השבוע החולף היה שבוע שיאים נוסף, עם זינוק של למעלה מ 2% ביומיים ותשואה של כמעט 7% ברבעון. לא יהיה זאת מוגזם לומר כי היעדר שחקני המעוף מחד, והסתערות הציבור מאידך הובילו בעקביות לעליה שבתורה גרמה להתכסות שורטיסטים שליבו המגמה וחוזר חלילה. הציבור אדיש לחלוטין לבחירות המתקרבות, כשרק היום (ראשון) ראינו ניצנים ראשונים ללחץ מתבקש בדמות ירידה במדד הבנקים שבשיאה הגיעה ל 3%. אין להודעת נתניהו על מינוי אפשרי עתידי של כחלון למשרד האוצר דבר וחצי דבר עם הירידה וזהו בסה"כ הסבר שבדיעבד. המדד חיפש סיבה לתיקון טכני בריא, ובצירוף לחץ בחירות בו לפי הסקר האחרון מפלגת השמאל מתחזקת הירידה הינה בגבולות הסביר ואי-שינוי המגמה הראשית (ולראיה הפרש של 3 שעות ויותר בין הודעת נתניהו ובין תחילת הירידה בשוק). יחד עם זאת זאת נקודה קריטית קיימת במעוף בסביבות 1536-1539: ריבוי כתיבות אופציות PUT בעלות זניחה מוביל שוב לתרחיש אפשרי ללונג סקוויז. מצב שכזה אינו יכול להתרחש יש מאין אך בהתחשב בעובדה שדי בירידה חדה בארה"ב שלשם שינוי תבוא לידי ביטוי בארבירטאז'/ תוצאות בחירות מפתיעות/ תיקון בשער הדולר שבשישי כבר ירד ל 4 ₪/דולר ולא ניתן לשלול תנועה חדה מטה. זה עדין לא פתח למגמה שלילית או תיקון עמוק אלא לכל היותר חזרה למגמת הדשדוש המוכרת אך נדמה שאין בשוק סוחרים המתמחרים ירידה במדד והאופוריה שולטת.
עבור שחקני המעוף המצב דומה לשבוע החולף ולא רק מכיוון הספוט – הכותבים מעוטי נכס בסיס ורק הירידה בבנקים היום איפשרה להצטייד לכדי השפעה של יום מסחר בודד. בהתחשב במרחק מפקיעה מדובר על השפעה זניחה וחודש שקרוב לודאי יסגר ללא כל שינוי אלא אם נרד עמוק לכיוון 1500. כמות הכתיבות נמוכה באופן ניכר והיא פקטור של חוסר יכולת להשפיע ולכן רצון להקטין סיכון, בד בבד עם פקיעה אופטימאלית שהלכה והתרחקה ברמת 1490-1510. זינוק מפתיע בסטיה ברביעי והכותבים ימהרו אך יהא זאת לאופציות אפריל ולא לחודש הנוכחי שבשל מיעוט הכתיבות כאמור גם בתרחיש אופטימאלי יניב רווח זעום למדי.
הציבור מתעלם מהבעיה הגדולה – היא מגזר הבנקים, ואין מדובר כלל וכלל בהקשר של כחלון. דיסקונט דיווח על רווח זניח ברבעון הרביעי, פועלים מודיע על תכנית התיעלות והמניה לא מגיבה בצירוף דו"ח חלש למדי, ואילו מזרחי מציג שחיקה ברווחיות של הרבעון החותם. כל אלה יש לזכור עת צד המשכנתאות בשיא כל הזמנים שספק אם ניתן לשמרו, ועת מחירי הדיור לא מאותתים על תיקון קרב. גם אם נניח שמצב זה ישמר, ולא זאת הנחתנו, בהחלט מדובר על חולשה שזוהתה ע"י המוסדיים המקטינים חשיפה כל העת. זה לא נוגע בציבור השועט לבנקים בדיוק כפי ששעט לממשלתי "הסולידי" אך מתחת ל 1200 והפעם נקבל במגזר מהלך מתמשך, כשכמובן ככל שהממשלה תהא יותר מוטה שמאל כך המגזר יגיב באגרסיביות שלילית גבוהה יותר (וראוי בהקשר זה לציין את יו"ר רשות ני"ע שמאותת פעם אחר פעם לשוק כי רמת המחירים גבוהה או במילותיו: "הריבית נמוכה - כר פורה ליצירת בועה בשווקים הפיננסים" אך נתקל בהתעלמות מוחלטת של הרוכשים).
