השבוע החולף הסתכם בדשדוש מוחלט, אך המספרים היבשים טומנים בחובם סערה גדולה: בכל ימות השבוע התנועה היומית היתה גבוהה משני אחוז, ויתרה מכך הזיגזג השבועי (יום ירוק-יום אדום) היה מוחלט. לחץ המכירות מובן ומתבקש, אך מנגד קיימת תנועת קונים ערה הרואה ברמת 1100 הנקודות הזדמנות קניה. אין כל שינוי בהערכה כי פני השוק מטה, אם כי מניות מסוימות בשל דוחות חזקים מספקות תמיכה לשוק. באופן כללי עונת הדוחות מפתיעה לטובה, ועל אף משחקים חשבונאיים מסוימים, ניתן כבר לסכם ולומר כי התחזית הפסימית התקיימה בחלקה בלבד. יחד עם זאת, במבט קדימה מרבית החברות הנמיכו את רף הציפיות, ובבורסה הצופה פני עתיד המשמעות היא שמה שעמד לעזר הרבעון לא ינכח ברבעון הבא.
השבוע אף התנהלה אחת הפקיעות המיוחדות אי-פעם, עת ביום רביעי, הצטרפה ישראל רשמית למדד ה MSCI במחזור עתק של למעלה מ 16 מיליארד ₪. אם בשבוע הקודם ציינו כי הפקיעה האופטימאלית הינה סביב רמת 1110 הנקודות, הרי שהשחקנים קיבלו פקיעה מושלמת אך ראוי לציין, כי מרבית הפוזיציות נסגרו טרם רביעי מה שהקטין במידה מסוימת ממיקסום הרווח. כך או כך, השחקנים מסכמים חודש נוסף מעולה מבחינת הרווחים, שהחל כחודש בעייתי בשל זינוק בסטית התקן שהוביל להתיקרות הפרמיות במיידי. מבט ליוני מלמד כי בשלב זה השחקנים עודם ממתינים ומתרכזים בכתיבות רחוקות, שאם לשפוט עפ"י יחס ה C/P מחוץ לכסף, יוביל בסופו של דבר לפקיעה מועדפת הנמוכה ב 20-30 נקודות לכל הפחות מהמדד הנוכחי (1100).
תופעה מעניינת שהתרחשה השבוע בשוק הנגזרים קשורה לסטית התקן: לרוב, הסטיה נעה בקורלציה גבוהה בין סטרייקים שונים ואף בין טווחי זמן שונים. הפעם השונות היתה ניכרת והגיעה לשיאה בהשוואה בין אופציות ליוני, בהן הסטיה היתה כ 35%, ובין אלו ליולי בהן הסטיה נעה סביב 25%. זהו בהחלט מצב לא מייצג, אך גם לא מהימן: הסיבה לכך בלעדית היתה שדרוג ה MSCI. הלחץ רובו ככולו גולם בחודש הנוכחי, מה שהביא לעצבנות גבוהה עבור החודש הנוכחי ואילו רק במבט עבור יוני השתקפה הסטיה נאמנה. במצב מעין זה קשה להעריך מהי הסטיה האמיתית של השוק, ואע"פ שהסטיה "הנכונה" ממוקמת לרוב באמצע, עדין מוטב להתמקד בנוכחית, שכן לרוב כותבים עבור החודש הקיים.
בהתיחסנו בסקירה האחרונה לשדרוג עצמו ל MSCI ניתן לראות אלמנט קל של הפתעה ומנגד התאמתות התחזית. ההפתעה הינה במחזור עצמו, שזינק בצורה חסרת תקדים בעוד הערכנו כי המחזור יהיה מתון יותר, וכמחצית מסך זה. יחד עם זאת, כפי שקבענו המגמה השולטת היתה המגמה העולמית ולא מגמה אחרת ובסה"כ העליות היו על רקע זינוק גלובאלי, ואף מדודות ביחס לבורסות מקבילות.
השבוע גם היה השבוע של בנק ישראל כשכמעט מידי יום הנגיד מספק לנו כותרת פיקנטית.
בצד החיובי של הדברים ניתן לציין את התנגדות הבנק להעלאת שכר המינימום ל4,600 ₪. הבנק, שיאמר לזכותו כי ראשיו יודעים להימנע מקולות פופוליסטיים, מבין ומנסה להעביר אל ציבור את ההבחנה כי שכרו יצא בהפסדו. מעסיקים לא ימהרו להעלות את השכר בצורה כה משמעותית והדבר צפוי להביא מגל פיטורים נרחב, ובמקביל להעדפת עובדים זרים במשכורת נמוכה יותר. מעבר לכך, זרימת התעשיות המסורתיות, דוגמת הטקסטיל, שגם ככה שמו פעמיהן אל עבר פסי ייצור מחוץ, צפויה לגבור ומכיוון שריכוזם בפריפריה – הצפי הוא כי הפגיעה תהא אנושה.
