השבוע החולף היה חיובי ביותר ביחס לתקופה, במהלכו הצטרפנו למגמה העולמית ומדד המעוף רשם עליה נאה והתבססות מעל 1200 הנקודות. בטווח הצר, ובטח בהתחשב בעובדה שאך לפני רגע ירדנו מרמת 1190 הנקודות, הרי שמדובר על מהלך חיובי מרשים אך בפריזמה חודשית, רבעונית ואף שנתית – דבר לא השתנה ואנו עדיין בתוך אותם גבולות מוכרים: 1170-1260 ברחב, והמהדרין יוסיפו 1190-1240 בצר.
המגמה הבולטת בכל אותו דשדוש הינה חזרה של הציבור באופן מדוד אך יציב לקרנות הקונצרניות והמנייתיות. פעם אחר פעם מדדי התל בונד מאבדים באחת כמחצית האחוז, ופעם אחר פעם הם נוסקים לעבר אותו שיא חדש המתעדכן אחת לחודש. קשה להאשים הציבור הנתקל בהיעדר מוחלט של אלטרנטיבות, במידה מסוימת ופחותה גם בשוק הנדל"ן, אלא שמחזורי המסחר מעידים כי זוהי כניסת כספים מדודה גם אם ללא התמקחות מחיר, ולא חזרה לחגיגות הבורסה משנים עברו. מעניין לציין כי נכון הדבר גם ביחס ליתר המדדים בעולם, ובפרט מדדי וול סטריט – ניתן היה לצפות כי רצף שיאים חדשים ימשוך עוד ועוד משקיעים אלא שבכל שיא חדש אנו עדים למחזור פחות יותר, ואמת כי הירידה אינה בהיקף כבת"א, ועדיין שונה הדבר מהותית משנים קודמות.
להבדיל מהציבור שנהנה משבוע עליות נאה בכל המגזרים, הרי ששחקני המעוף מוצאים עצמם בבעיה לא שגרתית: עדיין בתוך גבולות רווחיים, עדיין במרחק אחוז וקצת מפקיעה אופטימאלית ובכל זאת בבעיית תקבול ומתיחת גבולות. כשבועיים לפקיעה, בסטית תקן קצת מעל 10%, כל הקידומים הנעשים בפוזיציות ה PUT הן בבחינת לעג לרש. מתחת לסטרייק 1200 ההפרד עומד על עשרות שקלים בודדות, שהן אפילו לא נקודת מרווח בצד המפסיד ולכן על אף קידום אגרסיבי ביותר בשלושת ימי המסחר האחרונים ב PUT הגבול העליון בקושי התרחק: גבול עליון ברמת 1245; גבול תחתון ולא רלוונטי ברמת 1150; ופקיעה אופטימאלית ברמת 1190-1205. בחודש רגיל אין בכך חדשה מרעישה, בטח לאור המרחק מהפקיעה, אך אנו עתידים לראות החל מרביעי השבוע, ובמידה והמדד לא יאבד גובה, כתיבה מסיבית של PUT על הספוט במטרה לצמצם טווחים במהירות. המחיר של זה יהא חשיפה משמעותית בגבול התחתון, להערכתי בפקיעה נמוכה מ 1185, אך עוד חזון למועד לאחר דברי ברננקי שהתניעו השוק מחדש.
בשוק המט"ח, כמצופה, ולאחר רכישה של 1.4 מיליארד דולר של פישר ביוני, שב המטבע האמריקני להיסחר מתחת לרמת 3.6 והפך רמה זו ללא רלונטית בבחינת תמיכה. יתכן ובנק ישראל עוד יפעל נקודתית כאן או שם אבל נדמה שהצמד שואף עם ובלי קשר לנעשה בעולם אל מתחת לרמה המצוינת. יחד עם זאת, ובהמשך לסקירה הקודמת, עדיין אנו מתקשים לראות שבירה של רמת 3.55 על רקע דברי ברננקי ובכלל, שטווח ה 5 הרלוונטי הוא 3.55-3.6.
