השבוע בת"א חוינו תנודתיות ערה אך בגבולות מוכרים מזה שבועיים: 1265-1285, כשבד"כ פעילות הקרנות בשעות הצהריים מובילה לעליה רגעית המוחקת ירידה מתמשכת. אמנם הסנטימנט החיובי עודנו עימנו ובאופן בולט אך מחזורי המסחר היורדים אט-אט, וסטית התקן הממאנת לרדת מ 12% מחדדים כי השוק חווה במידת מה "פחד גבהים" וזקוק לתמיכה ניכרת מעבר לים להמשך המהלך.
ירידה במדד רצופה תמיכות טכניות לרוב, ולכן להערכתנו מרגע שתתחיל ירידה שכזו אנו צפויים לתנועה אלימה של כ 2% ביום עד יומיים ולא זליגה מטה, כשאינדיקציה מוקדמת תגיע ממדד הבנקים: מוסדיים שאינם מגדילים חשיפה ואף מממשים אל מול ציבור שמסתער. הצצה קטנה לדעה האמיתית של מוסדיים על רמת המחירים בשוק ניתן היה לקבל בחמישי עת עדכון המדדים הציג היצע גבוה כפליים מביקוש. בתקשורת אין אינטרס לבתי השקעות ומנהלי קרנות להציג תמונה שלילית אך בפועל אין בנמצא ועדות השקעה שהגדילו חשיפה לאפיק המנייתי החודש. קיימת התעוררות קלה בגזרת הזרים אך ההתמקדות של אלו היא בשלוש מניות בלבד: כיל, חברה לישראל ובזק ולכן השפעתם זניחה הן בשל משקל המניות והן בשל הסכומים הנמוכים יחסית.
נתוני השבוע החולף, ימי חג הסוכות, מציגים את הגיוס יוצא הדופן שהוביל הציבור: 1.2 מיליארד ₪ גיוס בשישה ימי מסחר, ורבע מיליארד שנותב לקרנות מנייתיות טהורות. אם מוסיפים לאפיק זה את הקרנות המעורבות אנו מקבלים סכום של כ 600 מליון ₪ שנותב רובו ככולו למניות ה"כבדות" ואחראי למרבית העליה. אין מדובר בידיים חזקות ולכן במידה והמדד יציג ירידה של אחוז, אנו עלולים לקבל גם ירידה כפולה ומשולשת רק בשל פאניקה אך זאת לא יתרחש ללא ירידה דרמטית מעבר לים שכרגע אינה נראית בטווח המיידי.
מי שעדיין מצוי מ"חוץ למשחק" אלו שחקני המעוף שאינם מצליחים לרכוש נכס בסיס ולהשפיע על השוק. אמנם המדד נותר פחות או יותר במקומו וכך גם הנחת התיקון מטה אך מניות בנקים לא ניתן לרכוש, ובעוד אנו בחשיפה ניכרת באופציות (90% מהממוצע) היקף נכס הבסיס רחוק מאוד מכך (40% בלבד). משמעות הדבר הינה שירידה במדד הבנקים תזמין רכישה מאיתנו שתספק תמיכת מה למדד, הפסקת רכישה וחוזר חלילה. גבולות הפקיעה אופטימאלית רחוקים מאוד כרגע עם סביבות 1220, וטווח רווחי עד 1260. מעולם לא היו שחקני המעוף חסרי יכולת השפעה שלושה שבועות לפקיעה, כל שכן לאחר חודש רווחים שלילי, ולכן הירידה הזו הינה קריטית עבורנו וחשוב שתתקיים מוקדם ככל שניתן.
