8/8/10

שבוע חיובי הסתיים באחד העם, עם תשואת יתר בולטת ביחס למדדי העולם. מה שהחל בראשון כהמשך הדשדוש מהחודשים האחרונים, הפך בשני לגל עליות בולט המקפיץ את הבורסה הרחק מעלה מרמת 1120 הנקודות. תנועה זו לכשעצמה אינה מפתיעה אך כיוונה הוא המפתיע. כבר צפינו מספר פעמים בתנועה חדה בהרבה מטה, אך בשלושת החודשים האחרונים לא ניצפתה תנועה מקבילה מעלה, ולכן רבים בשוק נתפסו לא מוכנים.

בשלב זה שחקני המעוף עדין מתבצרים בעמדתם כי הפקיעה תהא סביב מדד 1120 הנקודות, אך גלי קניות מסיביים ובמחזורים בולטים מקשים על ויסות המדד והנמכת רף העליות. אין כאן קונה משמעותי במיוחד אלא ציבור (כפי שאתיחס בהמשך) שבוי בריבית אפסית, המחפש פעם אחר פעם נקודת כניסה נוחה לשוק, וזיהה בשבירת הדשדוש נקודה שכזו.
אין ולא צפוי קידום פוזיציות האוכף (1120) עד יום רביעי (הסבר בהמשך) אך בהחלט ניתן להבחין כבר כעת כי עמודת הPUT עולה משמעותית מעל עמודת ה CALL. אם בשבוע שעבר ציינו כי לימים הקרובים חשיבות גבוהה בקביעת גבול עליון/תחתון, המשך, גם קל, בעליות יוביל לקיבוע רמת 1120 כגבול תחתון. זאת נדע כמובן רק ברביעי.
גלי הקניות מוצאים ביטויים בירידה בסטיית התקן הן בעליות והן בירידות. הדבר מביע יותר מכל שוק אופטימי, שאינו מתרגש מירידות קלות ורואה בהן אפיזודה חולפת. המעניין הוא שתמונה דומה מתקבלת גם מארה"ב שם, על אף ימי ירידות, הסטיה נותרת ברמת 22% ומתקשה להתרומם.
צריך גם לזכור כי לא כל הכתיבות ברמת 1120 הנקודות הן אוכפים, וחלק משמעותי מאותן כתיבות הן חוזים. כך או כך, התקבול בתחילת החודש עמד על 4200 ₪, ולכן פקיעה עד רמת 1160 הנקודות לבטח לא תוביל לרווח, אך גם הנזק יהא נסבל (כמובן שמטרת הכותבים היא "משיכת" המדד מטה). כמותית מספר הפוזיציות הפתוחות נמוך (350K) וההמתנה כעת בעיקרה היא לבחון את ביצוע הכתיבה האופטימית (CALL), שהרי הכתיבה התחתונה כה פסימית עד כי הפרמיה בה עלובה למדי.

