השטויות שזילכה מדבר

הבעיה עם זליכה שקידמו אותו מהר מדי והשתן עלה לו לראש והוא לא מפסיק להעביר ביקורת, כאילו שהוא עצמו שלא היה בעמדת השפעה ולא עשה דבר משמעותי

זה כנראה אופייני לחבר'ה שעבדו עם נתניהו כצעירים.

הציטוט האחרון שלו :

"בהתייחסו להורדת הריבית אמר זליכה: "דנקנר קרס. מה קרה? כדי להציל אותו, הוא (פישר) הוריד את הריבית וניפח את המניות. המשקיעים הזרים נכנסו, ושער החליפין ירד. ואז הוא קנה דולרים. מאיפה? הוא לקח הלוואות."


כלומר לשיטתו של זליכה , הריבית ירדה בישראל בגלל דנקנר ותשובה, לא בגלל שבכל העולם הורידו ריביות, ובגלל שהריבית ירדה - באו הזרים וגרמו לייסוף בשקל .

כלומר , זילכה טוען, שהנחת היסוד של כולנו, שהפרשי ריבית (ריבית שיקלית גבוהה מול ריבית דולר / יורו / יאן נמוכה) גורמים לספקולנטים להמיר מטבע זר שלוו לשקלים על מנת להנות מהפרשי הריבית - זה בכלל פיקציה. וירידת הריבית היא שגוררת את המשקיעים להשקיע בישראל....


כלומר, אופרטיבית, צריך להעלות את הריבית בישראל, על מנת שהזרים ייצאו - וזה יחליש את השקל.....

על זה הגשש היה עושה מערכון.

זה הדיקן של הפקולטה למנהל עסקים וראש ההתמחות בחשבונאות בקריה האקדמית אונו - כנראה שמקריית אונו לא ייצאו אנשי מקצוע.....

איזה כיף להיווכח שאני לא היחיד שנמאס לו לראות ולשמוע את הטיפוס הזה.....

אכן כן

אם כל הכבוד tby, יש להרגשה שאתה מוציא דבריו מהקשרם. אם אתה מעריך או לא את זליכה זה סיפור אחר. אני לא חושב שהוא טוען שירידת הריבית גורמת לכניסת משקיעים זרים. במקרה הטוב הדברים שאתה מביא הם להוציא דברים מהקשרם: "

...הוריד את הריבית וניפח את המניות. המשקיעים הזרים נכנסו, ושער החליפין ירד" אתה מפרש כאן את הו של "ושער" כסיבתיות כאשר למעשה ברור שזה שני דברים שונים. כוונת המשפט היא "...הוריד את הריבית וניפח את המניות:
המשקיעים הזרים נכנסו, שער החליפין ירד" בקיצור זו ו' של וגם ולא ו' של ולכן.

עכשיו לדיון על זליכה. אני דווקא חושב שאם מודדים את אחוז הדברים החכמים והנכונים שהוא אומר ביחס לכל פוליטיקאי (זה לא קשה), טיקון (עוד יותר קל) או אפילו כלכלן נקבל את המספרים הטובים ביותר.

הטענות שלו לגבי הון שלטון, לגבי מנהל "תקין" ולגבי מה שתוקע את המשק הן לדעתי די מדויקות. עכשיו, האם הוא עשה מספיק, האם הוא מרוצה מעצמו יותר ממה שנחוץ זה כבר לא כל כך מענין.

אני חושב שזליכה דווקא נלחם בהרבה גופים וחוליים של המשק בזמנו והצליח לקומום את הטיקונים מחד ואת נערי האוצר מצד שני נגדו.

בכתבה אין הרבה תוכן לגבי מה דעותיו של זליכה, הוא אומר שהרגולציה בתחום הרכב עולה לנו לפחות 2 מילאירד לשנה, ושישראל כץ בורח מלתקן שם דברים וזה נראה לי הגיוני.

בכל אופן שבת שלום

אם אתה מבין משהו שונה בסיבה לכך ש"המשקיעים הזרים נכנסו" אשמח להבין מהיא - עפ"י מיטב ידיעתי ההקשר הוא הריבית .

אני חייב להגיד שגם לי הציטוט הזה קרס כשקראתי אותו - עד כדי כך שאני בכלל לא בטוח שזליכה אמר את הדברים, ואלא אם מישהו מכם ראה הקלטה שלו אומר אותם, אני ממשיך להחזיק בדעה שהכתב הנאור פשוט לא הבין מה זליכה אמר, וכתב מה שהוא רוצה (כבר ראיתי לא מעט מקרים כאלה בעבר, בייחוד בעיתונות הכלכלית).

לנקודה ספציפית זו של הריבית, זליכה התייחס מספר פעמים בעבר, אז הוא אמר שזה לא נכון להוריד את הריבית כדי להגן על ההייטק והייצוא, כי על כל משרת הייטק שמשמרים כך, מפסידים הרבה יותר משרות בשאר המשק.
זו כבר טענה הרבה יותר קוהרנטית (גם אם עדיין ניתן להתווכח על נכונותה).
אישית אני חושב שלא נורא להפסיד כמה נקודות בשוק העולמי בתמורה להעלאה מסויימת של רמת החיים בארץ (מטבע מקומי חזק יחליש את הייצוא ויחזק את הייבוא - תוך הוזלת מוצרי צריכה רבים). כמו כן אסור לנו לשכוח שההפסד בייצוא הוא לא נטו: חלק מסויים מהייצוא, בעיקר בתעשיה, הוא תלוי תשומות שמחירן נקבע במט"ח, כך שחלק ממה שנפסיד שם, נרוויח בחזרה כאן בכך שייבוא מכונות יוזל והקמת עסקים קטנים התלויים בהם (למשל בתחומי החקלאות, דפוס) תהיה קלה יותר - כך שהדברים הם לא שחור ולבן. אני לא אומר שצריך להתפרע, אבל קצת יותר גמישות לא תהרוס את המשק.

אני מסכים שיש מרחב גמישות בניהול שער השקל, ואפילו חושב שרמה של 3.5 ש"ח לדולר היא "בסדר" . הבעיה היא שיורדים מתחת לזה לקראת רמה של 3.2 - זה מחסל את הריווחיות / כדאיות של מרכזי מחקר, ייצוא תעשייתי בעל שולי רווח לא גבוהים , ייצוא חקלאי ויהלומים - כל פעילות שתיסגר זה אבטלה נטו ועלות אדירה למשק לייצר משרות חדשות

אם רוצים לראות שיעור השתתפות של עובדים חרדים / ערבים - ולזה זילכה מטיף - אין מנוס מלשמור על תעשיית הייצוא הישראלית

אני חושב שבגדול אנחנו מסכימים לגבי מדיניות שע"ח ויכול להיות שגם זליכה היה חותם על מה שאמרת (לא יודע), אבל בנוגע לתעסוקת חרדים וערבים הוא אומר שהאבטלה נוצרת כתוצאה מרמת צריכה נמוכה, ורמת הצריכה הנמוכה היא תוצאה של חלוקה לא שיוויונית של ההכנסות במשק כתוצאה ממדיניות הממשלות האחרונות. הכנסה נמוכה בעשירונים הנמוכים (כתוצאה מהעלאת המע"מ וכו') היא ירידה נטו בצריכה מקומית (ולפיכך בפעילות במשק) בעוד שהרווחים המתקבלים בעשירונים הגבוהים הולכים או לחיסכון, או לצריכת שרותים בחול (תיירות, מותגי-על) - כך שבפועל מפסידים צריכה ופעילות משק מקומית בעשירונים התחתונים ללא פיצוי מהעשירונים העליונים --> פחות מקומות עבודה --> אבטלה --> גם אם ערבים וחרדים ירצו להשתלב, אין להם איפה.

מי שחשב שהשטויות של זילכה היו ציטוט לא נכון, הנה הוא מכה שנית, כנראה זו תקופת הרישום למכללת קרית אונו:

"מתקפה חריפה של פרופ' ירון זליכה נגד נגיד בנק ישראל היוצא: "פישר לקח מאות אלפי זוגות צעירים, שהם מנוע הצמיחה העתידי של המשק, ודחף אותם לקחת הלוואות-עתק כדי לקנות דירות במחירים המאמירים. מה התוצאה? מיתון"

שוב הקשר ריבית נמוכה = מיתון.

הגאון פשוט לא יודע לקרוא נתונים כלכליים - שהיצוא יורד ב - 15% זה אומר שיש בעיה ליצואנים והם מצידם משחררים אנשים.

מי שעוד חשב שזילכה ער לקשר בין שער חליפין , ריבית, ופעילות כלכית בישראל - התבדה.....

האבסורד הגדול ביותר - מחירי הדירות עולים בגלל מחסור בדירות - זו מדיניות ממשלתית שזילכה היה חלק אינטגרלי ממנה.

כבר הבנו כולנו שללא קשר לגובה בריבית, הזוגות הצעירים היו לוקחים את אותו עומס משכנתא - במשטר ריבית יותר גבוה, הדירות אולי היו קצת יותר זולות (גודל הקרן) אך החזרי הריבית היו גבוהים משמעותית - ועדיין הזוגות הצעירים היו נחנקים .

כלומר לשיטתו של זליכה, לא רק שהזוגות הצעירים היו נחנקים מהמשכנתא, הם גם היו נזרקים מהבית בגלל שפוטרו מעבודתם בשל קריסת הייצוא של מדינת ישראל הנובעת משער חליפין לא תחרותי שנגרם מארביטראז ריבית של שחקני ריבית בין לאומיים, כי זליכה רוצה שער חליפין גבוה כדי שהדירות יהיו זולות שזוגות צעירים לא יחנקו , שיגרום לכך שהצריכה הפרטית תרד דבר המוליך למיתון....

מי יודע - אולי זה האינטרס של זליכה? אולי של אודי?

שלום ידידי TBY,

לצערי, חשבתי שאתה רק סוחר אשליות מצטיין.
לשמחתי, גיליתי שאתה סוחר מצטיין אף יותר בהוצאתדברים מהקשרם. כבר טובים אחרים לפניי (לעיל) הדגישו עניין זה.

אנצל את תגובתי הקצרה כדי לקעקע את דבריך החוזריםונשנים לגבי הריבית ורווחיות הייצוא. זה שאתה חוזר על זה שוב ושוב לא הופך את זהלנכון במלואו.
כל מי שיש לו רגל בהבנת ניהול כספים בחברה, יודע כיאחד הכלים שעושים בו שימוש רב הוא מאזן החשיפה של החברה (בהתייחס גם לרו"ה וגםלמאזן(.
וכך, חברים יקרים, במרבית החברות מאזן החשיפה מתארמצב בו החברה מוגנת ב-40%-50% ואולי אף יותר.
לדוג': חומרי גלם שנקנים בחו"ל, הלוואות במטבעועוד ועוד צעדים כולל תפעוליים.
לגבי השאר ניתן לדאוג להגנה - ופה יש לנו מלא כליםכידוע לכולם.
אני מניח, שיותר זול ופחות כאב ראש ומאמץ, לזעוקשהתעשיה מתמוטטת ותיכף כולם מפוטרים ולהעסיק מלא לוביסטים בדרישה לממשלה/בנק ישראל.
הון-שלטון על רגל אחת ובקצרה.

שימו לב, שהשרלטנים למיניהם מפנים אתכם להשקעותבחו"ל (פיזור, סחירות, כדאיות ושאר סיבות) מסבירים לכם שצריך להיזהר מענייןהמטבעות ושע"ח. אז הם כמובן מסבירים לכם שיש
אפשרויות הגנה והן קלות לביצוע ולא מהוות מכשול להשקעה בחו"ל.


בברכה,
אודי

אודי ידידי,

ציטוט:

---

כל מי שיש לו רגל בהבנת ניהול כספים בחברה, יודע כיאחד הכלים שעושים בו שימוש רב הוא מאזן החשיפה של החברה (בהתייחס גם לרו"ה וגםלמאזן(.
וכך, חברים יקרים, במרבית החברות מאזן החשיפה מתארמצב בו החברה מוגנת ב-40%-50% ואולי אף יותר.
לדוג': חומרי גלם שנקנים בחו"ל, הלוואות במטבעועוד ועוד צעדים כולל תפעוליים.
לגבי השאר ניתן לדאוג להגנה - ופה יש לנו מלא כליםכידוע לכולם.

