אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְּכַבֵּד אֶת כּוּ -לָם !!!

אֵיזֶהוּ מְכֻבָּד? הַמְּכַבֵּד אֶת כּוּ -לָם !!!
אֵינִי יוֹדֵעַ מִי כָּתַב אֶת הַשִּׁיר, אַךְ לִבִּי הוֹרַנִי לְנַקְּדוֹ וּמְעַט לְשַׁפְּצוֹ.

כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לְבַקֵּר אֵצֶל הַבֵּן אוֹ אֵצֶל הַבַּת,
אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ - אֲפִילוּ מְעַט.
הִמָּנְעוּ מֵהַבָּעַת דֵּעוֹת, אַל תַּרְבּוּ בְּמִלִּים,
רַק הָבִיאוּ מַתָּנוֹת, הִפָּרְדוּ מִכַּמָּה שְׁקָלִים.
הֵם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם עִם תַּבְשִׁילִים .
הֱיוּ חֲכָמִים בִּלְבַבְכֶם, אַל תִּתְעָרְבוּ בָּעִנְיָנִים,
כִּי הַיְּלָדִים שֶׁגָּדְלוּ, אֶת הַכּל כְּבָר מְבִינִים.
כָּל אֵם יְהוּדִיָּה יוֹדַעַת וְאוֹמֶרֶת גַּם לָאָב:
"אִם הַדִּבּוּר שָׁוֶה כֶּסֶף - הַשְּׁתִיקָה זָהָב".
זֶה לא צְחוֹק, הַחָכְמָה הִיא לִשְׁתּוק .

כְּשֶׁתָּבוֹאוּ לְבַקֵּר אֵצֶל הַבֵּן אוֹ אֵצֶל הַבַּת,
אַל תְּצַפּוּ לְקַבֵּל כְּלוּם , אוּלַי תִּזְכּוּ בְּמַבָּט .
אַל תִּשְׁכְּחוּ לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ - אֲפִילוּ מְעַט.
הִמָּנְעוּ מֵהַבָּעַת דֵּעוֹת, אַל תַּרְבּוּ בְּמִלִּים,
רַק הָבִיאוּ מַתָּנוֹת, הִפָּרְדוּ מִכַּמָּה שְׁקָלִים.
הֵם אוֹהֲבִים לִרְאוֹת אֶתְכֶם עִם תַּבְשִׁילִים.

יְקָרִים וִיקָרוֹת,זוֹ עֵצָה, זוֹ אֵינָהּ מִצְוָה,
כָּךְ אוּלַי נִזְכֶּה לְקַבֵּל מְעַט הַעֲרָכָה וְאַהֲבָה.
צָרִיךְ בְּכָל גִּיל לָדַעַת לְדַבֵּר אִתָּם מִלָּה,
לֹא לָקַחַת פְּרוּטָה, אַךְ לָתֵת לְלא הַגְבָּלָה.
אַל תִּדְרְשׁוּ טוֹבוֹת, אַל תְּבַקְּשׁוּ הֲנָאוֹת,
לא בָּאתֶם לְהַשְׁמִיעַ וְגַם לא כְּדֵי לִרְאוֹת!
חִשְׁבוּ הֵיטֵב עַל כָּל מִלָּה וְעַל כָּל אוֹת.

בֵּן אוֹ בַּת יְקָרִים, חִשְׁבוּ עַל הַהוֹרִים.
אַתֶּם דָּנִים בֵּינְךָ לְבֵינָהּ:
"מַה נִקְנָה לְאִמָּא מַתָּנָה ?"
בְּגִילָהּ זוֹ שְׁאֵלָה טוֹבָה,
הַתְּשׁוּבָה - לְהַחְזִיר לָהּ אַהֲבָה.
לָתֵת לָהּ מִזְּמַנְּכֶם, תִּתְפַּנּוּ אֵלֶיהָ לִפְעָמִים,
זֶה מַה שֶּׁנָּחוּץ לָהּ מִכָּל הַדְּבָרִים.
לְבִקּוּרְכֶם בְּכִלְיוֹן עֵינַיִם הִיא מְצַפָּה,
גַּם אִם זֶה לְשָׁעָה קַלָּה, כָּל שָׁעָה הִיא יָפָה.

