השבוע החולף אמנם נחתם בירידות, אך היו אלו ירידות שהדגישו את עוצמת האופטימיות בקרב המשקיעים ואינן מהוות בשלב זה איום על מגמת הלונג. כל אימת שהמדד רשם תנועה ערה מטה, גל רוכשים הסתער בעיקר על מניות הבנקים, כשהתעודות נאלצות להיגרר אחריהם וללבות את המגמה. ברמה הנוכחית הסבירות לתיקון עודנה גבוהה, אך תרחיש ירידות חדות אינו עומד על הפרק. בכדי שתיקון אמיתי יצא אל הפועל צריך קירבה של מדד s&p לרמת 1400 הנקודות, הצפויה להכניס את השווקים לתזזית. משזה יקרה שבירת 1200 הנקודות הפסיכולוגית כמעט ומובטחת, ואז, בליבוי שחקני המעוף, בהחלט יתכן ונבחין בתיקון ממשי אם כי בהחלט עדין לא שינוי מגמה.
מצד שחקני המעוף, החודש מוסיף להיות בעייתי עם פקיעה אופטימאלית רחוקה מהמדד הנוכחי סביב רמת 1170 כשהגבול התחתון קודם אגרסיבית ל 1140 ואילו העליון התרחק בסה"כ 10 נקודות לרמת 1210. בסבירות נמוכה אך קיימת, תיקון אלים במדד עלול להוביל לסקוויז תחתון שיהא אחד האלימים בשל כתיבה חשופה לרוב. בכדי שמצב זה יתקיים יש צורך בגאפ באחד הימים הקרובים, היות והכתיבות אינן רבות כמותית החודש ויאפשרו יציאה הדרגתית במהלך מספר שעות.
עוד חשוב לבחון, ולא רק לסוחרי האופציות, את יחס הגלום-יציג. מזה חודש ימים הגלום נסחר באופן עקבי כ 2 נקודות מעל היציג ומשדר אופטימיות רבה. רק שינוי כיוון זה, יכול להעיד כי מגמת ירידות תוך יומית תישמר עד סוף היום וכי פנינו אכן לתיקון משמעותי.
יש לזכור כי בניגוד לאמור בתקשורת אין חזרה של זרים לישראל או כניסה של מוסדיים. אם עד כה הדברים התבססו רק על הסקירות השבועיות העומדות לרשותכם, הנה הגיע דוח בנק ישראל וחשף כי באוגוסט-ספטמבר הסכום הכולל של השקעות זרים נאמד בכ 150 מליון דולר בלבד ואילו מוסדיים דוקא הסיטו כספים לחו"ל. מרבית המגמה משויכת לציבור בלבד, וכשם ש"ידיים חלשות" רוכשות בכל מחיר כך הן אף מוכרות ולכן התנודתיות צפויה להישמר בשבועות הקרובים. דוגמה מצוינת היא הפעילות במניית רציו שחזרה להוביל בחלק מהימים את הסחירות, וכמובן היעדר המשקיעים "הכבדים" במניה.
מתחבא בין השורות הוא הנעשה בשוק הקונצרני, השובר מידי יום שיא תל-בונד חדש. ציינתי לא פעם ואדגיש שוב, כי אם ביחס לשוק המניות עוד ניתן למצוא דעות לכאן ולכאן הרי ששוק התלבונד בפרט והקונצרני בכלל הינם בועה מוחלטת, והמרווחים המגיעים לשיא מול הממשלתי אינם משקפים במאום את הסיכון הפוטנציאלי באגח. ניתן היה לצפות כי תחילת גל הסדרי החוב תמתן את השוורים במדדים, אך הריבית האפסית ממשיכה להזרים כסף לאגחים אלה בדמות השקעה "סולידית", וזאת כאשר המציאות היא כי ברמת המחירים הנוכחית השקעה בקונצרני מסוכנת בדיוק כהשקעה ישירה בשוק המניות.
ברמת המאקרו המקומית, המדד הצפוי להתפרסם מחר (שני) יעלה להערכתנו מעבר לצפוי, 0.3%, ויסתכם ב 0.5%. הפעם קשה מאוד להעריך את המדד בשל עלית המעמ מחד וירידה בדלקים מאידך, אך גל ההתיקרויות האחרון צפוי לתת אותותיו ולמנוע מפישר אפשרות הורדת ריבית גם החודש. עליה של 0.5% תחייב אף העלאת ריבית וקשה להאמין כי הפעם הנגיד יוכל להתחמק מלעשות כן.