---

מי שיש לו רגל, זו ההבנה שלו, מי שמבין , מכיר את המציאות....

בוא נבדוק את תעשיית הייצוא הישראלית:

1. חקלאות - איזה ח"ג מיובאים בדיוק? איזה מאזן 50% מוגן? - התשומות זה אדמה, מים , עבודה, זרעים - מרכיב מטבע זר בהם זניח - להגן על שער חליפין אפשר אך זה עולה כסף , וטוב לתקופה יחסית קצרה.
2. ההיטק - תוכנה / מו"פ - עיקר העלות - שכר עבודה , שכירות וכו - הכל שיקלי -עלות מהנדס ישראלי מתורגמת לדולרים - שקל חזק - התעשיה הזו סובלת
3. היטק - אלקטרוניקה - כאן יש רכיבים שנרכשים מחו"ל, אך העלויות הדולריות הם רחוקות מ- 50% מחזור
4. תיירות - כן, זו תעשית ייצוא - הכל שיקלי - האם יוקר השירותים בארץ במונחים דולריים לא משפיע על כניסת תיירים? האם שקל חזק לא ישפיעה על כמה שקלים הם משאירים כאן?
5. כימיקלים - אילו תשומות דולריות יש ? אנרגיה? אז לקחת מימון בדולרים - הרווחת תקופה בה אתה קצת מוגן, מה אח"כ שצריך למחזר ההלוואה?

הייצוא הישראלי ככלל נסמך על מרכיב מו"פ גבוה ומרכיב ייצור נמוך - איו אפשרות להגן באופן אפקטיבי לטווח ארוך על הריווחיות במתווה של שקל מתחזק, קשה להתחרות במכרזים בינלאומים והתוצאה - ירידה בייצוא, ירידה בתעסוקה - מיתון.

יש להבחין בין הגנה מטבעית לטווח קצר של חודשים או שנה שנתיים קדימה (שזה ביטוח שעולה לא מעט) לבין הצורך להסתגל למצב בו ההכנסות יורדות באופן קבוע ב 15% כי השקל חזק וכך זה ישאר - תעשה ניסוי עם השכר שלך - אני אעביר אותו לדולר לפי שער 4.5 ונראה אותך, עם כל הניסיון וההבנה הגדולה , מגן על עצמך 15 שנים קדימה שהשער 3.6-3.4 - זה צריך להיות קל - את המשכנתא תיקח בדולר, מחיר הרכב צמוד לדולר, הדלק גם מושפע מהדולר, אתה משתמש באין ספור מוצרי ייבוא ורוב האוכל שלך הוא מח"ג מיובאים. - אך אין לך דרך להסתדר עם שחיקה כזו בהכנסה - זה ההבדל בין תאוריה למציאות


אני מבין שזילכה מדבר אליך כי הוא תמיד משתמש בשפה של "קטסטרופה" , אבל מה לעשות - פופוליזם זה לא דרך לנהל או להשקיע.

לכולם,

ראשית אני מסכים כי בסביבת ריבית עולמית של 0-1% ריבית בנק ישראל לא יכולה להיות 4-5% כי הדבר יגרום לתסוף של carry trade ודומיו שיכנס לארץ ויקנה ש"ח ובאג"ח הזה יקנה אגרות חוב ממשלתיות ומדורגות ויחייה על הפרש הריבית.

ישראל של 2008 היא מדינה שתלוייה בעולם ביבוא חומרי גלם ותשומות ותלוייה בעולם ביצוא שירותים ומוצרים.

אחד מאבני היסוד של הכלכלה הוא שירותי מחקר ופתוח של חברות רב לאומיות שמשלמות בארץ בש"ח אבל מודדות את העולם ב-$. מהנדס ישראל שמשכורתו 20,000 ש"ח בחודש נראה אחרת במאזנים של החברות באם $ = 4ש"ח או $ = 2.5 ש"ח. בשער חליפין של 2.5 מהנדס ישראלי מקבל 8,000$ בחודש או 96,000$ בשנה. תוסיפו ~ 30% חופש, פנסיה, קרן השתלמות ואחזקת משרדים ותקבלו כי מהנדס ישראלי ממוצע עם כמה שנות ניסיון אמור היה לקבל שכר של ~ 130,000$ - בשיא המשבר של 2009 היה בקלות ניתן להשיג את הכח אדם הזה ברחבי ארה"ב או אירופה.

אי אפשר להתעלם ממרכיב שירותי הפתוח בכלכלה הישראלית.

קל מאוד לגרש מכאן את google, applied materials, IBM, apple, microsoft, ודומותיהן והרבה יותר קשה להחזיר אותן בעתיד. מרכז שנסגר ומאות מעובדיו מפוטרים יהיה קשה מאוד להחזיר ואל נא לשכוח את שיא המשבר של 2009 בהסתכלות על מה שקורה בעולם.

המסקנה: מהלך של התאמת הריבית לנעשה בעולם וקניית המט"ח על מנת להגן על שוק התעסוקה המקומי היה הכרחי.

לגבי אופן בצוע הרכישות של המט"ח יש לי סימני שאלה האם לא ניתן היה לעשות זאת אחרת? האם במקום לקנות בכל יום 100M$ או 25M$ לא היה חכם יותר לבצע מארבים של קניה לא שגרתית בעיקר בימי שישי וערבי חג ללא כל אינדיקציה שמשהו הולך לקרות ולבצע קניה של מאות מיליוני $ תוך העלה של השער החליפין ב- 10אג ויותר ואז לתת לשוק לעשות את שלו, אם שוב היה גולש כלפי מטה היה נעשה ניסיון לרכוש בסכומים גדולים וזמנים אקראיים.

לגבי שוק הנדל"ן, רבים טוענים לבועת נדל"ן - אני חושב שההגדרה הטובה יותר היא בועת חובות.

בישראל של 2010 - 2013 גודלה וטופחה בועת חובות הנובעת משוק דיור שקיבל מימון זול לרכישת נכסים יחד עם אוזלת יד ממשלתית בהגדלת היצע תוך שילוש ויותר של כספי המגרשים המשווקים על ידי המנהל בתוך כמה שנים ספורות. הממשלה הכניסה דרך מנהל מקרקעי ישראל את ידה הארוכה לכיסו של האזרח ובעיקר הוריו המזדקנים ומרוקנת את תוכנם תוך שעבודם במשכנתאות ענק ל- 30 שנים כשהוריו\ה של הזוג מוותרים על מאות אלפי ש"ח מכספי הפנסיה העתידית שלהם על מנת לשלם מקדמה על חשבון דירתם העתידית של בני הזוג.

אין לי שום בעיה אם היתה מתרחשת עליית מחירים כתוצאה מעליה בשכר החציוני במשק - השכר החציוני בישראל זז בכמה עשרות אחוזים בעשור בעוד מחירי הדיור כמעט ושלשו עצמם באותם תקופה.

בישראל יש בועת חובות, זוגות רבים נטלו: 800,000 - 1,000,000 ש"ח חוב ללא קביעות בעבודה, כשמשברים עולמיים כלל עולמיים פוקדים אותנו כל ~ 5-8 שנים במחזוריות. הם נטלו הלוואות ענק ל- 30 שנים כששוק העבודה הישראלי הוא מאוד לא טולרנטי לגיל. שוק העבודה ממדר רבים וטובים בני 45-50+ משוק העבודה שלא נאמר על אנשים בני 55-60. ולתוך הקלחת הזאת נכנסו עשרות אלפי זוגות בשנה בשנות ה- 20-30 שלהם.

המציאות הזאת גוררת כי בעלי הדירות שרבים מהם בני 50-60 וקבלו את הדירות הללו בירושה או קנו בעבר בזול משכירים אותם במחירים הזויים ביחס לשכר החציוני. אז יש לנו צמיחה ועלייה בביקושים מצד הדור המבוגר על חשבון הדור הצעיר שהוא כיום בני 25-45.

מר וגברת בעלי דירה יסעו בכסף הזה לאוסטרליה ובשנה הבאה לגלפגוס - אבל התרומה למשק מתחילה בהוצאות על שירותי חינוך איכותיים של ילדי שהם בני 0-10 דהיום. מי שמחוייב במשכנתאות ענק מקטין צריכה על מנת לייצר מעט רזרבות ליום סגריר. והחנק הזה לשנים ארוכות הורס את הכלכלה ולזה לדעתי זליכה התכוון.

הבעיה היא בעיה מלאכותית. כי ביום שמשהו בממשלת ישראל יחליט להזיז את הישבן בתוך כמה חודשים מחירי הדיור יכולים לפול בעשרות אחוזים סביב אזורי הבקוש ובמאה אחוז יותר בפריפריה הרחוקה.

חברה סינית קבלנית הציע לבנות 30,000 - 100,000 דירות של 5 חדרים 120מ^2 בעלות בניה של 400,000 ש"ח ליחידה. זה סוד ידוע בקרב הקבלנים כי עלות בניה של יחידת דיור 100מ^2 הוא סביב 300,000 - 400,000 ש"ח. באם מדינת ישראל תשווק קרקעות לבניה רוויה או עדיף כי תפנה למגה פרויקטים של שקום שכונות בפריפריה התרבותית של מדינת ישראל (דרום ת"א כדוגמא בדגש על אזור תחנה מרכזית ישנה), הריסה של החורבות הקיימות והגדלת מצאי הדירות ליחידת קרקע פי 7-8, שמירת חלק מהדירות לטובתה כדיור צבורי, הוצאת הסטודנטים משוק הדיור ובניה רחבת היקף לעשרות אלפי חדרים לטובת סטודנטים (לא רואה סיבה כי סטודנטים של אוניברסיטת ת"א כדוגמא לא יגיעו ברכבת מרמלה או לוד אם יבנה שם קמפוס מגורים מודרני - דבר שישפר את המצב הסוציואקונומי של האזור).

דרושה בסה"כ החלטה ממשלתית על מנת להחזיר את מחירי הדיור למחירי 2008 (נניח 700,000 ש"ח לדירה חדשה 100מ^2, עם מחסן, מעלית וחניה במרחק של 10 דקות מנתיבי תחבורה עקריים).

הבועה החלה בימי אולמרט כהחלטה על דחיפת האוכלוסיה מהמרכז ע"י אי בניה - תוך שלא ניתן דגש לשוק התעסוקה ומשרות טובות במטרופולינים: חיפה, ירושלים ובאר שבע בהיקף הדרוש למהלך.

הבועה המשיכה בימי נתניהו תוך שהיא מתודלקת בריבית אפסית.

בועת החובות ממשיכה לגדול וטפוח תוך שמאות אלפים מצטרפים אליה משך השנים.

ניתן להחליט כי לא מטפלים בבעיה כפי שלא טפלו בויסות מניות הבנקים שטופח כעשור קודם שפוצץ ב- 1983 - כח ההנהגה ידעה אז כי מדובר במפלצת, רובם העדיפו לבעוט בפחית בתקווה שזה יתפוצץ במשמרת של שר אחר.

גם כיום ראש הממשלה נתניה, ושרי האוצר והשכון יכולים להחליט כי הם דוחים את הבעיה - ככל שידחה משך הטיפול נקבל פיצוץ דוגמאת יוון או ספרד להרבה שנים. כי הלוואות קל לקחת הרבה יותר קשה להחזיר בטח אם לא קיימת התאמה בין גודל החוב והמשכורות הנהוגות במשק.

אני קונה את המונח בועת חובות.

בנק ישראל , כמפקח על הבנקים, תפקידו לוודא כי לבנקים הון עצמי מספק להתמודד עם תרחישי קיצון, וקים היום פיקוח, שלא היה קיים בעבר, שעוסק במבחני לחץ , אז אני בזהירות מניח שיש מי שבודק את יציבות הבנקים אל מול חובות המשכנתא.

צריך להבין שכאשר מגיע משבר, הטיפול המאזני בהפסדי אשראי בבנקים הוא גמיש ברמה שלא תאמן - כפי שמקרה פאני מיי / פראדי מק לימדו אותנו, אפשר ללכת עם הראש בקיר ולהפריש להפסדים כל מה שנראה שיקרה במסגרת התסריט הגרוע ביותר ולמחוק את ההון העצמי בין לילה - רק כדי להחזיר חלק ענקי מהמחיקות כשההתייצבות / התאוששות מגיעה, או לחילופין למחוק את המינימום ההכרחי, אחרי שכופפת את ידם של רואי החשבון וקיבלת סיוע בנזילות מהממשל - כפי שיתר הבנקים עשו.

