השבוע, כבשבוע שקדם לו, פעם נוספת המדדים נותרו בסיכומו של דבר ללא שינוי מהותי, והקירבה לרמת 1200 הנקודות ממשיכה לתת אותותיה. בהיעדר תנועה חדה בארה"ב, קירבה זו יכולה להיהפך לתנועה איטית מעלה, היות והקונים גוברים בשלב זה על המוכרים, אם כי בצורה מדודה הרבה יותר מבעבר. אנו אף קרבים לתקופת החגים, ובאופן היסטורי תקופה זו מאופיינת בעליות ובמדדים חיוביים, אם כי אין ספק שארה"ב, כרגיל, תהא הקול המרכזי והמוביל.
איני רואה במצב הנוכחי שוני מההערכות המוקדמות – המצב עודנו חמור ביותר, והבועה מתנפחת מיום ליום עד כי תתפוצץ אך בהחלט חוסר האלטרנטיבה תומך בשלב זה יותר מכל נתון כלכלי או הגיוני אחר.
השבוע הוא שבוע פקיעה, ואין ספק כי מדובר על אחד החודשים הקשים ביותר שחוו הכותבים עד כה. כל הרעות -חולות של הנגזרים נכחו החודש, החל מסטיות שפל, דרך חוסר נזילות ועד פרמיות עלובות למדי. יחד עם זאת, הכותבים מגיעים לישורת האחרונה כשבהחלט יתכן וידם תהא על העליונה. הפקיעה האידיאלית בשלב זה הינה ברמות 1190-1200 הנקודות, כשפקיעה עד רמת 1220 הנקודות או מנגד עד 1185 תיחשב בגדר הצלחה. בשל הפרמיה הנמוכה שהתקבלה החודש, יותר מבעבר רצון הכותבים להגיע לנקודה אופטימאלית עולה, ולכן בהחלט ניתן לצפות להתערבות במידה ומדדי ארה"ב לא "ישתפו פעולה".
השבוע החולף, בו שני סוגי האופציות נשחקו תרם אף הוא במשהו בכדי להעמיד את השבוע בסימן רווח קל נוסף, כשלדשדוש מצטרפת ירידה בסטית התקן מ 16% ל 14%שאף היא מצאה ביטויה בפגיעה קלה בפרמיה וצמיחת רווח הכותבים.
השחקנים השבוע לא הורגשו כלל, ולראיה התנודתיות היומית שכמעט ולא היתה קיימת. המסחר נפתח, המדד התייצב, ומאותו הרגע שייט בטווח צר של 0.2-0.3% בלבד. רצון השחקנים הוא להמתין עם זריקת הסחורה לשוק, שוב בציפייה שוול-סטריט תעשה את העבודה, אך מנגד התעודות מושכות את יכולת הגלגול עד תום ולכן להוציא מצב בו המדד ישהה ברמת 1200 הנקודות (או סמוך אליה) טרם הפקיעה, סביר כי נבחין בפקיעה אלימה למדי. פעילות הכותבים העקרית השבוע היתה בשוליים עם קירוב הסטרייקים הרחוקים, ומנגד עם הטיפוס לרמת 1220 הנקודות, גלגול קל החוצה סטרייק אחד למעלה (פעולה שסביר שההיפוך שלה יבוצע עם פתיחת המסחר בראשון).
ברמת המאקרו, מדד המחירים לצרכן לחודש פברואר כפי שהערכנו הציג ירידה של 0.3%. בסה"כ מדובר על ירידה של אחוז מתחילת השנה, והיות ועברו רק חודשיים מתחילתה (מדד פברואר) אין ספק כי ציפיות האינפלציה המתנו בקצב חסר תקדים ממש. חצי הכוס המלאה היא ההמתנה עם העלאת הריבית הצפויה אך עלינו לזכור כי מדד חלש מלמד גם על חולשה בקרב הצרכנים, ולכן המשק שצלל באחוז אינפלציוני, בהחלט פותח את השנה ברגל שמאל ובביקושים חלשים. מדד מרץ יהווה אינדיקטור מהמעלה הראשונה בנושא, היות ומרץ הוא חודש החגים בו המוני בית ישראל מגדילים ומכפילים את ההוצאה החודשית, ובמקרה והמדד יהא פעם נוספת שלילי – יש בכך סימן מדאיג ביותר. המדד סותם את הגולל גם על העלאת הריבית הבאה, שכן לנגיד יש כעת מרווח תמרון נוסף וסביר שינלו במלואו ויבחר שלא להעלות את הריבית, ובפרט שחזית הדולר-שקל חוזרת לסיבוב נוסף.