הרבה ספקולציות עלו השבוע ביחס למנוע מאחר הקניות, בעוד האמת הפשוטה היא שהציבור חזר לגל נוסף. המוסדיים אינם מבצעים קניה או רכישה, ובשלב זה בעיקר צופים מהצד (ניכר בהודעות הבורסה ואף בפקיעה האחרונה). הזרים בחודשים האחרונים פדו, וסיכום חודש יוני מלמד כי נטו נפדו 4 מליון דולר. והנתון הבולט המחזק עמד זו, הוא השיא השנתי החדש בתעשית הקרנות שגיסו כ-2.5 מיליארד שקל ביולי. ראוי לציין כי מעורבות הציבור היא עמוקה מאי-פעם, היות ותעשיית הקרנות מנהלת כיום כ 145 מיליארד ₪, סכום חסר תקדים היסטורית.מעניין לציין, כי המגייסות הגדולות היו דוקא הקרנות הקונצרניות בהן ההפרש בין הקונצרני לממשלתי אינו מצדיק כל השקעה. יחד עם זאת, כל עוד המצב בבורסה סביר, והוא אכן כזה, אין גם חשש לפדיונות, ולכן הכסף הנדחף בכח לקונצרני מפספס את יעדו ואינו שיג תשואה לאותם משקיעים.
אחת למספר חודשים רואים גל רכישות שכזה, לעיתים מלובה ע"י ארה"ב. בפריזמה רחבה יותר, גל העליות האחרון החל ברמת 1080 הנקודות, אך חשוב מכך לבחון את פוטנציאל העליות ללא תמיכת השווקים בחול, וזה אינו קיים. אין בישראל טריגרים להמשך צמיחה בבשוק בשלב זה, וההערכות הן דוקא בנוגע להאטה בצמיחה. הדבר כמובן גם לא חומק מעיניו של פישר, המציין בדוח האינפלציה כי "עקב אי-הוודאות לגבי התפתחות המשבר באירופה, תיתכן סטיה באינפלציה". במלים אחרות אומר הנגיד, כי סיכוי טוב שיעד האינפלציה השנתי יפרץ (3%), והוא יעמוד מהצד שכן פער הריבית משער הדולר, וחששות ההאטה מכל עבר, ימנעו ממנו להמשיך ולהעלות את הריבית.
בהקשר זה, חייבים להתבונן בפעילות בנק ישראל שחזר לסורו ורכש השבוע עפ"י הערכות למעלה מ 200 מליון דולר, מחצית הסכום ביום שני. הנגיד מוסיף להגדיל את יתרות המטח, וזאת על אף שהדולר מתנהל עפ"י הקורלציה העולמית והרכישות בראיה שנתית תמכו בו (אם בכלל) בשיעור זניח של 2% בלבד. נתון זה שומט את הקרקע מתחת למצדדים ברכישה, אך נדמה כי זהו קרב אבוד מראש והנגיד מוכן להוציא כל סכום שידרש, ובתנאי שלא יפסיד במלחמת המטח בה פתח. הרכישות הללו יותר מתמיד חסרות סיכוי, היות ופער הריבית מול ארה"ב תלך ותתרחב ולא תלך ותצטמצם. קשה לראות סינריו בו ברננקי מעלה את הריבית (ואולי אף להיפך), בעוד ובישראל העלאת הריבית היא בעיקרה שאלה של זמן.

על אף הרכישה המסיבית, הדולר סגר את השבוע בירידה מינורית, ואף האירו הוסיף והתחזק כנגדו. ההערכות גרסו כי הדולר יתאושש בשל סימני ההתאוששות שרושמת ארה"ב, אך נתוני המאקרו השבוע מוכיחים כי אירופה וארה"ב עסוקות בפינג-פונג מתמשך של הזוכה בתואר היבשת הבעייתית ביותר.
גם הנפט לא התעלם מנתוני המאקרו, וירד לרמתו הנמוכה מזה חודש. המגמה צפויה להוסיף ולהחריף, ולכן עודנו בפוזיציית שורט משום שלהוציא מצב בטחוני (אותו איננו יכולים לחזות) לכל אותם מפוטרים וסימני האטה, תהא בסופו של דבר השפעה על צריכה מתונה יותר. הזהב מוסיף להסתובב על צירו, וכך גם השבוע המתכת לא הוסיפה לנו אידניקטור כלשהו ממנו אנו יכולים לגזור קדימה.

אירופה השבוע עקבה אחר הנעשה בארה"ב כשהחלטת המאקרו הבולטת, הותרת הריביות בבריטניה ובגוש האירו ללא שינוי, היתה מגולמת זה מכבר.

דוקא אסיה אליה התיחסתי בסקירה האחרונה, כאל היבשת שבקרוב תספק את הנתונים הבאמת חשובים, הפתיעה לרעה לאחר שפעילות הייצור בסין החלה לאותת האטה. מדד ה-PMI של HSBC רשם בחודש יולי ירידה ל-49.4 נקודות מרמה קודמת של 50.4 נקודות בחודש יולי, כשסף 50 נקודות מבחין בין התרחבות להתכווצות. כרגיל, הנתון האבסולוטי מעולה ואין שני לו, אך כלכלות העולם זקוקות ליציבות ולהמשך מגמת ההתרחבות, בכדי שההתאוששות השברירית תוסיף וההאטה לא תיהפך למיתון.

