הספד לאמא

הספד לאמא

אמא אהובה שלי, מלכת לבבי המיוחדת, נשמה טהורה שלנו, סבתא נהדרת אוהבת ונאהבת.

הלכת מאיתנו מוקדם מידיי. רציתי שתהיי איתנו- לפחות עד לידת הנין הבכור שלך, בעוד חמישה חדשים.
תמיד אמרתי לך-כי יש לי הסכם עם הקדוש ברוך הוא, להשאיר אותך כמה שיותר , בעולם הזה.
אחרי מות אבא, ביום כיפור לפני 12 שנים בדיוק, את היית לראש המשפחה, ראש שבט משפחת שפינדל.
קבלתי הוראה מאבא, נדרתי בפניו- לדאוג לך עד נשימתך האחרונה. לא לעזוב אותך, לשמור עליך,
לשמח אותך, לעשותך בטוחה בעצמך, שלעולם לא תחושי בודדה.
כך עשיתי.
אני אהבתי אותך-יותר מאשר את עצמי. כל יום דברנו בטלפון, שלוש עד ארבע פעמים. הצחקתי אותך,
שמחתי אותך, כל יום רביעי, היינו מבלות בסידורים וקניות בחצי-חינם בחולון, קונות, אוכלות צהריים,
וחוזרות בכיף הביתה.
ידעתי שהבילוי הזה- גרם לך אושר עילאי. את הרעפת עליי סיפורים מעברך, ומההווה שלך. ואני שתיתי אותם בצמא.

כניצולת שואה, שידעה רעב כבד, היית אלופה בבחירת ירקות ופירות, וסחורה בכלל.
ואת העברת לי את התורה הזאת.
את תמיד רצית תמורה מלאה לכספך, ואני דאגתי שכך יהיה.
כול מי שזכה להכירך, הרגיש שאת אישה מיוחדת במינה. חכמה, שוקלת ובוחנת דברים לגופו של עניין.
מעולם לא רבת עם אנשים , נהפוך הוא. את היית משכינה שלום, כאשר נדרשת.
חוש הצדק שלך- היה יוצא מהכלל. כבת מזל-מאזניים, לא קיפחת צד אחד לטובת צד שני.
את אבא אהבת, גם אחרי מותו. לקבר שלו קראת הבית שלי, וכשתש כוחך, רצית שלא יארך הזמן ,
עד שתיפגשו.
אימא-בקשתך מולאה היום. אנחנו בחרנו לתת לך ללכת בכבוד, בלי סבל, כול עוד צלם אנוש לך.
אבא-חיכה לך הרבה זמן, אך מעולם לא האיץ בך, לבוא אליו.
הוא ידע שאנחנו כולנו , זקוקים לך.
עכשיו-אתם שבים ומתאחדים. תוכלו ללחוש סודות, בחשכת הלילה. להשלים סיפורים מהשנים
שבן הייתם בנפרד.
פמלייה נאה ומכובדת- מחכה לך אימא שלי- אבא היקר שלנו, דוד אליעזר, דודה חנה'לה, דוד נפתלי,
רומן ופלה ,ההורים של בני. שאהב אותך מאוד. רושקה- רחל- הדודה של בני, וכול מלאכי השרת
אשר מקבלים נפש צדיקה ומיוחדת כמוך.
את עברת חיים קשים, ילדות נוראה, גלות בסיביר, אביך ואחותך מתו שם, והותירו אותך לבד.
עלית לארץ, התחתנת עם אבא, בניתם חיים יפים, לא היה קל, אבל ידעת תמיד לעשות רק טוב.
את היית חזקה מברזל, בעלת תושייה, אמיצה ונבונה.
כולם אהבו אותך.
בצדק.
תמיד אמרתי- שאלוהים מינה מלאך פרטי, להגן עלייך ולשמור עלייך, תמיד.
אותו מלאך- שלח לך את טניצ'קה האהובה שלנו. שטיפלה בך במסירות אין-קץ.
טניה- קוחנקה מוייה. ספאסיבה בולשוי, על הטיפול באימא.
תמיד נאהב אותך.
אימא יקרה, רגע לפני שאני משלחת אותך לגורלך עד קץ הימים- אני מקווה שטיפלתי בך היטב,
אני מקווה ששימחתי אותך, אני מקווה ששמרתי על כבודך, תמיד.
אם פגעתי בך- אני מצטערת מאוד, אם טעיתי במצוות כיבוד האם - אם התעצבת בגללי- אני
מבקשת את סליחתך, כי תמיד רציתי רק באושרך , בחיוכך, בשמחתך.
לעולם לא אשכח אותך, את צרובה בליבי ובמוחי. את כוכב הצפון שלי.
בשמי ובשם בני, בשם יהודית וחנוך,
בשם טלי ורפי,עמית רונן ואפרת.
בשם כול המשפחה ,
בשם כול מכירייך ומוקירייך,
אנו מחבקים אותך חיבוק אחרון
ונפרדים ממך באהבה.
נוחי בשלום על משכבך.
אילנה.
17.9.2013יום שלישי, י"ג בתשרי. תשע"ד.