בצד המאקרו הדפלציה הולכת ומחריפה בישראל עם פרסום מדד המחירים לצרכן לפברואר שרשם ירידה של 0.7%. על מה ולמה ביזבזה הנגידה את הורדת הריבית בשלב כה מוקדם? זאת כנראה לעולם לא נבין אך המצב מכניסה כעת לפלונטר היות והיא הדגישה כי חשיבות השקל אינה רק בבחינת שער הדולר אלא גם אל מול היורו. אם זאת היה יפה מעל 4.35 יורו/שקל הרי שלכאורה עכשיו זוהי חובה להוריד הריבית לאלתר. בפועל, אין לנגידה כמעט כל מרווח תמרון כעת ובפרט שהשוק כבר מגלם הורדת ריבית במהלך שלושת החודשים הקרובים ולכן אנו בדיפלציה, תלויים בצמד יורו/דולר ולא פחות מכך נטולי יכולת השפעה מוניטארית. ההנחה של בנק ישראל לפיה המדדים הבאים, שלושה לפי הבנק, יהיו חיוביים אף היא אינה ברורה – הרי המשך ירידה בנפט לסביבות 43-44$ היא לבדה שוות ערך למדד מאופס וזאת עוד לפני ירידה אפשרית בשער הדולר ו/או בצריכה הבסיסית. ירידה של 1.6% מתחילת השנה היא לא האטה אלא מיתון, וכעת כל שנותר לבחון הוא כיצד בבנק ישראל צפויים להתמודד עם הדיפלציה כשההשפעה העולמית מאז ומעולם היתה זו הקובעת.
לפחות בגיזרת המט"ח המדד הנוכחי מבטיח שמירה על רמת 4 ₪/דולר, שהרי העלאת ריבית מתרחקת עמוק אל תוך שלהי 2015 (ויתכן אף מאוחר יותר) ולכן בצמד המקומי אנו מצפים ליציבות.
לא ניתן לומר אותו הדבר על היורו/דולר- גם ברמת 1.05 איננו רואים בשלב זה עצירה ונדמה כי רמת 1:1 כבר סומנה ולכן המשך פוזיציית השורט על אף הרווח הנאה. משאל עם ביוון, קרי תאריך מוגדר, אף הוא צפוי ללחוץ מטה המטבע ונדמה כי זוהי רק ההתחלה של מהלך שקשה מאוד להעריך היכן יעצר כשאף ברמה הטכנית לא קיימת שום תמיכה של ממש.
בצד הסחורות הזהב נכנס בתיק האתר ללונג עם יעד של סביבות 1180 $/חבית. להוציא הדולר בראלי האדיר, קשה לראות אפשרות השקעה אלטרנטיבית אחרת ולכן זו המגמה השולטת.
לעומתו, הנפט מגלה חולשה לא קטנה. עודנו מחוץ לפוזיציה ומניחים כי כל מבשרי האיוב מגזימים אך אין ספק כי הקושי להתיצב מעל 50 $/חבית בולט לעין ומעיד על חולשה. יתכן והמשבר הרוסי האפשרי שיובהר בהמשך ישנה מהותית מהערכה זו אך בינתיים עודנו מתקשים לראות ירידה חדה ודמרטית במחיר חבית, לבטח לא לרמות שאנליסטים מציינים כלאחר יד (20-30$).