השבוע גם התבשרנו כי שיעור הבלתי מועסקים בישראל נותר על 7.6% בחודש ינואר. מכיוון שאין מדובר על שינוי לטובה או לרעה, יש להמתין ולבחון בהמשך את התאוששות שוק זה אם בכלל. כאן המקום להזכיר כי בחודשים הבאים ובפרט במדידת מרץ, יש לצפות לעיוות חיובי (הקטנת שיעור המובטלים) בשל אי-היכולת של מובטלים חדשים לחתום בלשכה בשל החגים. הדבר לרוב מוביל לירידה קלה בשיעור האבטלה, ויש לזכור זאת עם פרסום הדו"ח הבא. אם לשפוט על פי השנים האחרונות מדובר על תוצאה חיובית ב 0.2% מהמתרחש בפועל ותוספת זו תיתן אינדיקטור הרבה יותר נכון ומדוייק.
שלא בהפתעה, וכפי שהערכנו בסקירה האחרונה, פישר האריך את כהונתו גם אם לא ברור האם ישאר עד סופה. בהמשך לאמור בסקירה האחרונה, יש בכך בשורה בהחלט חיובית לבורסה והנגיד בהחלט ימשיך לכהן בשנתיים הקרובות כמבוגר הפיננסי בישראל. הגדרה זו שמקובלת על רבים לחלוטין אינה מקובלת עלי אך יחד עם זאת, אין ספק כי התועלת שבנוכחותו בשלב זה עולה על היעדרו. אינה מקובלת, משום שהנגיד חזר לסורו ורכש השבוע כחצי מיליארד דולר בדיוק כבשבועות הרכישה הגדולים. זה שהדולר נחלש, והנגיד אינו מצליח להוות לו משקולת מאזנת, זה ברור ונראה לעין. מה שאינו ברור הוא מה עשה הנגיד בזמן שהקל דוקא נחלש? התשובה – כלום. לנגיד היתה הזדמנות פז ל"טפטף" חזרה דולרים לשוק בימים בהם המגמה העולמית היתה שורית למדי, ובך להישאר על אותה רמה נטו. יתרה מכך, מהלך שכזה היה אף מציג את בטחון הממשל בפיחות המטבע המקומי, ובכך לעיתים די בשוק המט"ח שרובו פסיכולוגי, להביא לדחיפה נוספת מעלה. במקום זה, הנגיד קפא על השמרים ושורת צבירת יתרת המט"ח המקומית מוסיפה לגדול מידי יום, כשזה ברור לכל הנוגעים בדבר כי שבירת רמת ה 3.70 הינה עניין של זמן ותו לא. פוזיציית השורט אם כן, בעינה עומדת ולהוציא תיקון נקודתי איני מוצא סיבה להתחזקות הדולר ביחס לשקל בטווח הקצר.
לזכותו של פישר משחק המדד הנמוך שהוזכר לעיל, שכן אלמלא מדד שלילי נוסף , הצורך בהעלאת ריבית היה בלתי-נמנע והלחץ לכיוון המטבע האמריקני היה צומח.
הסחורות השבוע הוסיפו להיסחר ברוצועה מאוד צרה, ולמעשה ניתן לסכם כמעט חודש שלם בו אף סחורה לא ביצעה מהלך מרשים היכול ללמד על הבאות. השוק הזה, המתוח ממילא, הולך והופך נפיץ מיום ליום, ובהחלט ניתן להעריך כי צפויה תנודתיות לאחד הכיוונים. בהתאם, לסוחרי הנגזרים לטווח הארוך, כדאי למנף הדבר ליצירת אסטרטגיה הגורסת תנודתיות ללא כיוון (בפרט אמורים הדברים ביחס לנפט ולזהב).
