שבוע חיובי נוסף הסתיים בשוק ההון, כמייצג השנה האחרונה כולה. לכאורה מדובר על עוד שבוע ירוק אך הפעם המצב בהחלט שונה: הנתונים השבוע היו נוראיים, רובם רחוקים מאות מונים מתחזיות האנליסטים. היו לנו כבר שבועות חיוביים לרוב עם נתונים שליליים אך הפעם בהחלט הדבר היה יוצא מגדר הרגיל. מכיוון שכך, הדבר רק המחיש יותר מכל את המצב הבועתי שנוצר בעולם, מצב חדש ושונה ממה שהכרנו. עם זינוק אחוז האבטלה בארה"ב לרמה של 10.3%, ציינתי כי הסוחרים ירא בכך בשורה טובה ובאופן פרדוקסאלי בשורות רעות = עליות בבורסה. הסברתי אז, כי הגורם לזרימת הכספים הוא חוסר האלטרנטיבה שנוצר ע"י הנגידים בעולם, ולכן ככל שהכלכלה מתעכבת בהתאוששותה, כך יתמהמה הנגיד עם העלאת הריבית. זהו מצב חדש בשוק ההון, לפיו מוטב שהכלכלה תתקשה לצמוח או לכל הפחות תעמוד במקום. אין תקדים היסטורי לתופעה זו, וכעת כל שנותר הוא להמתין ולגלות כיצד הדברים יתפתחו מכאן. ציינתי כאן לא פעם, כי בשניה שהבורסה (הישראלית כמייצגת אך כמוה שאר הבורסות) התנתקה מהכלכלה תיאורטית היא יכולה להמשיך עד בלי די, שהרי כל עוד קיים חוסר האלטרנטיבה אין סיבה שהדברים השתנו. יחד עם זאת, הבורסה תמיד הקדימה את הכלכלה, ולכן טבעי זה שהבורסה צופה רבעון קדימה. לאורך ההיסטוריה הכלכלה הדביקה את הבורסה באיחור של רבעון עד שניים – לא כך הפעם. מספר המובטלים בארה"ב הולך ועולה, וכבר עכשיו ברור שבתרחיש האופטימי ביותר ארה"ב תסיים את השנה עם 9% אבטלה. שוק הדיור אליו אתייחס בהמשך מוסיף להידרדר, והגרעון שובר שיא שלילי חדש מידי חודש.
מאז ומעולם היה קיים המרכיב הפסיכולוגי בשוק אלא שהפעם נדמה כי הוא לבדו קיים בשוק. רובנו חווינו כבר לא מעט משברים ותהאוששות בשוק, אך בחפשנו אחר גרף דומה – אין בנמצא. הקרוב ביותר למצב הנוכחי הוא המשבר הגדול (1929-30), אם כי המכשירים הפיננסיים שונים היום והמרחק הרבה מקשה על יצירת השוואה אמיתית.
הפסיכולוגיה הזו מעלה שאלות בסיסיות ברמת הכלכלה והשווקים. האם עדיפים לנו נתונים שליליים? בשלב זה עושה רושם שהתשובה בהחלט חיובית, ובתנאי והנתונים לא מרעידים את אמות הסיפים.
בישראל כמובן הפסיכולוגיה ממונפת, והיא חריפה הרבה יותר. כלל הבורסות עוד רחוקות מי יותר ומי פחות מהשיא, 20-50% זה המרחק הממוצע שלה הבורסות סביב העולם, ואילו בישראל 6-7% סה"כ. מעבר לכך, יכלתם לשמוע בסיכום השנתי השנה מכל עבר את המלים "העשור האבוד". הכוונה הינה כמובן לעשור האחרון בו רשם שוק המניות (והדיור) תשואה שלילית, והכיח פעם נוספת כי האימרה "שלאורך זמן הבורסה תמיד עולה" אינו מחוייב המציאות. ובישראל? עליה של כמעט 140% בעשור! הבורסה המקומית רשמה את התשואה הגבוהה ביותר מבין המדינות המפותחות, יותר מברזיל, רוסיה ולמרבה הפלא גם יותר מהמזרח.