הַקְדִּישׁוּ מְעַט מִזְּמַנְּכֶם לְהַקְשִׁיב וּלְשׂוֹחֵחַ,
הִיא מַרְגִּישָׁה נְעוּלָה, אֶצְלְכֶם - הַמַּפְתֵּחַ.
עַל בְּעָיָה שֶׁאוּלַי קַיֶּמֶת כְּדַאי לִשְׁאול,
בִּתְשׁוּבָתָהּ לְעִתִּים מָצוּי הַמַּפְתֵּחַ לַכּל.
סַפְּרוּ לָהּ עַל בִּלּוּיִים וְעַל עֲבוֹדָה,
בְּעֵינֶיהָ זֶה כְּמוֹ סִפּוּר אוֹ אַגָּדָה.
כָּל אֵלֶּה אוֹתָהּ מְאוֹד מְעַנְיְנִים,
כִּי הַקִּירוֹת מַקְשִׁיבִים - אַךְ אֵינָם עוֹנִים.
הַצִּפִּיָּה שֶׁלָּהּ לְשִׂיחַת טֶלֶפוֹן גְּדוֹלָה מְאד,
וְאִם בְּהִזְדַּמְּנוּת תִּשְׁאַל גַּם לִשְׁלוֹמָהּ,
וְהִיא תַּרְחִיב בִּתְשׁוּבָתָהּ וּתְסַפֵּר עוֹד וְעוֹד,
הַאֲזֵן לָהּ בְּסַבְלָנוּת וְגַם בַּהֲבָנָה.

וְאִם יְשַׂחֵק מַזַּלְכֶם, וְהַשַּׁלְוָה תִּשְׂרור בְּבֵיתְכֶם,
הַיְּלָדִים יַעֲשׂוּ לָכֶם טוֹבָה, הֵם יָבוֹאוּ אֲלֵיכֶם.
כֻּלָּם יָבוֹאוּ אֶל אִמָּא לְמַאֲכָלֶיהָ הַמְּהֻלָּלִים ,
כִּי אֶת הָאוֹכֵל שֶׁל אִמָּא כֻּלָּם זוֹלְלִים,
וּבְקוֹל מוֹדִים לָהּ עַל רְחִיצַת הַכֵּלִים.

כְּדַאי לָתֵת לָהּ גַּם מַחְמָאָה,
עַל כּוֹבַע אוֹ עַל חֻלְצָה חֲדָשָׁה,
לָצֵאת אִתָּהּ לְטִיּוּל קָטָן
אוֹ סְתָם לְבַלּוֹת אִתָּהּ מְעַט זְמַן.
לֵהָנוֹת מֵהַנּוֹף בְּיַחַד אִתָּהּ,
זֶה הַכּל מַתָּנָה בִּשְׁבִילָהּ.

כִּדאי לַּחְשׁוב גַּם עַל זֶה,
כַּמָּה זְמַן בְּיַחַד עוֹד יִהְיֶה?
תְּשׂוּמַת לֵב קְטַנְטַנָּה, גּוֹרֶמֶת לָהּ נַחַת,
אָז לָמָּה אֶת זֶה מִמֶּנָּה לָקַחַת?!

לַחְשׁוב עַל כָּל זֶה בִּרְצִינוּת - זֶה כְּדַאי,
תְּנוּ לָהּ מִזְּמַנְּכֶם, כָּל זְמַן שֶׁזֶּה לא מְאֻחָר מִדַּי !!!

אתה פשוט לא משאיר מילים!!!!!!!!!!!!