בנוסף, פנינו לתקופת בחירות שבשלב זה אינה דרמטית כלל וכלל. המשקיעים יהיו אדישים לנצחון מרבית המועמדים, להוציא שלי יחימוביץ הנתפסת בעיני רבים כמזיקה לרווחי החברות מהסיבה המובנת. לא תהא כל השפעה על השוק המקומי אלא אם הסקרים יראו צמצום פערים משמעותי, מאחר ונכון לשלב זה זהות המנצח ברורה. בפוליטיקה כמובן שלא ניתן להתנבא אך המשקיעים המקומיים למדו כבר לחיות עם בחירות לעיתים תכופות, ואילו הזרים ממילא אדישים לשוק הישראלי ואינם נוכחים.
מעבר לכך, הנתונים המוסיפים להתפרסם משחירים את העננה הרובצת לפיתחה של המדינה, כשמדד אמון הצרכנים של בנק פועלים רושם ירידה נוספת של נקודה בספטמבר וצולל לשפל של שנתיים. חלק מרכזי בפגיעה משויך להתיקרויות מוצרי הבסיס, ומאחר והמגמה רק התחזקה באוקטובר בהחלט ניתן להוסיף כי הפסימיות צפויה להימשך.
בשוק המט"ח, השקל מוסיף במסעו צפונה אל מול הדולר מגמה שהחלה מאז הודעת ברננקי על QE3. אין ספק כי גם הרגיעה בגיזרה הבטחונית תורם את שלו, ולא צפוי שינוי במגמה אף לרמת 3.78 ש"ח לדולר. גם בסיבוב ההתחזקות הנוכחי בנק ישראל לא ניצל ההזדמנות לדלל החזקות ובחלק מהחודשים האחרונים היתרות אף גדלו, דוגמת ספטמבר בהן עלה המפלס ב 610 מליון דולר.
בגזרת האירו-דולר, רמת 1.29 הופכת למגנט מתמשך אך עודנו מעריכים כי מצב האיחוד רע משמעותית ממצב המשק האמריקני, ואף בהתחשב בתכנית הדפסת הכספים הצפי הוא כי הצמד ישוב לאיזור 1.26 בהקדם.
בשוק הסחורות, כבר ציינו כי הזהב אולי אינו מאכזב אך גם אינו משדר חוזק. שבירת 1800 דולר לאונקיה הולכת ומתרחקת ואע"פ שאנו שומרים על מגמת הלונג, אנו זקוקים לאירוע משמעותי בכדי לשבור רמת התנגדות זו. הנפט לעומתו דוקא רשם התחזקות בשבוע החולף על אף נסיונות הנשיא להוריד את המחיר, בדמות נתוני מלאים חסרי תקדים הפוגעים במחיר חבית נקודתית. הכסף הנזיל והכמעט אינסופי שמדפיס הפד ישוב פעם אחר פעם לשוק הסחורות, ולכן בהחלט אפשרי כי מגמת ההתחזקות תימשך עד לרמת 95$.
באירופה, ראשי האיחוד החליטו להתגרש מיוון אך אינם יודעים איך לספר לה זאת. אחרת, לא ניתן למצוא כל הגיון בהעמסת רפורמות נוספות על המדינה שגם כך בוערת. הדרישה נדמית כבלתי אפשרית, וכיוון שראש ממשלת יוון הודיע זה מכבר כי קופת המזומנים תספיק עד נובמבר בלבד, קשה להבין כיצד הזרמת הכספים בהיקף 31 מיליארד אירו מעוכבת. ההסבר המתבקש הוא כי הצעדים כבר הוחלטו אך הם נדחים עד לאחר הבחירות בארה"ב,כשהאזרחים במדינה דואגים להבהיר כי רפורמות נוספות לא יעברו עוד בממשלה הנוכחית.
עד שספרד תחליט אם היא רוצה חילוץ או לאו, והמשקיעים יבינו האם זה טוב או לאו יש לשים לב למדד המחירים ליצרן שהאיץ באוגוסט ועלה ב 2.7%. זהו גל עולמי ואינו מפתיע כלל אך הוא כובל במידת מה את יכולתו של דראגי להוריד ריבית, במידה רבה בדומה לפישר, ולכן מאט כל צעדי התיעלות בגוש. גם ההחלטה הקרובה הוכרעה זה מכבר, ולהערכתנו הסבירות להורדת ריבית אפסית למדי.