אין נתונים התומכים בעליה זו. נקודה. לא שיעור הצמיחה, לא רווחי החברות, ולא ריבית נמוכה, משום שמרבית הזמן הריבית היתה כאן ממוצעת. וזו בדיוק הנקודה עליה אתעכב: בעוד במרבית העולם המוסדיים הם הפקטור המשמעותי, הדבר אינו נכון לישראל. בישראל מרבית הזמון הציבור הינו בהחלט שולי אך משזה החליט להיכנס לשוק הוא מבצע זאת כהסתערות על הכל מהכל. אין גורם מווסת מנגד משום שמשקל הבנקים ביחס לציבור זניח, והגופים המוסדיים בישראל אינם מפותחים או גדולים דיים בכיד להציב חומה שכנגד. בעולם, דינוזאורי השקעה יכולים לקלוט היצעים על היצעים, אך כאן מרבית הפעילות מבוצעת ברמת הקרנות בהן למנהל ההשקעות יכולת החלטה מאוד מוגבלת בשל אופיה של הקרן.
מהרמה הרחבה נתמקד בשבוע האחרון: השבוע אופיין במסחר תנודתי יחסית אך לא כזה המשפיע על סטיית התקן אלא להיפך. נדמה כי ימים אדומים היוו טריגר קניות חזק, והסטיה ירדה לרף הלא יאמן סביב 15-16%, ושהתה בו מרבית השבוע. בשנים האחרונות, גם בשנות הגאות, נדיר היה שהבורסה תסיים שבוע שלם עם סטיה כה נמוכה ואין ספק שהדבר מלמד על מצב אופורי והתחזקות תנועת הקונים.
התחזקות תנועה זו מאוד מעניינת מבחינת שחקני המעו"ף, ומציבה אותנו בפני דילמה לא קלה. הכותבים החלו השבוע להגדיל כתיבות לאחר שבשבועיים הראשונים של החודש היו על הגדר. הסטיה הנמוכה שאינה משאירה כמעט "בשר" באופציות, מחייבת עבודה קרוב למדד, ולכן לא היה די באוכפים הראשונים סביב 1120-1140, והדבר חייב כתיבה עליונה (שהרי אלו האופציות היקרות והמתייקרות) במרחק אחוזים בודדים מהסטרייק. הפור נפל על רמת 1200 הנקודות, והכתיבה הלכה וצברה תאוצה, אע"פ שבהתחשב בתקבול היא מגנה רק עד סביבות רמת 1210 הנקודות, ולכן נדמה כי התנגשות החודש בין השחקנים לציבור בלתי נמנעת. עוד יהיה אפשרי לגלגל פוזיציה במהלך השבוע הקרוב, אך במידה והעליות ימשכו קצב מתון, המצב יציב את הכותבים בפני שבועיים מלאים בהם עליהם להגן על הפוזיציה העליונה, מה שבהחלט ידרוש עלויות עצומות של כסף.
בכתיבה התחתונה האוכפים ננטשו לטובת המשך כתיבת אופציות put, וכך מה שהחל כאוסף 1140 הפך כעת לגבול תחתון מבחינת הכותבים בדמות מדד 1120-1140. באופן כללי סטיה נמוכה היא נוחה לכותבים, אך הכוונה היא לסטיה סביב 19% שמלמדת מאידך על שוק מתון ומגיסא מותירה כסף בידי הכותבים. סטיה נמוכה מכך, רק מעלה את החשש ובמקביל אינה רווחית בצורה משמעותית.
ובשלב זה הציבור חזק מהכל: חזק מהשחקנים, חזק מהתמחורים, ואף חזק מהמוסדיים שחלקם כבר אמר נואש ורוצה לחזור לבורסה אך יודע שיהיה זה טירוף לעשות זאת ברמת המחירים הנוכחית.
על כניסת הציבור המסיבית יעיד טוב מכל הנתון לפיו בשלושת ימי המסחר הראשונים של השנה גייסו הקרנות המנייתיות למעלה מ 250 מליון ₪ - סכום גיוס חודשי ממוצע לקרנות אלה בשנה האחרונה. הנתון הופך מדהים עוד יותר, בהתחשב בעבודה כי סכום הגיוס הכולל הינו 400 מליון ₪ בלבד, מזה ניתן להקיש, כי קיימת הוצאת כספים מהקרנות הסולידיות לטובת המנייתיות. הסכום שגויס מעבר לאותו רבע מיליארד אף הוא אינו הופנה לסולידי "טהור" ורובו הושקע בקרנות מעורבות בהן אמנם האפיק הסולידי הוא הדומיננטי אך קיים גם אפיק מנייתי.
הדבר משפיע כמובן ישירות על תיק הנכסים של הציבור, והתיק קרוב מאוד לרמות השיא אליהן נסק באוקטובר 2007 ערב המשבר. רבים מנתחים את כדאיות השוק עפ"י תנועת הציבור בקורלציה הפוכה: כשהציבור שועט פנימה כדאי לצאת, ואילו כשהציבור בורח זוהי הזדמנות קניה.