את הבעיה של עומס חובות על האזרח קשה לפתור באמצעות רגולציה - איך אפשר למנוע מזוג לקחת משכנתא שמהווה 70% מהנכס, כאשר המשכנתא היא 30% מהכנסת הזוג? האם להיכנס לרזולוציה יותר נמוכה ולתפור כללים שיורידו את ה - % מההכנסה במקרים של זוגות לא ילדים? האם לשנות את המשכנתאות כך ש- 30% מההכנסה יהיה מקסימום לקרן אך את ההלוואה בפועל לתת עם 25% מהקרן ששולם בתשלום אחרון - ואז עומס התשלומים השוטף יקטן ויהיה מרווח ביטחון ?

מי יודע?

הפתרון הוא הגדלת משמעותית של ההיצע, לא שום דבר אחר.

לדעתי הבעיה העקרית היא ביקוש.
כאשר ירדה הריבית לא הגיעה עלייה גדולה לארץ ולכן הגידול בביקוש הוא בעיקר בגלל אפיקי השקעה אלטרנטיבים.
כיוון שכך להגדיל את ההיצע זה קצת אינפנטילי שכן הריבית יכולה לעלות בשניה ויתקעו הקבלנים עם הדירות האלה. (המשקיעים כבר לא יבואו.)

אם יש כלכך הרבה ביקוש לדירות להשקעה - זה בין היתר בגלל אפליית מס מול שוק ההון בצירוף של ריביות אפסיות.
לכן להבנתי כל מה שצריך לעשות זה פשוט למסות את ענף השכרת הידרות בצורה רצינית.

25% מס על רווחי שכירות או אם זה קשה לגביה אפשר פשוט לקחת מס של 1% מערך הנכס כל שנה בלי קשר לשאלה האם הנכס מושכר או לא. בכל מקרה אני לא מומחה לגבי שיטות לגביית מיסים אני בטוח שאם באמת היו רוצים לפתור את זה אפשר למסות דירות בצורה כזאת שזה הופך לנכס כלכך לא אטרקטיבי שמשקיע רציונאלי יעדיף כל נכס אחר שהוא לא דירה למגורים.

בינתיים מה שמקבלים על השקעה בנדל"ן = זה פטור ממס רווחי הון לרוב מי שמחזיק, פטור ממס רכישה ושבח בתנאים מסויים (שכולם עומדים בהם) וכו'. והשאלה העיקרית היא מדוע מלכתחילה נותנת המדינה הטבות מס אלה, איזה מטרה הן משרתות ?

בכל מקרה, אם בעיה נוצרת בצורה מלאכותית - ריבית ריאלית שלילית לדוגמא אזי הפתרון הדרוש הוא גם מלאכותי מיסוי והרבה.
אם המחסור בדירות היה נובע בעלייה או גידול טבעי באוכלוסיה הייתי אומר שכדאי לבנות יותר. אבל בפועל לדעתי בונים עכשיו אפילו קצת יותר ממה שבנו לפני שהעלו את הריבית ואז זה הספיק.

לעניין פישר - לא פישר ניפח את בועת הנדל"ן כל נגיד אחר היה מוריד את הריבית בצורה דומה. מי שניפח את הבועה זו הממשלה שלא רואה את הנולד. ואחרי שמבינים שיש בעיה, רוב הצעדים שנקטה הממשלה רק החריפו את הבעיה, היו אלה הקלות זמניות במיסוי של דירות (צריך להגדיל את הנזילות), מעניקים לרכישת דירה (צריך לעזור לאנשים להגיע לדירה לא ? ) , העלאת מס רווחי הון (פגיעה באפיקי השקעה אלטרנטיבים של כסף).

המגבלות על נטילת משכנתאות שנקט בנק ישראל - לא משפיעות על משקיעים הם לוקחים רמות מינוף שפויות מלכתחילה. הן גם לא לטובת הזוגות הצעירים, הן פשוט לטובת היציבות של הבנקים.

בעצם אני לא יכול לחשוב על צעד אחד הגיוני שנקטה הממשלה כדי להתמודד עם הזינוק במחירי הדירות. דווקא מבחינת ההיצע אנחנו בסדר לדעתי באמת תסתכלו מסביב יש המון בניה.
לא שיש לי התנגדות לעוד המון בניה - אבל תאכלס עד שדירה שבונים היום תיכנס להיצע לא בטוח שהריבית תשאר נמוכה.

לכן הגדלת ההיצע היא דרך איטית שאולי צריך לעשות בלי קשר לזינוק במחירי הדירות אם אנחנו רוצים לאפשר דירות זולות לאורך זמן בארץ כאינטרס לאומי לסביבה בה אנשים מסוגלים לצבור רכוש כדאי לכתוב תוכנית חומש שתדאג שתמיד יהיה עודף היצע. ומחירים יציבים שזוחלים מטה של דיור, למה ? כי זוחלים מטה יקטין מאוד את האטרקטיביות מצד משקיעים, ויאפשר לאנשים להגיע לדירה ראשונה בשלב מוקדם בחיים.

אבל כל אלה פתרונות לטווח ארוך מאוד - לא כיבוי שריפות. פתרון אמיתי ומהיר השפעה יהיה רפורמה אגרסיבית במיסוי - שהיה קיצונית כמו ההורדה של הריבית באיזה 4 אחוז לאורך השנים האחרונות.

ציטוט:

---

הגידול בביקוש הוא בעיקר בגלל אפיקי השקעה אלטרנטיבים.

---

אינני חושב שקיים וויכוח שבונים פחות ממה שצריך עפ"י גודל השנתונים ונישואין / גרושים - יש קונסנזוס שהבעיה היא בהיצע

ציטוט:

---

השאלה העיקרית היא מדוע מלכתחילה נותנת המדינה הטבות מס אלה, איזה מטרה הן משרתות ?

---

המטרות הן עידוד חסכון והשקעה במשק , דירות זה נכס "לבן" - רשום , מדווח וממוסה - אתה משלם מס רכישה (כולם) ומס שבח ומס על שכירות - לדעתי 75% מהדירות השכורות בת"א חייבות במס.

דווקא התשואה הנמוכה על שכירות מראה כי המשקיעים "עושים טובה" למשק - הם מקצים הון שיושב בדירה ומקבלים תמורה נמוכה, אלו ששוכרים את הדירה משתמשים בהון שלהם למטרות אחרות , או שבכלל אין להם הון - אך יש להם קורת גג זולה.

"תהרוג" את המשקיעים - שכ"ד יעלה ועימו מחירי הדירות - כי הביקוש ירד.....

ל- tby, וגילגה.

tby, אתה מתמקד בתשובה שלך ביציבות הבנקים, כפי שאמרת יש את המפקח על הבנקים שתפקידו לבדוק כי הבנקים לא יקרסו.

אני מסתכל על הבעיה של החובות דרך צעירים בתחילת דרכם בשוק העבודה.

גם אם יש לנו את מנדהו שעוד לא ראה מפולת בשוק העבודה מימיו - אני לא רוצה שהוא יתפתה לקחת משכנתא שהיא מעבר ליכולתו לשלם. בוא ניקח עובד צעיר שנכנס לשוק העבודה בתקופה אופטימית בשכר גבוה יחסית ולאחר שנתיים של עבודה לוקח חוב של 1,000,000 ש"ח מתוך תקווה שהמשכורת מאפשרת זאת - 1,000,000 חוב הוא רחוק מהיכולת של החציון בישראל.

אני לא רוצה שאותו אחד ועשרות אלפים כמותו ימצאו את עצמם מפסיקים לצרוך וחוסכים כל שקל משך 20-30 שנים כי בשלב מסויים הוא יבין מה זה חוב של 1,000,000 ש"ח לבנק. הנזק של העדר של ביקושים מקומיים הוא ארוך טווח ומשמעותי.

מדובר על דור שלוקח חוב גדול מדי ועם הכמה סימני משבר הראשונים (מהודרות שידורים של אנשים חמורי סבר שמציגים מצב של פטורים בארה"ב וכך יום אחר יום אחר יום) שיגיעו בעוד שנתים, שלוש, חמש הוא ורבבות משפחות יפסיקו ביקושים ויגרמו להאצת המשבר - נראה פטורים המונים כי כולם בבונקר של חסכון כי המצב קשה ויש להם 1,000,000 ש"ח חוב לבנק.

גם אם בריבית נמוכה ואפילו קבועה ביכולתו של החייב לתחזק את החוב והריבית פחות או יותר באותו האופן כמו החוב הקטן משמעותית אבל אם רכיב ריבית גדול בהרבה כפי שהיה בעבר - עדין, מי שיכנס לבנק לאחר פגור של כמה חודשים והבנקאי יספר לו שהוא חייב 1,037,000 ש"ח או 318,000 ש"ח - אלו שני מספרים שונים לחלוטין - הבנק בקרות ארוע אשראי ידאג להעלות בשני המקרים את הריבית למקסימום האפשרי,להוסיף הוצאות שכ"ט של עו"ד.

במקרה השני, עוד אפשר להציל את החייב באמצעות משפחה וחברים וגרייס של כמה חודשים לבנק על מנת שימכור בשקט את דירתו בהפסד קל בשיא המשבר. מי שקנה דירה של 1,500,000 ש"ח בחוב של 1,000,000 ש"ח לאחר שפוטר הוא ואישתו מעבודתם בשיא המשבר ודירתו נסחרת ב- 750,000 ש"ח וחייב לבנק 1,000,000 ש"ח קשה מאוד עד בלתי אפשרי להציל.

אנחנו גורמים נזק פוטנציאלי להפסד של מלוא ההון העצמי של ההורים המזדקנים ועוד חוב של מאות אלפים לשנים רבות לשלם.

אני מכיר לא מעט מקרים שבשיא המשבר של 2002 ו- 2008 ישבו בבית שנתיים עד שמצאו עבודה. אני מדמיין מה קורה למי שלקח 1,000,000 ש"ח ונדרש לתחזק 6000 ש"ח משכנתא חודשית. המשפחות הללו במרחק של כמה חודשים מפשיטת רגל ומשברים.

הנזק הוא לא רק לחייב אלא גם לילדיו שלא יקבלו קורת גג וחינוך איכותי, מריבות בין בני זוג, גירושין ועוד מריעין בישין והכל בשל חובות. מי שלא מכיר אנשים שהגיעו למקומות מאוד רעים בגלל חובות והעדר פרנסה שיגיד.

לדעתי, אסור, למדינת ישראל כמדינה להתיר את ההתרחשות הזאת של עשרות אלפי חייבים מדי שנה שנוטלים חובות גדולים מדי משכר לא יציב ולא גבוה ברמת המדינה. אני לא רוצה להגיע למצב של יוון או ספרק בעוד 5 שנים עם הורים שלקחו אשראי ומשכנו בתים לטובת הדור הצעיר שקנה ביוקר, או שפדו כספי פנסיה ומצאו את עצמם בשנות ה- 50-60-70 חסרי כל ותלויים לחלוטין בבטוח לאומי. אני לא רוצה מצב של אבטלה של 20-30% רק כי יש בינינו מאות אלפי חייבים שלוו הרבה מעבר לסביר.

לגבי הבנקים, אני לא מודאג, הם יסתדרו ומקסימום מדינת ישראל תלאים אותם, תזרים הון בהתאם לדרוש ובעוד 5 שנים מהמשבר תתחיל למכור גרעיני שליטה במחירים גבוהים.ל- Gilga, אני מסכים, לא סביר כי שוק ההון יהיה ממוסה, פקדון בנקאי או תוכנית חסכון ממוסה ורק הנדלן פטור.

הייתי הולך על מס של 25% על שכ"ד ומס רכוש של 2% לשנה לדירה שאינה מושכרת כפל ארנונה - מי שקנה דירה על מנת שתעמוד ריקה למעט סוכות ופסח או חודש אוגוסט שישלם.

לא הייתי נותן לקונים מענקים וסבסוד כי כל שקל אפשרי שיש להם בכיס ילך לקבלנים שיעלו את המחירים בהתאם לאפשרי.

