שבוע המסחר האחרון, על אף דרמה תוך שבועית, הסתכם ביציבות מוחלטת עת המדד שב לנקודת הפתיחה. כבשבועיים האחרונים, גם השבוע ישראל צפויה לחמוק מ"קללת יום חמישי" וסביר כי התגובה בארץ תהא מדודה למדי לאור הסגירה החיובית בשישי. אע"פ כן, ברור לחלוטין כי דברים אינם כתמול שלשום והעצבנות בארץ מתחילה להרים ראש, ובפרט שהפער החודשי מבורסות העולם הולך ומעמיק. פער זה אין לו כל יסוד אמיתי ובחודשיים האחרונים רובו ככולו "מזל", משום שעיקר הירידות הגיעו בחמישי ורוככו במידה רבה בשישי. מכיוון שמרבית המסחר כעת מבוצע ע"י הציבור, קרי סוחרים ולא משקיעים, בוודאי שקופה בעיניהם העובדה כי אירופה צפויה לתקן עם פתיחת המסחר בשני, ולכן במידה רבה קיימת אופטימיות זהירה. החשש מצא את ביטויו השבוע עם עליה בסטיית התקן, אך בוודאי שמדובר על עליה קלה בלבד המייצגת לכל היותר חשש קל. סטיית התקן המקומית שונה מהותית מסטיות הבורסות בעולם בהן הסטיה הממוצעת כעת הינה סביב ה 30 – רמת סטיה הידועה כמקדימה ירידה משמעותית בשוק המניות. סביר כי ישראל תצמצם פערים מול הסטיה העולמית עוד בראשון, אך בניגוד לבורסות האחרות כאן מגמת הקונים עודנה בשיאה, וזו צפויה להזניק הבורסה מעלה כל אימת שנראים ניצנים ירוקים.
מבחינת שחקני המעו"ף, כפי שהערכנו בשבוע שעבר האסטרטגיה הבולטת של החודש הינה אוכף על מדד 1130, המבטיח הגנה עד סביבות רמת 1090 הנקודות. יחד עם זאת, ניתן להבחין כי הכתיבה אינה "גבוהה" כבחודשים קודמים וחלק ניכר מהכסף הופנה לטובת כתיבת שוקתות בפיזור רחב. ברם, המתמקדים במפות סביב הכסף יבחינו בנקל כי הכתיבה אינה שוויונית כלל וכלל, וכי קיימות כתיבות CALL רבות ממדד 1160 ומטה, כשהדומיננטית הינה ברמת 1120 הנקודות, ובהתאם מתחילה לסמן את כיוונה של פקיעה אופטימאלית כנמוכה ממדד זה.
יתכן כי בשל החודש הקצר, או אולי בשל חשש גואה, מרבית הכותבים עסקו בפוזיציות הרחוקות מה שהוביל לטווח כתיבה רחב ובקצב של כ 25 אלף כתיבות ביום. הדבר מוביל לנזילות נמוכה יחסית, ובהחלט מקשה על מסחר שוטף. הציבור אולי שועט בשלב זה בהמוניו לבורסה, אך שוק הנגזרים עדיין אינו נהנה מעדנה זו, והנזילות עלתה אך במעט. הגורם לכך הוא כמובן משיכת הצד הספקולנטי של המסחר אל עבר מניות הגז, הנפט, והביו המספקות תשואה של עשרות אחוזים בתוך יומי לעיתים קרובות, מה שמוריד מאטרקטיביות שוק הנגזרים עבור הספקולנטים המהווים לרוב כ 10-15% מהמסחר בשלב זה של החודש.
בניגוד לחודשים החותמים דאשתקד, הרי שמרבית השבוע הגלום נסחר מתחת ליציג, והדבר מלמד במידת מה על היפוך סנטימנט קל בשוק. עדיין לא שלב לפיו השוק מצביע על ירידות דרמטיות אך בהחלט השוק מתמחר ירידה בנכס הבסיס גם ללא השפעה גלובאלית נוספת.
