שבוע חיובי בולט הסתיים בזירה המקומית, כשמדדי אירופה וארה"ב מובילים בגאון. המשבר היווני נשכח כלא היה, על אף שלא חלה התקדמות של ממש, בטח לא בנוגע למצב ספרד ופורטוגל, עושה רושם כי די בכוונה בתקופה זו בכדי לתמוך במגמת השוק. עלינו לזכור, כי בניגוד לישראל בה חודש ינואר היה בעל אופי שלילי מתון, שווקי העולם ירדו בצורה חדה של כ 9% בממוצע, ולכן התיקון בפברואר מתבקש במידת מה, ומוחרף בישראל המציגה איתנות אופורית משהו.
בניגוד בולט למשבר האירופאי המרחף, הנתונים השבוע בהחלט סיפקו רוח גבית כשרק החלטת ברננקי מוציאה מעט אויר מהמפרשים. הנתונים הציגו ברובם המשך מגמה ולא נתון חיובי מוחלט, אך מכיוון שהמגמה היא השולטת הרי שהתקדמות, גם אם דלה, מתקבלת בשמחה בקרב הפעילים ומתורגמת למסכים ירוקים.
בישראל, הטון השבוע ינתן ע"י שחקני המעוף המוצאים עצמם בעמדה לא נוחה בלשון המעטה. השחקנים בתחילת החודש הניחו כי תימשך מגמת הדשדוש ואף הירידות שהחלה בינואר, ובהתאם האסטרטגיה המרכזית היתה אוכף על 1130 שהניב תקבול של 4000 ₪, וכמובן הגנה עד 1170. מרבית הפרמטרים נלקחו בחשבון, אך הרועץ לשחקנים היתה סטיית התקן המקומית שהתנהלה בצורה יוצאת דופן, וסירבה בעקשנות להישאר מעל רמת ה 20% כאחיותיה בכל העולם. רק בכדי לסבר את האוזן אציין, כי סטיית התקן העולמית הינה כיום בסביבות 23%, כשהסטיה הנמוכה ביותר להוציא ישראל עומדת על 19%. הכותבים הניחו כי הסטיה לכל הפחות תישאר ברמות בהן נפתח החודש(22), ושמו מבטחם בכתיבות על הסטרייק עם הגנות רחוקות. הסטיה המדהימה שנמדדה השבוע, 14%, טרפה את הקלפים ובהחלט מעמידה את רווחי חודש פברואר בסיכון ממשי. פקיעה אופטימאלית בתחילת החודש היתה ברמת 1130 הנקודות, אך ככל שהתקדם החודש השחקנים שיפצו את האסטרטגיה המקורית, הגדילו פוזיציית פוט והשתהו עם פוזיציית קול. להבדיל מחודשים קודמים, הסטיה הנמוכה הובילה לתקבול מגוחך, וכך פקיעה אופטימאלית מצד השחקנים מצויה כעת ברמת 1150 הנקודות. 2% אינם דבר דרמטי במיוחד, אך בשוק השואף מעלה ובכל הכח, מדובר בהחלט במשימה קשה. מכיוון שנקודת הפקיעה נמוכה משמעותית מהמדד הבוקר, צפויה התערבות מצד השחקנים לשם משיכת המדד מטה או לחילופין היקלעות למצב של סקוויז. הדבר התרחש בצורה קלה בשני, עת המדד טיפס בצורה עקבית מתחילת המסחר ועד תומו. אחד הפעילים הגדולים בשוק נאלץ להתכסות ולרכוש את נכס הבסיס, ועבורו אין ספק שפברואר יזכר כחודש מריר. יתר השחקנים בשוק בעמדת המתנה כרגע לשני, מתוך תקווה רבתי כי המדד יתקן מעט מטה, ויאפשר ללבות מגמת ירידה קלה שתכנס את המדד ליעד פקיעה אופטימאלי.
ברמת רגל הPUT, הגבול התחתון עוד משבוע קודם צבר תאוצה עם צמיחה של פוט1120 ופוט1130. עם פתיחת המסחר סביר שנראה סגירת פוט 1120 ופתיחת פוט 1140 במקומו, כשמנגד כתיבת קול1170 וכתיבת קול1180 מהווים סדין אדום עבור הכותבים: פקיעה מעל רמת 1180 הנקודות משמעה כבר הפסד כספי, ולא רק הקטנת רווח פוטנציאלי,
השחקנים כמובן ערים גם ליחס C/P המגלם שוק עולה אך מעניין לציין, כי הכתיבה החודש לוותה בפסימיות רבה וקיימת התבצרות בעמדה זו, שהרי להוציא תיקון מתגלגל לא ראינו שינוי פוזיציה מבחירה אלא מכורח בלבד.