אילנה, משתתפת בצערך הכבד על מות אימך; בגופה היא התאחדה עם אביך, שכה אהבה וזיכרה ימשיך להיות איתך כאן לתמיד.
אושרה

לתאומות היקרות !
שמהשמים תינחמו
אומנם אתן לא ממשיכות את קיום שם משפחתכן
אבל את המורשת והידע והחינוך שקיבלתן מהוריכם
תמשיכו לחלק ולתת באהבה
לדורות הבאים
ואת כל האהבה שיש בתוכן
חלקו אותה ראשית בניכן
והצעה שלי הקימו קרן קטנה בתוך המשפחה
ובכל אירוע כמו ימי הולדת ,בר ובת מצווה. חתונה ,
הולדת בן ובת .תנו מהקרן מתנה
בשם הוריכן ככה תשמחו אותם למעלה
ואתן תחושו גאווה גדולה שתשמח אותכן
מאוד
מימני באהבה מיוחדת

אילנה,

אני יודע שאת ומשפחתך עוברים כאב כבד מנשוא על הפרידה מאמא
היא נחה עכשיו על משכבה בשלום והקב"ה דואג לשלומה ולטובתה בכבודו ובעצמו.

תהיי חזקה אילנה (כפי שאת) משתתף בצערך מעומק לבבי ומאחל לך ולמשפחתך
שלא תדעו עוד צער רק בשורות טובות.

תודה למנחמיי.
מילותיכם כצרי על פצע, כחמצן לריאות.
נחמתי- הגדולה היא- כי אמא לא סבלה.
בדקת החיים האחרונה שלה, בנשימת אפה האחרונה-
אמרתי לה- אבא מחכה לך, אבא מחכה לך, אבא מחכה לך
היא שמעה וקלטה.
ומתה.
אני מקווה שמאושרת.
היא כבר הייתה בדרך לאהובה- בעלה -מזה חמישים ושלוש שנים.
עכשיו טוב לשניהם.
זאת נחמתי.
אילנה.

אילנה יקרה
אמך זכתה ביושר בבת מופלאה מיוחדת במינה
לא חסכת מעצמך וממנה כל מאמץ באהבה טהורה וללא תנאים וידעת בתבונת הלב לתת לה ללכת עם כאב עצום כשהגיע זמנה
היא אהבה אותך ותמיד תאהב כי לאהבה כזו אין גבולות
אין באוצר המילים שלי מילים שיכולות לנחם לכן רק מחבקת אותך חזק ומשתתפת בכנות בצערך
דנה

שלא תדעי עוד צער.
אין מלים מנחמות רק חיבוק ואמונה והשתתפות עמוקה בצערך.

כשאומרים לבן אדם שנמצא באבל "שלא תדע עוד צער " אין במילים האלה נחמה בכלל
ולא רק ! אין דבר כזה "שלא תדע עוד צער " כי הרי אנו מוקפים באהובים רבים כגון:
ילדים, נכדים, הורים,סבים וסבתות, חברים, ועוד אפילו בעלי חיים
והאמת כולם בסופו של עניין ילכו לעולמם.
והרי כשאדם באבל אנחנו רוצים לנחם אותו בהווה כעת הרגע
והמשפט הזה הלא נכון מדבר על העתיד,
רצוי אם כך לנחם עם משפט שמדבר על השתתפות בצער
או להוסיף נניח את העצב שלי לעצב שלך או לבקש
מחסדי שמים שינחמו את האבל. ולגרום לו הרגשה אחרת
כי עפ"י רוב הזמן מכהה (מעמעם)את העצב אך לא מסיר אותו מאיתנו
מאחר ואנו מתגעגעים לאהובינו שהלכו לעולמם
הנחמה לדעתי שעוזרת לאבל
זה להמשיך את מורשתו של הנפטר ולתת לו כבודו
להראות מה הייתה יכולתו עצם העשייה הזו גורמת לאבל
להעצים את הנפטר לזכות אותו בדרגת עדן
ללמד את הדורות הבאים
ואת מדרשו של הנפטר
אילנה היקרה זכית להורים נפלאים את בעצמך מיוחדת
ובזכות מה? כעת אנו יודעים בזכות אותם הורים

מנחם יקירי-
הזמן אינו מקהה את הכאב- הוא מעמעם אותו. המחשבות על הנפטר - נמצאות תמיד איתי.
מרחפות, תלויות בתת-ההכרה, עולות להכרה, וחוזרות ושוקעות חזרה למטה.
ככה היה עם אבא, זכרו לברכה.ששניים עשר שנים לא איתנו. עם אמא- כול בוקר, בשעה 08.30- הייתי מתקשרת אל אמא. שואלת לשלומה, כיצד ערבה עליה שנתה ,מה חלמה, מה תוכניותיה לאותו היום. מה קרה במשדר "האח הגדול" - דברים שעניינו אותה, ומלאו את יומה.
אמא -היתה מנוייה בספרייה העירונית, קראה כול יום את העיתון, צפתה בחדשות, והיתה מסוגלת לנהל שיחות מעניינות עם קטן כגדול.