באופן כללי השבועיים האחרונים אופיינו חיתוך תחזיות צמיחה במדינות שונות בעולם, כשניתן לסכמם לכדי החיתוך שביצעה קרן המטבע ל 3.3%. גם זו תחזית אופטימית למדי, אך לא היא הרלונטית אלא התחזית לשנת 2013 שעמדה בתחילת השנה על 4.2% וכעת ניצבת על 3.6% בלבד. קרן המטבע מעריכה כי בסבירות של 20% יתכן מיתון עולמי, וכיוון שבאופן עקבי הגוף הזה אופטימי מהצפוי (ואולי זה חלק מהעבודה...), ניתן להעריך כי 2013 כלכלית תהא קשה אף יותר מ 2012.
אם אמרנו האטה, אמרנו סין בה כמעט כל הפמטרים הולכים ונסוגים. מדד מנהלי הרכש במדינה התכווץ זה החודש ה 11 ברציפות, כשגם מדד ה PMI שרשם עליה איכזב ועלה קלות ל 49.8 נקודות בלבד, הרחק מתחזית האנליסטים. משזה מתרחש במקביל לתחזית הבנק העולמי לצמיחה בהודו של 6% בלבד, נתון שכמוהו כמיתון במדינה בסדר גודל זה, הרי שהבנק קובע האטה בשתי המדניות הגדולות בעולם המהוות למעלה משליש. הגיון פשוט ילמד כי אירופה וארה"ב אינן צפויות לאזן את המשוואה ולכן ככל הנראה ב 2013 המזרח יצטרף למיתון האירופאי כהגדרת מיתון במזרח (5-6%).
בארה"ב, למרות הירידות החדות בשבוע החולף בהחלט ברננקי עשה את העבודה ומצליח לגרור את וול סטריט קרוב מאוד לרמות השיא עת מועד הבחירות. אין בירידות הנוכחיות שינוי מגמה הצפוי רק בירידה מתחת ל 1400 הנקודות, אך הנתונים הם כאלה שאין בהם לזעזע את אמות הסיפים.
נתוני האבטלה אינם ראויים כלל לתגובה, וכפי שהערכנו במועד הבחירות אחוז האבטלה יהא מתחת ל 8%. הנתונים המדויקים יותר יתפרסמו רק לאחר מועד הבחירות ולא משום שאז יתיישר קו הדיווחים אלא בשל קולות הקוראים לשינוי השיטה המתעלמת מאחוז אבטלה אמיתי של 16% במדינה.
לחיוב, ניתן לציין את שוק הנדלן שרושם התאוששות קלה אך עקבית מהשפל האחרון שנקבע ברבעון השני. לא הייתי שם יהבי על התאוששות זו בשל ההאטה הכללית בארה"ב, אך אין ספק כי זהו המשקל שכנגד לשוק האבטלה שבמשך ארבע שנות כהונת אובמה רק הידרדר מדחי לדחי. בכדי שהמגמה תתייצב זקוק ברננקי לצמיחה של כ 1.5% ברבעון, ובשלב הזה ארה"ב רחוקה מנתון זה כברת דרך.
מניות ומגזרים
שטראוס – שינוי המלצה! כפי שהערכנו, המחאה התפוגגה לה ובחלוף הזמן הגיעה העלאת המחירים. ההתיקרות הנוכחית מגשימה את הצפי אך אין בה העלאת מחר המניה כיוון שהעליה בשורת הרווח כבר מגולמת במלואה. אנו נסתפק ב 5% רווח, ונעדיף לממש בשלב זה אחת ממניות העוגן בתיק.
שיכון ובינוי – שינוי המלצה! נמצאת בתיק למעלה מחצי שנה במהלכה רשמה תשואה אפסית. החברה לא רשמה כל התקדמות במהלך הרבעונים האחרונים, ועל רקע העליה במדד בולטת תשואת החסר ולכן נעדיף לממשה בטרם תיקון חד מתבקש יצא לדרך.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
- שימו לב, כי אסטרטגיית אוקטובר נסגרה לאחר שהניבה כ 40% רווח, ובשלב זה לא נבצע אסטרטגיה נוספת עד לסיום אסטרטגיית ספטמבר.
שבוע טוב ומוצלח !