ניתן היה לצפות כי המתרחש בעולם יעלה את מפלס החרדה אף בישראל, אך כפי שציינתי בעבר, זרם הקונים הינו חזק ביותר (ולא רציונאלי). דוגמא מוחשית נהדרת לכך הינה המשך הגיוס גם השבוע בקרנות המעורבות ובפרט בקרנות האג"ח הקונצרניות שהועדפו כנגד פדיונות של למעלה מ 1.5 מיליארד ₪ בקרנות הכספיות בינואר. אמנם הקרנות המנייתיות דשדשו השבוע אך בהתחשב בעובדה, כי בכל העולם הקרנות פודות בקצב שיא ביחס לשנה האחרונה הרי שמגמה זו פוסחת בשלב זה על ישראל.
יש לזכור שהשבוע אף התפוצצה פרשת פסגות, שרבים חששו כי תוביל לפדיונות. אלו המכירים את נבכי נפשו של הסוחר הישראלי יודעים כי לא די בתרמית רחבת היקפים בכדי למנוע מהשוק לגייס, וכך, שלא בהפתעה, תעשיית הקרנות גייסה יום לאחר היודע דבר הפרשה 160 מליון ₪, רובן בקרנות מנייתיות ולמרבה העניין פסגות הכפילה את קצב הגיוס הממוצע. אין ספק כי מדובר על שוני מהותי בין המשקיע המקומי לזר.
המוסדיים מוסיפים בשלב זה לשבת על הגדר, ונמנעים מלהגדיל חשיפה ברכיב המנייתי. אם עד כה היו אלה בודדים במערכה הרי שכעת אף הזרים הצטרפו למגמה זו: בחודש דצמבר חלה צניחה של 90% בהיקף ההשקעה במניות, מגמה שנמשכת עמוק לתוך 2010. מגמת המימושים ע"י זרים ניכרה גם ב איגרות חוב ממשלתיות המהווה שינוי מגמה להשקעות שנרשמו בסקטור האג"ח הממשלתי בחודש הקודם, וכאן כבר קיימת הסכמה משמעותית בין שניים מהפקטורים החזקים בשוק: הן המוסדיים והן הזרים רואים ברמה הנוכחית כתמחור מלא, ומעדיפים לממש אחזקות ולהמתין דבר ההופכי להתנהלות הציבור, ומחזק את הערכתי כי פנינו דרומה.
ברמת המאקרו מעניין לציין (ולפעול בהתאם) את ציפיות האינפלציה שנסוגו פלאים בחודש האחרון ביותר מ 1%. אם ההערכות כיוונו אך לפני חודש לאינפלציה סביב 3%, כעת הערכתי היא כי בחודשים הקרובים אנו צפויים לראות לא רק אינפלציה אפסית אלא במידה גבוהה של סבירות אף אינפלציה שלילית, כזו שלבטח תכנס את האינפלציה לתחומי היעד של בנק ישראל. הגורם המוביל למצב זה הינו הירידה בענף הנדל"ן אך גם הוזלת מחירי החשמל, ביטול קנס המים, וכמובן הפיחות בערך הדולר צפויים להוסיף ולתת אותותיהם ולהשפיע לשלילה על האינפלציה המקומית. כל אלה משמעם אחת, והיא כי הנגיד יכול להמשיך ולהמתין בטרם ישוב להעלות את הריבית, דבר שכמובן מהווה משקולת נגד לירידות שבפתח.
הותרת הריבית על כנה בעלת השפעה ישירה על הצמד דולר-שקל. אין ספק כי צמד זה מוסיף להיות תזזיתי, כשלהוציא הריבית שאר הגורמים תומכים בייסוף השקל כפי שהתרחש במרבית השבוע, עת חצה השער את רמת ה 3.7 ₪. הריבית ובמקביל החששות הם אלו המובילים כעת את המשקיעים כשדי ביום אחד של בהלה (חמישי) בכדי להקפיץ את שער המטבע משמעותית. כפועל יוצא של האמור לעיל, אין סיבה שהעצבנות בשוק המט"ח תיפסק בקרוב, ואני מניח כי להוציא סטיית התקן הצפויה לטפס, שום דבר לטווח הקצר אינו ודאי כעת. בטווח שמעבר לשבועות, המגמה הכללית הינה מגמת היחלשות הדולר אך הדבר מושפע בעיקר מהסנטימנט בשווקים, שהרי הריבית לחודשים הקרובים היא בבחינת פקטור ידוע.