חדשות המאקרו החשובות השבוע המשיכו להגיע מכיוון בנק ישראל ושוק המשכנתאות, עת חוב הציבור תפח ביולי ב 1.2% ל 284 מיליארד ₪. עליה של 3.3 מיליארד ₪ בחודש בודד הינה נסיקה לכל דבר ועניין והדאגה, לשון הבנק, של קברניטיו לא ממש הולכת יד ביד עם הורדת הריבית. כיוון שזו בוצעה לשם תמיכה מוחלטת במטבע האמריקני. מעניין לבדוק את ההשפעה של מהלך מפתיע כהורדת הריבית: עליה של יום בודד, וחזרה למגמת ירידה עת הדולר נחלש ברמה השבועית ב 0.7%. צעדי היאוש בבנק ישראל הולכים וגדלים ולכן השבוע הודיע בנק ישראל כי ב 2014 ירכוש סכום עתק של 3.5 מיליארד דולר נוספים. הטענה: לקיזוז השפעות הגז. בפועל – נסיון עקר להזניק הדולר הרחק מרמת 3.5 הקריטית, ששוב ל"מרבה ההפתעה" לא צלח. על בנק ישראל היה להבין כי מרגע שברננקי הפתיע והחליט שלא לקצץ התכנית אין סיבה שהמטבע האמריקני יתחזק מול סל המטבעות, בטח לא מול השקל, ולכן הודעה זו לא השיגה יעדה והצמד הגיב באדישות מופגנת.
בהיעדר נגיד מזה למעלה משלושה חודשים ועל רקע כרית הדולרים הבלתי נתפשת, מעט מוזר ש s&p אישררה את דירוג האשראי של ישראל. סביר שהמדובר בדירוג השוואתי אל מול הנעשה באירופה, שכן מדינה ללא נגיד והאטה מסוימת היתה זוכה לכל הפחות לאופק שלילי. סביר שזאת יתרחש במועד העדכון הבא, בשלהי השנה, כשרק שמירה על אחוז אבטלה נמוך כנוכחי (6.1%) יאפשר לשמור על הדירוג הקיים.
בשוק המט"ח כאמור, כל צעדי בנק ישראל העלו חרס. יחד עם זאת אנו מניחים שגם השבוע רצועת 3.52-3.58 תישאר עימנו היות ואין קטליזטור משמעותי לפרוץ מעלה, ואילו מטה נקבל שוב מעורבות רגעית מצד הבנק.
הזהב שהערכנו כי ירד מתחת ל 1300$ לאונקיה עשה כן אך שב לתקן במהלך המסחר. היעד נותר שבירת רמה זו, אם כי מדובר בירידה קלה בלבד שכן המשבר בארה"ב בהחלט מספק דחיפה הגונה למתכת.
גם הנפט שהנחנו כי יאבד גובה עשה כן אך נתמך כצפוי מעל רמת 100$ לחבית. קשה לראות גם השבוע שבירה של תמיכה קריטית זו והצפי הוא לדשדוש ברמת 101-104$, כשהאוזניים יופנו ליחסי ארה"ב – איראן המלבלבלים לפתע.
באירופה, ענייני הפנים של ארה"ב העיבו על מה שיכל להיות שבוע חיובי בצורה יוצאת דופן ופריצה של המדדים המדשדשים. הנתונים השבוע בהחלט הפתיעו לטובה כשבראש מדד מנהלי הרכש שזינק בספטמבר לשיא של 27 חודשים ורמת 52.1. זו העליה החודשית החדה מזה למעלה משנתיים, ועל אף שמרבית הגידול נובע מפעילות מגזר השירותים בהחלט ה PMI מחדד כי מצב היבשת משתפר במעט.
כמובן שכל שינוי, קטן כגדול, מתחיל בגרמניה וההגמוניה לנתוני האיחוד נשמרה עת מדד אמון הצרכנים במדינה עלה לשיא של 6 שנים. חלק ניכר מהאמון נובע מהציפיות, שהתממשו בינתיים, לבחירה מחודשת במרקל על השפעתה החיובית לשווקים ובכל זאת הדבר לא סייע לאירופה לנסוק. התלות בוול סטריט הולכת וגדלה מחודש לחודש כשתוצאות החסר בולטות במהלכים חדים. זאת ועוד, אירופה אינה מתקנת עוד כבעבר עת המסחר בארה"ב משנה ציבעו ולכן עבור המשקיעים זהו פיספוס במידה רבה, אך המשך המגמה לפיה השקעה עדיפה ישירות בארה"ב בשל סיבות עליהן עמדנו בעבר.