עפ"י הנתונים, שיעור המניות הכולל בתיק הנכסים הכספיים שבידי הציבור טיפס בחודש נובמבר ב-0.6%, והגיע לרף של 515 מיליארד שקלים. החישוב אינו לוקח בחשבון את העליות החדות של החודשים האחרונים אלא מתייחס לכמות המניות, ובהתחשב בעובדה כי השיא הינו 600 מיליארד ₪ וצדמבר אופיין בכניסה מסיבית של משקיעים פרטיים, הרי שאנו במרחק חודש עד חודשיים מרמת שיא חדשה על כל המשמע מכך.
המשלם על הגיוס המסיבי, אם כי בצורה מתונה יחסית הוא השוק הסולידי על כל גווניו. בתחילה זורם "כסף טרי" לבורסה אך משזה נגמר, פונים להוצאת כספים מאפיקים שאינם אטרקטיביים לכאורה, דוגמת קרנות האג"ח למיניהן (שלא לדבר על הכספיות שהפכו לכינוי גנאי), ולכן צפוי כי השוק הסולידי שמלכתחילה נמצא ברמות שיא שאינן מוצדקות יתקרר מעט ויפגין איפוק מה.
כהיפוך לכך, בקירה האחרונה ציינתי, כי מדד היתר הוא המקום להיות בו במידה ושוריים על השוק, ואכן בשבוע החולף המדד זינק פי 3 משאר המדדים. ההגיון הוא מאוד פשוט, וכבר נכתב עליו כאן, לפיו הציבור יכנס למניות החלום המבטיחות תשואה של עשרות אחוזים בשבוע על פני מניות יציבות וסולידיות המציגות תשואה "רק" של אחוזים בודדים שבועית. גם השבוע אין אלא לחזור על הגיון זה, אך כמובן שהדבר רלבנטי רק ללונגיסטים שבינינו, ולא לסבורים (כמוני) כי מדובר על בועה.
ברמת המניות לא היתה התפתחות יוצאת דופן אצל מי מהחברות אך בשורה חיובית יכולה להגיע דווקא לכיל, מכיוון קנפוטקס, תאגיד ייצוא האשלג הגדול בעולם שבבעלות ענקיות הדשנים הקנדיות אגריום, פוטש ומוזאיק. התאגיד דחה את הצעתם של יבואנים סינים להתאים את המחיר, הנמוך מדי לטעמה, שסיכמו עם BPC הבלארוסית, וההתעקשות היא על מחיר של 385 דולר לטון (בשונה ממחיר של 350 עליו חתמו הרוסים עם הסינים).
הסיבה לכך שהמהלך חיובי, במידה ואכן הסינים יתפשרו, משום שהתאגיד מנסה ליצור מחיר תחתית ומעצם הגדרתו של זה מכאן ניתן רק לעלות. הגיון זה דחף השבוע את מניות המגזר, ואף את כיל למרות שהמניה נעה סביב 50 כבר שבועות רבים ללא כיוון מוגדר. מחיר המניה עודנו גבוה ומשקף מחיר לטון אשלג של 480$, רחוק מהמצב הנוכחי, אך במידה וקנפוטקס יצליחו בעמידתם האיתנה, בהחלט יהיה מקום לשקול מחדש תמחור לכיל על רקע המחירים העתידיים.
ההתפתחות המשמעותית השבוע הגיעה דווקא מכיוון הצמד שקל-דולר. בעבר ציינתי, כי תיקון בדולר ברמה העולמית יכול להביא לתיקון מול השקל רק בטווח הקצרצר (שבועות), ומעבר לכך לדולר יש מקום רב לירידות ביחס לשקל. לא אלאה שוב בהסברים אותם ניתן למצוא ברבות מהסקירות, אך בהחלט נדמה היה השבוע כי הסטטוס קוו הופר. בחודשיים האחרונים הדולר מדשדש ברצועה צרה סביב 3.75-3.8. עם פתיחת שבוע המסחר בדולר חל פיחות ניכר במעמדו מול השקל והנגיד כבעבר נזעק והחל לבצע קניות. הפעם, למרבה הפתעה (של הנגיד) לא היה די ב 500 מליון דולר, והדולר המשיך לצלול חדות. פישר מודע לכך, כי בנקים זרים והחלו לרכוש בשבוע האחרון בצורה מסיבית את השקל, ולכן במידה והוא מעוניין לפעול בצורה אפקטיבית ע"י רכישות עליו לטפס לקצב של חצי מיליארד דולר ביום. לא מן הנמנע שהנגיד יעשה כן, אך הנקודה המעניינת מגיעה דווקא מכיוון אחר – הריבית. תהליך העלאת הריבית החל, והמשנה לנגיד אף הגדיל ואמר כי התהליך ימשך ברציפות בחודשים הקרובים. עד כה היה קל לנגיד להעלות ריבית, ואע"פ שהוא בצע עליה מאוד מתונה ולא אפקטיבית, לפחות נדמה היה שהרכבת יצאה אל הדרך. כעת, אני מתקשה לראות אותו ממשיך ברצף העלאות והשוק הסולידי בהחלט מתמחר זאת אף הוא. אם הדולר לא ישוב לטפס עד למועד הריבית הקרוב, העלאה נוספת של רבע אחוז שקולה בהחלט לעוד אי-אילו אגורות בדולר, מה שאם עד אז לא יביא את המטבע מתחת לרמת 3.7 יסגור סופית את העניין. מאוד מתמיה היה לשמוע את נגיד הבנק מודיע דווקא השבוע " נקטנו במדיניות על מנת לסייע למשק, לא נוכל לעשות זאת לנצח". הדבר מזכיר במשהו את מסיבות העיתונאים של נבחרת ישראל טרם משחק קליל בחוץ, בבחינת הכנת הקרקע...