ממש יפה מנחם

תודה

שבת שלום

מנחם
כאחת שצופה וקוראת מהצד
לך יש רק לומר דבר אחד
אתה אדם מיוחד
שבוע טוב ומבורך

מנחם המתוק והמיוחד שלנו-
בתור מי שמקיימת מצוות כיבוד אב (ז"ל) ואם-שתיבדל לחיים טובים וארוכים- בכל רמ"ח איבריי ושס"ה גידיי-
בכל יום ויום מימות השנה-כולל ביום כיפור בבוקר-כי מוטלת עליי החובה לבדוק בכל בוקר ובוקר כי קמה משנתה וכי ערבה עליה שנתה- ועל מה חלמה ומה גרם לה אושר- ובאיזה תוכנית טלוויזיה צפתה בערב שעבר- אני אומרת לכולכם ולך נחרצות :
כשאבי נפטר, אימי עמדה ללכת בעקבותיו. אני הקדשתי לה את חיי , והיא חזרה אלינו, השתפרה, השתקמה, העלתה במשקל, הפכה שמחה, הפכה לרגועה , התחילה ללכת למועדון שבו היא מלכת האריות ומלכת השועלים גם יחד, בתור ניצולת שואה, שבה איבדה את רוב בני משפחתה, השגתי לה הטבות כספיות נכבדות, ואני יכולה לומר לכם שביום שאינני מתראה עימה- אני משוחחת עימה לפחות ארבע פעמים בטלפון. אני יודעת מה עובר עליה, עם מי מהשכנים נפגשה, מה עשתה, מה אכלה, (חלק ממזונה אני מבשלת ) ואיזה תוכנית טלוויזיה אני ממליצה לה לראות בערב. אני דואגת לבריאותה, לתרופותיה, לביקורים אצל רופאים, ובקיצור אם לא הבנתם -ל ה כ ל !!!ויש לי חוזה איתה לחיות עוד 30 שנה בערך. והיום היא בת 86.5, עד מאה ועשרים לפחות !!!אז תפימו ותעשו כמוני וצוו להוריכם את החיים.אילנה.

אילנה יקרה,
גרמת לי לבכות (גם אני עוברת ועושה אותם דברים בדיוק - ותמיד אבל תמיד יש לי הרגשה שזה לא מספיק).

מנחם - אתה איש יקר, תודה!

ל-RED-R יקירתי עלומת השם, אני מברכת אותך על מעשייך. זה גורם לי אושר רב ביותר לדאוג לאימי, לטפל בה, להעשיר את חייה, להביא לה רווחה בכל תחום ותחום בחייה. למשל- כל יום רביעי בשבוע, מאז פטירת אבי- לפני תשע שנים- אנו הולכות לקניות ביחד. אנו קונות ברשת חצי חינם בחולון, ואחר-כך סועדות את לבנו, במתחם, נהנות מאוד וחוזרות אליה הביתה, שם אני פורקת את הקניות, שמה במקרר, מטפלת במה שנשאר לאותו יום, נפרדת ממנה בנשיקות, ומרגישה נ-ה-ד-ר- כי היא מרגישה נהדר.
והנכדים- שני בנים ובת- מגיעים אליה כל מוצאי שבת, ומבלים אצלה ומספרים חוויות מחייהם ומעבודתם, וזה בלעדי הבוגרים- כלומר הורי הנכדים. זה - ה- " HAPPY HOUR , " שלה עם הנכדים.
ובאמת- פרטתי במקצת לפרוטות את מעשיי ומעשיי כולנו לטובת אימי. אני יודעת שבחלק לא מבוטל של האוכלוסייה, אין התייחסות ושמירה על ההורה המבוגר, החולה, המותש, הזקן- מצד בני משפחתו. כואב לי הלב , והוא נקרע לא אחת לגזרים, לנוכח סיפורי נטישה של צאצאים -את הוריהם. האימרה המפורסמת כי הורה אחד יכול לגדל עשרה ילדים, ועשרה ילדים לא יכולים לגדל הורה אחד היא כה נכונה וכה אכזרית, עד שנפשי מתייפחת ממנה. אינני באה להלל את עצמי אך ברצוני לתת דוגמא לנפשות תועות, שיחזרו בתשובה לטובת הוריהם. אילנה. תאהבו אותם כמו את עצמכם. צכח

אילנה ומנחם,

לרוב איני נוהג להגיב להודעות ולפוסטים שלכם, ולא משום שאיני קורא אותם, להיפך, ואף בשקיקה, אלא מכיוון שיש בהן יופי, איכות ושלמות, בבחינת "כל המוסיף, גורע".