באירופה, לגרמניה המציגה נתונים חלשים מצטרפת כעת בריטניה. מדינה זו, שסובלת אך במעט מארה"ב בכל הנוגע לשוק הנדל"ן, מוסיפה להציג נתונים חלשים בכל הקשור לנדל"ן מקומי שהפעם אלו הם מחירי הבתים שהועמדו למכירה בבריטניה שעלהובין אמצע חודש פברואר לאמצע חודש מרץ ב-0.1 אחוז - שיעור עליית המחירים החודשי הנמוך ביותר מאז החלו הרישומים בשנת 2002. בנוסף, מספר הבתים שעמדו למכירה גדל בשליש בהשוואה לשנה שעברה, ועלה ב-18 אחוז מאז תחילת חודש פברואר.
לבריטים יסוד חזק להאמין כי המצב שברירי, והעוקבים אחר עקומת התאוששות שוק הנדל"ן צופים כעת בפלטו מוחלט ומעורר סימני שאלה. בדיוק כבארה"ב מעגל הקסמים מתחיל הלכה למעשה במחסור באשראי, היות והבנקים הבריטיים לא מעניקים משכנתאות כבעבר, כשמספר המשכנתאות שאושרו בחודש ינואר עמד על כ-48 אלף, השיעור הנמוך ביותר במשך 8 חודשים. אין משכנתאות, אין רכישת בתים וחוזר חלילה. ושוב, בדיוק כבארה"ב ולמרה צערם של הבריטים זוהי אינה הבעיה המרכזית איתה הם מתמודדים כעת: חודש ינואר לימד על גרעון של 4.3 ביליון פאונד, שהפתיע לרעה את כל האנליסטים. אם לשפוט עפ"י נתון זה, בריטניה יכולה בנקל להגיע לגרעון של 200 בליון דולר, כשהצפי כעת הוא ל180 בליון דולר – עליה של 2 בליון דולר נוספים.
באסיה יש כרגע דאגה אחת מרכזית אותה צפינו כבר בסוף השנה החולפת: סין. הפעם הבנק העולמי מצא לנכון להתערב וקורא לסין לא להמתין ולהדק את המדיניות המוניטארית, לא שזו המתינה לו אך בינתיים צעדיה לא הואילו. יש לזכור שהבנק העולמי הוא גם המלווה העולמי, ולכן על סין בהחלט מוטלת חובת ההקשבה, גם אם אינה מסכימה עם ההגדרה החמורה של הבנק כי סין " מתמודדת עם קצה היכולת של צמיחה לא-אינפלציונית". סין תגביר את ההידוק המוניטארי בקצב מהיר מבעבר, וכעת סביר כי הממשל לא יואיל להודיע בטרם יפעל ורכיב ההפתעה יגדל.
הפתעה זו כבר באה לידי ביטוי השבוע בהודו, לאחר שזו העלתה ברבע אחוז את הריבית במדינה מ 3.25% ל 3.5% . החלטתו של הבנק המרכזי התקבלה ברקע לשיעור האינפלציה הגבוה אשר רשם שיא של 16 חודשים( 16.2% אינלפציה ב-12 חודשים האחרונים). ברקע להחלטת הריבית הייתה גם ממות מהירה בפעילות הכלכלית, לאחר שמדד הייצור התעשייתי עלה ב-16.7% מתחילת 2010.
אלמנט ההפתעה הוא בראש ובראשונה במועד – העלאת הריבית התפרסמה כחודש לפני המועד המקורי בו היו אמורים לדון בריבית, וההעלאה תפסה את המשקיעים לא מוכנים לחלוטין (וזו בעצם מטרת העלאת ריבית, משום שאם מוכנים אליה כבר אין בה טעם...). יש לזכור כי הודו סובלת מאינפלציה גבוהה, ולכן גם לאחר העלאת הריבית, הריבית במדינה עודנה שלילית וניתן לצפות להעלאות נוספות וקרובות. מכיוון שהודו מציגה חזות נחרצת אין מקום ללכת נגד המגמה, וכעת לאחר כארבעה חודשים בהם היינו בלונג על המדינה יש מקום לסגור את פוזיציית הלונג, ובפרט לאחר מהלך נאה של עליות אותו ביצעה הודו.
