שבוע שלילי הסתיים בבורסה המקומית, כחלק ממגמה עולמית ההולכת וצוברת תאוצה. אמנם, בסיכומם של חמשת ימי המסחר חלה ירידה במדדים מי יותר ומי פחות, אך ראוי לשים לב כי הירידה כולה התרחשה ביום ראשון, כתגובה לסופ"ש האדום ששטף את וול סטריט, ואילו המשך השבוע בסיכומו של דבר התנהל ביציבות. המדדים המקומיים מתנהלים ביציבות יחסית, וסופגים את ירידות שווקי העולם בצורה קלה בלבד. לכך קיימות מספר סיבות להן אדרש בהמשך, אך סיבה אחת אותה ניתן לשלול על הסף השבוע הינה התערבות מצד שחקני המעוף.
פקיעת אופציות ינואר עמדה במרכז השבוע, אך לא היתה כל התערבות מצד הכותבים בצורה חריגה מהרגיל. אם בסקירה האחרונה ציינתי את צמד האוכפים, 1120+1140, הרי שפקיעה אופטימאלית מזו לא יכלו לאחל לעצמם הכותבים עד כי הרווח המקסימאלי במקרה נדיר זה הינו כמעט ו 100%. כפי שהערכנו בסקירה הקודמת, מרבית השחקנים לא המתינו לבוקר הפקיעה והעדיפו לסגור פוזיציה ברווח מקסימאלי מאשר להמתין ולהשיא עוד אי-אילו אחוזים. על רקע הדברים הללו, לא ברורה כלל התמונה שהוצגה כאילו למי מהשחקנים פוזיציית ענק "לחיים ולמוות" בדמות put1110. עוד בתחילת החודש ציינתי כי פקיעה 1130 הינה אידיאלית, ולכן התנועה בנכס הבסיס היתה נמוכה ביותר עד לא קיימת. המתארים מצג שווא זה אולי עושים חסד עם כותרות העתונים אך שוגים בהחלט בשל שני טעמים: הראשון, קיימת התעלמות מוחלטת מנושא התקבול הכספי במעמד הכתיבה. הכתיבה הגיעה לשיאה בשלב מוקדם במהלך החודש, והניבה כ 2500 ₪, מה שכמובן מבטיח הגנה עד לרמת 1085 הנקודות, שספק אם מישהו באמת האמין שהיא אפשרית השבוע. הטעם השני, הינו חוסר הבנה בהלך המחשבה של השחקנים והוא כי לעולם מתבצעת כתיבה לשני הצדדים על מנת לנצל בטחונות קיימים ממילא, ולכן צירוף שניים אלה מלמד על תקבול גבוה המגן עוד מרחק רב ללאחשש וצורך בהתערבות.
מחזור הפקיעה היה סביר בהחלט אך לא לימד על דרמה שהתרחשה אלא יותר על ביקושים שהגיעו מתעודות הסל שנאלצו להמיר חלק מהחוזים במניות, מה שתרם בחלקו לפקיעה חיובית מעט מעבר למצופה.
עוד מוקדם כמובן לדבר על הכנות לקראת חודש פברואר אך בהחלט המגמה השוררת כרגע בין הכותבים (גם אם טרם מצאה ביטויה במפת הפוזיציות) היא לכוון לפקיעה נמוכה מהמדד כיום, ובסבירות גבוהה האוכף יהא פעם נוספת האסטרטגיה המובילה. ראוי גם לתת את הדעת, כי עד כה לא חל גלגול הפוזיציה והכתיבות המקסימאליות הינן סביב 10K כתיבות בלבד, מה שמעיד על אמונת הכותבים כי סטיית התקן צפויה לזנק ובהתאם להניב יותר תקבול.
סטיית התקן בחודש ינואר, וליתר דיוק בשבוע האחרון בהחלט עלתה ומלמדת על עצבנות בשוק, אך עודנה מתונה יחסית לעבר וניתן בהחלט להקיש כי עודנו מצויים בשוק בו הביקושים גבוהים והקונים רבים. אמנם אין זה עוד אותו שוק רדום הממשיך בכיוון אחד, אך תהא זו טעות לקבוע כי מפולת ממתינה מעבר לדלת. גם אני שדובי מזה זמן רב על השוק, מתקשה לראות נפילה אמיתית במדדים ללא חציית רף ה 30% בסטיית התקן, ואע"פ שהדבר אינו בלתי אפשרי, סביר כי יהא זה כדור שלג יותר מאשר הפתעה אמיתית.