אם הדולר משמש מפלט לימי עננה שחורה, הרי שלא ניתן לציין זאת ביחס לאירו, ובפרט לאור המתרחש ביבשת וייסקר בהמשך. צניחת האירו לשפל של שנה אל מול השקל אינה צפויה להיפסק, כשרק חילוץ דרמטי של יוון עלול לשנות מגמה זו. גם אם הדבר יתרחש, בתור ממתינות ספרד ופורטוגל שמצבן מידרדר מדחי לדחי, ובאופן כללי היבשת כולה שוקעת.
אין ספק שהותרת הריבית של הבנק המרכזי האירופאי כמו גם הבנק הבריטי, הינה צעד מתבקש וחיוני אך צעד זה מדגיש את חוסר האונים של הבנקים המרכזיים באירופה (כמו גם בעולם) עם תום התחמושת. נזילות כבר הומטרה באירופה ללא רחם, הריבית היא אפסית, ואני בהחלט מתקשה למצוא שפן נוסף היכול להישלף מהכובע ולא לאותת כי מצב הכלכלה פעם נוספת בעייתי ביותר, מה שלבטח לא ישאיר את השווקים אדישים. בעת הזו יש לעקוב אחר התבטות הנגידים בכובד ראש, שכן שינוי מוניטארי אינו נולד בין לילה, וצפויים לא מעט בלוני ניסוי בטרם החלטה, שצפויה להשפיע כמובן גם על שוק האג"ח.
גרמניה, הקטר האירופאי, מתקשה אף היא בסחיבת היבשת על גבה והנתונים בחודש האחרון מגומגמים משהו. נתון התפוקה התעשייתית בגרמניה ירד ב-2.6% בדצמבר בניגוד לצפי לעלייה של 0.5%, וללא יוצא מן הכלל כל הנתונים בחודש האחרון התרחקו למדי מתחזית האנליסטים דבר המלמד על האופטימיות היתרה בשוק.
ברמת ספרד, פורטוגל ויוון – שוב, אני מתקשה למדי להבין את גורם ההפתעה וההלם בו לקה השוק. כבר בסקירה מתאריך 6/12 ציינתי כי יוון צפויה לחדלות פרעון, ובהתאם חלק מהחברים באתר פעלו. השוק, ובפרט השוק הסולידי, העריכו נכון זה מכבר את המצב החדש ואגרות החוב עלו לרמה הגבוהה מאז יוני אשתקד. לעומתם, שווקי המניות התעלמו מהכתובת על הקיר וכעת הם מוצאים עצמם במידה רבה מול שוקת שבורה, כשהחשש העקרי הוא כמובן שמא המדינות יתקשו להחזיר את חובן. לא די בחילוץ נוסח החילוצים שהכרנו ב 2008, והסיבה לכך היא הדבק המחבר את האיחוד האירופאי ומאויים במידה רבה ע"י מדינות נוספות בגוש. הדילמה כאן היא עצומה, וכפי שציינתי בעבר תהא בעלת משמעות עמוקה לשאר המדינות החברות בגוש. חילוץ משמעו פגיעה במדינות החזקות יחסית ותרעומת, ואילו הימנעות מחילוץ עלולה להתפרש במידה מסוימת כהפקרת המדינה לגורלה, דבר שיעלה שאלות בדבר הכדאיות בלקיחת חלק באיחוד. בנקודה זו, התרחיש הסביר יותר הוא חיזוק יוון והעברת כספים למדינה תוך התחייבות להקטנת הגרעון, התקציבים ומשכורות בסקטור הציבורי.
גם באסיה לא היה שקט השבוע, והמדדים סיכמו ירידות תלולות. מעבר לנאמר כאן בשבועות האחרונים, נדמה כי אין מה להוסיף בשלב זה ובהתאם פוזיציית השורט על השוק הסיני בעינה עומדת.