אם לסכם, בניגוד לשלושת החודשים הקודמים צפוי שבוע פקיעה סוער לשחקנים, ובהחלט ניתן לצפות להתערבות ברוטאלית במדד, תוך רצון וכיוון לפקיעה הנמוכה מ 1160.
בזירת המאקרו, החדשה המעניינת מגיעה כמובן ממדד המחירים לצרכן לחודש ינואר, שצנח ב-0.7% . אני מסרב לקבל את המושג "הפתעה" בהקשר זה, שהרי צפינו זאת כבר מבעוד מועד ועם פרסום המדד האחרון. בשלב זה איני מוצא לנכון לשנות את ההערכה כי גם המדד הבא יהא שלילי או לכל היותר אפסי.
את הירידה הובילו מחירי שירותי הדיור בבעלות הדיירים שירד ב-1%, ולעומתו עלה מדד שכר דירה ב-0.4%, כך שבסה"כ מדד מחירי הדיור ירד ב-0.6% והיה אחראי ל-0.2% מהירידה הכוללת. זהו החודש השני ברציפות בו נרשמת ירידה במדד מחירי הדיור, ובהחלט כבר ניתן לדבר על מגמה מתפתחת הצפויה לקרר את שוק הנדל"ן שהתרומם לגבהים חסרי אחיזה במציאות. יחד עם זאת, מעניין לציין כי בדומה למצב בארה"ב הסעיף שהשפיע בצורה החדה ביותר על המדד היה סעיף ההלבשה שצנח בכ-10% ותרם 0.25% מהירידה במדד הכללי, וזאת בעקבות מכירות סוף העונה האגרסיביות. מכיוון שפברואר אינו מאופיין כחודש קניות (ללא חגים), בהחלט סביר כי סעיף ההלבשה יוסיף להוביל את ירידת המדד ויחד עם סעיף הדיור שהוזכר לעיל, הדבר מהווה משקולת אמיתית לאינפלציה בפברואר.
נכון להיום, האינפלציה השנתית (מינואר 2009 עד ינואר 2010 ) הינה 3.8%, מעט מעל הגבול העליון של יעד יציבות המחירים שקבעה הממשלה (בין 1%-3%). הדבר בהחלט מתיישב עם הצפי כי ההתאוששות לא תהא מהירה כפי שצפו בתחילה, וכי הלחצים האינפלציוניים יתקררו. שוק ההון כמובן מביט על המדד במשקפיים אחרות, וגם במדד זה יש תמיכה בהמשך עליות בשוק המקומי היות והנגיד יכול להמתין עוד זמן רב בטרם יעלה את הריבית פעם נוספת. לכאורה, קיימות כל הסיבות להעלאה ולו ברבע אחוז אך בשל החששות כי ההתאוששות העולמית מגמגמת משהו, סביר כי פישר לא יקח סיכונים מיותרים, מה גם שהתחזקות השקל מהווה מרכיב מרכזי בשיקולים. אם כן, להערכתי, הנגיד יבחר שלא להעלות את הריבית השבוע ובטח ובטח שקלושים הסיכויים להעלאת הריבית מעבר לרבע אחוז.
השוק הסולידי מעכל בינתיים את המדד השלילי, וצופה פני עתיד. ניתן התחיל לראות ניצנים של הסטת כספים מהאפיק הצמוד לשקלי, ואם עד כה החלוקה "הנכונה" היתה 60% בקונצרני ו 40% בשקלי, הרי שכעת היוצרות התהפכו ויש לשנות את מבנה התיק בהתאם.
מלבד צמודי המדד, ניתן לצפות גם לירידה באג"ח בריבית משתנה כחלק מתחילת מגמה אך המח"מ המומלץ עודנו המח"מ הבינוני ובפרט בשל קושי להעריך ולפעול במח"מ הארוך.
ראוי גם לציין לשבח את ההתאוששת של המשק השיראלי ברבעון הרביעי, עם צמיחה של 4.4% . עליה זו באה לאחר עלייה של 3.0% ברבע השלישי ועלייה של 1.2% ברבע השני, וסביר כי הנגיד הער למגמה החיובית לא ירצה לסכנה בהעלאת ריבית חפוזה ובפרט שברננקי לא מאותת על צעד כזה מצידו.