בארה"ב לפני שאסקור את שהתרחש השבוע, הסבר קצר לתגובת השווקים לנתוני המאקרו. חלק מהקולות סבורים כי הנתונים מגולמים מלכתחילה, אך הדבר אינו נכון ובטח שאובדן מספר כפול של משרות אינו מגולם כלל וכלל. העניין הוא אחר לחלוטין, ונעוץ בחדשות השליליות שסיפקו השבוע גייתנר וברננקי. השניים העידו, כל אחד בתורו, כי אחוז האבטלה צפוי לעלות וכי המצב "בעייתי". יחד עם זאת, ברננקי שהפך כבר מומחה לשיווק ויחצנות, ידע לציין כי בידי הפד עוד 3 דרכים להקלה מוניטארית. מהן הדרכים ומאין צצו? זאת לא ברור. אך ברננקי יודע למתוח את החדשות הטובות על פני פרק זמן ממושך וכך עשה גם הפעם. די היה בהערה זו, בכדי לסמן לשוק כי ביום שלישי הנאום יכול להכיל הקלה מוניטארית משמעותית, דבר שסיפק תמיכה למדדים. ברור כי מצב הכלכלה האמריקנית עגום, ולכך גם אתיחס בהמשך, אך השווקים שהתרגלו למנת התמיכה מהפד ומהממשל קיבלו את מבוקשם, וסביר כי הקלות נוספות בדרך. זו הסיבה בגינה כל אימת שהמדדים החלו בירידות צצו הקונים, המניחים כי בהחלט יתכן ויגיע זינוק בשווקי ההון כתוצאה מאותה הפתעה מבית היוצר של הפד.
ברננקי יותר משבוחר לעשות כן, נאלץ לעשות זאת היות והנתונים כבר לא מסמנים רק האטה אלא מחזירים אותנו לשאלת המיתון שבפתח. כל נתון ונתון, מסמל יותר ויותר כי ארה"ב הולכת ושוקעת, ומה שרבים ראו כהתאוששות (ולדעתי זה בעיקר ריבאונד טבעי ומתבקש) הולך ומתפוגג. כרגיל בכותרות שוק התעסוקה ושוק הדנלן.

בנדלן המצב יחסית סטטי, והחדשות נתונות לפירוש. השבוע הנתונים אכזבו לאחר שמספר החוזים לרכישת דירה ביוני ירד לשפל של 9 שנים. גם בהשוואה שנתית, מכירות הבתים לחודש יוני נמצאות ברמה הנמוכה ב-18% לעומת נתוני חודש יוני בשנת 2009, והדבר מדגיש כי מגמה חד-משמעית אין כאן ולאף כיוון, ובטח שלא התאוששות.
גם נתון הזמנות המפעלים ביוני, הציג ירידה של 1.2% ביחס למאי, בעוד הציפיות היו לירידה של מחצית האחוז בלבד.

כמובן, שמעל לכל הנתונים הללו עומד דוח התעסוקה שבינו ובין התחזיות המוקדמות אין דבר וחצי דבר. 131 אלף משרות נגרעו ביולי, בעוד הצפי היה לגריעה של 60-70 אלף משרות (נתון קשה בפני עצמו). במסגרת כל ההמולה ביום שישי לאחר הנתון, רבים פיספסו כי גם הנתון ליוני עודכן מטה בצורה משמעותית לפיה, 221 אלף משרות נגרעו, ולא 125 אלף משרות כפי שהעריכו בתחילה.
הנתונים הללו, עד כמה שהדבר ישמע אבסורד, הם הדוחפים את השוקים מעלה, משום שהמשקיעים מבינים כי על ברננקי לייצר עוד ועוד הקלות, דבר שצפוי לתמוך במדדים. כמובן שבטווח הארוך, כל הקלה שכזאת צפויה להוסיף ולהכביד, אך בהיעדר אלטרנטיבה ובמסגרת הנסיונות להשיא רווחים היום ועכשיו, הדבר מאבד ממשמעותו.
אגב, אחוז האבטלה הולך ומאבד ממשמעותו, היות ורבים ממחפשי העבודה פשוט נואשים מלחפש. רבים אינם מבינים כיצד יותר ויותר משרות נגרעות, ואילו אחוז האבטלה אינו עולה. הסיבה לכך נעוצה בדרך החישוב וישנן אבחנות בין נתוני U3 לנתוני U6. הנתון הראשון מצביע על האנשים המחפשים משרה בפועל, ואילו הנתון השני כולל בחובו גם את העובדים שעה בחודש, את אלו שהתיאשו מחיפוש עבודה, ואת העובדים בעבודות מזדמנות ולא רציפות. הנתון האמיתי של אבטלת ארה"ב (U6), מצביע על אחוז אבטלה של למעלה מ 16%. מאוד קל לצטט את אחוז האבטלה הגבוה בספרד, אך בעוד שבספרד החישוב הינו מדויק ומהימן הרי שבארה"ב דרכי החישוב הן אחרות.

