בשבוע החולף חווינו דשדוש מוחלט בטווח תנועה צר, שהפגין במידה רבה עוצמה ביחס לנעשה בעולם. המדד מתנהל מרבית היום באדישות אך כפעולת שעון שוויצרי, כניסת הקרנות בצהריים די בה לתרום 2-3 נקודות מדד שפעמים רבות בהן מסתכמת העליה כולה וחתימה בטריטוריה החיובית. עם קצב גיוס של 2.3 מיליארד ₪ לתעשיית הקרנות החל מתחילת החודש, ומתוך זה חצי מיליארד לקנייתיות הטהורות, קל להבין כיצד השוק המקומי שומר על אונו גם אם זאת פעמים רבות בשל ארעיות במהלך המסחר: מסחר חיובי מעבר לים ההופך לילי בסיומו לצד חוזים חיוביים בבוקר המחרת, וחוזר חלילה; היעדר המסחר בראשון בשל חופשת פורים. הדבר כבר ניכר בתיק הנכסים של הציבור, כשנתוני בנק ישראל מהשבוע החולף מבהירים כי שיעור ההחזקה במניות האמיר ל 25% - שיא של שלוש שנים, ובהתחשב בפעילות מרץ היד עוד נטויה.
בינתיים שחקני המעוף כמעט ואינם מורגשים במרץ עת נכון לכתיבת שורות אלא לא היה יום התערבות בודד. הקושי ברכישת מדד הבנקים מחד (שאינו יורד) ומאידך יחס פרמיה/שחיקה שמוביל לאי-הפסד (להבדיל מרווח) מותירים את הכותבים עם הצורך לנייד פוזיציות PUT מעלה. זאת נעשה אמנם בהיקפים גדולים יחסית לשבוע החולף אך ההשפעה על טווח הפקיעה האופטימאלית נמוכה למדי בשל הפרמיה העלובה שכבר אינה מצדיקה קידום סביב הכסף. טווח הפקיעה האופטימאלי עלה בהתאם בחצי האחוז בלבד ל 1310-1325; גבול פקיעה עליון בסביבות 1385 וגבול תחתון שאינו רלונטי. הטווחים הללו מטעים מעט מאחר שכפי שציינו בתחילת החודש, הכתיבה העמוקה בכסף נעשה בפרמיה ניכרת ולכן טווח רווחי מצוי כבר ברמת 1360 הנקודות אלא שהיעדר נכס בסיס מונע אפשרות ממשית להוביל המדד לנקודה המדוברת.
אם החלטת הריבית סיפקה דלק מחודש לזחילה מעלה הרי שמדד חודש פברואר צריך לצנן מעט ההתלהבות. מתוך הנחה כי הורדת ריבית נוספת לא תתרחש בחודשיים הקרובים, הרי שירידת המדד בשיעור 0.2% מציגה פתיחת שנה מפתיעה בחומרתה: צלילה של המדד בשיעור 0.8% בטווח של חודשיים, ובעיקר בסעיפי היסוד (אוכל והלבשה), ממדים כי המשק מקרטע ולקברניטיו לא נותר עוד כלים מוניטאריים לשנות המגמה. כבסקירות קודמות נחדד כי הורדת ריבית נוספת אינה אפשרית לא משום נתוני המדד שאף תומכים בהורדת הריבית, כי אם בנתוני בנק ישראל עצמו לפיהם היקף המשכנתאות בפברואר עלה ב 13% ל 4.26 מיליארד ₪. גם תחת הנחת התמיכה בדולר המדובר במהלך שיעילותו בספק ובהשוואה להיעדר האקטיביות מצד הממשלה אין ספק כי חסרונותיו עולים על יתרונותיו.
ואכן, כפי שהערכנו הדולר שם פעמיו אל עבר רמת 3.45 כשהוא רחוק כעת אגורה בלבד מרמה קריטית זו. יש להניח כי גם בהנחה והדולר יאבד גובה וישבור התמיכה, הרי שבנק ישראל יזעק וישיבו מעל רמה זו אלא שמדובר יהא על סיבוב בראשון בלבד. ברמות השיא של היורו אל מול הדולר אין ספק כי סל המטבעות העולמי הוא הקובע את המגמה ולכן עוד מוקדם לראות שינוי אף לא קל באופק.
בגיזרת הסחורות, הנפט אכן ביצע את המהלך שצפינו עד תום עם שבירה ניכרת של 100$/חבית וירידה מהירה לרמת 97$. בשלב זה ניתן להניח רגיעה בסביבות 96-98$ אך כיוון שטרם הסתיים המהלך היורד עוד מוקדם לסגור פוזיציית השורט ואנו נמתין עימה.
הזהב מצידו רשם ירידה קלה ולא משמעותית אך אובדן הקורלציה אל מול השווקים מוסיף להקשות על ניתוחו ובהתאם נבחר להמשיך בגישה הניטראלית ביחס למתכת.