הפעם חרגתי ממנהגי זה, משתי סיבות:

1. הרגשתי כי היום עברתי את גבול החוצפה.
לקרוא אתכם, פעם אחר פעם, להנות ולרוות נחת משלל האיכויות שכתיבתכם כה משופעת בהן, ולמרות הכל לא להגיד אף מילה טובה, לא להודות לכם, רק לשתוק ולשתוק הודעה אחר הודעה, חודש אחר חודש.
אז זהו, החלטתי כי בחוצפת שתיקתי גדשתי את השסה, ועל כן -
המון המון תודה והערכה לשניכם על כתיבתכם הנפלאה

2. רציתי לדעת האם ישנו מקום נוסף, ברשת או בספר , שבו אוכל להתכבד בעוד מיני מטעמים, פרי יצירתכם ?

נשיקות לאילנה וטפיחות למנחם,
ממני גיל

גיל היקר-תודה על תגובתך החמה והמעריכה. באמת הדבר נגע לליבי. אך פילוסופיית החיים שלי אומרת- שעושים את מה שצריך ונכון.
אינני מבינה כלל , מדוע צריך לקבל פרס, על עשיית דבר כמו מצוות כיבוד הורים. ועוד יותר אינני מבינה מדוע "דרך רשעים צלחה" ולמה עבריינים מכל הסוגים- אינם מקבלים את העונשים הראויים למעשיהם. גם במקרה של עשיית הראוי, אין לקבל פרס, ועל אחת כמה וכמה- אין לתת "פרס" של וויתור או הקלה בעונש- לפושעים, לחוטאים , לעבריינים הקשים.
והיות ואנו מדברים על מצוות כיבוד אב ואם- שומה על כל בן ובת- לקיימם כאילו היו אוויר לנשימה עבורם. כאילו חייהם היו תלויים בקיום מצווה זאת.
אין לדעתי אושר גדול יותר מלראות את ההורה שלך מאושר- ואת ילדייך מאושרים. ואין הדבר האחד גורע מן השני- נהפוך הוא !!! אני מאחלת לכולם לדעת את הטעם הזה. אמן. אילנה.

במצוות כיבוד אב ואם. מקבל כל אדם בחייו שכר על מעשה זה.
זאת למעשה - המצווה היחידה בה האל מודיע שיש שכר על קיומה. והרי בצלם אלוהים ניבראנו. ובכל אחד מאיתנו מצוי האל שהוא בורא עולם ובקיום מצווה זו אנו מודים לא רק להורינו שילדו אותנו והביאונו לעולם אלא מודים לאל על שהביא את הורינו ואותנו לעולם ובכך מכבדים את האל על מעשיו אז נשלח מכאן אהבה להורינו וכל הורה ביקום כי אם מצווה לכבד את הורינו יוצא מכאן שכדאי להוקיר ולכבד את הורי חברינו ויש לזה משמעות עמוקה של אהבת לרעך כמוך

מנחם
לא ברור לי מאיזה באר אתה שואב כתיבה מרגשת עד דמעות ....מאחר וגם אנוחי סועד אמה מאד מבוגרת אני מכיר במאמץ הנפשי שמצריך טיפול זה
ולך אילנה ברכות אני מכיר את המסלול של חצי חינם
לסיכום כדברי המשורר .......אל תשלכני לעת זיקנה

מנחם תמשיך לרגש

תודה חיים