ביורו /דולר, לאחר שבירת 1.3 והגעה עד 1.28, ביצע המטבע האירופאי פרסה והתחזק חזרה למקום המבטחים – 1.3. קשה שלא להסיק כי עין אחת של ברננקי קורצת לצמד כשמטרתו כמובן החלשת המטבע האמריקני, וגם הפעם סיפק הנגיד תמיכה לחודש הקרוב ברמות הנוכחיות וקטע המהלך בעודו באיבו (וחייבים להחמיא לו על ניהול מופתי של שער הדולר בזכות ורבליות).
בשוק הסחורות, וכחלק מצהלת השוק על כך שעוד יוסיפו להישפך כספים חינם אין כסף בתכנית ההדפסה, הזהב רשם מהלך עליות נאה בואכה רמת 1290$ לאונקיה. זה נחמד אבל "זה לא זה", בטח בהשוואה לסל הסחורות העולמי ולכן ההערכה היא כי הזהב ישוב לאבד גובה אל מתחת לרמת 1250$ בטווח הזמן המיידי.
לעומת הזהב, וכאן ברננקי כבר נכנס לתחום האפור – הנפט זינק בהתאם לסל הסחורות, ורשם שיא תקופתי של 105$ לחבית. הספקולטיביות שהוזכרה לעיל והשפעתה ברורה, אלא שהנגיד האמריקני צריך לקחת בחשבון כי האינפלציה כבר מרימה ראש בארה"ב והדבר הינו משקל נגד לשמירת הריבית על כנה.
נכון הדבר גם ביחס למדד המחירים לצרכן הצפוי להתפרסם היום (שני) לאחר המסחר ולהציג עליה של 0.5%. טווח עשירית לכיוון הינו סביר, אך 0.3% יעיד כי השוק מאט באופן בולט ו 0.7% ישלול המשך הורדת ריבית בטווח הזמן הקצר. הבורסה תעדיף מדד כצפי ובעדיפות שניה האטה אבל מזה זמן רב שלא היה טווח הערכות כה רחב.
באירופה, אם בסקירה האחרונה התייחסנו להכרזה מפתיעה מצד נגיד הבנק הגרמני כי לאיחוד אין היכולת לפתור המשבר, הרי שקיבלנו חיזוק (מקומי יש לציין) מצד נשיא דויטשה בנק שחזר בדיוק על אותם מלים: "מדיניות ה ECB לא תפתור את המשבר בגוש האירו. המדיניות המוניטארית פשוט אינה יכולה לפתור עוד". זה וגם קודמו לא התמקדו בהצעת אלטרנטיבה חלילה אלא בהצפת הבעיה כשהמשקיעים מקשיבים רק לרגע ומתעלמים מכך. בכלל, התעלמות היא הנשק החדש באירופה – לאחר הורדת דירוג פורטוגל, הורידה סוכנות s&p את דירוג איטליה. התוצאה: התעלמות. הורדת דירוג לצרפת: התעלמות. נתוני אבטלה בשיא, ואכזבה מנתוני הצמיחה אף הם לא השפיעו אבל השגת הסדר ביוון תומכת בשווקים על אף שלאיש לא היה ספק בעניין. רוצה לומר כי הבורסות האירופאיות נשענות בצורה חמורה ואקוטית מא-פעם על הבורסות האמריקניות. הקורלציה כמובן אינה חדשה ותמיד היתה גבוהה אלא שבשבועות האחרונים אנו רואים התעלמות מוחלטת, בבחינת ברננקי ידאג לשווקים, ולא זאת המצב. ירידה של 1% בארה"ב תתורגם לירידה כפולה (לפחות) באירופה ובכל חמש השנים האחרונות דבר מקומי יעיל לא נעשה לפתרון המשבר. בשל כך, קרנות הגידור והמוסדיים מסיטים כספים מאירופה לכיוון ארה"ב ואסיה ובניגוד לאמור לעיל ביחס לציבור הישראלי והאמריקני, מרבית התנועה באירופה הינה של הציבור הרחב ובמחזורים ערים.
