שבוע טוב.
מבלי להיכנס לעניין ההזוי הזה שבסיומו ימונה נגיד שהוא לא בחירה ראשונה, לא שניה וספק מה מיקומו האמיתי
קשה להתעלם מכיצד אנו מצטיירים בעולם: מביך היה לדבר עם עמיתים ושלא להישמע כמגונן על רפובליקת בננות.
בסוף השבוע האחרון לא היתה מהדורה פיננסית בת שעה בה לא עסקו בשאלת הנגיד הישראלי. זו פיקנטריה,
זה מגחיך את כל הנוגעים בדבר אבל זה בעיקר מציב מראה בפנינו: אנחנו שוק הון קטן שמייצר רעש כשל
וול סטריט.
ראש ממשלה - שמזה שנתיים הבורסה שלו מתייבשת ואינו מצא פעם אחת לנכון להתייחס אליה (אובמה נוגע
בוול סטריט, לטוב ולרע, בערך בכל נאום שלישי).
שר אוצר - ללא השכלה רלונטית (ניחא, כבר התרגלנו) וללא כל נסיון ניהולי-עסקי.
שר כלכלה - שלא ברור מה תפקידו ביחס לשר האוצר.
בנק ישראל - תפקידו לדאוג לאינפלציה, בפועל התעסק עם הכל חוץ מעם תפקידו הרשמי והאמיתי.
נגיד יוצא - מותיר בועת נדל"ן, תיק דולרים מטורף ביחס להיקף הכלכלה ו 10.5 מיליארד ש"ח הפסד.
נגיד נכנס - מי? מתי? הייתם באמת נכנסים לשדה מוקשים זה?
דירקטוריון הבורסה - ללא יו"ר.
הבורסה עצמה - ללא מנכ"ל.
ראש אופוזיציה - שנדמה שלא תפספס הזדמנות לפגוע בכל מה שיכול לתמוך בשוק ההון.
ועדת גז - שנדחית מספר חודשים ובינתיים כבר ריסקה את משקיעי הסקטור.
ומעל הכל, גרעון של 40 מליארד ש"ח. 40 מליארד ש"ח שאיש לא יכול להסביר וחמור מכך איש לא משלם במשרתו.
תנסו לדמיין:
בארה"ב נשיא שממנה שר אוצר ללא נסיון.
את ברננקי נוהג כפישר ועושה ככל העולה על רוחו (בפועל, מספק תשובות אחת לחודש, ולעיתים יותר, לקונגרס. נצלב ומתווכח, עונה ומסביר).
בסין פקיד המסביר לממונים עליו העלמות של "רק" 4 מליון ולא 40 מיליארד.
ביפן התאבדו בעבר ראשי אוצר על טעויות של מליוני דולרים בודדים. לא שחלילה אנו חפצים שמישהו יתאבד אבל מן הראוי לדעת אנה נעלמו 40 מיליארד, וכן, שמישהו גם ישלם על כך במשרתו.
ולפי הספינים - אשמים החרדים/הנמלים/רכבת ישראל/הרשויות המקומיות/חברת חשמל/תכנוני המס/...
אולי כן ואולי לא, אבל אקסל פשוט של הוצאה-סכום לא זכו האזרחים לקבל ולכן לגיטימיות ההשקעה בשוק המקומי הולכת
ומאבדת ממעמדה. משקיעים זרים לא יחזרו, בטח לא בגאות הבורסות מעבר לים, ולהוציא תרחיש של קריסה בשוק המקומי שתחזיר עניין ברמת מחירים נמוכה יותר אין לי ספק שהשפל עוד לפנינו.