באירופה אנו ממשיכים עם הדרמה היוונית שההערכות ביחס למשאל עם הופכות לעובדה. גרמניה כה חוששת מהתוצאות, ובצדק, עד כי גוברות ההערכות כי זו תתפשר ותתגמש בסופו של יום אך נדמה שמה שמתדלק את השווקים כרגע הוא בעיקר החלשות היורו. צלילה רציפה של 25%, המהלך החד מאז 1992, צפויה להוסיף ולספק תמיכה לאירופאים עד לתיקון בארה"ב (והמהלך האחרון הוא בסה"כ דשדוש בוול סטריט ולבטח לא תיקון). יחד עם זאת בעוד העיניים כולם מתמקדות ביוון מפספסים רבים את הנושא העקרי לטעמי השבוע הוא רוסיה, וליתר דיוק שלטונו של פוטין. העלמותו של פוטין מהזירה הפוליטית צפויה להכניס את רוסיה לטלטלה רצינית וכפועל יוצא את אירופה. ניתן לומר רבות על שלטונו של פוטין אך דבר אחד בהחלט מאפיין אותו למן היום הראשון – עקביות. לא ניתן אפילו להתחיל והלעריך מי יהיה מחליפו של פוטין הלכה למעשה ולכן החדשות שיגיעו מהקרמלין הן החשובות לאיחוד האירופאי כשהמסחר ברובל צפוי להקדים באופן מהותי את הנעשה בשווקים בהקשר זה.
יתכן וזה מה שגרם ל ECB לפעול בבולמוס קניות הזוי של רכישת אג"ח בהיקף 10 מיליארד דולר תוך שלושה ימים בלבד. כמובן שקצב זה לא ישמר מאחר ואחרת התכנית צפויה להסתיים תוך פחות משנה ועדין קשה שלא לתהות אם ההשפעה הישירה כולה היא 1% עליה סביב היבשת, האם מחיר זה כדאי? כל עוד ארה"ב שומרת על כוחה האירופאים לא ידרשו לספק תשובות אך משרמת 2000 הנקודות תישבר בהחלט נראה תיקון אלים בהרבה ביבשת הישנה.
כמובן שהדבר ניכר גם ב"אחות להדפסה" של אירופה היא יפן עת מדד הניקיי סוגר בשיא של 15 שנה. עד כמה שזה ישמע קיצון מצב היפנים גרוע בהרבה מזה של האירופאים ולכן השורט על הניקיי בעינו עומד והשיא הנוכחי מהווה הזדמנות כניסה נאה ביותר.
ביחס לארה"ב ציינו בסקירה אחרונה : "להערכתנו למרות המהלך החד מטה טרם ראינו את סופו. הבורסה ידעה לזנק מאות רבות של נקודות על סמך הורדות ריבית והותרתה על אפס, ולכן תמיכה של יאלן תסדר למשקיעים רגיעה ולא ירידה חדה אך בכל זאת ניתן לצפות לחזרה למרכז הדשדוש סביבות 2040-2050 כבר בטווח הזמן הקצר". למרות תיקון נאה בחמישי הבורסה אכן מתקרבת לרמה זו, ואין בכוחה של יאלן לשנות ממש מהגלישה מטה. להערכתנו מדד ה s&p צפוי להיכנס לטווח כבר בימים הקרובים עם תמיכה משמעותית סביבות 2030 וגם למטה מכך אין לראות בזאת מעבר לתיקון. הבעיה של המשקיעים בוול סטריט היא שיוני הולך וקרב ואם נתבסס על צפי העלאת הריבית הנושק כבר ל 90%, בעיקר בשל אחוז האבטלה הנמוך באופן דרמטי, אין סיבה של ממש להיכנס כעת לשוק המניות. באופן דומה לנעשה בשוק המקומי גם בארה"ב הנתונים של הכלכלה הריאלית בעיתיים ואינם מספרים את הסיפור של שוק ההון ונתוני התעסוקה – כך כדוגמה מצוינת מדד אמון הצרכנים שירד ל 91.2 נקודות ורשם שפל של 4 חודשים וזאת על רקע מהלך חד מעלה בניו-יורק. יאלן מחויבת להודעת ברננקי ביחס למועד העלאת הריבית (טווח של עד חודשיים "מריחה") ולכן היא תישאר נאמנה לאמיתות הודעות הפד וטוב יעשו המשקיעים אם יקטינו חשיפה מנייתית בארה"ב/יעבירו לשווקים אלטרנטיביים.
מניות ומגזרים
- בכל המניות והמגזרים אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