אם הערכנו עם תום השנה כי אפקט ינואר (שלעצמו אינו אמיתי) לא יתרחש, הרי אלו שדבקו בסטטיסטיקה השקרית מלקקים כעת פצעיהם: המעו"ף ירד בשיעור של כ 3% עד כה, דאו ג'ונס אבד 3.5% ואילו הנאסד"ק הגדיל לעשות, ונפל בלא פחות מ 5.4%. אלו הירידות החדות ביותר מאז פברואר 2009, ואין ספק כי הדבר תורם בהחלט להעלאת מפלס החרדה, ורצוי כי ידליק נורה אדומה בפני כל משקיע. ברם, אם הסטיסטיקה שקרית הרי יכולה היא להיות שקרית לשני הצדדים, ולכן גם האימרה כי פברואר הוא לרוב חודש של ירידות עלולה להתברר כמוטעית.
ברמת המאקרו, הערכתי עם תחילת השנה כי העליות יכולות להימשך לכל היותר עד אמצע פברואר, פשוט מהטעם כי מרבית כספי הציבור יהיו עד אז מושקעים וכסף חדש לא יכנס. בשלב זה הניתוח מוכיח עצמו, ולראיה אמנם תמה מגמת העליות אך עדיין קיים רצף קונים עיקש המוצא ברמות הנוכחיות הזדמנות קניה.
מכפילי הרווח כיום גבוהים פי 1.5 מתקופות הגאות, ומשמעותם של אלה היא כי מניות רבות פשוט יקרות מידי ביחס לביצועיהן ולשורת הרווח.
בסיכומו של דבר, כפי שציינתי מזה זמן המגמה השולטת הינה דשדוש – ירידות, ועודני סבור כי נכונו לנו ירידות עמוקות וקשות בשל המצב הכלכלי שלא רק שלא השתפר אלא במידה רבה אף הורע, אך אלו אינם מעבר לדלת והמדדים צפויים להציג התנגדות אמיתית למהלך זה.
גם ישראל שרבים (מקרב עמנו כמובן) מיהרו להכתירה ככלכלה האטרקטיבית בעולם, אינה חסינה מנתונים בעיתיים שחלקם נגלו השבוע.
עוד בטרם סקירת אחד מנתונים אלה (נתוני התעסוקה), עלינו לזכור כי הכלכלה מצויה בסביבת ריבית נמוכה היסטורית מה שכמובן צפוי להמשיך ולהזרים כספים כתוצאה מאותה חוסר אלטרנטיבה. גם השבוע, כפי שצפינו כבר עם פרסום המדד האחרון, פישר הותיר את הריבית ללא שינוי, והפעם הנתונים והמדד בהחלט איפשרו לו מרחב תמרון זה. ניתן לסכם ולומר, כי עד כמה שהדבר תלוי בנגיד הוא ישאף לשמור על ריבית זו זמן רב ככל שניתן, כשרק זינוק אמיתי בשער הדולר שאינו צפוי בשלב זה יכול לאפשר העלאה קלה ומדורגת נוספת. מאידך, חשוב לחדד כי זו הפעם הראשונה מזה מספר חודשים שבנק ישראל מצרף להודעתו כי "אי-הודאות בנוגע להתאוששות בשווקים גדלה". אין ספק שהבנק ער לשינוי שחל בינואר, ולכן אע"פ שאנו רחוקים מפרסום מדד ינואר, בסבירות גבוהה ימנע הנגיד מהעלאת ריבית גם במועד הבא.
בשוק התעסוקה חלה ירידה זניחה ביותר של 0.1% במספר המובטלים, אך מנגד נוצר גידול בעומק האבטלה (חישוב מספר המובטלים אשר צברו מעל 270 ימי אבטלה ב-12 החודשים האחרונים).
הנתונים כמובן מעוותים בשל עיצומי שירות התעסוקה, ויותר מסביר כי אלו שלא יכלו להגיע ולהירשם היו מטים את הכף לעליה קלה דווקא באחוז האבטלה. קפאון זה אינו לחיוב ואינו לשלילה אך בטרם כלכלה שוקעת בשנית לאחר משבר קיימת רצועה צרה בלבד, רבים טוענים חצי שנה, בה על שוק העבודה לרשום זינוק. חלון הזדמנויות זה קרוב להיסגר, ולכן אני בהחלט רואה סינריו לפיו אחוז האבטלה שב לטפס וחוצה את רף 8%. חודש הבא הינו קריטי מבחינת הנתונים, ובמידה ויקפא על שמריו, צפוי הדבר ללמד לא על יציבות כי אם על חולשה, ולהיפך.