ובכל זאת, יש לבחון את אחת משינויי התחזית היותר חשובות, היא תחזית הצמיחה העולמית של ה IMF. הורדה נוספת, חמישית במספר של 0.2% לרמת 3.1% על רקע התארכות המיתון באירופה וצמיחה איטית במספר שווקים מתעוררים. צפינו הורדת תחזית עם עדכון לרמת 2.7%, ואין ספק שזאת עוד יתרחש אלא שמתחת ל 3% ובהתחשב בצמיחה במדינות סין, הודו ושות' משמעות הדבר היא מיתון באירופה ואפס צמיחה בארה"ב. לא מצב מפתיע במיוחד בנוגע ליבשת הישנה אבל בהחלט מעורר תהיות ביחס לארה"ב. גם אם ננתח תחזית הצמיחה בגישת בית הלל עדיין היא נשענת על צפי סין גבוה מכפי שעודכן, ולכן אלו המניחים כי הדבר ישרת הבורסות בדמות ריבית נמוכה עד תום 2014 צודקים עד גבול מסויים: החברות בסופו של דבר מרויחות משוק צומח, ורמות הבועה באירופה כעת מגבילות את הדאס לעוד 4-8% גם בתרחיש האופטימי ביותר. בדיסקאונט שכזה מוטב כלל לא להיות בשוק, בטח כשהבורסה האם מצויה ברמות שיא.
בארה"ב, היתה זו הפתעה גם הפתעה מצד הפרוטוקולים ונאום ברננקי ביחס לסיום תכנית. בהערכות מוקדמות דובר על כ 3/4 המעוניינים להוביל לסיומה לקראת סוף השנה אבל הפרוטוקולים הצביעו על מחצית בלבד התומכים בכך. הדבר תמוה ומפתיע מאחר ונשיאי הפד מתראיינים לא אחת והדעה אינה מוסתרת, ולכן השוק זינק כגודל ההפתעה. גם ברננקי עצמו ששידר פחות להט להגנת התכנית נאם ותמך בשווקים, ולמעשה הבטיח למשקיעים עוד חוסר אלטרנטיבה והמשך ניפוח מחירי המניות. אם קודם לכן הערכנו שכל תיקון בוול סטריט סופו להיבלם במהרה ועד 5%, הרי שהנאום האחרון רק מחדד העניין כשממילא הנתונים מאבדים ממשמעותם ברמות המחיר הנוכחיות. אף דוחות החברות כבר אינן במוקד, ולכן אנו עדיין במגמת דשדוש אלא שגבולותיה נעו מעט מעלה לסביבות 1620-1710. לא בלתי אפשרי לקבוע שיא חדש אבל המחזורים המאכזבים שוב, מלמדים כי זהו ראלי של בנקי השקעות ופחות של הציבור האמריקני.
הדבר בא לידי ביטוי במלאים הסיטונאיים שנפלו ב 0.5% במאי, בכמות דורשי האבטלה שעלתה במפתיע ב 16 אלף מעל לתחזית ובסנטימנט הצרכני שירד ב 0.2 נקודות. נתונים שבעבר יכולים היו להניע מהלך יורד מתמשך, כיום בסה"כ מכבידים לכיוון הדשדוש אלא שבעיית ברננקי שהוזכרה לעיל שרירה וקיימת – האינפלציה מרימה ראש עם עת מדד המחירים ליצרן זינק ב 0.8% ביוני, ומחירי האנרגיה קפצו ב 2.9%. רמת 105$ לחבית היא רמה שהאזרח האמריקני פשוט לא יכול להתמודד איתה, וכיוון שמדובר בעליה החדה מאז ספטמבר ובחודש שני ברציפות של זינוק הפור האמיתי נפל: התכנית תקוצץ עוד ב 2013 על אף משאלות ליבם של המשקיעים ורצונם להאמין כי הקץ נדחה לכל הפחות ל 2014.
מניות ומגזרים
שורט על הנפט – קיים בתיק האתר וכעת אנו מכפילים את משקלו. לא משום שלא תיתכן עוד עליה בשל דו"ח מלאים או התחממות בטחונית אלא פשוט משום שברננקי חייב לייצר לעצמו שקט תעשייתי, ומחיר נפט מעל 100 הוא בדיוק המצב ההפוך.
גיוון – המניה אמנם ירדה השנה למעלה מ 20% אך אישור גלולת ה PC לשיווק ביפן, הינה בשורה מצוינת ומעודדת לקופת המזומנים בחברה. שווי השוק הפוטנציאלי הוכפל כעת עשרות מונים ולכן טבעי שהמוסדיים שישבו על הגדר במקרה מניה זו יגדילו חשיפה.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