דווקא גזרת הסחורות התחממה מאוד והנפט הגיע ליעד שהצבנו לפני מספר חודשים: 70 $ לחבית. השבוע היה דרמטי ביותר ומרבית השבוע הנפט דווקא רשם עליות נאות. או אז הגיעה צניחה דו-יומית של קרוב ל 8%, לאחר שהכלכלות האירופאיות הציגו הדרדרות מהירה, ופם נוספת העלו סימני שאלה ביחס לרצינות ההתאוששות. כפי שציינתי בעבר, ברמת מאקרו אין כל סיבה שהנפט ישאר מעל רמת ה 70$, ולכן מצב מעין זה יכול להיווצר רק כתוצאה מאירוע נקודתי כפי שהיה השבוע עת התקפת המתקנים בניגריה ונתון ה ISM תמכו במחירו. יתר הנתונים הנקודתיים דוגמת הדולר המתחזק לצד העליה השבוע של 2.3 חביות נפט בארה"ב, תומכים אף הם במגמת החלשות הזהב השחור ולכן טרם מוצו הירידות. אבל, וכאן מגיע אבל משמעותי, לאחר 8% ירידה ביומיים בהחלט יש מקום לתיקון טכני, ולכן משקיעי הטווח הקצר יכולים להסתפק בתשואה נאה זו לעת עתה. משקיעי הטווח שמעבר לשבועות בהחלט יכולים להישאר בפוזיציה, ולצפות לירידה עמוק מתחת לרף ה 70$.
הזהב, כפי שהערכנו בשבוע שעבר קרוב להיפוך מגמה וכניסה שלנו לפוזיציית שורט. התבססות של המתכת מתחת ל 1050 דולר לאונקיה, צפויה לתת אות סופי למהלך זה, כשהרקע הוא כמובן החולשה בשווקים ושינוי הצפי להתאוששות מהירה, כפי שרווח כאן רק לפני זמן קצר.
בארה"ב, הנתונים הוסיפו גם השבוע להיות בעיתיים אך נותיר אותם לרגע בצד. הנתון המשמעותי היה כמובן נתון האבטלה המעורב:מצד אחד האבטלה ירדה ל 9.7%, ומאידך 20,000 משרות נגרעו מהשוק לעומת צפי להוספה של מספר דומה { הנתון האחרון עודכן היום והצביע על נתון גרוע בהרבה}. לא ניתן להקיש מהנתון המעורב מאומה בשלב זה, משום ששינוי באחוז האבטלה שאליו לא מתלווה הוספת משרות הוא בגדר תעתוע חשבונאי ולא מייצג נאמנה את מצב השוק. מנגד, גם שינוי באחוז האבטלה הוא לא בשורה של מה בכך, ולכן הנדנדה מועברת לחודש הבא, בו אחד מהנתונים יתקרב למשנהו.
לסיום, מלה על חוסר הרציונאליות שבשוק. פריגו הינה אחת המניות בהן אני מצדד מזה זמן רב, ועוד טרם הראלי שהחל בה בעת האחרונה. מדובר במניית מעוף יחסית "כבדה" , ולכן אין ספק כי המסחר בה אמור להיות שקול ורציונאלי. הדו"ח של פריגו התפרסם השבוע והציג שורה תחתונה חד-משמעית: מדובר ברבעון הטוב ביותר של פריגו אי-פעם. כמעט בכל שורה ושורה, החברה הציגה שיפור שלא לומר זינוק, כשבגאון מוביל תחום ה RX. ותגובת השוק? השוק קבל את פני המניה בירידות תלולות שמעל 4%, תוך שהיצע רב מציף את השוק. פריגו הינה מניה דואלית, ובמקרים אלה דברים שרואים מכאן בהחלט רואים גם משם - ניתן היה לצפות כי מה שכאן ראו האנליסטים והציבור, יוביל את משקיעי ארה"ב למכור את המניה, אך זו דווקא זינקה בארה"ב בשיעור דומה לירידה בארץ ופתחה פער כמעט דו-ספרתי. כמובן, שעם פתיחת המסחר באחד העם, מיהרה המניה לצמצם פערים מול הארביטראז’ המרשים, אך יותר משניתן להקיש מכך על כדאיות המניה (עודנה כדאית), ניתן להבחין כיצד השוק, בדגש על השוק המקומי, פשוט מתעלם מכל כללי הכלכלה, השערוך, והחשבונאות ובוחר לפעול עפ"י הגיון סמוי מהעין.
מניות ומגזרים
• היות והשוק לא בצע כל תנועה שהיא, ההערכות בנוגע לכל המניות והמגזרים בעינן עומדות.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות פברואר.
שבוע טוב ומוצלח !