ברמת מניות שוב אני רוצה לתת דגש על מניית כיל, המהווה מניית עוגן בתיקים רבים. דעתי על המניה ידועה זה מכבר, ואיני מוצא תימוכין למחיר שמעל 40 כלל ועיקר. כמו כן, לא פעם ציינתי כאן כי חובה למחזיקים במניה לעקוב אחר תנועת בעלי עניין, שכן הם מודעים טוב יותר למצב החברה ומשקפים נאמנה כדאיות קניה/מכירה. הפעם הגיע האיתות מבעלת העניין הגדולה ביותר בכיל – היא החברה לישראל.
החברה לישראל מכרה השבוע כ-8 מיליון מניות כיל או אם תרצו 0.63% ממניותיה, בתמורה לסך של 395 מיליון שקלים. מי שיפשפש בזכרונו מתי עשתה כן החברה לישראל בפעם האחרונה, יצטרך לשוב למעלה מעשור אחורה וגם אז נעשה הדבר בהיקף זניח יותר. החברה לישראל הינה אחת החברות החזקות, היציבות והרווחיות במשק ולכן חובה על כל משקיע לשאול עצמו מדוע עשתה כן? המדובר בחברה שאין עוררין על יכולת גיוס החוב שלה ובמידה והיתה מעוניינת להחזיר את חלקו היתה יכולה לבצע גיוס במינימום ריבית, בטח על רקע מגפת הגיוסים הפוקדת אותנו של אג"חי זבל שביחס אליהם מדובר על אג"ח זהב. גם הדיבידנד הצפוי היה צריך עפ"י ההגיון לסכל מהלך זה, ויחד עם זאת המכירה בוצעה ובהיקף ניכר. אני מפרש זאת, ואיני מוצא פרשנות אחרת, כי החברה לישראל מוצאת ברמת המחירים הנוכחית הזדמנות מכירה, ולכן עשתה את שעשתה. כל סיבה אחרת צריכה להתחשב בשני הגורמים שצוינו לעיל (גיוס קל, דיבידנד צפוי), ואיני מוצא כל הגיון אחר להוציא צפי לירידה במחירי המניה והקדמת תרופה למכה.
אירופה עקבה השבוע, כחודש כולו, אחר ארה"ב והכלכלות מוסיפות להתבסס בנתוני אבטלה קשים מנשוא.
האבטלה אינה חלקה של ספרד או אירלנד בלבד, ואפילו הכלכלה המובילה באיחוד, הכלכה הגרמנית, חוזרת לאכזב עם עליה בשיעור האבטלה ל-8.2%, לראשונה מזה 7 חודשים. המגמה היא המדאיגה, והנתון מצטרף לנתוני התוצר לשנת 2009 שהצביעו על התכווצות הכלכלה הגדולה באירופה (לראשונה מזה שש שנים), בשיעור של 5% בהשוואה לשנת 2008 - הנסיגה החדה ביותר בצמיחה מאז מלחמת העולם השנייה.
אין ולא צפויה להיות בשנים הקרובות כלכלה דומיננטית מזו הגרמנית, ולכן התאוששות היבשת תלויה בראש ובראשונה בנתונים חיוביים שיגיעו מגרמניה, וכעת מעט מדשדשים בדרך.
באסיה סין מוסיפה לנסות ולקרר את בועות שוק ההון והנדל"ן, וכעת מלבד הפסקת ההלוואת הבנק המרכזי של סין דורש שוב מהבנקים הגדולים ביותר להגדיל את יחס הרזרבה בעוד 0.5%, ורומז כי אלו המתעכבים מלעשות כן צפויים לסנקציות. ישנם מעט מאוד בנקים שלא עמדו בדרישה לסיים את מתן ההלוואות עד סוף ינואר, וכעת עושה רושם כי ההקפאה כאן בכדי להישאר, ואין ספק כי הדבר מדיר שינה ממשקיעי המדינה. על רקע הדברים הללו סין מוסיפה להיחתך בצורה ברוטאלית, וכך צפויה להמשיך גם בתקופה הקרובה, ובהתאם ההמלצה על שורט סין בעינה עומדת.