הזהב חזר לרשום התאוששות קלה השבוע על רקע שלל התכניות הצבעוניות, שכולן מסתכמות בהדפסת כספים. מבחינה פונדמנטאלית יש תמיכה להמשך עליה במתכת אך מנגד כל נתון שלילי המלמד על עיכוב ההתאוששות מקיש על דחיית האינפלציה, ולכן על הקטנת הצורך בזהב. בשלב זה קיים שוויון בין שני הכוחות המנוגדים הללו ובהתאם מחיר הזהב מדשדש.
הדולר לא רשם תנועה מעניינת ודווקא הנפט רשם ראלי קצר חסר כל ביסוס: המשקיעים התעלמו מנתון המלאים השבוע של משרד האוצר האמריקני ובחרו להתמקד בצפי להמשך התאוששות הביקוש לזהב השחור על רקע חורף קר מהרגיל בארה"ב. מבט קצר בנתון המלאים מגלה כי חלה עליה של 1.3 מיליון חביות, זאת לעומת צפי לגריעה של מיליון חביות.
המחיר הנוכחי מבוסס כולו על החורף הקר באה"ב, ועין ספור מחקרים מלמדים כי ככל שהחורף קר יותר כך מחירי הגז והפט מאמירים אע"פ שהטיעונים הרציונאליים לכך קלושים. מכיוון שכך, אין כל תמיכה אמיתית במחיר הנוכחי וסביר כי הזהב השחור יתקן מטה.
באירופה המצב החמיר בחודש האחרון, כשגולת הכותרת היא שוק התעסוקה בו שיעור האבטלה עלה ב 10%, בעוד הצפי היה שיוותר על כנו. שיעור האבטלה הגבוה מזה 11 שנה, מעמיד שוב באור חיוור את שאר הנתונים החיוביים מהחודש האחרון ומצביע כי ההתאוששות אינה ברת קיימא או לכל היותר איטית ולא מורגשת. ישנן מדינות בהן שיעור האבטלה החודש קרוב ל 20% (ספרד -19.4%), ובמצב זה קשה מאוד להעריך אם ומתי יחדל הבנק המרכזי מתמיכה בשווקים על רבדיה השונים. אין ספק שהמשקיעים, כבארה"ב, רואים בכך בשורה חיובית ביתר, שהרי ההערכות הראשוניות היו שטרישה לא ימתין כברננקי בטרם יעלה את הריבית ושיעור האבטלה המאמיר בהחלט מסנדל אותו מעשיית כן.
בארה"ב הנתונים היו פשוט גרועים, מה שכמובן המריץ את המשקיעים בשל ההגיון שהוזכר לעיל. עוד לפני דו"ח התעסוקה המאכזב (אך המשמח עבור הבורסה) דווקא שוק הנדל"ן זכה להד תקשורתי שלילי לאחר שמדד מכירות הבתים הקיימים של איגוד סוכני הנדל"ן האמריקני (NAR) ירד בחודש נובמבר ב-16%, בניגוד לציפיות האנליסטים לירידה של 2%. המדד הציג ירידה לראשונה מזה 9 חודשים, אשר בהם עלה המדד בכל חודש, ואת הקריאה הנמוכה ביותר מאז חודש יוני. כמובן שהבעייתיות היא בקטיעת המגמה החיובית של תשעת החודשים האחרונים, ויותר מכל מלמד כי הצרכנים כבר אינם רצים לנצל את הטבת המס שמעניק ממשל ארה"ב לאלה המעוניינים לרכוש בתים בפעם הראשונה.