בארה"ב, הנתונים השליליים ממשיכים לצבור תאוצה, אך המדדים מסכמים שבוע יציב ומדשדש. בין הבשורות החיוביות של השבוע ניתן למנות את הותרת הריבית על כנה מצד הפד, החלטה שהיתה צפויה לחלוטין, בדיוק כהחלטה הבאה. כרגיל, ההכרזה מעניינת הרבה יותר מההחלטה וברננקי חידד פעם נוספת כי הריבית תיוותר על כנה "לאורך זמן רב נוסף". מעניין מכך היתה ההודעה (הישנה משהו) כי תכנית רכישת האג"ח מגובות משכנתאות, אשר עלותה כבר למעלה מטריליון (זו לא טעות) דולר, תסתיים כמתוכנן בסוף החודש. משמעות המהלך היא למעשה בחינת התאוששות המשק עד כה. מעניין יהיה לראות מי בדיוק יוסיף לרכוש את אג"ח אלה כעת אחרי שהממשל משך את ידיו. הפד צופה כי תהא היענות גם אם מסויגת אך להערכתי אגחים אלה ישקעו בחזרה חלק ניכר מהדרך שביצעו בזכות הפד, ולכן שוק האג"ח כמרקחה. אם לא היה די בהמלצה משבוע שעבר להימנע בשלב זה מאג"ח הממשל הנה מצטרפת רשימת אג"ח נוספת לאלו מהם כדאי להדיר רגליים, פשוט מהטעם שאיננו יכולים להעריך כיצד אלו יתנהגו.
בשורת חיובית במידה מסויימת הגיעה גם מכיוון תביעות האבטלה שרשמו ירידה של 5000 לרמה של 457 אלף בשבוע האחרון לחודש מרץ. במידה מסויימת בלבד, משום שצפי האנליסטים היה אופטימי יותר אך אין ספק שגם עמידה במקום בעת זו, יש בה מן ההצלחה בבלימת ההידרדרות.
יחד עם זאת, המצב בשוק עבודה רחו מלהיות משביע רצון, וכבעבר, שני השווקים הבעיתיים, לצד הבעיה השלילית שנסקרה כאן בהרחבה (הגרעון) מוסיפים ללוות בכל נתון ונתון כעמוד האש בפני התפוצצות הבועה.
ראשית, שוק הנדלן חזר לקפאון מוחלט : קצב קניית הבתים בארה"ב ירד לשפל של שנה בחודש מרץ, לאחר שמדד הקבלנים בארה"ב לחודש מרץ רשם ירידה של 2 נקודות לקמה של 15 נקודות, זאת בניגוד לקונצנזוס הכלכלנים שעמד על עלייה לרמה של 18 נקודות. גם במכירות בר קיימא של בתים ורכיב המכירות הצפויות ירדו ב-1.2%, ובכלל נדמה כי לא פורסם נתון חיובי משוק הנדל"ן מזה שבועות רבים.
אחיו-תאומו של שוק הנדל"ן – שוק התעסוקה אף הוא מקרטע ואם בסקירה האחרונה דיברנו על תכנית הזויה לפתרון בעיות שוק הנדל"ן, נדמה כי כעת קמה לה מתחרה אמיתית בדמות תכנית נוספת לשוק התעסוקה: מעסיק אשר יגייס מובטלים יזכה לפטור מביטוח לאומי, ובמדיה והעובד ישרוד שנה אף ל 1000$ בגין כל עובד. האם הדבר צפוי לסייע לשוק העבודה? חד-משמעית כן ! הבעיה היחידה היא מאין בדיוק יגיעו אותם כספים ואולי נכון לומר לאין לא יגיעו. הביטוח הלאומי הוא אחד ממעשירי קופת המדינה ובמקרה של ארה"ב מדובר על תכנית שעלותה (לרבות הטבות המס) כמה עשרות מיליארדי דולרים. ארה"ב של היום אינה ארה"ב שלפני שנה, רוצה לומר אין לה הפריבילגיה לנסות ולטעות. הגרעון התקציבי האדיר הולך ומעמיק ומכיוון שתכנית הסיוע למשכנתאות, כפי שנוכחנו בשבוע החולף, עזרה ל 16% בלבד ממגישי הבקשות כך שכלל לא בטוח שהישום באמת יוביל לפתרון. אנו עדים למקרה נוסף בו היצירתיות גובה מחיר יקר בדיעבד, היות ומרבית התכניות עד כה לא השיגו את יעדן מה גם שהדבר מצייר את הממשל באור שלילי למדי. על דרך הפומפוזיות, בקצב זה לא ירחק היום שפשוט מובטלים לא יהיו מובטלים כי הממשלה תשלם להם משכורת...
