השבוע המקוצר (ובהתאם הסקירה המקוצרת) התנהל כצפוי וללא הפתעות מיוחדות. במרכז השבוע עמדה כמובן פקיעת אופציות המעוף, שהתנהלה על מי מנוחות וכפי שהערכנו בסקירה האחרונה, סביב מדד 980. השחקנים הגיעו לרווח מקסימאלי החודש, והמחזורים שקטנו בצורה ניכרת רק סייעו בידם להביא את המדד בדיוק ליעד בו חשקו עוד בכתיבה הראשונית. מחזור הפקיעה הנמוך, 600 מליון ₪ בלבד, מספר את הסיפור כולו ואת היעדר הדרמה בפקיעה הנוכחית. ראוי להזכיר כי ברביעי טרם הפקיעה המדד בצע מהלךחד מעלה לרמת 996 הנקודות, ונדמה היה כי הפקיעה בורחת לשחקנים. כאילו בכדי להוסיף שמן למדורה, בדיוק באותם רגעים פרסם אחד מהגופים הפיננסיים הגדולים בארץ כי הפקיעה תהא באיזור מדד 1020, ודירבן משקיעים רבים לרכישת קולים במחירים מופקעים. אמנם הערכנו כי קיימת סבירות מסוימת גם אם נמוכה ביותר לסקוויז, אך בהיעדר תמיכה משמעותית מצד החוזים או אירופה היה על משקיעי האופציות להבין כי אין דברים בגו ולהימנע מלהיכנס לפוזיציה זו ובפרט יום טרם פקיעה. השחקנים מצידם פעלו כמצופה ועד לדקות הסגירה ממש הוסיפו לבצע מכירת call 1000 ו call 1010 מתוך הנחה שיצליחו להוריד את המדד בפקיעה עצמה. עוד ברביעי ניכר היה כי הכיוון מטה והמדד בצע סגירה נמוכה משמעותית מהרמה שצוינה לעיל, ובחמישי די היה בירידה של חצי אחוז בכדי להשיג את היעד. מומלץ למשקיעי הנגזרים לעבור על התנהלות חודש קודם ובמידה רבה גם זה לפניו. גם אז המדד בצע תנועה "חדה ובלתי מוסברת" יום טרם הפקיעה רק בכדי לרדת לקראת הסגירה ולפקוע למחרת בטריטוריה השלילית.
כמנהג הפתגם, סוס מנצח לא מחליפים, ולכן שלא בהפתעה השחקנים מבצעים לאוקטובר בפעם הרביעית ברציפות אוכף סביב מדד 970-980. מעט מוקדם לקבוע כי זוהי הפקיעה האופטימאלית, משום שחלק מהאסטרטגיה נובע מגלגול פוזיציה שהתנהל סביב מדד 980, אך כתיבה מעין זו מגדרת בשל התגמול מכתיבה בסביבות מדד 920-1040, ויש בכך הגיון רב בחודש בו סטיית התקן סבירה. כך או כך, תמונה מלאה נקבל רק בשבוע הבא.
שעון החורף שהחל בשבת מביא איתו בשורה לבורסה בדמות שעת מסחר חופפת גם אם לזמן קצר בלבד. מכיוון שבשוק של סוחרים אנו עוסקים, הלכה למעשה המסחר יתנהל במשך שעת המסחר האחרונה, וכל הקורה עד שלב זה אינו מייצג. מכיוון שכך, החוזים יאבדו מהאטרקטיביות שלהם והמשקל ייטה בסגירה לצד מדדי וול סטריט. מאותה סיבה בדיוק, צפויים מחזורי המסחר לקבל תנופה בשעת המסחר האחרונה על חשבון המחזורים במהלך היום.