אם בשורט עסקינן, כמובן שהנפט אותו סימנו כעתיד לשוב אל מתחת ל 70$ לחבית, מסכם את חודש ינואר עם צלילה של 8.3%, החודש הגרוע מזה חצי שנה. התמונה מתיישבת היטב עם דו"חות חלשים ונתוני מאקרו בעיתיים, בראשם העליה במלאי הנפט, וכיוון שהמאקרו אינו משתנה תדירות הרי שמגמת ההחלשות צפויה להוסיף ולהימשך, ובהתאם שמירה על פוזיציית השורט.
מנגד, התחממות האוירה עם איראן עלולה לתת משקל נגד לירידות במחיר החבית, אך מכיוון שרבים סבורים שאלו דיבורים בעלמא (וכהוכחה אותו אולטימטום לאיראן שפקע זה מכבר בדצמבר...) איני צופה התנגדות מהותית בשבירת הנקודה המדוברת.
הזהב מוסיף לטלטל את הערכותינו מצד אל צד. כרגע אין פוזיציה לכאן או לכאן לאחר שמימשנו עם תום הראלי, אך בהחלט השבוע הנתונים לצד התקררות השוק יכולים בהחלט להפוך המגמה ולאותת על תחילת מגמה יורדת בזהב. עוד מוקדם להיכנס לפוזיציה אך בהחלט אני מתקשה למצוא תמיכה בהמשך הראלי, על אף הדפסת הכספים העקבית מצד הממשל.
בצמד הדולר-אירו לא חלה התפתחות מעניינת, וכך גם בצמד דולר-שקל השבוע התנהל ביציבות. לחובבי המט"ח, קיימת אפשרות פתיחת פוזיציית שורט ביחס לדולר הקנדי העתיד לסבול מחולשת הסחורות ובפרט הנפט, ובהתאם להיחלש עוד כ 3% להערכתי. כמובן, שהמשך הירידות בשווקים צפוי אף הוא ללבות את המגמה אם וכאשר, ולכן זהו הצמד היחיד בו המגמה בשלב זה מובהקת.
בארה"ב זהו שבוע שני ברציפות של ירידות חדות, מה שבהחלט מעלה את מפלס החרדה דבר המוצא ביטויו במדד הויקס המתבצר מעל רמת ה 20%. השבוע בהחלט לווה בנתונים חיוביים ברובם, ודווקא משום כך מפלס החרדה גואה.
מדד אמון הצרכנים בארה"ב, עלה בפעם השלישית ברציפות תוך שהוא מגיע לנתון הגבוה ביותר מאז חודש ספטמבר 2008. אמון זה טרם מתורגם להוצאות הצרכנים אך יכול בהחלט להוות סממן חיובי לשוק, במידה והנתון הגבוה ישמר חודש נוסף.
גם הותרת הריבית של הפד על כנה, כפי שהערכנו זה מכבר תרמה מעט לשוק אך הדבר כמובן מגולם היטב בעקום, ויתרה מכך הסבירות לעליית הריבית ברבעון הראשון בשלב זה אפסית, ורק מעט מעבר לזה להעלאת הריבית בחציון הראשון כולו.
הנקודה המעניינת היא שלראשונה נשמעו קולות הקוראים להתחיל בתהליך היציאה מהמדיניות המרחיבה, משימתו הראשונה והעקרית של ברננקי. הדרמה שלא היתה סביב מינויו היתה כמובן סערה בכוס תה, ולראיה הרוב בו הוא נבחר לקדנציה שניה. הדמוקרטים כמובן תמכו, ואילו הרפובליקנים לא רצו שהכשלון ידבק בהם בצורת האשמות כי הם שמו מקל בגלגלים של "סופר ברננקי", ולכן וול סטריט סירבה להתרגש וצפתה זאת מבעוד מועד.
הבשורה השלילית העקרית השבוע מגיעה פעם נוספת משוק הדיור. דומה כי ממאן למצוא תחתית הוא הגדרה רכה מידי, ביחס למציאות העגומה המתגלה מידי שבוע. הפעם היו אלה מכירות הבתים החדשים בארה"ב שהציגו ירידה ל- 342 אלף בתים לעומת מכירות של 355 אלף בתים בחודש נובמבר. האנליסטים בכלל היו אופטימיים, וציפו לעלייה ל- 370 אלף במכירות הבתים, כשגם קצב הבנייה מראה סימני חולשה ניכרים עם הנתון הנמוך מאז חודש מרץ 2009.