הייתי בוחן את האפשרות של המדינה להגדיל היצע כיזם וכמוביל של פרויקטי שקום שכונות באזורים שהתיישנו - פעולה שיכולה להביא להיצע של עשרות אלפי יחידות דיוק בקרבה לעורקי תחבורה ראשיים. כחלק מפעולתה של המדינה של יזם - חלק מהדירות הפחות טובות בפרויקטים הללו ילכו לדיור צבורי בחינם.

מסתבר שהשטויות שזליכה מדבר , מטרידות לא רק אותי.

כל מי שאיכפת לו באמת מהמדינה ומבין מה מאמת מתרחש בעולם ובישראל, מזדעזע כל פעם מדבריו של זליכה, לא רק בגלל שאינם נכונים, אלא שהם עטופים באיצטלה של "אני יודע הכי טוב מה טוב לעם" שזו אמירה פופוליסטית, פשוטה ולכן כל כך מסוכנת - כי היא נתפסת הגיונית ובעצם "מאשרת" את מה שהאיש הפשוט ברחוב חושד.

הלך אורי, דוקטורנט לכלכלה באוניברסיטת תל אביב, ובדק את השטויות של זליכה - לעומק, כולל זה שנתן לו זכות תגובה על הממצאים ואימת מידע עם פרופסור אמיתי, מהשורה הראשונה , לכלכלה.

את התוצאות , ההתיחסויות ושאר המידע ניתן למצוא בפוסט כאן:

http://orikatz.wordpress.com/2013/07/04/yaron_zalicha/

יש קובץ PDF וקבצי נתונים שאפשר להוריד - אני חייב להוריד הכובע בפניו - אורי - כל הכבוד וישר כח!

מי שרוצה את התקציר -הרי הוא בכותרת - זליכה פשוט מדבר שטויות ללא שום קשר למציאות

אהלן TBY

מדהים!


שבת שלום

ל- tby,

המאמר בהחלט דעה נוספת וחשוב שיובא בפני הקוראים של הפורום.

רק להבהיר אני מתנגד למשטרת מחשבות והדעה הנכונה.

קראתי את הכתבה, הבעיה שלי איתה היא שהיא כתובה לממוצע ולא לחציון.

1) ניקח לדוגמא: שטח ממוצע לדירה - נו אז אנחנו סופרים 10 דירות 4 חדרים בשטח של 80מ (כאשר בעבר הלא רחוק הדירות היו גדולות יותר נניח 100מ) יחד עם דירת יוקרה של 6 חדרים של 200 ונניח כי לפני כך וכך שנים אותו בעלים של דירת יוקרה גר בדירה של 130 מטר.

אז, אם היו מפרסמים לצד הממוצע גם את סטיית התקן המנורמלת והיה ניתן ללמוד מהגרפים כי הממוצע לא השתנה וסטיית התקן לא השתנתה - הייתי אומר שאפו - אבל כשלכולם ברור שבישראל יש אוליגרכיה של המאיון העליון שחי בתנאים שלא נראו כאן בעבר. כולנו רואים את הוילות הגדולות ומגדלי היוקרה - אבל אלו אינם נחלתו של הצבור הרחב. ואפילו לא של עשירונים 7-9 באוכלוסיה.

2) לגבי house hold financial expenditure איך בכלל אפשר להשוות בין יפן ואיטליה שנראים סביב ישראל לישראל? בישראל אישה צפוייה ללדת בממוצע 2.8-3 ילדים וביפן ואיטליה או יוון אפילו לא חצי מזה. ברור שאם בישראל המשפחות גדולות ואחוז ההוצאה דומה למשפחות אירופיות של 1.3 ילדים משמעות הדבר שהצריכה בישראל נמוכה ותמשיך לרדת. המשמעות של הדברים שהיה כדאי להציא את הצריכה לנפש ואז היינו מקבלים את התשובה האמיתית למצב.

כאן אני רוצה לסייג את עצמי: אני מצפה שהחציון של ההוצאה המשפחתית ימשיך לרדת בצורה חזקה ככל שהוצאות הדיור, החינוך והבריאות של המשפחה החציונית ימשיכו לעלות. הבעיה מתחילה ונגמרת בגברת כהן בחדרה אבל לא גברת כהן ששר האוצר דיבר עליה שהיא ובעלה עשירון עליון+.

על פניו בישראל האינפלציה היא 2-3% לשנה כבר די הרבה שנים. בפועל כמעט כל מי שאני מדבר איתו בנושא טוען שהאינפלציה בישראל היא דו ספרתית בפועל. הכיצד יתכן? התשובה לדבר הזה היא מה סופרים ומה לא ואיך.

כאשר מדד האינפלציה לא מודד התייקרות של דירות למגורים - וכאשר היתה התייקרות של 70-80% החל מ- 2008. ישנה בעיה חמורה עם הפרמטר שמודד אינפלציה.

כאשר כל מי שמבקר בסופר מרגיש התייקרות של עשרות אחוזים - יש בעיה עם אופן המדידה.

כאשר עלויות גני הילדים וצהרונים תפחו.

מחיר הדלקים והאנרגיה והמים עלה משמעותית.

אם כך וודאי השאלה שחייבת לבוא אז איך בכל זאת מתקבל מדד של 2-3% לשנה - התשובה לכך היא מה מכניסים למדד. כאשר לא סופרים עלויות מגורים אבל כן סופרים חופשות. כאשר מכניסים לחשוב הוזלה שהיתה במוצרי האלקטרוניקה והחשמל בישראל.

מקבלים שאם יש לך כסף - ישראל היא מקום נהדר לחיות בו: הנופש, התקשורת, מוצרים לבית מוזלים.

אם אתה חי מהיד לפה ו-85% שהרווחת החודש נגמר כבר בראשון לחודש ואין מקום לצריכה פרטית שתמריץ את המשק.

והבעיה מראה כי עשירונים 9 ומטה בהכנסות משפחתיות חיות הרבה פחות בניחות מאשר אם היו מרוויחיות שכר של עשירונים 7-9 במדינות המערב.

ואני שואל את עצמי, הרי חלק מכובד מהחוב הממשלתי צמוד מדד - קרן וריבית. רב החוב הקונצרני הוא צמוד מדד. כבר כיום חלק מהפירמות מתקשות לשלם אג"ח של 5% צמוד מדד. מה היה קורה אם היינו מתחילים לראות מדד שנתי של 7-8%? מה היה קורה אם ממשלת ישראל היתה צריכה למצוא עוד 20-30,000,000,000 ש"ח בשנה לתשלומי ריבית על מנת לשקף את האינפלציה האמיתית שיש כאן. אני לא יכול להוכיח אבל לא בלתי אפשרי שיש למשהו אינטרס מאוד חזק למדוד את המדד באופן מסויים ולא באופן אחר.

JS,

ציטוט:

---

הבעיה שלי איתה היא שהיא כתובה לממוצע ולא לחציון

---

להבנתי, לא בדקתי, אלו הנתונים שיש - נתוני ממוצע - אתה מוזמן לבדוק האם יש נתונים אחרים.

לגבי גודל דירות - אני חולק על דעתך. הנתונים הם על דירות, לא בתים. פעם היו בונים דירות של 2-3 חדרים - היום לא. הדירות החדשות הן גדולות יותר (יחד עם זאת גודל חדר קטן) . גם הטיעון על המאיון העליון לא מחזיק מים - מתוך עשרות אלפי הדירות שבונים בשנה - כמה מהן מיועדות למאיון?

house hold financial expenditure - אינני מבין מה הבעיה להשוות בין ישראל ליפן. זו פשוט השוואה בין לאומית של ההוצאה על צריכה פרטית כאחוז מהתוצר - הטענה של זליכה שההוצאה בטווח של 55% ונמוכה ממדינות המערב , המציאות היא שההוצאה היא 62.8% שעוברת את ממוצע ה מדינות אירופה העומד על כ 58%

מדובר על % מתל"ג - ללכת מזה ולהסיק על רמת חיים והשפעת מספר הילדים על רמת החיים זה לא רציני - כי רמת החיים נקבעת לפי כח קניה והכנסה מצד אחד ואילו שירותים ממשלתיים ורמת מחירים מהצד השני.

אינפלציה - גם כאן לדעתי אתה טועה. ההוצאה לדיור נכנסת למדד דרך מחיר השכירות - שזו "ההוצאה לדיור". יש לזכור שמי שקונה דירה יש לו נכס שיכול למכור - זו אינה הוצאה - זו השקעה !

גני ילדים - חינם מגיל 3 לכולם - לפני שנתיים זה היה במחיר מלא.....

רפואת שיניים לילדים חינם - דבר חדש

פרות , וירקות , ביצים, חלב, לחם , קמח, אורז - למעשה כל מוצרי המזון הבססי - אין עליית מחירים מעבר לאינפלציה נמוכה

חשמל - תבדוק את מחיר החשמל לפני 15 שנים ותשווה אותו להיום- העליה היא בשיעור האינפלציה - פשוט החשמל עלה חזק בשנתייפ האחרונות בגלל הגז המצרי - והמחירים צפויים לרדת.

זה שאתה קונה בסופר וזה יקר ומתייקר - זו המציאות ואינני מתווכח עליה . תפסיק לקנות בסופרמרקט - וותר על מיזוג האויר, וותר על הפרסומות, וותר על הפאר וההדר וחווית הקניה ולך לשווקים - פתאום תגלה שיש לך כח קניה הרבה יותר גדול והמחירים לא יקרים

הנקודה שאתה מפספס לטעמי היא: פעם בנו הרבה יותר דירות של 3 חדרים אבל פעם חדר שינה וחדר ילדים בדירת 3 חדרים היתה הרבה יותר גדולה. בדירות של לפני 20,15 שנים לא נדיר למצוא דירת 3 חדרים של 90 מטר רבוע. בימינו הקבלנים משווקים דירות 4 חדרים בגודל של 80 מטר.

סוד ידוע בקרב מתווכים שנכנסים לדירה ישנה של 3 חדרים - שפוץ קוסמטי לא יקר ימכור לך את הדירה בהרבה יותר כסף.

לגבי הוצאה משפחתית מהתל"ג. אני מזמין אותך להסתכל על עגלת סופר של משפחה חרדית של 8 ילדים פתאם אתה רואה שהעגלה הפכה ל- 2 והן מלאות עד אפס מקום. ככל שיש יותר אנשים בבית להאכיל ההוצאה תהיה גדולה יותר. הבעיה היא שבהינתן כי בישראל המשפחות הרבה יותר גדולות אזי ההוצאה מבהירה כי לנפש מוציאים הרבה פחות.

בסופו של דבר התל"ג, ההכנסה, עלות מחייה נמדדים לנפש.

אתה כותב:"- גם כאן לדעתי אתה טועה. ההוצאה לדיור נכנסת למדד דרך מחיר השכירות - שזו "ההוצאה לדיור". יש לזכור שמי שקונה דירה יש לו נכס שיכול למכור - זו אינה הוצאה - זו השקעה ! "

הסתכל בגרף בלינק הבא: http://www1.bizportal.co.il/article/275802

רואים בבירור התנתקות של מחירי הדיור ממחירי השכירות. מאחר ומחירי הדיור ובהתאמה ההוצאה המשפחתית למשכנתא לא באים לכדי בטוי במדד אז אנו שואלים מה המדד הזה שווה?

אני מבקש להביא בפני כבודו צטוט נוסף: "מחקר של הלמ"ס ובנק ישראל שפורסם השבוע גילה שכל 9-6 חודשים המחירים עולים בממוצע ב 3.5%. בקצב שנתי זוהי אינפלציה של 4.6%-7% לשנה - במשך למעלה מעשור."

נלקח מ- http://www.themarker.com/misc/1.2063575

אם הנתון נכון ולפנינו איפלציה של 5.75% בעשור הכסף וכח הקניה איבד (1 - 0.0575) ^ 10 ~ 0.55 כלומר אבוד של כמחצית כח הקניה הישראלי.

הסתכל כאן: http://www1.bizportal.co.il/article/362061

או לשם הנוחות אני את הגרף שמייצג שכר ממוצע (אפילו לא חציוני) ביחס למחירי הדירות והדבר מראה כי כמעט עשור כח הקניה הישראלי נשחק (לפחות בתחום הדיור) בעוד המשכורות תקועות במקום.