המשקיעים מודעים לכל זאת, אך כל עוד ברננקי מוסיף לפזר הבטחות על הקלות מוניטאריות ועוד תכניות יצירתיות, הם מעדיפים להתמקד בכך על חשבון מבט רחוק יותר. בשל כך, יום שלישי הקרוב הינו בעל משמעות אמיתית בכדי לקבוע האם די בה בעוד הקלה (ואולי רק רמיזה קלה) או שיש צורך להתמודד עם המציאות כבר כעת.


מניות ומדדים
בז"ן – החברה כחברה אינה צפויה לרשום רווחיות שיא או משהו דומה. יחד עם זאת, ישנה הסכמה בין המוסדיים שכחברה לטווח ארוך, רמות המחירים הנוכחיות הינן אטרקטיביות, ולכן יש לרכוש אותה לתיק. אע"פ שאיני מסכים עם הנחה זו, הרי שכניסת מוסדיים צפויה לתמוך במניה גם אם לטווח של חודשים בלבד, ולכן היא כדאית לרכישה מתוך הנחה שרכישות מצד המוסדיים (רכישות בהיקפים גדולים) יובילו לעליה בערכה.

• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות אוגוסט.

שבוע טוב ומוצלח !

שלום שחקן ותודה על הסקירה.

אך תקן אותי אם אני טועה:

התל בונד 20 עלה 1.8% בחודש האחרון, 4.2% בשלושה חודשים ומעל 9% מתחילת השנה.

אני גם סבור כי התל בונדים מנופחים, אך בינתיים הם נתנו תשואה יפה בהחלט.

ארטי - תודה רבה על התיקון !
אכן בלבלו בין תלבונד 20 לתלדיב 20 (תשואה מינוס אחוז מתחילת שנה).
בכל מקרה המשפט תוקן.

שלום שחקן!
תודה על הסקירה המרתקת!
תוכל בבקשה להתיחס פעם נוספת לגבולות השוקת הרחבה, וחשוב מכך לאיזור בו לדעתך יש לבצע הזזה לאחור?

בתודה מראש!

שחקן,

האם יש תיקון המלצה בנוגע לAIG?

לפני כמה שבועות המלצת לעשות שורט עליה ומאז עלתה ביותר מ 8%...

תודה על הסקירה המאירה.

שלום שחקן, אמנם לא כל שבוע אני כותב כדי לפרגן על הסקירות אבל הן תמיד מחכימות ומרשימות.

שאלה לי בקשר לזהב. ניכר שבהצגת תמונת המצב הכלכלית משבוע לשבוע אתה מסתמך על נתונים פונדמנטליים ולא על ניתוח טכני. הערכותיך באשר למחיר הנפט, למשל, נשענות לא על רמות תמיכה והתנגדות אלא על נתונים כלכליים מוצקים. לעומת זאת, בכל הנוגע לזהב אתה דווקא ממתין להתפתחות מגמה, דבר האופייני יותר למנתחים הטכניים. בכל יום צץ לו פרשן כלכלי וקובע שהזהב בדרך ל-1500$ בגלל תופעה X או, לחילופין, שקיימת בועת זהב והיא על סף פיצוץ בגלל תופעה Y. והשאלה היא האם יש על מה להסתמך באמת מבחינה פונדמנטלית כדי לנסות להעריך את הכיוון בו סביר שהזהב ינוע, או שמא רק הניתוח הטכני יעיל למקרה של הזהב?

תודה.

תודה

מצורף גרף יפה שמראה שדווקא המשקיע הקטן הוא זה שמשך בעגלת הבורסה למעלה במשך כל השנים

ולא הגופים הגדולים והוא גם זה שהוריד אותה! למעט ברמת ה 900 ששם כבר נכנס

הכסף הגדול שראה אותה כאטרקטיבית, כך שמי שמאמין בתחתיות כפולות ומחכה שהכסף הגדול הוא זה שימשוך את העגלה

יכול להמשיך לחכות או לחילופין לראות את רמת ה 900 נקודות כנקודת תמיכה אפשרית

במיקרה של מפולת

יש לי שאלה קצת מצחיקה אבל רק במידה והתשובה עלייה שלילית

מישהו מכיר מישהו שקנה מניות ב 2003 מכר בסוף 2008 ובכסף והלך וקנה

ביית ומכר אותו עכשיו ?