לכך תוסיפו את מדד מחירי הבתים בארה"ב של קייס-שילר שירד בנובמבר ב-0.2%, וקיבלנו מצב לפיו גם בתחזית אופטימית שוק הדיור לא ירשום התאוששות כלשהי בחציון הראשון של השנה.
על רקע הדברים הללו, וכמובן לצד שוק התעסוקה החלש ממילא אובמה נדרש בנאום מצב האומה לצעדים בהם יש לנקוט. וממשל אובמה, כממשל אובמה – ברגע שנתקל בבעיה, ישירות פונים להדפסת כספים. הפעם זוהי תכנית "זולה" – "רק" 33 מיליארד דולר לתמרוץ העסקת עובדים, כשבעל עסק יזכה להטבת מס בשווי 5,000 דולר על כל עובד שיעסיק במהלך השנה. הסכום המקסימאלי שיוכל לצבור כל בעל עסק יעמוד על 500,000 דולר, זאת על מנת לוודא כי רק בעלי עסקים קטנים ינצלו את ההטבה. זהו סכום בלתי נתפס כגחמה, העתיד פעם נוספת להרע את קופת המדינה, ואינו מתמודד עם הבעיה אלא עם התסמין. אם אין רווחיות לעסק, מדוע שאגייס?! מה שווה הטבת מס אם שורת הרווח אינה מגיעה למדרגת המס המינימאלית, וחמור מכך תופעה של היומיים האחרונים בארה"ב – פיטור עובדים. מעסיקים המעריכים כי התכנית תאושר (ואזכיר כי הרוב אינו עוד בידי אובמה), שולחים את העובדים לבתיהם מתוך כוונה לקלוט אותם פעם נוספת ולזכות בהטבת המס המדוברת. לכך כמובן איש אינו נתן את הדעת, והתוצאות בהתאם.
באופן כללי, האזרחים והשוק רואים כעת בצעדים הללו פתרונות שרוול, וירייה לכל הכיוונים יותר מאשר תכנית סדורה ומוצלחת. לכל אחד מאזרחי ארה"ב ברור כי כל תכנית ותכנית, משמעה בסופו של דבר הכבדת נטל המסים, ולכן אובמה אינו מקבל עוד את אותן התשואות להן היה רגיל, אלא בעיקר חשדנות והטלת ספק.
ירייה לכל הכיוונים, היא עובד שרכש בית בהטבת מס של 8000$, היוצא לעבודתו במכונית עליה קבל הטבה ע"ס 4000$, ומגיע לעבודה בה המעסיק מקבל תמורתו 5000$. קפיטליזם זה לא .
מניות ומגזרים
יתר – שימו לב למדד זה. ציינתי זה מכבר כי מי ששורי זה המקום להימצא בו, ומי שדובי כנ"ל רק בפוזיציית שורט לצד השורט נדל"ן. אני נותן דגש פעם נוספת לממד זה, משום שכל עוד הוא יציב אין חשש למפולת, אך קריסה שלו היא הטריגר הראשון לצפוי להתרחש.
ריבוע כחול – לאחר צלילה חדה ולא מוצדקת. בהחלט קיים דיסקאונט ומתאימה לכל טווח, ובפרט לאור הדוחות האחרונים ביחס למכפילי הרווח.
טאואר – לשאלת רבים, פעם נוספת – לא חל שום אירוע מהותי המצדיק חציית רמת ה 400. התמחור כרגע אופטימי מידי, ובהתאם להערכתי צפויה לשוב אל מתחת לרמה זו.
צ'ק פוינט (CHKP) – הומלצה לפני מספר חודשים, ומאז גמעה תשואה נאה ביותר של עשרות אחוזים. כעת, ולאחר פרסום התוצאות הכספיות וסיכום שנת השיא, בהחלט המניה הופכת אטרקטיבית למשקיעי הטווח הארוך בלבד! סביר להניח כי החברה תתקשה לשחזר תוצאות מצויינות מסוג זה בתקופה הקרובה, ולכן משקיעי הטווח הקצר והבינוני יכולים בהחלט להעביר אחזקתם למניות אחרות. למשקיעי הטווח הארוך – זוהי מניית עוגן, ואין ספק שלחברה נכונו עוד ימים יפים אם כי בשבועות הקרובים תסבול מתנודתיות לא אופיינית.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכה.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות פברואר.
שבוע טוב ומוצלח !