כמובן שבאירופה כמו באירופה, תמיד ינסו המדינות המקרטעות לקבל עוד ברגע שהמצב מעט משתפר כשהפעם יוון הובילה רעיון חדשני – המרת הלוואות החילוץ באג"ח ל 50 שנה. מה שארה"ב לא מעזה לעשות רוצים היוונים לבצע, אך צריך לבחון את הניואנס הקטנים בעניין. ראש ממשלת יוון אומר שאת שברור בריש גלי: 240 מיליארד יורו, סכום החילוץ, בלתי ניתן להחזרה אלא אם האיחוד יאשר הנפקות אקזוטיות מסוג זה. כאן האיחוד נמצא במלכוד: מחד, האיוולת שבהנפקה שכזו ברורה, ומאידך אם רוצים באיחוד לקבל חלק מההלוואה חזרה אין דרך אחרת. התכנית אמנם לא יצאה לדרך אבל מעניין לעקוב אחר ראשי האיחוד ביחסם לעניין, שכן הוא ישליך ישירות על יתר המדינות הנשענות כמו גם אלו שישענו בעתיד.
ביפן, הניקיי רשם ירידות לכאורה מפתיעות מאחר ולאחר יומיים התכנסות הבנק המרכזי החליט להמשיך בתכנית התמריצים בשל מה שהוגדר "התאוששות מתונה". ניתן היה לצפות לצהלה מצד המשקיעים אלא שברננקי החליט כבר לפני שבועיים גם עבור הבנק המרכזי של יפן, ולכן המדד היפני רשם את העליה קורלציה מול וול סטריט ולא כעצמאי. התחזקות היין מכבידה של השוק היפני, וכיוון שטרם ראינו סיום המהלך ניתן להעריך שהמדד עושה דרכו לרמת 13,500 הנקודות. אמנם המשקיעים
בארה"ב לא מביטים ימינה ושמאלה, אך נדמה כי אסיה יכולה להרעיד אמות הסיפים יותר מאשר אירופה שכאמור מציגה שיפור איטי אך עקבי ולכן חשיבות המעקב אחר הניקיי וההאנג-סנג עולה כעת ברמה העולמית על זו של הדאקס והקאק.
בארה"ב, כאוס ייטיב לתאר את תפקוד הממשל וקרקס את התנהלות וול סטריט. עושה רושם שהמשקיעים עדין לא החליטו אם ההשבתה קריטית או לאו, היעדר נתונים משרת את הפד וההשפעה על המניות. על פניו התשובה מאוד פשוטה, בבחינת כל יום שהממשל מאבד כרבע מיליארד דולר הוא יום רע לכלכלה ורע לחברות. בפועל, אוירת האפס אחוז ריבית והיעדר האלטרנטיבה מסממת כל הגיון ולכן ישנם כבר כאלו שרואים בהשבתה הזדמנות קניה. נדמה כי אין אנו בפני פתרון מיידי בימים הקרובים, ועדיין אנו מתקשים לראות יציאה מגבולות הדשדוש של 1675-1705. הזדמנויות היו כבר לרוב, ולכן אלו הבונים על צלילה במדד כהתמשכות ההשבתה יתבדו כמו גם המצפים לזינוק עם ההסכמה. השבעה עשר לאוקטובר הוא עוד תאריך לכאורה דרמטי אבל נדמה שאין אדם בעולם שמאמין כי ארה"ב תיכנס לחדלות פרעון, ולכן בניכוי המימד התקשורתי מגמת הדשדוש צפויה להימשך עם נטיה לירידות לכיוון 1670-1680 (המשך ישיר לשתי הסקירות האחרונות).
היעדר נתוני מאקרו תומך במידה רבה במצב הנוכחי המשמר את רמות השיא, כשהתמ"ג הנפגע מההשבתה יבוא לידי ביטוי רק בנתוני ינואר-פברואר ועד אז כבר יהיו דרמות חדשות לשוק האמריקני.
כן יש לשים לב למדד הויקס בו ציינו את חשיבות ה 18%. המדד חצה רמה זו במהלך המסחר אך סגר מתחתיה (16.7% כעת) וחציה רמה זו בשנית צפויה להגדיל הסבירות לתיקון עמוק יותר כבר במהלך הימים הקרובים.
מניות ומגזרים
- בכל המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
- שימו לב כי נפתחה אסטרטגיית אוקטובר תחת פורום אופציות. הינכם מוזמנים לעקוב, להאיר ולהעיר.
שבוע טוב ומוצלח !