להבדיל, בצד השלילי של הדברים עומדת החלטת הבנק לפיה עבור כל הלוואה שייתן הבנק במימון שמעבר ל60% יצטרך הבנק להפריש 0.75% מההלוואה לחובות מסופקים. ראשית, יש לשאול על מה ולמה מצא הבנק לנכון להתערב?! הרי רק לפני כחודשיים פישר טען בגאון כי אין בועת נדל"ן במדינה, והמחירים בהחלט ריאלים (מה שכמובן תרם את חלקו לעלית המחירים). היות ובועות לא נוצרות ונמדדות בשבועות אלא בשנים, הרי שהחלטת בנק ישראל כעת מעמידה את הנגיד באור שלילי ביותר, שלא לומר מביך. דעתי על החלטות הנגיד בשנתיים האחרונות ידועה, ובעיקרה ניתן לתמצת זאת בכך שהנגיד גורם נזק בל ישוער לכלכלת המדינה, אך הפעולה הנוכחית היא בבחינת עלית מדרגה. הסיבה לכך הינה שבעצם עשיית כן, מלבד פגיעה מובנת באוכלוסייה החלשה דווקא, לא השיג הבנק לא דבר ולא חצי דבר. אלו המשקיעים בנדלן, לרוב אינם זקוקים למשכנתא כה גבוהה ולכן ימשיכו לרכוש דירות. אלו הזקוקים למשכנתא גבוהה, יאלצו לשל ריבית גבוהה יותר, ואת גלגול החובות המסופקים. אך מעבר לזה, העליה החודשית במשכנתא הינה בת כמה מאות שקלים בחודש, ולכן חוץ מלהעמיס על אלו שידם מתקשה ממילא, הרי שאין רציונאל שמהלך זה יקטין, ואפילו במשהו, את קצב רכישת הבתים.
בנק ישראל בעצם ניסה ליצור כאן מעין שעטנז ! מצד אחד הנגיד מבין כי הותרת הריבית על כנה, משמעה המשך ניפוח בועת הנדל"ן, ומנגד פישר פתח במלחמה בלתי-אפשרית מול החלשות הדולר. אז כאן יש בעצם העלאת ריבית בלי להעלות ריבית אבל רק כמעט הצלחה בשתי העולמות, כי בפועל המהלך לכל היותר מקפיץ לתודעה את העובדה כי מחירי הבתים עוד עלולים להמשיך ולעלות...
שוק הסחורות טיפס קלות, ובפרט הנפט על רקע הסיבות לעליה בשוק המט"ח, שכמגמה העולמית הדלר הוסיף להתחזק נקודתית מול השקל. אין בכך ללמד קדימה, ובסה"כ השקל מוסיף להציג איתנות בטח בהתחשב בייסוף העולמי של המטבע. גם האירו רשם עליה מתונה מול השקל, אם כי כאן מרבית העליה הגיעה כתוצאה מהכרזת סין כי תתמוך בעקיפין בשער האירו. אין בהכרזה זו ממש, והשווקים שחיפשו תיקון מה לירידות החדות פשוט קפצו על העגלה, שהרי ידוע לכל כי לא שסין תומכת אלא סין: בדיוק כבאחזקותיה בדולר, אם גוש האירו יתפרק סין תהא אחת מהסובלות והמפסידות הגדולה. בפירוש האירו ישוב להיחלש משמעותית מול הדולר.
בניגוד לרגיל, דוקא הקוריאניות עמדו במרכז אסיה השבוע עת רוחות מלחמה החלו לנשב מהצפון לדרום. קשה מאוד להעריך עד כמה רצינות יש באיומים אלה, שכן הדבר האחרון הניתן לומר על הממשל הצפון קוריאני הוא שמדובר בממשל שפוי, אך נדמה כי מלחמה לא תשרת את שני הצדדים, ולכן בשלב זה מדובר יותר במלחמת מלים ומתיחות אמיתית מאשר מהלך העתיד להתרחש בשבועות הקרובים. מפן אחר, ניתן לראות בהצהרות הלוחמניות גם ביטוי לכוחו הנמוך של אובמה, שהרי הנשיא האמריקני היה מאז ומעולם עם עין אחת לכיוון קוריאה הצפונית ובתקופות קודמות הצהרות מעין אלה היו מתורגמות מיידית לכוחות צבא אמריקנים המגיעים לכיוון. בהיעדר מנהיגות חזקה, בוחרים לא מעט שליטים "רדומים" לבחון את כוחו של הנשיא במעשים ולא במלים, והדבר הינו למורת רוחם של האמריקנים כפי שבאה לידי ביטוי בשלל סקרים בעת האחרונה.
כך או כך, אם סין נכנסה רשמית לשוק דובי בשבוע החולף עם ירידה של מעל 20% מהשיא, הרי שכעת כמחצית אירופה, פורטוגל, אירלנד, יוון, ספרד ואיטליה, הצטרפו אף הן להגדרה לאחר ירידה זהה ויותר. בנסיוננו לזהות את המדינה הבאה העתידה ליפוך, ובהתאם פתיחת פוזיצית שורט על המדינה סימנו את איטליה כמועמדת כמעט ודאית לאור חוב וממשל לא יציב (להבדיל מספרד,יוון ושות' בהן המשבר כבר שקוף לכל). המדד האיטלקי משלים צניחה דרמטית בחודש האחרון, והרקע בשבוע האחרון הוא החוב האיטלקי שהאמיר לכדי 1.7 טרליון אירו, רביעי בעומקו רק לארה"ב, יפן וגרמניה. זו מדינה שיש בה עוד "בשר רב" לשורט ובהתאם הפוזיציה בעינה ואף ניתן להגדילה.