חלק א

קובץ מצורף 1416

לגבי פירות וירקות - אני הולך לשווקים הפתוחים ולפעמים שואל את עצמי הכיצד סוחר זעיר שקונה 3 ארגזי ענבים מהשוק הסיטונאי מסוגל למכור לי 3 ק"ג של ענבים טריים ויפים ב- 10 ש"ח בעוד בסופר על ענבים שישבו על המדף הרבה יותר זמן (ניכר לעין) מבקשים 12 ש"ח לק"ג. האם רשת ארצית דוגמאת רמי לוי, שופרסל, ינות ביתן לא מסוגלת לקבל מחירים טובים לפחות כמו אותו בסטיונר?

הייתי רוצה שבסופר על כל פרי ירשם לצד המחיר מה המחיר שקיבל החקלאי שגידל אותו שנה שלמה. מאוד היה מעניין לראות כיצד מצדיקים כי 2 ש"ח לק"ג לחקלאי הופכים ל- 12 ש"ח לצרכן.

לגבי חשמל, נו, אז עכשיו יש גז ישראלי המחיר ירד או ירד? הניהול של חברת חשמל גרר כי חובה של חברת החשמל מגרד את ה- 100,000,000,000 ש"ח - זה לא מאתמול - אבל נראה לי שברור כמעט לכל אחד שאת המחיר נשלם אני ואתה כי עסקינן בחברת תשתית ממשלתית.

חלק ב -סוף.

JS,

מדוע זה רלבנטי כמה חדרים יש בדירה? - מדובר בסטטיסטיקה על גודל דירה - זה נתון ברור ושקוף.

ציטוט:

---

לגבי הוצאה משפחתית מהתל"ג. אני מזמין אותך להסתכל על עגלת סופר של משפחה חרדית של 8 ילדים פתאם אתה רואה שהעגלה הפכה ל- 2 והן מלאות עד אפס מקום. ככל שיש יותר אנשים בבית להאכיל ההוצאה תהיה גדולה יותר. הבעיה היא שבהינתן כי בישראל המשפחות הרבה יותר גדולות אזי ההוצאה מבהירה כי לנפש מוציאים הרבה פחות.

---

אתה צודק. אך לא זה הנושא. הנושא היה שזליכה טען, שלא בצדק שהצריכה הפרטית כ - % מהתל"ג בישראל נמוכה .

אני בהחלט מסכים שרמת החיים של משפחות גדולות נמוכה מרמת החיים של משפחות קטנות.

אני גם מסכים שהשכלה גורמת למשפחות קטנות - כלומר משפחות גדולות נוטות להיות עם הורים שאינם משכילים, לכן שכרם נמוך.

לפיכך הכלל - משפחות גדולות - עניות. אז מה?

ציטוט:

---

רואים בבירור התנתקות של מחירי הדיור ממחירי השכירות. מאחר ומחירי הדיור ובהתאמה ההוצאה המשפחתית למשכנתא לא באים לכדי בטוי במדד אז אנו שואלים מה המדד הזה שווה?

---

אז מה אם היתה התנתקות במדדים? זה הופך את מדד הדיור שמבוסס על שכירות להיות "לא שווה"?

ההתנתקות מראה לך את "חוסר הרציונאליות" של רכישת דירה מול שכירתה , זה מראה שרוכשי הדירות "מסבסדים" היום את השוכרים - אך זה לא אומר שהמדד "לא שווה"

הרי לכולנו ברור שכל זוג צעיר שמחליט לרכוש דירה עושה את חשבון השכירות , ולמרות זאת מחליט לקנות = להשקיע. מכיוון שהמדד צריך לשקף הוצאה ולא השקעה, אזי השכירות היא המדד הנכון למדידת "עלות הדיור"

ציטוט:

---

אני מבקש להביא בפני כבודו צטוט נוסף: "מחקר של הלמ"ס ובנק ישראל שפורסם השבוע גילה שכל 9-6 חודשים המחירים עולים בממוצע ב 3.5%. בקצב שנתי זוהי אינפלציה של 4.6%-7% לשנה - במשך למעלה מעשור."

---

זה ציטוט של ציטוט - אני רוצה לראות את המחקר. אני בטוח שאפשר לבנות הרבה סלים שמראים התייקרויות רציניות לאורך השנים.

ציטוט:

---

ביחס למחירי הדירות והדבר מראה כי כמעט עשור כח הקניה הישראלי נשחק (לפחות בתחום הדיור) בעוד המשכורות תקועות במקום.

---

נכון. אז מה? הצד השני של המטבע הוא שכל מי שיש לו דירה - וזה הרוב המוחלט בהשוואה לאלו שאין להם ורוצים לקנות - מרגיש יותר עשיר, יש לו הון עצמי יותר גבוה שישמש אותו לעת זיקנה או את ילדיו כשירשו אותו - ואלו סכומים המתפנים לצריכה לא פחות מהסכומים שיורדים מהצריכה השוטפת בגלל משכנתאות מנופחות

,

מדוע זה רלבנטי כמה חדרים יש בדירה? - מדובר בסטטיסטיקה על גודל דירה - זה נתון ברור ושקוף.
לגבי הוצאה משפחתית מהתל"ג. אני מזמין אותך להסתכל על עגלת סופר של משפחה חרדית של 8 ילדים פתאם אתה רואה שהעגלה הפכה ל- 2 והן מלאות עד אפס מקום. ככל שיש יותר אנשים בבית להאכיל ההוצאה תהיה גדולה יותר. הבעיה היא שבהינתן כי בישראל המשפחות הרבה יותר גדולות אזי ההוצאה מבהירה כי לנפש מוציאים הרבה פחות.
אתה צודק. אך לא זה הנושא. הנושא היה שזליכה טען, שלא בצדק שהצריכה הפרטית כ - % מהתל"ג בישראל נמוכה .

אני בהחלט מסכים שרמת החיים של משפחות גדולות נמוכה מרמת החיים של משפחות קטנות.

אני גם מסכים שהשכלה גורמת למשפחות קטנות - כלומר משפחות גדולות נוטות להיות עם הורים שאינם משכילים, לכן שכרם נמוך.

לפיכך הכלל - משפחות גדולות - עניות. אז מה

המשמעות היא שבהינתן כי החברה בישראל מבוססת על משפחות של 3 ילדים בממוצע רמת ההוצאה החודשית נמוכה יותר מאשר יפן או איטליה. מה שאומר שאם משפחות גדולות יותר (בין אם זה טוב או רע – ואגב, מדינות כמו סינגפור מנסות לפעול על מנת לקבל כזה גודל של משפחה ולא משפחות של ילד וחתול) צורכות מעט מדי ממה שהיה מצופה.
אבל עזוב, בוא נעזוב את הסוגיה הזאת, אני הבנתי, אתה הבנת.


רואים בבירור התנתקות של מחירי הדיור ממחירי השכירות. מאחר ומחירי הדיור ובהתאמה ההוצאה המשפחתית למשכנתא לא באים לכדי בטוי במדד אז אנו שואלים מה המדד הזה שווה?
אז מה אם היתה התנתקות במדדים? זה הופך את מדד הדיור שמבוסס על שכירות להיות "לא שווה"?

ההתנתקות מראה לך את "חוסר הרציונאליות" של רכישת דירה מול שכירתה , זה מראה שרוכשי הדירות "מסבסדים" היום את השוכרים - אך זה לא אומר שהמדד "לא שווה

שכירות משקפת את היכולת של השוכרים לשלם בסוף החודש לא מחשבות לגבי היכולת שאולי תהיה ואולי לא תהיה בעתיד. מאחר וברור שבעלי הבתים היו שמחים למקסם את הרווחים שלהם. הרי ההתנתקות של מחירי השכירות ממחירי הקניה אומרת כי קיים חוסר הגיון במחירי הנדל"ן דהיום. אני כבר רואה יותר מדי כתבות על איך אנשים ישלמו את המשכנתאות – מספרים לאנשים על ירושות של הוריהם, מספרים לאנשים שאם הם יסתבכו מקסימום יקבלו עזרה מההורים. ישנה פרסומת שמציגה סטודנט בהיטק שלוקח משכנתא ומספרים לו שעוד 3-4 שנים יחכה לו גיפ גדול בחוץ על חשבון הקטנוע המצוקמק – מה יקרה אם זה לא יקרה? כל הטררם התקשורתי מעיד כי מוכרים לאנשים חלומות שחלקם יתממשו אבל רבים מאוד לא יתממשו וישעבדו הרבה יותר מדי של רבבות של אנשים ל- 30 שנות משכנ+
תא.
"

הרי לכולנו ברור שכל זוג צעיר שמחליט לרכוש דירה עושה את חשבון השכירות , ולמרות זאת מחליט לקנות = להשקיע. מכיוון שהמדד צריך לשקף הוצאה ולא השקעה

, אזי השכירות היא המדד הנכון למדידת "עלות הדיור"

אבוי לנו אם נתחיל להתייחס לקורת גג וקצת בטחון של אנשים כהשקעה. המון שקונים יודעים שזה לא כלכלי לקנות אבל כשבעל הבית יכול לעלות לך את המחיר ב- 20% בשנה הבאה ויכול לפנות אותך בסוף חוזה המשמעות היא שלפעמים קניה לא כלכלית של דירת מגורים מאפשרת בטחון ויציבות.

ביחס למחירי הדירות והדבר מראה כי כמעט עשור כח הקניה הישראלי נשחק (לפחות בתחום הדיור) בעוד המשכורות תקועות במקום.
נכון. אז מה? הצד השני של המטבע הוא שכל מי שיש לו דירה - וזה הרוב המוחלט בהשוואה לאלו שאין להם ורוצים לקנות - מרגיש יותר עשיר, יש לו הון עצמי יותר גבוה שישמש אותו לעת זיקנה או את ילדיו כשירשו אותו - ואלו סכומים המתפנים לצריכה לא פחות מהסכומים שיורדים מהצריכה השוטפת בגלל משכנתאות מנופחות

עכשיו אני מבין, מי שנולד בזמן הנכון והגיע לגיל הנכון באותה תקופה רכש נכס נדלני במחיר של שליש או מחצית ממחירו דהיום ולכן אנחנו צריכים בנקודת הזמן הנוכחית לקבע מצב ולמצב את אלו שיש להם אל מול אלו שאין להם. רגע, היתה נקודה אידאלית בזמן לעשות זאת כשהגיעו לכאן מיליון עולים מברה"מ בשנות ה-90 – איך לא חשבו על זה קודם. מדינת ישראל בנתה ובנתה וחלק מהם קבלו את הנכסים הללו בהנחה משמעותית ביותר עם משכנתאות נדיבות ומסובסדות. איך לא חשבו על זה קודם. הגיעו לכאן מאות אלפי רופאים, מהנדסים, כלכלנים היתה לנו הזדמנות להפוך אותם לעבדים של בעלי הנכסים. בפועל, ההשקעה הזאת יצרה צמיחה מדהימה בישראל. ישראל צמחה והתפתחה בשנות ה-90 בצורה מדהימה. אם היינו עושים את אשר אתה מציע האוכלוסיה היהודית לא היתה גדלה במיליון נפש אלא בחלשים ביותר שהיו נזקקים לקצבאות סעד וזקנה וכל מי שהיה יכול היה מגיע לקנדה. פשוט מדיניות ציונית גאונית.

המדיניות המתפתחת בישראל תגרום לעזיבה של עשרות אלפים אולי יותר של אזרחים מישראל ואלו יהיו השכבות החזקות. פתאם תראה משפחות של אחים ואחיות (סיעוד) עם ניסיון שעוזבים למערב ובתוך שנה של שכר של אחות מסוגלים לקנות צמוד קרקע. רופאים כנ"ל וביתר, מהנדסים מדענים.

תבין, העתיד נמצא בצד של המשפחות הצעירות לא בקרב בעלי דירות בשנות ה-60 לחייהם. אם בעל 2 דירות מקבל 8000 ש"ח לחודש ופעמים בשנה עושה טיול לאוסטרליה או למרוקו של חודש ימים זה לא מפתח בכלום את הכלכלה הישראלית. אם במקום זאת משפחה מוציאה 1500 ש"ח עודפים בחודש על שכר דירה מנופח וחיה בחורבה מוזנחת, זה 1500 ש"ח שלא הולכים לחינוך איכותי לילדים, למזון איכותי, לקניה מעסקים – ותן לי לנחש למי יש סכוי טוב יותר להגר? למי שהוא בן 60 ובעלים של 2 דירות ועוד מעט יתחיל לשצרוך שירותי בריאות יקרים או זוג +3 שהיא אחות והוא מהנדס?