באסיה, השוק הסיני הוסיף להציג תשואת חסר כשיפן מעוררת חששות אמיתיים מפני דפלציה (ההיפך מאינפלציה). יפן מתקשה בעשור האחרון לעמוד בקצב העולמי, ולכן הותרת הריבית על כנה ביפן אינה מפתיעה כלל וכלל, וסביר כי תהא זו יפן תהא בסוף הרשימה של המדינות שיעלו את הריבית בצורה אמיתית. על קרע הדברים הללו, הבנק המרכזי הותיר את הריבית בשיעור של 0.1%, ומכיוון שההערכות הן כפי שציינתי אני מוצא מקום לפתיחת פוזיציית שורט על המטבע המקומי ביחס לדולר.
אירופה הותירה בצד לשבוע אחד את משבר יוון-ספרד-פורטוגל, ובחרה לעקוב אחר וול-סטריט שהציגה ביצועים מרשימים. להבדיל מהבורסות ביבשת, ובאופן רציונאלי הרבה יותר מהן, האירו מידרדר מדחי לדחי ונדמה כי הקרקעית מתרחקת משבוע לשבוע. השאלה בשלב זה מאוד פשוטה: התאוששות מי מהירה ואמיתית יותר, ארה"ב או אירופה, ומכיוון שבצורה בולטת ארה"ב רושמת לזכותה הרבה יותר נקודות זכות זרימת הכספים לעבר המטבע האמריקני הוסיפה ותוסיף גם בשבועות הקרובים.
איני סבור שניתן להעריך מטבעות וסחורות לטווח ארוך, אך בטווח הקצר כל הסימנים מצביעים על שינוי יחסים הנמצא כאן בכדי להישאר בצמד דולר-אירו.
מול השקל הדולר התחזק השבוע, אך בסה"כ נותר ברצועה הצרה של 3.7-3.8, ועד כמה שהדבר ישמע מוזר השקל מהווה אלטרנטיבה אמיתית לדולר בהשוואה לאירו. בטווח של שבועות סביר כי רמה זו תישמר, אך מעבר לכך כבעבר אציין כי זהו עניין של זמן עד כי השקל יחזור להתחזק.
הנפט התחזק השבוע ושב לטפס, כשמטוטלת ה 70-80$ לחבית מוסיפה להתל במשקיעים אך ללא קביעת שיא/שפל חדש.
אם בהיתולים עסקינן, אין ספק שהסחורה המתעתעת מכולן היא כמובן הזהב. מעל 1100, מחחת 1100 כשהנתונים הולכים ומאבדים מהקורלציה והמתכת מתנהגת באופן בלתי צפוי לחלוטין. מכיוון שכך, אין מקום לשוב ולהיכנס לפוזיציה זו, ונמשיך בכל הקשור לזהב לשבת על הגדר.
ארה"ב הציגה שבוע מאוזן וחיובי, שההפתעה היחידה נחתה בשישי עם העלאת הריבית ולכך אדרש בהמשך.
מבחינת הנתונים שוק הדיור הציג שיפור קל לאחר שסנטימנט הקבלנים בארה"ב עלה במהלך חודש פברואר לרמה של 17 נקודות בהשוואה לרמה קודמת של 15 נקודות בחודש ינואר. עלייה זו של המדד, לרמה הגבוהה ביותר מאז חודש נובמבר, הייתה בהתאם לתחזיות המוקדמות אם כי עודנה חיובית ומהווה שינוי מרענן שלקו הדיור המקרטע.
גם מדד פעילות הייצור באיזור ניו יורק התרחבה יותר מהצפוי במהלך חודש פברואר, עם עליה לרמה של 24.9 נקודות, זאת מרמה קודמת של 15.92 נקודות בחודש ינואר. כאו כבר החדשות היו הרבה יותר מצפויות, היות והתחזיות המוקדמות אשר היו לרמה של 18 נקודות בלבד. כרגיל, דו"ח זה הינו הקדמה בלבד לדוח החשוב יותר, נתון ה-ISM למגזר התעשייתי, הצפוי להתפרסם בעוד כשבועיים, ובהחלט השרה אוירה אופטימית על השוק.
מדד המחירים בארה"ב היה חיובי עת הוסיף 0.2%, נמוך מכפי שצפו האנליסטים. המדד המתאר את שיעור השינוי במחירו של סל מוצרים ושירותים קבוע ומשקף את רמת האינפלציה בשוק.