כהמשך לסקירה האחרונה, אף החלטת הריבית של פישר לא הפתיעה עת החליט להשאיר את הריבית על כנה. במלוא הכנות, קשה כבר להבין את התנהלות הנגיד ואת יעדיו. העלאת הריבית אולי היתה פוגעת בצורה מינורית בדולר אך היתה מקררת במשהו את הבועות אותן הוא מנפח במו ידיו (נדלן, אגח, ומניות). הפגיעה בדולר בהעלאה של 0.25 הינה נסבלת, והנגיד כבר הוכיח כי יש בכוחו נקודתית לספוג את ההיצע שהחלטה כזו גוררת. כעת, הנגיד יאלץ במידה והאינלפציה תוסיף לשעוט, לבצע העלאות אגרסיביות יותר שיובילו לטלטלה בשוק, בניגוד להצהרותיו בדבר כוונה הפוכה לחלוטין. נדמה גם כי בעצם ההחלטה האחרונה מוותר הנגיד על השגת יעד האינפלציה, שכן כעת נותרו בידיו מעט מידי חודשים בכדי להוביל לריסון האינפלציה והוא תלוי במגמות העולמיות. גם אם יתממש התרחיש האופטימי ביותר וכל יעדי הממשלה יושגו, לא יוכל לזקוף זאת הנגיד לזכות בנק ישראל משום שהנ"ל יתרחש כתוצאה מתהליכים שאינם בשליטתו דוגמת הידרדרות המצב הבטחוני, הפשרת קרקעות או ירידה חדה בבורסות העולם.
הנפט חזר ובגדול לרצועה המוכרת סביב 60-70$, ושוב אין מה להוסיף על הדברים הללו מלבד העובדה שלא צפויה פריצה גם השבוע של אחד הכיוונים. להוציא המצב הבטחוני הלכאורה מידרדר מול איראן, ספקית הנפט הרביעית בגודלה, אין תמיכה ממשית למהלך עליות מבוסס.
גם הזהב התנהל השבוע בהתאם להערכות, כשהוא נוגע לא נוגע ברמת 1000 הדולר. קשה להחליט לאן פניו מכאן, ויהיה נכון לחזור על ההמלצה מהשבועות האחרונים, שכעת לאחר השגת היעד אין להסתער ולרכוש אלא להמתין להתבססות המתכת אם וכאשר זו תבוא.
אירופה סיימה שבוע בירידות מתונות, ובפרט ביחס למהלךהחד אותו ביצעה בשבועות האחרונים. הירידות הגיעו בעקבות הנתונים שפורסמו בארה"ב, ובמידה מסוימת גם כתיקון לשבועיים דרמטיים שדחפו את המדדים לשיאים חדשים. ביבשת עצמה אין קטליזטור אמיתי לעליות, ודי שאזכיר את הפוטסי המזנק שהתעלם השבוע מנתון מחירי הדירות בבריטניה שירדו ב-1.5% במחצית הראשונה של ספטמבר. הנתון מגיע לאחר ששר האוצר הבריטי ספק התפתה ספק נדחף להצהיר רק לפני כחודש כי מחירי הדירות הגיעו לתחתית, מה שהוביל את הבורסה המקומית לעליות נאות. פעם נוספת חשוב להדגיש כי אירופה מפגרת משמעותית לאחר ההתאוששות (גם אם הזמנית) בארה"ב, ולכן המדדים באירופה מגלמים אופטימיות יתר ומתרחקים משווים הריאלי, בעוד שבמדדי ארה"ב קיימים קולות לכאן ולכאן.
אסיה ובפרט סין התנהלו וסביר כי גם יתנהלו בשבועות הקרובים תחת חשש מפעולות הממשל. רב הבלבול השורה בקרב המשקיעים שרגע אחד מתבשרים כי הממשל מקרר את מתן ההלוואות, רגע לאחריו כי הממשל יאפשר הזרמת כספים זרים גדולה יותר, וחוזר בו מהסכום שנקב שלושה ימים לאחר מכן. הממשל מצוי בין הפטיש לסדן כשבועת הבורסה עומדת לנגד עיניו והרצון להרגיעה, ומאידך הוא אינו מעוניין לשים חסם בפני הביקוש העז להשקעות ראשוניות ומשניות במדינה. בעקבות הדברים הללו צפוי אובדן קורלציה מסויים בין מדדי אסיה לארה"ב. העיניים עודן יהיו נשואות למדדים ארה"ב אך אותו "מינוף" אליו התרגלנו עת עליה נאה בארה"ב מתורגמת לזינוקים חדים בסין, צפוי להתרסן במעט.