צודק לחלוטין. אפשר להציג את זה גם אחרת - יש כרגע קונפליקט בין הדור הצעיר (גילאי 25-35 , חסרי הנכסים) לדור המבוגר (גילאי 35-80 , בעלי הנכסים). הבעיה היא שמטבע הדברים בעלי הנכסים הם הרוב בקלפי, והם הרוב המוחלט בקרב מקבלי ההחלטות.
ברמת הממשלה יש הבנה של הבעיה, אך ההחלטות מתקבלות בעצם ברמת השלטון המקומי, ושם הדומיננטיות של השיקול הצר והמקומי עוד יותר חזקה.

איפה אריק שרון כשצריך אותו?

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי jsphs7

,

תבין, העתיד נמצא בצד של המשפחות הצעירות לא בקרב בעלי דירות בשנות ה-60 לחייהם. אם בעל 2 דירות מקבל 8000 ש"ח לחודש ופעמים בשנה עושה טיול לאוסטרליה או למרוקו של חודש ימים זה לא מפתח בכלום את הכלכלה הישראלית. אם במקום זאת משפחה מוציאה 1500 ש"ח עודפים בחודש על שכר דירה מנופח וחיה בחורבה מוזנחת, זה 1500 ש"ח שלא הולכים לחינוך איכותי לילדים, למזון איכותי, לקניה מעסקים – ותן לי לנחש למי יש סכוי טוב יותר להגר? למי שהוא בן 60 ובעלים של 2 דירות ועוד מעט יתחיל לשצרוך שירותי בריאות יקרים או זוג +3 שהיא אחות והוא מהנדס?

---

ציטוט:

---

אם בעל 2 דירות מקבל 8000 ש"ח לחודש ופעמים בשנה עושה טיול לאוסטרליה או למרוקו של חודש ימים זה לא מפתח בכלום את הכלכלה הישראלית

---

נכון.

אבל אם זו הפנסיה של האיש, או אם הוא עובד ותומך בילדו - ושנתי המקרים הללו הם הרוב המכריע - הכסף מופנה לצריכה.


חשוב לזכור שהדיון כאן הוא סך הכל על מרכיב מחירי הדירות במדד.

כמו כן כמה "זוגות צעירים " קנו דירה ב - 4 שנים האחרונות? 80,000 אלף איש? - זה מעט מכדי להשפיע על סטטיסטיקות של צריכה .

מי שמתמנף זו בעיה אישית שלו - רואים בברור מהנתונים שבעת הזו עדיף לגור בשכירות.

זה שמחירי הדירות גבוהים - אין מחלוקת. זה שהממשלה אימפוטנטית וגרמה למחסור מכוון של דירות במרכז ובמקביל נכשלה בהגדלת ההצע בפריפריה - אין מחלוקת.

אני בדעה שמחירי הדיור הגבוהים ישארו עימנו זמן רב , ככל שהמדיה עוסקת בזה יותר כך ברור לי שהפתרונות פשוטים -

מדברים על "חסמים" - מי יקים את הביוב, מי יסלול את הכביש, מי יפצה את מי שצריך לפצות - ועל זה מבזבזים שנים כי "אין תקציב".

תתכבד המדינה לבטל את "מענקי הסיוע לדיור" ואת התקציב תפנה למימון החסמים - אם יש ויכוח - הקרן הממשלתית תשלם ובמקביל תתבע את מי שהיא חושבת שצריך לשלם -שבית המשפט יחליט - לפחות הפרויקטים יתקדמו. תהיה החלטת בית משפט לטובת המדינה - הכסף יחזור, אם לא - ממילא זה היה תפקיד המדינה - כך מעקרים מלוחות הזמנים את הוויכוחים הבירוקרטיים.

שלום חברים


לוזון התייחס גם לדבריו של פרופ' ירון זליכה, ראש הוועדה, שאמר כי "מוסדות הכדורגל כאן רקובים מהייסוד". יו"ר ההתאחדות: "מה שרקוב זה אצל זליכה במוח. לא יכול להיות שהוא יגיד את זה על מוסד שעבר את כל הביקורות ולא נמצא אצלו שום רבב. אף אחד לא יוכל להטיל בנו רפש. זליכה כבר תקף אישי ציבור רבים בעבר. רק לפני שבוע-שבועיים הוא תקף בצורה חזקה ביותר את סטנלי פישר הנגיד, את שר האוצר היוצא שטייניץ, את שר האוצר לפיד, את בנימין נתניהו, כך שאני בחברה טובה מאוד".


ארז

עכשיו יש עוד תשובה מסודרת לשטויות של זליכה,

הפעם טורח עומר לענות מואב, שהוא "רק" פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת ווריק, זוכה פרס מפעל הפיס על שם לנדאו לשנת 2012 על הישגיו המחקריים במקרו־כלכלה

התגובה ארוכה ומנומקת ומבוססת על מספרים, שחלקם כבר הוצגו על ידי, ציטטות נבחרות מהתגובה:

"אמונתו של זליכה במדיניות לעידוד הצריכה הפרטית כאמצעי להשגת צמיחה כלכלית אינה מבוססת אפוא על ההיגיון או על עובדות."

"זליכה אמנם מצהיר על עצמו שהוא מומחה למקרו־כלכלה, אבל מטענותיו הכלכליות אני מתרשם שמדובר בהפרזה. גם אמירתו שאולי הוא טועה במיקרו־כלכלה אבל לא במקרו־כלכלה מעידה שהוא לא שולט בתיאוריה מקרו־כלכלית מודרנית, המבוססת על ניתוחים מיקרו־כלכליים."

"עולה הרושם שזליכה פשוט לא מבין את תפקידו של בנק ישראל."

מתוך כל האמור לעיל צריך להבין שיש טיפוסים שמצהירים הצהרות שאין מאחוריהם שום כיסוי אמיתי - ראינו זאת גם כאן במספר לא קטן של דיונים - עמדות פופוליסטיות שמבוססות על "מדע פופולרי " ולא מדע אמיתי.


התגובה:

הבעיה עם ביקורתו של זליכה היא שטענותיו מופרכות. עקב כך, במקום לתרום לדיון הציבורי הוא מחבל בו. אפריך כאן חלק גדול מטענותיו, אבל בגלל ריבוי הטענות השגויות אתייחס להן בתמציתיות ואף לא אגע בכולן. אפתח בטענת זליכה שהחל משנות ה–70 ישראל אינה סוגרת את הפער בתוצר לנפש בהשוואה למדינות המפותחות, ושאי־סגירת הפער עומדת בניגוד לתיאוריה שמדינות עניות צומחות מהר יותר מהמדינות העשירות, אם העניות מנהלות מדיניות כלכלית סבירה. מבחינה מסוימת זו טענה ריקה, שהרי ניתן לטעון שכל מדינה שלא סוגרת את הפער, פשוט מנהלת מדיניות כלכלית שאינה סבירה. את התופעה של צמצום פערים מקובל לכנות “התכנסות” והתיאוריה שזליכה נשען עליה מבוססת על מודל הצמיחה של חתן פרס נובל לכלכלה, רוברט סולו. זליכה טועה טעות נפוצה בפרשנות המודל, שלמעשה אינו מנבא “התכנסות גלובלית” מהסוג שזליכה טוען, אלא התכנסות של מדינות דומות. כך שבסתירה לדבריו, אין תיאוריה כלכלית מקובלת על פיה מדינות עניות צומחות מהר יותר.

המבחן האמפירי לקיומה של התכנסות הוא פשוט: האם מדינות עניות צומחות בממוצע מהר יותר מהעשירות. כאשר בודקים את הקשר בין התוצר לנפש בשנת 60’ והצמיחה הכלכלית בתוצר לנפש בשנים 1960–2010 מגלים, בסתירה לטענות זליכה, שאין בנתונים עדות להתכנסות. המדינות העניות ב–60’ לא צמחו מהר יותר מהעשירות. גם הנתונים משנת 80’ ועד 2010 מספקים את אותה התוצאה. עבור שתי התקופות, שוב בסתירה לטענות זליכה, ישראל אינה חריגה. מדובר במדינה שאינה ענייה, וצמיחתה דומה לקצב הצמיחה הצפוי ‏(ולמעשה אף מעט גבוה יותר‏) בהתאם לרמת התוצר בשנים 60’ או 80’.
זליכה מסייג את טענת ההתכנסות למדינות דמוקרטיות. מחקרים רבים אכן נערכו לגבי ההשפעה של דמוקרטיה על צמיחה כלכלית. מסקנתם הכללית היא שקיים מתאם בין צמיחה לדמוקרטיה, אבל כיוון הסיבתיות אינו ברור: אין למעשה ממצאים התומכים בטענה שדמוקרטיה היא הסיבה לצמיחה, ולא תוצאה שלה. אציין שאם זליכה התכוון להגביל את טיעוניו למדינות OECD, אז בקבוצה זו אכן היתה התכנסות לפחות בחלק מהתקופה ‏(אבל אף שם, בניגוד לטענותיו, ישראל אינה חריגה לרעה‏). אם זו כוונתו, לא ברור מדוע החריג את אפריקה דרומית לסהרה ‏(“אצלם זה מלידה”, במילים שלו‏). בכל מקרה, צודק זליכה בכך שרצוי להפעיל בישראל מדיניות מעודדת צמיחה.

