישון בשקט" מאשר להסתכן בחוסר יכולת תגובה.
בשבוע הנוכחי לא צפויה תנועה חדה לאחד הכיוונים, אך חשוב לשים לב להתנהלות המסחר העתידית: העליות תהיינה מתונות, ואילו הירידות חדות. הדבר נובע מכל הכתוב לעיל, וכשגם הכותבים מעדיפים מדד נמוך יותר, ולכן ינצלו ימי ירידות ללבות את המגמה.
אם בשבוע החולף ציינתי כי מעורבות הציבור בשוק, ע"י החזקת שיא במניות דרך קרנות הנאמנות הרי שהדבר ניכר היטב גם בכמות ההנפקות. חברות רבות מזהות את הצמא של הציבור להגדיל את הסיכון, וכך חודש אוגוסט נחתם בשיא הנפקות שנתי. מדובר על תשואות שפל, המוצאות ביטויין בעיקר בהשוואה לאגח הממשלתי, ועדין נמצאים הקונים הרוכשים אג"ח, הנחשב כמוצר סולידי, ולא מבינים את רמות הסיכון הנוכחיות. ואין מדובר דוקא באג"ח בעלי דירוג גבוה – כל הגיוסים הסתיימו בהצלחה כשחלק מהמגייסים מדורגים BB ואף למטה מכך. קרי, דעו כי אנו לא בהכרח נוכל לעמוד בהתחיבות, אך אנו מגייסים בתשואות שפל. מצד החברות מדובר על עיסקה משתלמת במיוחד, שכן ריבית כפי שקיימת כרגע בהנפקות, גם ברמתה הכפולה לא היו מצליחות אותן חברות לגייס דרך הבנק. הציבור, הרוכש דרך הקרנות, דוחף את מנהלי הקרנות לבצע רכישות שבעיתות שפיות לא היו מבצעים, וכעת אין להם ברירה. מנהלי הקרנות אינם יכולים להחזיק את הכסף במזומן יותר מפרק זמן קצר, ולכן עליהם לרכוש בו כבתשקיף, ללא קשר לדעתם על השוק.
דוקא בשל כך, ראוי היה כי הנגיד יבחר להעלות את הריבית גם בהחלטה האחרונה, לצד פיצוץ בועת הנדלן, אך פישר בחר להשאיר את הריבית על כנה.
הסבר בנק ישראל היה כי חלה ירידה בציפיות האינפלציה, כשמההודעה נעדר אזכור שוק הנדלן. אמנם הירידות ירדו במעט, אך הציפיות קדימה עודן חורגות על גבול יעד הבנק, ולאור התאוששות הדולר בעולם על רקע החשש הגואה, בהחלט היה יכול הנגיד לבחור להעלות את הריבית. במידה מסוימת פישר הולך נגד מגמת השוק, הצופה דוקא עליה באינפלציה ומניח כי זאת לא תטפס. מובן שהחשש העולמי עומד לנגד עיניו, אך יש לזכור כי ספטמבר, חודש החגים, מאופיין ברכישות גדולות והעלאת מחירים, שלרוב מובילה לאינפלציה חיובית בחודש זה. כך או כך, ההחלטה הנוכחית תאלץ את פישר להעלות את הריבית לאוקטובר, אלא אם המשבר יעמיק, שכן הסיבות הקיימות החודש רק יחריפו בחודש הבא.
כתוצאה מהישארות הריבית על כנה, לצד המשך התבוססות כלכלת ארה"ב בבוץ, הדולר רשם התחזקות קלה השבוע. האירו לא בצע כל מהלך, וגם לא צפוי לעשות כן השבוע, היות והמשקיעים רואים בו כרגע יותר נעלם מאשר מקלט.
בשוק הסחורות הנפט הוסיף להיחלש והגיע לגבול יעד השורט (70$), אם כי בשישי רשם התחזקות קלה. היחס לנפט עודנו שורט, אך שינוי בהחלט קיים בהתיחסות לזהב. אם עד כה המגמה לא היתה ברורה הרי שכעת בהחלט לומר כי לזהב נכונו עוד עליות, ולכן הוא נכנס להמלצת לונג.