תודה על הסקירה

שחקן, על איזה יחס שורט לונג אתה ממליץ להחזיק בתיק?
ומתי לדעתך השוק ירד (2010? 2011?)

- שלום שחקן ותודה על הסקירה.

- חודש אוגוסט הוא חודש החופשות והפגרות, וזה בולט בצרפת, שם כל העובדים יוצאים לחופשה מרוכזת, "וסוגרים את המדינה", אז האם זו הסיבה לירידת המחזורים?

- ואם כן, אז האם זה אומר שנשארו לסחור מנהלי התיקים כבדים ומקצוענים? והאם זה מסביר את קליטת ההיצעים ביום שישי, והתאוששות מדדי וול סטריט לקראת תום יום המסחר?

- אני נגד תיאורית קונספירציה, אבל מותר לתת לדמיון לרוץ, כי אם המחזורים נמוכים, ואם נותרו בוול סטריט מנהלי תיקים כבדים, אז האם הם מחכים למשקיעים שיחזרו מהחופשה?

- האם זו אחת הסיבות לקליטת היצעים בחמישי+שישי, כדי להתחיל את שלב הפיזור לקראת חזרת הנופשים בסוף אוגוסט?

- מצורפים כאן מדדי אירופה, עם התשואה ל-30 יום, ומדד CAC 40 עלה יותר מהאחרים, והאם זה בגלל שמנהלי תיקים מחכים למשקיעים הצרפתים שיחזרו מהחופשה?

קאק 40 11.51%
פוטסי 10.55%
שטוקהולם 30 8.59%
אמסטרדם 8.14%
ת"א 25 7.91%
דאקס 7.62%
ת"א 100 7.00%
מדד ציריך 6.38%

- וגם מצורף כאן קישור לגרף הדאו, ורואים את המחזורים הנמוכים

http://online.wsj.com/mdc/public/npage/ ... wChart.y=8

שחקן שאפו ענק על הקליעה שהחל מיום רביעי הכל יכול להשתנות
כמו כן ההתמדה עם ישראמקו מוכיחה את עצמה יפה בימים האחרונים :-)

המשך כך
אורן

Dfrog – ציינתי בכל התכתובות בצאט 1180-1190 זה הגבול העליון בינתיים. אם יהא צורך להזיז אעדכן.
Boby – ובימים אלה מחקה את העליות אז אין צורך לדאוג.
אבזם – איני דוגל בשיטת הניתוח הטכני אלא כשיטה נוספת בארסנל, אך בודאי שהיא רלוונטית הרבה יותר לתחום הסחורות. איני נוקב בנקודה זו או אחרת משום שאיני עוסק במסחר תוך יומי או קצר טווח, ולכן פחות מעניין (והרבה יותר קשה) לסמן נקודה בה יעצר המדד וכדומה. ציינתי שורט על הנפט,והנה הטוא חזר מתחת לרמת ה 80 לחבית אך אך איני יודע להצביע על התנגדות אמיתית. ברמת המאקרו יש לו עוד מקום רב לרדת. מבחינת הזהב, כשאיני רואה מגמה ברורה אני ממתין וזה המצב. יש נתונים לכאן ולכאן אך מגמה אין, ולכן ההמלצה היא לא לנקוט בשלב זה לונג או שורט.
Rimat – המשקיע "הקטן" לא מושך אלא דוחף את הסוף, את הקצה. אל תשלול אפשרות שכזאת ובפרט שהדרף הוא S&P ולא המעוף בו חלוקת הנכסים בין מוסדיים לציבור שונה מהותית. בנוגע לשאלתך, מכיר לא מעט משקיעים (לא סוחרים) שאכן הרויחו את כל גל העליות אך בודאי שאין אלו מקרים מייצגים, והנפוץ הוא ההופכי.
Maker- 30% מניות חזקות, 70% שורט. אחזור שוב על הנאמר בחודשים האחרונים, עם כל רעש הרקע, המדדים לא נעו כמעט. ירידות יהיו עוד ב 2010.
ששי – לא זוכר תקופה שיש בה יותר תאוריות קונספירציה מהתקופה הנוכחית. ארחיב על זה מעט בסקירה, מהכיוון האנקדוטי.
אורן – תודה.