לנתון מאכזב זה הצטרף נתון קשה אף יותר, בדמות אשראי הצרכנים בארה"ב שנפל בנובמבר בשיעור החד מעולם, והשלים בכך ירידה חודשית עשירית ברציפות - רצף הירידות הארוך ביותר מאז החל הבנק הפדרלי לפרסם נתון זה בשנת 1943. אשראי הצרכנים נפל בנובמבר ב-17.5 מיליארד דולר, או קצב שנתי של 8.5%, ל-2.46 טריליון דולר. הירידה היתה חדה ורחוקה מתחזיות הכלכלנים לירידה של חמישה מיליארד דולר באשראי הצרכנים.
כמובן שאשראי הצרכנים הוא המנוע של הכלכלה האמריקנית, ולכן הנתון מגמד את כל נתוני הקמעונאיות ומחדד כי מרבית הקניות נעשות בשל הנחות מופלגות או מבצע נקודתי כזה או אחר, ולא בשל צריכה אמיתית ויציבה.
הנתונים הללו, היו רק מבוא לנתון השבועי המשמעותי בדמות נתון התעסוקה. הנתון איכזב בענק לאחר שבחודש דצמבר נגרעו 85,000 משרות למשק ושיעור האבטלה נותר ללא שינוי כשהוא עומד על 10%. עם השינוי באחוז האבטלה ציינתי כי אין סנונית אחת אינה מבשרת על בוא האביב, והנתון העדכני מלמד כי לא חל שינוי כיוון או מפנה אמיתי בכלכלה האמריקנית והנתונים היו מוטי אירוע חיצוני דוגמת עונת החגים.
כמובן המשקיעים שמחו עם היוודע דבר הבשורה העגומה (מעין אוקסימורון משעשע), והחותמת הגיעה מדברי הפד שגרסו כי התסריט הסביר ביותר הינו קצב התאוששות איטי והדרגתי.
אין ספק שאנו עדים לתקופה מרתקת שאין כדוגמתה בה האפקט הפסיכולוגי מצליח לגרום למשקיעים לראות בבשורות שליליות חדשות טובות, מה שמעלה את השאלה מה יוביל לפיצוץ הבועה הנוצרת?יצירת אלטרנטיבה הולכת ומתרחקת, ולכן רק נתון חיובי לשוק או לחילופין נתון שלילי אימתני יכול לעשות כן ולשנות את המגמה.
צריך גם לציין כי בתי ההשקות והבנקים מלבים מגמה זו, לאחר שקונצנזוס מוחלט ונדיר קבע כי העליות ימשכו ב 2010 והשנה תסתכם בתשואה מרשימה של 15%. בלקחי המשבר אין ספק שהפיננסים לא הפנימו כלום, ושלא בהפתעה היה נתון חיובי אחד בדו"ח התעסוקה: בעוד כל המגזרים ללא יוצא מן הכלל הציגו איבוד משרות, דווקא מגזר הפיננסים הציג גידול....
מניות ומגזרים
גילת – דו"ח מאוד חיובי וכניסה אמיתית לעולם ה TURN, שהתעכבה עד כה מציבות אותה בעמדה נוחה ליגדול בהכנסות ובשורת הרווח הנקי. זאת ועוד יתרת המזומן שהוצגה בדו"ח האחרון חמקה מעיני אנליסטים רבים, אך אין ספק ש 70% מזומן ביחס לשווי השוק הן סיבה מספקת לקניה. יחד עם זאת המניה לאחר מהלך עליות נאה, ולכן אינה מתאימה לחובבי הטווח הקצר אלא הבינוני ומעלה.
אמדוקס (DOX) – הומלצה באתר בתאריך 15/11. כעת חודשים אחרי ובמחיר הגבוה ב 12% ניתן למוכרה. המניה ביצעה מהלך נאה, אך לא ביצעה פריצה דרמטית, לכן הדבר רלוונטי למשקיעי כל הטווחים.
כלל עסקי ביטוח – הומלצה בשער 78 בתאריך 13/9. החברה אמנם טיפסה מאז למעלה מ 10% אך נדמה כי היא מאבדת מהמומנטום שלה כתוצאה מיציאת בעלי עניין. מכיוון שכך, וכחלק מדבקותי כי בעלי העניין לעולם יודעים טוב מהממשקיעים מומלץ להיפרד מהמניה בשלב זה.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכות.
• את אסטרטגיית האופציות ניתן למצוא תחת פורום אופציות ינואר.
שבוע טוב ומוצלח !