הסיבה לשינוי ההמלצה הוא דו"ח מועצת הזהב העולמית המציין כי הדרישה לזהב זינקה ב 36% ברבעון השני של 2010. עד כה התקשתי להעריך האם הבריחה לזהב בעיקרה ספקולטיבית או מוצדקת בשל חששות ממיתון, ודוח זה בהחלט עונה כי שני הדברים גם יחד מובילים ויובילו לעליה במחיר. זאת ועוד, מהדוח ניתן ללמוד כי גם אספקת הזהב עלתה ב 18% ברבעון השני, תוך כדי עליה של 24% בדרישה לזהב, מה שמסמן יותר מכל מגמה מאשר אירוע נקודתי.
באסיה, חייבים להתיחס ולהתמקד במהלך אותו מבצע הין. המטבע היפני רושם מהלך חסר תקדים של עליות, וכעת הוא נסחר ברמת שיא של 15 שנים. החששות ביפן אינם שונים מבשאר העולם, אך בהחלט שהמדינה המצויה במיתון הארוך אי-פעם, חשופה פי כמה להאטה בהתאוששות. הדבר ניכר כמובן גם בניקיי הנושק לשפל של שנה וחצי, ומציג תשואת חסר בולטת מול כל מדד בעולם.
במצב הנוכחי אין לבנק המרכזי כל אפשרות אחרת מלבד להתערב במסחר, תוך כדי הצבת רף עליון למטבע. הפגיעה האקוטית היא ביצואנים, עליהם נשענת מרבית הכלכלה היפנית, ומתקשים לנוכח רמות השיא של המטבע.
באירופה, בריטניה ריכזה המון תשומת לב לאחר שההערכות שונות סיפקו תחזית לפיה שעורי הריבית עלולים לזנק לרמה של 8% בפחות משנתיים. ההערכה כעת בממלכה היא שהאינפלציה תצא משליטה, ולכן העלאות הריבית יחלו כבר במועד הקרוב וימשכו לכל אורך 2011.
אם לא די בכך, אחד מחברי הבנק המרכזי, מרטין ווילי, אמר את מה שכולם חושבים בקול: תחזית הצמיחה של הבנק המרכזי הבריטי אופטימית מידי, וסביר כי הכלכלה תיכנס שוב למיתון.
הדבר עורר סערה בבריטניה, כשגם הפוטסי לא נותר אדיש והגיב בירידות חדות. קשה לטעון כנגדו כי הדבר תפס את הבורסה לא מוכנה, אך בעת בה קובעי המדיניות מסביב לעולם נמנעים מלקרוא לילד בשמו, הרי שצעד שכזה עלול להוביל לחשש גובר אצל המשקיעים. זה לא שכל משקיע בפני עצמו אינו ער לאפשרות זו, אלא דוקא החשש הוא שהדבר יעיר את יתר המשקיעים...
ובעוד ברננקי מדפיס דולרים, ופישר בוחר שלא לבחור הרי שהנגיד הטוב ביותר מציע תכנית עבודה אמיתית. ציינתי לא פעם, כי אם גוש האירו ישרוד את המשבר רבות יהא בזכות טרישה, שנוקט במדיניות בנק מרכזי אמיתי תוך התעלמות מרעשי רקע ודעת הקהל. טרישה הציג תכנית שתכליתה הידוק פיסקאלי כיאה לבנק מרכזי, והתעלמות לעת עתה מתחזית הצמיחה. ראוי לשים לב כי צעד זה הופכי לחלוטין מעצדיהם של אובמה/ברננקי, ובעוד האחרונים מאמינים כי האצת הצמיחה תמריץ את הכלכלה טרישה סבור אחרת. טרישה מצין את בעית החוב הריבוני, ואף רומז כי ממשלות רבות (ובראשן ארה"ב) בוחרות להתעלם מחוב זה. כתוצאה מכך מזהיר הנגיד כי עלול להיווצר עשור אבוד של האטה, ולכן שמירה על רמת חוב נורמלית היא כורח דוקא בזמנים אלה.