באירופה, ציינו בסקירה האחרונה כי "מתחילה להיווצר תבנית למהלך יורד מתמשך בדאקס עד כדי ירידה ל 9000 נקודות". מהלך ירידות זה התממש במלואו עם ממוצע ברחבי היבשת של איבוד כ 3% אך אין לצפות בסביבה הנוכחית לשבירה חד-משמעית. על המדד יהא קודם לתקן בדומה לצפוי בוול סטריט ורק לאחר סביבות 9100-9200 תתקיים יציאה למהלך נרחב יותר כשהצד הפונדמנטאלי מכביד באופן עקבי על היבשת. גם תמיכה מדראגי חסרה והדבר הורגש היטב בנאומו בשבוע החולף עת המשקיעים ציפו לעידוד ותמיכה לשווקים ואילו הנגיד התיחס לשורת הצעדים "הלא שגרתיים" שמכין הבנק האירופאי לתרחיש של דיפלציה. מה עניין שמיטה והר סיני חשבו לתומם המשקיעים ובמידה רבה נאום זה גם מחדד ההבדל בין יאלן (והפד) ובין דראגי כשהראשונה והגוף עליו היא אמונה לעולם יכוון לוול סטריט ואילו הנגיד באירופה, בין השאר בלש היעדר כלים אמיתיים, ינסה להפגין יצירתיות במקומות שאינם נוגעים למשקיעים כאן ועכשיו.
על פניו ה"אשם" בירידה השבועית מסביב לגלובוס הוא המצב באסיה, והתקשורת נטעה רושם שגוי זה, אלא שבפועל הנתונים באסיה לא הוסיפו ולא גרעו ובהתאם ביצועי המדדים ביבשת ביחס לאירופה וארה"ב. דווקא ההשקעה בנכסים קבועים, נתון אפור למדי, הפתיע רבים לאחר שהצביע על עליה של 17.9% בלבד אל מול צפי ל 19.4%. נדיר כי האנליסטים טועים בנתון יבש זה ולכן עולה בהתאם השאלה האם אין מדובר על גם כעת על הערכה אופטימית מדי של המשק הסיני ע"י הכלכלנים. נוסף על כך הורדת תחזית הצמיחה של מריל לינץ' מ 8% ל 7.3%, והגם שאין המהלך מפתיע לאור הנתונים שסוקרו כאן בחודשים האחרונים בהחלט הסנטימנט במדינה הינו שלילי מובהק.
לא בכדי אין אנו מתייחסים לניקיי שצלל למעלה מ 3% ביום מסחר בודד מאחר והסיבה המרכזית למהלך הינה מקומית בלבד – ירידה של הין מול הדולר היא הגורם המרכזי כשהבנק במדינה מוסיף להמטיר כסף בשתי תכניות הסיוע במטרה (בין השאר) לשמר הניקיי ברמה הנוכחית.
במפתיע משהו ארה"ב התעוררה השבוע והצטרפה לחולשה הכללית, גם אם לא החלה בה (אירופה). על פניו ניתן לנתחת הירידה במדד אך חשוב לבחון הדברים בפרספקטיבה גדולה משבוע וכאן למעשה מדובר על מגמת דשדוש ברמה החודשית ולא מעבר. רק שבירת רמת 1840 תאותת כי הכיוון הינו מטרה וגם אז ללא תמיכה ברמת 16-17% בויקס יש להניח מהלך נקודתי של כ 2-3% בלבד.
המקרו האמריקני לא הבריק השבוע אך גם לא איכזב, כשדווקא התחזית לפיה הצמיחה תוכפיל עד 2015 בהחלט יכלה לספק דלק לראלי. בפועל ולאחר תגובה ראשונית חיובית, התקשו המשקיעים להאמין כי הכלכלה שצמחה 1.7% אשתקד תצליח לקפוץ ל 3.1% ב 2014 ולכן בהתאם התגובה הצוננת. במקביל, הסנטימנט הצרכני איכזב והרי זה עומד בסתירה גמורה לנתון שהוזכר קודם עם ירידה של 0.1% בפברואר לרמה הנמוכה מזה חמישה חודשים. כיוון שנתון הצרכנים הינו ממשי ומיידי ואילו התחזית הינה ספקולציה נקל להבין מדוע בחרו המשקיעים להתמקד בצד אחד של המשוואה.
אפשרי לגעת עוד בנתוני המקרו אבל השאלה המרכזית היא לא תיקון כאן או שם של 2-3% אלא הסבירות לתיקון ממשי, וכאן המקום לבחון את מימון רכישת המניות ע"י הכסף הזול – שם מכובס ללקיחת הלוואה לשם רכישת נייר ערך. בדיוק כפי שבנקים יכולים ללוות מהפד ב 0% (כמעט) ריבית ולנצל זאת למינוף, כך יכול האזרח הממוצע לקחת הלוואה ולעשות כן בשוק המניות – מהלך היכול להיחשב מפתה למדי עת הריבית תעמוד על 2% ומדובר על פחות מתשואה חודשית מממוצעת בשוק. שלא במפתיע רבים בוחרים לעשות כן. כמה רבים? היקף של למעלה מ 400 מיליארד דולר בשלוש השנים האחרונות ורמת שיא חדשה בשלהי פברואר השנה. המדובר ברמת שיא הזהה בהיקפה ערב משבר הסאבפריים ב 2008 ולכן גם אם נניח המשך עליה מתונה בארה"ב, ברמת סיכון/סיכוי מדובר כבר על אויר דליל למדי אפילו בבחינת התשואה מתחילת השנה.
מניות ומגזרים
בתיק האג"ח – מבני תעשייה ט"ו. מח"מ של קצת פחות משש שנים בתשואה של 5.5% אינה דבר נפוץ לחברה המדורגת A. ככלל אין אטרקטיביות במגזר ברמת המחירים הנוכחית אך כיוון שהחברה פועלת להורדת מינוף באופן אגרסיבי למדי ע"י מימוש נכסים נרחב, ניתן לראות בכך (לאור הדשדוש בתשואה) הורדת סיכון שאינה מגולמת. האג"ח כמובן מתאימה לטווח ארוך בלבד.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