אבל כיצד מעודדים צמיחה? לזליכה תיאוריה מעניינת, שאינה מקובלת על כלכלנים, כולל הקיינסיאנים שבהם, שהמפתח לצמיחה כלכלית הוא הצריכה הפרטית. הפיגור של ישראל, לטענתו, נובע ממדיניות שאינה מעודדת את הצריכה הפרטית. ישראל, לדבריו, חריגה בשיעור הצריכה הנמוך מהתוצר: 55%, בהשוואה ל–65% במערב.
על פי הגישה הקיינסיאנית, בזמן מיתון, הגדלת הביקושים אכן תורמת לתוצר. תיאוריה זו מבחינה בין שלושה סוגי ביקושים עיקריים: צריכה פרטית, צריכה ציבורית והשקעות במבנים וציוד ‏(יש גם את עודף היצוא על היבוא, אך כאן מדובר בגודל קטן יחסית‏). לא ברור מדוע צריכה פרטית בהיקף של 65% מהתוצר, במקביל לצריכה ציבורית והשקעה בהיקף כולל של 35%, עדיפים על פני צריכה פרטית של 55% מהתוצר וצריכה ציבורית והשקעה של 45%. זליכה לא פירסם אף מחקר שמראה שכך הם הדברים, ולכן לדעתי, פשוט מדובר בחוסר הבנה בסיסי ביותר.
אבל זליכה מתיימר לדון בצמיחה כלכלית ארוכת טווח. בשונה ממיצוי כושר הייצור של המשק בזמן מיתון, צמיחה בטווח של עשרות שנים היא תוצאה של הגדלת כושר הייצור של המשק, למשל על ידי השקעה בהון יצרני ובטכנולוגיה. הפניית משאבים לצריכה פרטית על חשבון השקעה דווקא פוגעת בכושר הייצור. מרבית סיפורי ההצלחה הגדולים של צמיחה מהירה בחצי השני של המאה ה–20, כמו “הנמרים האסייתים”, היו מבוססים על הגדלת ההשקעה באמצעות עידוד החיסכון הפרטי ‏(משמע, צמצום הצריכה‏). גם הצמיחה המרשימה של מדינות הגוש הקומוניסטי לשעבר בשנות ה–50 וה–60 של המאה הקודמת היתה תוצאה של חיסכון כפוי וצריכה פרטית נמוכה.
אמונתו של זליכה במדיניות לעידוד הצריכה הפרטית כאמצעי להשגת צמיחה כלכלית אינה מבוססת אפוא על ההיגיון או על עובדות. ומה לגבי המספרים שזליכה מנפק בעניין? על פי נתוני OECD, בשנת 2011 שיעור ההוצאה לצריכה בישראל מתוך התמ”ג היה 62.4% והממוצע למדינות OECD היה 58.2%. ישראל היתה לפיכך מעל הממוצע ודורגה בפועל במקום החמישי אחרי יוון, ארצות הברית, פורטוגל ובריטניה. בשנת 2006, כנראה הפעם האחרונה שזליכה בדק את הנתונים, שיעור הצריכה הפרטית בישראל אכן עמד על 55.4%, אך הוא היה רק מעט מתחת לממוצע האירופי של 57.6% וגבוה בהשוואה לקנדה, אוסטריה, הולנד וכל המדינות הנורדיות. בקיצור, התיאוריה של זליכה, כמו הנתונים שהוא מספק, אינם מבוססים.
זליכה אמנם מצהיר על עצמו שהוא מומחה למקרו־כלכלה, אבל מטענותיו הכלכליות אני מתרשם שמדובר בהפרזה. גם אמירתו שאולי הוא טועה במיקרו־כלכלה אבל לא במקרו־כלכלה מעידה שהוא לא שולט בתיאוריה מקרו־כלכלית מודרנית, המבוססת על ניתוחים מיקרו־כלכליים.
זליכה רומז שהממשלה, באמצעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מפיצה שקרים מרושעים על יוקר הדיור, שיעור האבטלה והיקף המשרות החלקיות. מי שמכיר את פרופ’ שלמה יצחקי, שעמד בראש הלמ”ס עד לפני כמה חודשים, ועקב אחרי התהליך שבו ראש הממשלה שיחררוֹ מהתפקיד, מבין שלא ייתכן שיצחקי שיתף פעולה עם הממשלה בהולכת הציבור שולל. ולטענות עצמן: ארגון OECD מפרסם נתונים השוואתיים על היקף המשרות החלקיות ועל האבטלה ארוכת הטווח ‏(מובטלים מעל שנה‏). בניגוד ברור להצהרות של זליכה, בשני המדדים ישראל אינה חריגה כלל.
זליכה טוען שבישראל שיעור המובטלים לטווח ארוך הוא הגבוה במערב. נתוני OECD חושפים שבישראל שיעור האבטלה ארוכת הטווח נמוך בהרבה מהממוצע במדינות OECD. זליכה טוען עוד ששיעור המשרות החלקיות בישראל הוא הגבוה במערב. גם כאן הטענה חסרת שחר. על פי נתוני OECD, היקף המשרות החלקיות בישראל נמוך מהממוצע ‏(זליכה, ראוי לציין, טוען שהלמ”ס העביר נתונים לא מדויקים ל–OECD לגבי היקף המשרות החלקיות‏).
ומה לגבי ביקורתו על מדיניות הריבית הנמוכה של בנק ישראל, שגרמה לעלייה החדה במחירי הדירות? מעטים יחלקו על הטענה שלריבית הנמוכה יש תרומה משמעותית לעליית מחירי הדירות. אך זליכה טוען שהריבית נמוכה מדי. הוא גם רומז שסטנלי פישר העדיף את היצואנים העשירים על חשבון רוכשי הדירות, וטוען שהדבר נעשה ללא כל דיון ציבורי. בהקשר זה כדאי להזכיר לקוראים, שחלקם כנראה רואים בזליכה גיבור הלוחם למענם נגד הממשלה והטייקונים, שסטנלי פישר אינו מחובר לטייקונים ולגופים כלכליים בישראל. את זליכה, לעומתו, שכרה חברת פרטנר בשנת 2010 כדי שיתמוך במלחמתה נגד הפחתה חדה של דמי הקישוריות. הצטרפותו לסוללת היועצים של פרטנר עוררה תמיהה בזמנו, שכן שבעה חודשים לפני כן כתב זליכה עבודה כלכלית לחברת מירס שבה הוא טוען כי יש להפחית את דמי הקישוריות. בסופו של דבר, דמי הקישוריות הורדו הרבה מעבר לסכום שזליכה המליץ עליו במסגרת עבודתו עבור פרטנר, ותחזיותיו שהדבר יפגע בציבור בישראל, בעיקר בחלשים, התבדו.

אחזור לעניין הריבית. ראשית, את הריבית קובע הנגיד עם ועדה מוניטרית בבנק ישראל, הכוללת אנשים שלא דבק בהם רבב. שנית, לריבית הנמוכה יתרונות רבים ומהותיים בתחום הצמיחה וצמצום האבטלה. יתרונות אלה עולים מן הסתם על החסרונות בהתייקרות הדיור. בנוסף, כדאי לזכור שהריבית הנמוכה אמנם תורמת ליוקר הדיור, אבל באותה עת היא מוזילה את עלות המשכנתה.
מהראיון עולה הרושם שזליכה פשוט לא מבין את תפקידו של בנק ישראל. גרוע מזה, אפשר שביקורתו קשורה לכך שפישר תמך בסיום כהונתו כחשב כללי ב–2007. אחת הטענות המדהימות שמעלה זליכה היא שמדד מחירי הדיור שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוטה מאוד ושהמחירים עלו בפועל יותר מהמדווח לציבור, שכן גודל דירה ממוצעת ירד בשש השנים האחרונות מ–100 מטר מרובע לפחות מ–80. אבל האמת הפוכה. שטח הדירה בישראל גדל ברציפות על פני השנים. בפרט, על פי נתוני הלמ”ס, משנת 2001 ועד 2010 שטח ברוטו ‏(כולל שטח בנוי משותף‏) של דירה חדשה ממוצעת עלה ב–30% - מ–133 מטר מרובע ל–172. לא מדובר בגידול בממוצע שנובע מכך שהבתים שהעשירים בונים עלו מאוד בשטחם, בניגוד לירידה בשטח הדירה של אנשי המעמד הבינוני. חלקן של דירות חמישה חדרים ויותר, מתוך סך הדירות החדשות עלה באותה התקופה מכ–40%, וחצה את רף ה–50%, וחלקן של דירות שלושה חדרים ופחות ירד מחמישית בקירוב לפחות מעשירית.
אבל, שוב בניגוד לטענתו של זליכה, שינוי זה בגודל הדירה משוקלל כבר בדרך חישוב מדד מחירי הדיור, ועל כן אין בו כל הטיה מן הסוג שזליכה טוען. זליכה צודק כמובן בכך שיוקר הדיור הוא בעיה. אבל את זה כולנו יודעים. טענותיו בעניין לא מסייעות להבין מהי המדיניות שיכולה להוריד את מחירי הדיור מבלי להגדיל את האבטלה ולפגוע בציבור.
עלול הקורא לחשוב שאולי ביקורתי על התיאוריות של זליכה נובעת מחילוקי דעות אידיאולוגיים. אולי כלכלנים “סוציאליסטים” חושבים שדווקא הצדק עם זליכה? בבלוג “דעת מיעוט” מראיין אורי כץ את פרופ’ יוסי זעירא, מקרו־כלכלן בעל מוניטין, שהיה חבר בצוות המומחים האלטרנטיבי בזמן מחאת קיץ 2011, ותומך בהגדלת ההוצאה הציבורית והמיסוי ברוח התוכנית הכלכלית של מפלגת העבודה. אבל זעירא טוען שהורדת הריבית על ידי בנק ישראל היתה נכונה, ואינו סבור שעידוד צריכה פרטית תסייע לצמיחה הכלכלית.
בסיכומו של עניין, אציין שאין לפסול את האפשרות שבחלק מהמקרים טענותיו של זליכה התבססו על ידע חלקי, אך קשה להימנע מהמסקנה שיש לו נטייה לזרוק מספרים ללא בדיקה, ולדעתי מתקבל הרושם שהבנתו המקרו־כלכלית מוגבלת מאוד. כתוצאה, כך להערכתי, הוא מזיק לדיון הציבורי, ומקשה על יצירת חזית שתלחץ על הממשלה להפעיל מדיניות כלכלית נבונה, למען רווחת הציבור הרחב בישראל. בנושא יוקר הדיור הוא מכוון את חצי הביקורת לבנק ישראל במקום לממשלת ישראל, שתפקידה לטפל בהגדלת היצע הדיור, ובנושא הצמיחה הכלכלית הוא מציע מדיניות לעידוד הצריכה הפרטית - אף שזו דווקא פוגעת בצמיחה בטווח הארוך וכמובן בחיסכון האישי.

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי eyal12

צודק לחלוטין. אפשר להציג את זה גם אחרת - יש כרגע קונפליקט בין הדור הצעיר (גילאי 25-35 , חסרי הנכסים) לדור המבוגר (גילאי 35-80 , בעלי הנכסים). הבעיה היא שמטבע הדברים בעלי הנכסים הם הרוב בקלפי, והם הרוב המוחלט בקרב מקבלי ההחלטות.
ברמת הממשלה יש הבנה של הבעיה, אך ההחלטות מתקבלות בעצם ברמת השלטון המקומי, ושם הדומיננטיות של השיקול הצר והמקומי עוד יותר חזקה.

איפה אריק שרון כשצריך אותו?

---

אני חושב שנגעת בנקודה.

השלטון המקומי קרי הרשויות והעיריות משיקוליהן מעדיפות לבנות דירות של 5+ חדרים במגדלי שקר כלשהו. ואם אפשר אז בכלל דיור יוקרה לעשירי ארה"ב שיגיעו רק בחגים כך שאפילו זבל לא צריך לפנות שלא לדבר על חינוך, סעד או שטור.

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי tby

נכון.

אבל אם זו הפנסיה של האיש, או אם הוא עובד ותומך בילדו - ושנתי המקרים הללו הם הרוב המכריע - הכסף מופנה לצריכה.
תראה, אתה מציג את זה כמשחק סכום אפס - הכסף העודף שהוצע על דיור בשכירות ע"י הדור הצעיר מופנה לצריכה ע"י הדור המבוגר ובעל הנכסים. לטעמי, הטענה הנ"ל נכונה בחלקה. ראשית, חלק מהכסף מוצע בחו"ל כך שהתרומה למשק אפסית. הדור המבוגר חוסך לרב יותר ולכן חלק מהכסף מופנה לחסכון ולא לצריכה. רק חלק מהכסף שמופנה לתמיכה בדור הילדים והנכדים מופנה לצריכה בארץ.


חשוב לזכור שהדיון כאן הוא סך הכל על מרכיב מחירי הדירות במדד.

כמו כן כמה "זוגות צעירים " קנו דירה ב - 4 שנים האחרונות? 80,000 אלף איש? - זה מעט מכדי להשפיע על סטטיסטיקות של צריכה .
מכובדי, מדובר ב~ 80,000 משפחות כך שלאחר 5 שנים מדובר ב- 400,000 נפש. נניח כי רק 25% לקחו משכנתא גדולה מדי והתכנון שלהם לתשלום המשכנתא הגדולה לא התממש. מדובר ב- 100,000 נפש נשים, גברים וילדים שעולמם חרב עליהם מדובר באוכלוסיה מאוד גדולה ולא טעות סטטיסטית. מאחר והם לקחו משכנתאות ל-30 שנה אני לא רואה איזה פתרון אפשר להפעיל על מנת לסייע להם. לא ניתן לפרוס חוב לשנות הפנסיה של הפנסיונר. לא ניתן לרווח תשלומים. אז הפתרון היחידי שלא יאפשר להם לגמור ברחוב הוא מחילה של חוב - אתה רואה את הבנקים מוחקים חובות? תגיד, זו בעיה של הלווים, נכון, אבל הבעיה היא מערכתית. אם אתה רוצה לחיות במדינה של 100,000 איש ברחובות בתרחיש של משבר עולמי עתידי, עליית ריבית, שוק עבודה חלש, ירידת מחירים של דיור אל מתחת לשווי המשכנתאות, לטעמי,אין ספק שיש אשמה בקרב המתמנפים, מאחר ומדובר בכמות גדולה הבעיה מתחילה במי שאיפשר להם ללוות את הסכומים הללו בריבית משתנה \ צמודה ע"י בנק ישראל, המערכת הבנקאית והשלטון בישראל. זו צרה פוטנציאלית שאניע מקווה שלא תוביל אותנו לקסטרופה במאקרו בעתיד.

מי שמתמנף זו בעיה אישית שלו - רואים בברור מהנתונים שבעת הזו עדיף לגור בשכירות.