כל שנותר הוא להתפעל מדרכי פעולתו של טרישה, משום שאולי בטווח הקצר ארה"ב תרשום התאוששות מעט חזקה יותר אך אין ספק שברננקי מתעלם מהטווח הארוך בו הוא יוצר בועה נוספת כבר בימים האלה.
אם בישראל ציינו את גלי הקניות של הציבור את הקרנות המעורבות והקנייתיות, הרי שבארה"ב התהליך הוא הופכי לחלוטין – הגיוסים בקרנות האגח הממשלתיות מצויים בשיא של 23 שנה, ואילו משיכות הכספים מהקרנות הקנייתיות הגיעו לשיא של למעלה מ 20 שנה. אין ספק כי "טעמו" של הציבור בולט מאוד לעין, והחששות גבוהים במיוחד. השוואה לתקופה מקבילה, מובילה לתוצאה בלתי נמנעת בה תרחיש זהה היה רק ערב פרוץ המשבר ב 2008, דבר המלבה בעצמו את משיכות הציבור ומעבר לאפיקים סולידיים. שוב, אני מוצא לחזור בשנית ולהדגיש את השוני ביחס לנעשה בישראל, וכתוצאה מכך את העלול להתרחש במידה ותסריט המשבר יחזור בשנית. אם בפעם הקודמת ישראל נכנסה במצב טוב פי כמה מיתר המדינות, הרי שהפעם ישראל חשופה במיוחד, סביר להניח, החשופה ביותר בהשוואה בין בורסות העולם.
חלק מחששות האמריקנים נובעים מהזעזוע בשוק הדיור, בו מכירות הבתים הקיימים נפלו ביולי ב 27% - הירידה החדה מעולם ! אם בכך לא די, הרי שנתון חודש יוני עודכן כלפי מטה לרמה מתואמת של 5.26 יחידות כשהמגמה היא ברורה ומוחלטת.
גם הזמנות מוצרים בני קיימא איכזבו השבוע ובגדול לאחר שרשמו עלייה מתונה של 0.3% במהלך יולי, בהשוואה לקונצנזוס הכלכלנים שעמד על זינוק של 2.7%.
מנגד נתון התמג הפתיע מעט לטובה, לאחר שהציג צמיחה ברבעון השני של 1.6% לעומת צפי קריאה של 1.3% בלבד. הנתון רחוק מלהיות חיובי, ואע"פ שהשוק קיבלו בהבנה מסוימת הרי שיש לזכור שברבעון הראשון נרשם קצב צמיחה של 3.7%, רחוק מאוד מהקצב הנוכחי המלמד על האטה. יתרה מכך, להערכתי עוד יתקנו את קצב הצמיחה מטה ולכן מוקדם להתיחס לנתון כאל סופי.
אל מול כל אותם נתוני מאקרו הדבר היחד שתמך בשווקים היה דברי ברננקי. בשישי התיצב הנגיד, וציין כי "הפדרל רזרב לא ייתן לכלכת ארה"ב לשקוע בדיפלציה". עוד הוסיף הנגיד כי במידת הצורך יפעל הבנק בדרכים "לא קונבנציונאליות" דבר שהוביל את המשקיעים לדמין צעדים קיצוניים ונועזים שיתמכו בשוק. דברי הנגיד ריקים מתוכן, שהרי בודאי שברננקי לא יהיה איש בשורות רעות בלבד, אך השווקים קיבלו זאת בתשואה ורשמו עליות נאות. לדעתנו זהו רק חלק מההסבר. הסיבה האמיתית לעליות שרשמו המדדים הם תיקון טכני ותו לא – כל המדדים בשישי חצו רמות שבירה, שגם ללא התיחסות לניתוח טכני, המספרים בהם בולטים בעין בלתי מזוינת: דאו – 10,000; S&P – 1050; דאקס – 6000; וכן הלאה. נוסף על כך המדדים רושמים רצף של ירידות, שמתבקש תיקון נקודתי מדי פעם בפעם, וברננקי היה התירוץ אך לא הסיבה. בשל כך איני רואה שינוי בהערכתנו את המשך הירידות בארה"ב, ובהחלט אין בכך שינוי סנטימנט.
• במניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות ספטמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