וול סטריט סיימה שבוע שלילי בו השילו המדדים בממוצע 2%, וראוי שוב להזכיר את המהלך אותו ביצעו המדדים בשבועיים האחרונים בכדי להיוכח כי אין בכך מהלך דרמטי במיוחד. הדברים אמורים בפרט לאחר שאמש (שני) המדדים סיימו בעליות נאות שקיזזו מהותית מהסיכום השלילי השבועי.
אתמקד בשני נתונים כלכליים שעמדו השבוע במרכז הבמה, ושניהם איכזבו את המשקיעים.
הנתון הראשון, נתון מדד האינדיקטורים המובילים עבור אוגוסט הצביע על עלייה של 0.6% לעומת צפי לעלייה של 0.7% פספוס זניח לחלוטין אך הלך הרוח בקרב המשקיעים היה כי הנתון יכה את התחזית, ולכן פרסומו תורגם למהלך ירידות.
הנתון השני והבעייתי יותר הינו נתון מכירות הבתים הקיימים בחודש אוגוסט, שהפתיע לרעה כשירד בכ-2.7% רחוק בצורה ניכרת מהצפי. בסקירה מלפני שבועיים ציינתי כי קיימת האטה בהתאוששות שוק הדיור. האטה שמעלה את הסבירות כי השוק טרם הגיע לתחתית ובכל מקרה גם אם כן צפוי להתאושש בצורה איטית. בכך אין חדש, אך בהחלט אם תתפתח כאן מגמה עקבית הדבר עלול לטרוף את הקלפים ביחס לשוק הדיור שרבים האמינו כי הנורא מכל כבר חלף.
כצפוי, אף ברננקי הותיר את הריבית על כנה אך ההודעה שלוותה למהלך בהחלט הוסיפה מידע רב. ברננקי גורס כי "ישנו צורך ברור להמשיך בתוכניות האשראי לצרכנים". זאת ועוד, הפדרל רזרב החליט על הארכתה של תוכנית ה-TALF, במסגרתה מספק הבנק הפדרלי הלוואות, בסך טריליון דולר, לגופים המחזיקים בני"ע המגובים בהלוואות לעסקים, הלוואות לכרטיסי אשראי והלוואות לסטודנטים ולמימון רכישת רכב, אשר להם דירוג אשראי של טריפל A. ברננקי למעשה מצהיר כי השוק נתמך ואינו עומד בכוחות עצמו, ועצם הארכת תכנית ההלוואות שבחלקה הוסברה ע"י הפד בהאטת קצב הרכישה אינם סימנים משרי טובות. השוק יכול לפרש לרעה את הפסקת תכנית הסיוע אך באותה מידה גם למצוא בו נקודת תפנית לפיה הממשל רואה כי הכלכלה נחלצה מהבוץ באופן סופי ומוחלט. היעדר החלטה מעין זו רק מלמד, כי השוק אינו בנוי כעת לוותר על תמיכה ומעורר תהיה חוזרת בנוגע לשאלה עד כמה מהלך העליות האחרון מבוסס ועומד בפני עצמו או שמא כולו תוצאה של הזרמת כספים בלתי פוסקת.