הבשורה החיובית קיזזה מהסנטימנט השלילי בעקבות הודעת ברננקי על העלאת הריבית, ובהחלט סביר כי הפד בחר במועד שבחר משום שידע כי השוק יספוג זאת בצורה מתונה יחסית. הנתון עצמו דוחה את הדחוי ממילא והוא העלאת הריבית, והשוק בהחלט מקדם נתונים מעין אלה בברכה.
אבל, כפי שציינתי, ההפתעה, וכאן השימוש במלה מדוייק, הגיעה לאחר שברננקי העלה את הריבית על ההלוואות לבנקים ב-0.25%.
ברננקי המתין בחוכמה רבה עד לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, כמו גם לנתון חיובי שיטשטש את המהלומה. הריבית המדוברת היא הריבית אותה גובה הפד מהבנקים עבור הלוואות. הריבית שהתה בשלוש השנים האחרונות בשפל היסטורי, והצעד אינו דרמטי כלל וכלל אלא ברמת ההודעה הסימבולית – רבים רואים בצעד זה תחילתה של אסטרטגיית היציאה של הממשל. כצעד אופרטיבי אין לראות במהלך הידוק אמיתי במדיניות המוניטארית, ולבטח לא צעד העתיד להשפיע על תחזיות השוק. הבורסות המקומיות סירבו להתרגש (מעניין לציין שדווקא סין נסוגה, והדבר הולם את הערכותינו כי סין תמצא סיבה למסיבה לירידות כל אימת שתוכל) אך לא כך הם פני הדברים עבור הדולר: הדולר הגיב מיד בהתחזקות של כחצי אחוז מול האירו, ואין ספק כי הדבר תרם להתחזקות שמעבר למגמה הכללית בשבועות האחרונים.
על אף המתואר לעיל, חשוב לעקוב אחר ההודעה שלוותה למהלך. הפד הדגיש, וחזר והדגיש כי לא שינה את הראיה הכללית, שהצעד הינו טכני בלבד וכי שום ההערה לא השתנתה. הסוחרים בשלב זה מקבלים את הידיעה צורה מהוססת בבחינת כבדהו וחשדהו, אך אין ספק שהתגובה לא הגיעה בשישי וצפויה להערכתי לבוא לידי ביטוי בצורה אמיתית יותר בשבוע המסחר הנוכחי.
מניות ומגזרים
נדל"ן ויתר - כפי שהערכנו בעבר, אם תהיינה עליות המקום הנכון להימצא בו הוא מדד היתר, ובכל מקרה הנדל"ן יציג תשואת חסר. גם השבוע, מדד היתר הציג תשואת יתר ואילו הנדל"ן נותר במקום. יחד עם זאת, כבעבר אזכיר כי היתר צפוי לתיקון החד ביותר עם בוא הירידות, ולכן גם לשוריים מומלץ להשקיע במדד באחוז קטן מתיקם.
שטראוס – מניה שכבר הוזכרה כאן כמתאימה לטווח בינוני – ארוך, ואני מוצא לנכון להזכירה שוב על רקע הורדת ההמלצה שקיבלה. אין אחיזה לנימוק כי ההתפתחויות "מתמהמהות", ומשמעות הדבר היא נסיון תזמון בלתי אפשרי. מכיוון שעדיין קיים דיסקאונט ועל אף הרווח מאז הוזכרה בסקירה איני מוצא לנכון לשנות הערכה, ועודנה כדאית הן להחזקה והן לקניה.
בינלאומי – לאור המגעים למכירת חלקו של דיסקונט, המניה בהחלט הופכת אטרקטיבית. חשוב לשים לב, שהשינוי בהערכה אינו נובע מדו"ח חיובי או דבר דומה אלא בשל ההערכות "ורכיבה על גל" הספקולציה, ובהתאם מתאימה גם לטווח הקצר.
קובאנס (CVD) – לא ביוטכנולוגיה טהורה אבל מאוד קרוב. אני מתנגד להשקעה במניות הביו למיניהן משום שבמקרים רבים הן הכל או כלום, ומכיוון שכך הרי שמדובר על ספקולציה טהורה. לעומת זאת, קובאנס צפויה להינות מההייפ בשל עיסוקה כתומכת מאחרי הקלעים בחברות תרופות וביוטכנולוגיה רבות. מתאימה לטווח בינוני.
שבוע טוב ומוצלח !