עכשיו-השעה 08.30 בבוקר - ובשבילי לעולם לא תהייה - אותו הדבר. נשאר ריק , חלל גדול.
כול-כך אני רוצה לספר לה דברים שקרו לי ולנו-אך אוזנה לא כרוייה כבר לשמוע.
צריך להתרגל. צריך להתחזק. צריך להשלים עם המצב.
ואז יותר קשה.
אני יודעת צער, אך גם שמחה - שאמא מתה בלי לסבול. היא שקעה לעולם הבא, כשפחתו נשימותיה - עד שנעצרו כליל.
זה ממש מות צדיקים.
ואמא היתה צדיקה גדולה.
ככול שאכתוב עליה- אולי יוקל לי.
לא יכולנו לשבת שבעה-כי אמא נפטרה יום לפני ערב סוכות. ולמרות שישבנו ביום רביעי, זה היה קצר מידיי- ואנשים באו אליה גם בשישי, ויבואו ביום ראשון ושני, ובאו אליי הביתה,-
כי המוות שלה היה בחטף.
והם מתגעגעים אליה מאוד.
חברים יקרים--
עצם הכתיבה כאן, העובדה שאני מדברת עליה, ואתם איתי באבלי- קוראים וכותבים- משמשת עבורי פתח לניחומים.
האמינו לי- איתכם קל לי יותר.
אני מודה לכם מעומק ליבי .
אילנה

למנחם,
עולמנו מלא בצער וכאב וזה אכן לא סביר לחשוב שמישהו מאתנו יהיה חסין לזה,
אבל בדיוק כפי שאנו מאחלים לאדם שחוגג יומולדת עד 120 שנה (והרי ברור לכולנו שזה לא ממש מה שיקרה)
כך גם אין שום פסול בלאחל לאדם שלא יוסיף עוד לכאוב או במילים אחרות שלא ידע עוד צער וכאב כמשאלת לב או תפילה.
כי שכואב למישהו שיקר לך הדבר היחיד שאתה יכול לחשוב עליו באותם רגעים קשים זה שיפסקו כאביו.

ת.נ.צ.ב.ה

חזקי ואמצי אילנה

אילנה יקרה
הכאב גדול זו דרך חיינו
משתתף בעומק צערך
כתיבתך המופלאה תשחרר ותקל
החיים ממשיכים עם הזיכרון עד יומנו שלנו
מהיום הפרמידה של המשפחה משתנה והאחריות שלך גדלה
מלאי בהקדם את החלל בהרגלים וקשרים חדשים הם יקלו מעט על הצער והחסר
זכרי את הימים הטובים ותתנחמי
יהיה זכרון אמך ברוך ונשמתה תהיה צרורה בצרור החיים

לאייל .
להגיע לגיל 120 יש אפשרות אפילו מינימלית
אבל קיימת
אבל שלא תדע עוד צער אין כזה דבר לעולם

אילנה היקרה אני משתתף בצערך העמוק.
אני מאמין שאמךעברה לעולם שכולו טוב .
שתדעי רק ימים טובים אמן

כמה מרגש אני חייב להגייד לך שזלגו לי דמעות עכשיו זה היה מרגש

אני נפעמת מהעובדה , שרבים כול כך קראו את דברי ההספד שלי לאמא.
זה לכבודה - שאתם מכירים אותה במקצת, באמצעות מילותיי.
אתם שותפים , וקוראים על חוויות רבות, שקרו במהלך חיי בשנים האחרונות.
על האובדן של אמא- לעולם לא אחדל מלהתאבל.
אבל בקרוב מאוד, תהייה בשורה ענקית, טובה, אירוע מכונן בחיי.
בעזרת השם- אהייה סבתא.
ואתם בטח תשמעו על כך גם......
אבל רציתי להביע את תודתי.
אילנה.

אילנה,
שלא תדעי עוד צער.
את מאוד מוכשרת בכתיבתך.
מאוד יפה ומרגש

אילנה,

חיינו מעורבבים בעצב ושמחה.
את משתפת אותנו ברגשותייך בכתיבה מיוחדת במינה, שגורמת להשפעה גם על רגשותינו.

אני מאחל לך רק טוב ומקווה שגם המעט שאנו יכולים לתת כאן, גורם לך רק טוב.

שאמך תנוח על משכבה בשלום ותהא נשמתה בגן עדן,
יהי זכרה ברוך