זה שמחירי הדירות גבוהים - אין מחלוקת. זה שהממשלה אימפוטנטית וגרמה למחסור מכוון של דירות במרכז ובמקביל נכשלה בהגדלת ההצע בפריפריה - אין מחלוקת.

אני בדעה שמחירי הדיור הגבוהים ישארו עימנו זמן רב , ככל שהמדיה עוסקת בזה יותר כך ברור לי שהפתרונות פשוטים -

מדברים על "חסמים" - מי יקים את הביוב, מי יסלול את הכביש, מי יפצה את מי שצריך לפצות - ועל זה מבזבזים שנים כי "אין תקציב".

לטעמי, הפתרון הפשוט וההגיוני ביותר הוא התחלה של מגה פרויקטי פנוי בנוי ע"י המדינה תוך נטילה של סמכויות המועצות המקומיות, הגדלת כמות הדירות בסאלמס משנות ה- 60 פי 8, הנחת תשתיות חדשות לרבות חשמל, תקשורת, מים\ביוב, כבישים, בניה של ביה"ס, גני ילדים, שטח מסחרי להשכרה, מתנ"ס,... והכל בפקוח של המדינה ע"י קבלנים מבצעים שיהנו מרווח גולמי דו ספרתי על הפרויקטים אם יבצעו בתוך שנתיים, ללא בירוקרטיה ואישורים וועדות - שליח המדינה ילך ויסדר מהיום למחר אצל פופטיץ מה שלא בסדר מהיום למחר, ללא בית משפט לדיירים הקיימים כי כל בעל זכויות בקרקע יקבל על כל דירה ישנה של 2.5 חדרים עוד אחת של 1.5 שיוכל להשכיר + חניה ומחסן. תפעיל 5 פרויקטים כאלו בחיפה, ירושלים, באר שבע, המרכז, ובגליל כך שיתווספו 200,000 יחידות דיור בתוך שנתיים במחיר סביר ללא עלות למדינה ותראה שנוי בכל שוק המחירים בארץ.
תתכבד המדינה לבטל את "מענקי הסיוע לדיור" ואת התקציב תפנה למימון החסמים - אם יש ויכוח - הקרן הממשלתית תשלם ובמקביל תתבע את מי שהיא חושבת שצריך לשלם -שבית המשפט יחליט - לפחות הפרויקטים יתקדמו. תהיה החלטת בית משפט לטובת המדינה - הכסף יחזור, אם לא - ממילא זה היה תפקיד המדינה - כך מעקרים מלוחות הזמנים את הוויכוחים הבירוקרטיים.

---

לסכום: אני מתנצל שאני עונה לכם באיחור של כמעט שבוע - פשוט לא היתה לי גישה למחשב משך כמעט שבוע.

זליכה לא מפסיק להדהים, ציטוטים חדשים שמהווים שיא חדש בחוסר קונסיסטנטיות והגיון:

"התנפחות מחירי הנדל"ן - כפועל יוצא מהורדות ריבית שערורייתיות"

משרד הבינוי והשיכון פירסם ביום רביעי את מחיר מחיר הדירות החציוני בישראל מכל עיר ועיר . לפי ניתוח שערך Bizportal עולה כי נדרשים 223 חודשי הכנסה, או 19 שנות עבודה נטו, כדי לקנות דירה חדשה ממוצעת בישראל. לפי נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של 2013, עולה כי נדרשים 135 משכורות לרכישת דירה. נציין כי ההבדל החד בין הנתונים נובע מהפער הגדול בין השכר הממוצע לשכר החציוני, שחושב ע"י Bizportal היות ואינו מפורסם ע"י גורמים רשמיים, ועומד על כ-3,000 שקלים.

האם אתה סבור כי מדובר ב'בועה' או במחירים ריאליים של השוק?

"לא מדובר במחירים ריאליים. לדעתי מדובר בהתנפחות מיותרת שנובעת רובה ככולה מהורדות הריבית השערורייתיות של הנגיד הקודם (פרופ' סטנלי פישר - ח' ד') שנועדו להעלות את מחירי המניות בבורסה ולהציל את חבורת הטייקונים שרוב רכושם מוחזק בצורה של מניות, שהביאה להעלאת מחירי הדיור בישראל ב-80%".

עם זאת הוסיף זליכה כי "יש בעיה לקרוא למצב 'בועה', כלומר משהו שמתנפח ואז יורד. אצלנו, לאור בעיות היצע הדירות הנזק מהעלייה לא יבוא לידי ביטוי בקריסה של מחירי הדיור אלא בהאטה של שאר הענפים הריאליים במשק. ניכר כי עליית מחירי הדיור הביאה להאטה החמורה שאנחנו חווים אותה בשנה - שנתיים האחרונות".


מצד אחד אומר זליכה שמחירי הדירות לא ריאליים, מצד שני קובע "שיש בעיה לקרוא למצב בועה" גלל בעיית היצע - אם לדעת זליכה המחירים לא הולכים לרדת - הרי המחירים הם "ריאלים" ואם הסיבה שהם לא ירדו היא חוסר בהיצע - אז אולי זו הסיבה העיקרית שגרמה לעליית המחירים? - רק בעולם הפנטזיה של זליכה משוואת ההיצע/ביקוש תלויה בגורמים שונים - אחד גורם לעליות והשני מונע ירידות....

לדעתו ההאטה שאנו חווים בשנה שנתיים האחרונות זה בגלל מחירי הדיור "הלא ריאליים" - זה שבשוק הייצוא מספר 1 של ישראל יש את אותה האטה באותו פרק זמן (ושם מחירי הדירות לא עלו בשנים האחרונות) , ובנוסף השקל מתחזק מה שמקשה עוד יותר על הייצוא - מזה זליכה מתעלם. העיקר הכותרת......

אני ממתין לרגע בו יתחיל לתת המלצות השקעה - יהיה נבון לעשות בדיוק ההיפך....

ציטוט:

---

פורסם במקור על ידי tby

זליכה לא מפסיק להדהים, ציטוטים חדשים שמהווים שיא חדש בחוסר קונסיסטנטיות והגיון:

"התנפחות מחירי הנדל"ן - כפועל יוצא מהורדות ריבית שערורייתיות"

משרד הבינוי והשיכון פירסם ביום רביעי את מחיר מחיר הדירות החציוני בישראל מכל עיר ועיר . לפי ניתוח שערך Bizportal עולה כי נדרשים 223 חודשי הכנסה, או 19 שנות עבודה נטו, כדי לקנות דירה חדשה ממוצעת בישראל. לפי נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של 2013, עולה כי נדרשים 135 משכורות לרכישת דירה. נציין כי ההבדל החד בין הנתונים נובע מהפער הגדול בין השכר הממוצע לשכר החציוני, שחושב ע"י Bizportal היות ואינו מפורסם ע"י גורמים רשמיים, ועומד על כ-3,000 שקלים.

האם אתה סבור כי מדובר ב'בועה' או במחירים ריאליים של השוק?

"לא מדובר במחירים ריאליים. לדעתי מדובר בהתנפחות מיותרת שנובעת רובה ככולה מהורדות הריבית השערורייתיות של הנגיד הקודם (פרופ' סטנלי פישר - ח' ד') שנועדו להעלות את מחירי המניות בבורסה ולהציל את חבורת הטייקונים שרוב רכושם מוחזק בצורה של מניות, שהביאה להעלאת מחירי הדיור בישראל ב-80%".

עם זאת הוסיף זליכה כי "יש בעיה לקרוא למצב 'בועה', כלומר משהו שמתנפח ואז יורד. אצלנו, לאור בעיות היצע הדירות הנזק מהעלייה לא יבוא לידי ביטוי בקריסה של מחירי הדיור אלא בהאטה של שאר הענפים הריאליים במשק. ניכר כי עליית מחירי הדיור הביאה להאטה החמורה שאנחנו חווים אותה בשנה - שנתיים האחרונות".


מצד אחד אומר זליכה שמחירי הדירות לא ריאליים, מצד שני קובע "שיש בעיה לקרוא למצב בועה" גלל בעיית היצע - אם לדעת זליכה המחירים לא הולכים לרדת - הרי המחירים הם "ריאלים" ואם הסיבה שהם לא ירדו היא חוסר בהיצע - אז אולי זו הסיבה העיקרית שגרמה לעליית המחירים? - רק בעולם הפנטזיה של זליכה משוואת ההיצע/ביקוש תלויה בגורמים שונים - אחד גורם לעליות והשני מונע ירידות....

לדעתו ההאטה שאנו חווים בשנה שנתיים האחרונות זה בגלל מחירי הדיור "הלא ריאליים" - זה שבשוק הייצוא מספר 1 של ישראל יש את אותה האטה באותו פרק זמן (ושם מחירי הדירות לא עלו בשנים האחרונות) , ובנוסף השקל מתחזק מה שמקשה עוד יותר על הייצוא - מזה זליכה מתעלם. העיקר הכותרת......

אני ממתין לרגע בו יתחיל לתת המלצות השקעה - יהיה נבון לעשות בדיוק ההיפך....

---

בתקופת הירשזון כשר אוצר עלתה החלטה להפסיק לבנות במרכז על מנת לעודד מעבר לפריפריה.

הבעיה שלא ניתן פתרון בתחום התעסוקה.

ב- 2009 הפסיקו לבנות במרכז אבל לא בנו יותר באזור הצפון והדרום.

המהלך הוביל להפחתה של כמות הדירות החדשות המשווקות "את הרקע לעליית המחירים כולם כבר מכירים: בשנים 2012-2002 נבנו מידי שנה פחות מ-40 אלף דירות, לעומת קרוב ל-50 אלף דירות לשנה עד לשנת 2001 "

הפרשנות שלי לנתונים: הבניה חסרה ~ 10,000 דירות בשנה. הבניה המעיטה בבניה באזורי הבקוש, לא נעשו מאמצים על מנת להגדיל את כמות המשרות בשכר גבוה בצפון \ דרום.

שלוב של הצע חסר יחד עם ריבית אפסית תדלקה בועת נדלן במדינת ישראל.

המשמעות להבנתי של הנתונים היא שבניגוד לספרד שבנו עיירות רפאים אין היצע עודף ולכן ירידת המחירים סביר כי לא תראה כמו step - function מאידך גיסא, המצב שנוצר באחריות ממשלות ישראל שיעבד דור של רבבות משפחות לחוב שגדול עליהן, חוב שפוגע בביקושים במשק.

על מנת להפחית את המחירים מה שצריך להבנתי לעשות הוא להגדיל היצע - מאחר והבקושים הם אמיתיים, הגדלת היצע שלוקח לו זמן לצאת לשוק יובילו בעתיד להתיישרות של המחירים ליכולת של המשכורת החציונית במשק.

הפתרון חייב להיות הגדלת היצע. זכותה של הממשלה להחליט להגדיל יותר היצע בגליל, בגולן, בעמקים, בירושלים, במחוז חיפה, בבנימין, בשומרון, ביהודה, בערבה, במחוז ב"ש, באילת.

זו החלטה מדינית שזכותה של המדינה לקבל - אבל לא יתכן מצב שמייצרים מחסור מלאכותי של עשרות אלפי יחידות דיור משך כמה שנים.

הממשלה מובילה את המשק בצורה שגויה תוך סכון פוטנציאלי בדמות משבר אשראי ובנקים ללא כל תועלת. מדינת ישראל החליטה להגדיל את כמות האוכלוסין במחוזות צפון ודרום מבלי שנבנו הבתים לאכלס את אותם דיירים - דבר שהוביל אף לשלוש של המחירים בפריפריה - מחירים שלא סבירים לשכר החציוני באותו אזור.

מה שברור שחייבות לבוא עשייה ממשלתית בדמות החלטה ובצוע.

החלטה יכולה להיות בניה בצפון או בדרום אבל שידאגו שיצעו התחלות הבניה.

ההחלטה יכולה להיות פנוי בנוי באזורי המרכז דבר שיצופף את האוכלוסין בשטח הבנוי דהיום.

ההחלטה יכולה להעניק הטבות במס חברות על מנת להעביר משרות בשכר גבוה לפריפריה.

המאמר ב- ynet:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4406800,00.html

עכשיו תור יוסי פרנק מגלובס לחבוט בזליכה ....

http://www.globes.co.il/news/article...lement=hp_deot