דרמה אירופאית אחרת התרחשה בסופ"ש לאחר שפיץ' הורידה את דירוג האשראי של ספרד. הורדת הדירוג הגיעה לאחר תום המסחר, ולכן מחר (שני) אירופה צפויה לפתוח בירידות כתוצה מכך, שכן ההורדה היתה בלתי צפויה לא בעצם קיומה אלא במועדה: רק לפני פחות מחודש הורידה S&P הורידה את דירוג החוב של ספרד מרמה של AA פלוס לרמה של AA., ופיץ' הנחשבת מתונה יותר נימקה כי עוד מוקדם לעשות כן. כעת, לאחר שהאחות הרגועה מבין השתיים הצטרפה משקיעים רבים מפנימים כי מדובר בכלכלה כושלת שאינה עתידה להתאושש במהרה, לכן ספרד, שלא כיוון, תוביל אף בעצמה לטלטלה משמעותית בשל הרכבה היחסי בגוש. לבוחנים אפשרות פירוק של מי מהמדינות מוטב לשים לב למצב הפוליטי דוקא, ולהערכתי השבוע צפויות ההפגנות היווניות והגרמניות (כל אחת מסיבותיהן) להעמיק אל עבר קטלוניה, כשכל ערעור פוליטי מחזק את צרכי הממשל בשקילת פרישה.
ארה"ב גם השבוע שיחקה תפקיד משני, כשהנתונים מוסיפים להיות מעורבים ולא חד-משמעיים. את המשפט האחרון לא ניתן לזקוף לרעת שוק הנדל"ן, שמוסיף לרשום התאוששות נאה לאחר שמכירות הבתים החדשים רשמו עליה של 14.8%, לשיא מאז מאי 2008. המבחן האמיתי של הנתון יהא בחודש הבא, היות והטבות הממשל יפסקו בעוד ימים מספר, וכל עמידה במקום הינה סמן אמיתי לחזרה לרכישת מניות נדלן ובפרט לטווח בינוני ומעלה.
לצד נתון חיובי זה, ראוי לשים דגש גם על מדד אמון הצרכנים במאי שזינק לשיא של שנתיים, לאחר שהציג קריאה של 63.3 נקודות לעומת 57.7 בחודש אפריל. הנתון עקף את תחזיות האנליסטים שציפו כי הנתון יעמוד על 59 נקודות, אך במבט רחב יותר הנתון עודנו נמוך ואינו משקף את הלך הרוח בבורסה. סביר להניח כי הנתון החודש יהא פסימי משמעותית, ולכן להערכתי מרבית האנליסטים יתקנו במהלך השבוע את הערכותיהם המוקדמות בדבר הנתון.
להבדיל, תביעות האבטלה הראשוניות צנחו בצורה מתונה יחסית והוסיפו להעלות סימני שאלה בדבר אחוז האבטלה העכשוי, דבר שכמעט סותם את הגולל על הסיכוי כי ארה"ב תיותר מתחת לרף ה 10%. גם מדד מנהלי הרכש של שיקגו פספס את התחזית לאחר שהציג קריאה של 59.7 ואילו צפי האנליסטים היה שהמדד יעמוד על 62 נקודות. נתון לכשעצמו מאוד משמעותי אך בתקופה בה אירופה קובעת את הטון, אין ספק כי ארה"ב מושפעת יותר מאשר משפיעה.
מניות ומגזרים
יתר – הוסיף לרשום גם השבוע ירידה עודפת על המדדים, וצפוי להמשיך ולהוות משקולת כשרק ימי חלום (גז/נפט/ביו) ישנו מידי פעם בפעם את המגמה נקודתית. פוזיצית השורט בעינה.
נדל"ן – זהה ליתר אך מניה נוספת נכנסת כגידור, בסעיף הבא.
חנן מור – הדו"ח הטוב ביותר שפורסם בחודש החולף, דבר ההופך את המניה לאטרקטיבית ובפרט כגידור לשוק הנדל"ן. החברה סיימה את הרבעון עם רווח של למעלה מ 6 מליון ₪, הרווח הרבעוני הגבוה בתולדותיה, ועם לא פחות מגידול של 360% ברבעון המקביל. מעבר לכך, העומד בראש החברה מציג איתנות פיננסית מרשימה, ובד בבד פודה את האג"ח עוד טרם זמנן מה שמלמד על יציבות החברה ונזילותה הגבוהה. מתאימה לכל טווח.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים, אין שינוי בהערכה, ובפרט שלא היה כל שינוי במדד.
• את סקירת האופציות, ניתן למצוא תחת פורום אופציות יוני.
שבוע טוב ומוצלח !