את הסקירה הקודמת סיימתי בכך, שגרעון כה עמוק עלול להוביל למצב בו משקיעים יחשבו פעמיים בטרם יממנו את אג"ח ארה"ב. השבוע האמירה כבר הפכה לעובדה, לאחר שפורסם כי ההשקעות הזרות באגרות חוב לטווח ארוך ירדו באופן חד בינואר. סך ההחזקות של משקיעים זרים במניות ואגרות חוב עמד על 19.1 מיליארד דולר בינואר, לעומת 63.3 מיליארד דולר בדצמבר. יתרה מכך, מאזן ההשקעות הזרות באגרות חוב לטווח קצר והלוואות בנקאיות מראה כי המשקיעים הזרים מכרו כ-33.4 מיליארד דולר, כאשר בדצמבר עמד המאזן דווקא על קנייה של 53.6 מיליארד דולר. אין ספק שדברים שרואים מכאן רואים גם משם, ובתנאי מה"משם" אינו מתיחס לארה"ב. בארה"ב משום מה, הממשל מתעקש לקבור ראשו בחול, ולהתעלם מגרעון העלול בקצב הנוכחי להעפיל ולהאפיל מעל בעיות שוק הנדלן והתעסוקה.
מניות ומגזרים
זהב – נותר בעינו על רמת 1100$ לאונקיה,ואנו כמובן מוסיפים במקרה זה "לשבת על גדר".
נפט – בטוו הבינוני-ארוך אין הצדקה למחיר שמעל 80$ לחבית.
דולר – שקל – טרם הסתיים הפיחות בדולר, חרף כל מאמציו של הנגיד פישר. פוזיציית השורט על הדולר ביחס לשקל עומדת בעינה.
הודו – שינוי המלצה ! לאור ההידוק המוניטארי מוטב לממש את הרווח הנאה ולהמתין בחוץ להתפתחויות נוספות.
גוגל (goog) – שינוי המלצה ! הוזכרה כאן לא פעם כמניית עוגן ומאז (תשעה חודשים) גמעה למעלה מ 30%. על רקע ההתפתחויות עם סין, יש מקום להתאוורר מעט עם המניה ולהמתין לסיום המתיחות שעלולה להקרין גם כלפי ארה"ב ובריטניה, שתי המדינות המובילות את שורת הרווח של החברה.
יוניסיס (UIS) – שינוי המלצה ! הומלצה בתחילת דצמבר ומאז טיפסה 10% בלבד. לא שתשואה זו אינה נאה אך היות והחברה לא ביצעה את הזינוק לו ציפינו, ומסיבות שאינן חד-משמעיות (השוק במקרה זה רוחש שמועות) מוטב לממש הרווח ולא להמתין.
לוול (LVLT) – שינוי המלצה ! הומלצה בשלהי דצמבר ואף היא גמעה למעלה מ 10% רווח. דבר לא השתנה בחברה אך התנודתיות התוך יומית במניה, לצד כמות פוזיציות השורט ההולכת ומתעצמת הינן סימן שלילי, ולכן נעדיף לממשה.
מגדל ביטוח – שנוי המלצה חלקי. כ 20% תשואה מיום ההמלצה ושווי שוק שכרגע בעייתי למדי להעריכו. בשלב זה מתאימה רק למחזיקי טווח בינוני-ארוך.
פיבי – אם לא היה די בהמלצה הקודמת, הרי שכעת עם חתימת העיסקה מול דיסקונט הדבר צפוי להוביל את המניה לעליות, וכפי שכבר צויין מהווה את המניה העדיפה, לצד איגוד, בשלב זה מבין מניות הבנקים.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות מרץ.
שבוע טוב ומוצלח !