יש לתת גם את הדעת על מגזר הפיננסים האמריקני, שאינו משתתף בראלי האחרון ואף מציג תוצאות בעייתיות. לאחר הרבעון הקודם בו הורדו תחזיות הרווח, וכך כל הבנקים "הכו" את הצפי, הדוחות האחרונים מציגים תמונה קודרת למדי וכלל מגזרית. אמנם אין כרגע חשש ממשי לקריסה של גוף פיננסי, אך התוצאות מלמדות על ירידה חדה ברווחיות לצד צניחה בהכנסות ועליה בהוצאות התפעוליות שהן מרכיב קריטי בדוח בנק. הצעות רגולטריות מוסיפות אף הן לחוסר הוודאות והמגזר עצמו מתנהל בצורה מתונה ביחס לסביבה הבורסאית ולאוירה הכללית. כהשקעה ארוכת טווח (מעל 3 שנים) אין ספק שמדובר על הזדמנות קניה, אך בטווח הקצר נדמה כי במידה והשוק יחזור לירידות, מגזר הפיננסים יוביל פעם נוספת את המהלך. הדברים אמורים בפרט בנוגע לבנק אוף אמריקה. בנק זה ששרד את המשבר ברמת איתנות טובה עומד כיום בפני אפשרות תביעה גרנדיוזית בעקבות תשלום הבונוסים בהיקף של מיליארדי דולרים לבכירים במריל לינץ' למרות שבנק ההשקעות עמד על סף פשיטת רגל במידה ולא היה נרכש על ידי בנק אוף אמריקה. מהלך תמוה (שלא לומר פלילי) זה הוביל להפסד של כמעט 6 מיליארד דולר לבעלי מניות הבנק בנוסף לספיחת חובות מסיבית ממאזנו של מריל לינץ'. כעת, ה SEC, ובעלי המניות בצורה ישירה תובעים פיצוי בגין אי דיווח לבעלי המניות על עניין מהותי. הדבר היה צפוי לעבור לסדר היום, אלמלא היה משובץ למשפט השופט, ג'ד ראקוף, הידוע בתיעובו לאצילי המערכת הפיננסית ומנהיג קו סוציאלי יחסית בהחלטותיו. ההחלטה שיצאה מידיו היא ביצוע משפט שיחקור את כל ההתנהלות ואשר יאפשר מיצוי הדין עם בכירים בשני המוסדות הפיננסיים. משפט שבמידה ויתקיים, ובהתחשב בשיח הציבורי, יכול בנקל להפוך למשפט ראווה שיגרור את בנק אוף אמריקה לתסבוכת אמיתית. תפוח האדמה הלוהט גולגל לפתחו של ה-SEC שעליו להחליט האם לגשת למשפט או להגיע להסדר נוסף שיספק את בעלי המניות והציבור. כך או כך, סביר להניח כי הדבר ימצא את ביטויו לרעה בדו"ח הבא של הבנק, ולכן אם יש להתרחק ממגזר הפיננסים הרי הדבר כפול ומכופל בנוגע לבנק אוף אמריקה.
מניות ומגזרים
• רדוור (RDWR) – לפני שבועיים הזכרתי כאן את המניה כמומלצת לכל טווח. עברו שבועיים והמניה גמעה כ 10%, ורבים שואלים לאן פניה. התשובה בהתאם לאופק ההשקעה. למשקיעי הטווח הקצר, מוטב לממש שכן בהחלט יתכן תיקון לאחר עליה נאה בפרק זמן קצר. לעומם, למשקיעי הטווח הארוך מוטב להמתין שכן כהשקעה לטווח זה מדובר במניה בהחלט אטרקטיבית.
• כלל עסקי ביטוח – לפני שבועיים אף ציינתי מניה זו כצפויה לזינוק. המניה אכן ביצעה מהלך מרשים עם זינוק של כ 15% באותם שבועיים. יש מקום לעליות גם בטווח הקצר ותציג תשואה עדיפה ביחס לשוק במקרה ירידות, ובהתאם ההמלצה עומדת בעינה. עם זאת אינה מתאימה
לסוחרי יום בשל ההגיון שלאחר מהלך מעין זה יגיע תיקון נקודתי.
• בנוגע לשאר המניות והמגזרים אין שינוי בהערכות.
• את סקירת האופציות ניתן לקרוא תחת פורום אופציות אוקטובר.
שבוע טוב ומוצלח !
