השבוע החולף היה בהחלט חיובי בזירה המקומית, עמוס חדשות ונטול דרמות. אם בסקירה האחרונה הנחנו כי הבחירות ביוון הן אנקדוטה חולפת שלא תחזקנה שעות, הרי שתוך כדי קריאה עברו המדדים לטריטוריה השלילית. תשואות אגח ספרד החליפו את יוון בכותרות ליממה, והיעדר ה QE3 והמשך הטוויסט היה האקט החותם של השבוע. בסה"כ עצבנות רבה אך בתנודתיות נמוכה עת המדדים העולמיים מסכמים שבוע, קרוב לרמות הבסיס. בישראל איזור ה 1070 נקודות הפך למגנט אשר מושך אליו, פעם מלמטה ופעם מלמעלה את המדד ושלא במקרה זוהי הרצועה אותה סקרנו לא פעם: 1020-1130.
עוד בטרם התיחסות לשבוע הפקיעה ולעניינים השוטפים, ראוי לתת משקל למהלך שביצע המעוף אמש (ראשון) עת עבר בדקות מירידה של אחוז לעליה של 0.7%. ראשית נדגיש, כי אין מדובר במי משחקני המעוף. התנועה בוצעה ע"י הזרמה לא לתעודות הסל כי אם לביקושי מניות קשיחים מהלך שלרוב מתאים יותר לגוף מוסדי או לרוכש "אמיתי". בנוסף, הביצוע בשלב הנעילה הינו מה שמכונה ביצוע "טיפש" – ביצוע במחיר שאינו הדרגתי ונפרש לאורך היום אלא ביצוע בכל מחיר, לקנות בכדי לקנות ובאמת להחזיק הפוזיציה. בקצב האירועים בשוק קל לשכוח זאת, אך ראינו מהלך שכזה גם בשבוע החולף עת בשלב הנעילה המעוף עבר מ 0.3 לעליה של 1.3% בדקות, ולכן מדובר באחד משניים: מוסדי, אותו מוסדי או שניים שונים, אשר רכש באמת ובתמים או, מה שסביר יותר להניח, גוף מקומי שהסתבך בפוזיציית נגזרים. הסיבה שלא ניתן להצביע בודאות על הגורם היא עליבות היקפי המסחר בת"א – התנועה שהובילה לשינוי של למעלה מ 1% היא בסה"כ ביקוש של 30 מליון ₪ בלבד. סכום שעובר בדקה במניית אפל הוסיף לשוק מיליארד וחצי ₪ ולכן גם קרן קטנה יכלה להוביל למהלך כה דרמטי. מיותר לציין שהנהלת הבורסה לא תבדוק את הנושא, אך יהא זה תמרור אזהרה ליום בו ללא כל סיבה תקרוס הבורסה 5% בגלל מכירת בזק של 50 מליון ₪ .
מעבר להכל, אין מדובר בשחקנים מאחר ועבורנו מדובר עד כה בחודש פקיעה קליל למדי. הגבולות שהוזכרו מתחילת החודש הוכיחו עצמם; אוכפי 1060 רק נשחקים, ואין כל סיבה להתערב במדד ולהשקיע גם לא שקל אחד. הגבולות מהסקירה האחרונה הצטמצמו מעט אך הם עדין רחבים: גבול עליון 1125; גבול תחתון 1025; פקיעה אופטימאלית 1050-1060. במצב הדברים הנוכחי סביר כי לא תהא סגירה מוקדמת במהלך השבוע, בשל יחסי דלתא-תטא: אין הבדל בין 1060 בשני ל 1070 בשלישי ל 1080 ברביעי. הגלגול האיטי מבטיח פתיחת אוכפים דומים לחודש יוני, כשהמדד החודש נתמך בעיקר ע"י צירוף מקרים (חוזים וציפיות) יותר מאשר כל נתון אחר.
בזירה המקומית הנתונים מוסיפים ללמד האטה, כאשר הלמ"ס מתקן מטה את הצמיחה ברבעון הראשון בישראל ל 2.9%. זהו עדין נתון חיובי אך השוואה לנתוני הרבעון הקודם – 3.4%, וזה שקדם לו – 4.5% מעידים כי המגמה מאוד ברורה ולכן ההערכות לרבעון השני הינן מופרזות לטעמי ואנו צפויים לחתום בצמיחה של עשיריות האחוז ולא מעבר לכך .
הנגיד אשר כמה להורדת ריבית מזה שלושה חודשים יעשה כן, ככל הנראה עוד בהחלטתו הערב. כמובן שהדבר ידרבן שוב עליה במחירי הנדלן אך פישר שמעוניין לא התעניין באינפלציה זוגות צעירים או נדלן, יספק לבנקים הנובלים מנת חמצן נוספת ויוריד הריבית לרמה של 2.25% . המהלך אינו מחוייב המציאות ובודאי שהנגיד יכול להמתין עימו, אך ניצני המחאה החברתית יהוו אף הם משקל נגד למיתון האינפלציה ולכן הסבירות משמעותית הינה להורדת ריבית.
עוד בזירה המקומית, לא פעם הדגשנו בעבר כי הבורסה באזורנו מתעלמת מהכל כולל הכל, עד כי במצב קיצון, עת מלחמה הוסיפו המדדים לטפס. אין זה המצב הפעם, עת האחים המוסלמים רשמו נצחון מרשים במצריים ופתחו דלת לחוקי האיסלאם. ישראל הרשמית אינה יכולה להתבטא בנושא, אך אין כל ספק כי הדבר הינו הידרדרות משמעותית של היחסים בין השכנות, ותקיפה של החמאס אתמול אינה כתקיפה של החמאס מחר. כור מחצבתם זהה, והרחוב המצרי הצמא לשינוי כבר יוביל את ראשי השלטון לשינויים מול ישראל. לא בהכרח הדבר יהא בשינוי מיידי בהסכמי השלום, אך האביב הערבי אינו טומן כל פריחה לכלכלה המקומית ולהערכתי הדבר יבוא לידי ביטוי בטווח המיידי. לשיקולים של המשקיעים המקומיים, מתווספת כעת נקודת הראות של המשקיעים הזרים שמבחינתם האזור יושב כולול על חבית נפץ ואם השלום היציב במזרח התיכון נסדק, בהחלט טוב יעשו אם ידירו רגליהם מכאן.
ברמת המניות, טבע היא המרכזית השבוע עת ביהמ"ש בארה"ב הכריע לטובת החברה במשפט הקופקסון והעניק לה בלעדיות עד מאי 2014. מייד קפצו כל המעודדים הומצדדים במניה, מה שהוביל מייד לזינוק של 11% בערכה בעוד שבפועל הדבר רק מדגיש את חוסר ההבנה בתחום. סה"כ מדובר בשרשרת של משפטים חופפים על הקופקסון, שכמובן ימשכו לתוך ערעורים עד אין קץ. דוקא קביעת מועד, קרוב יחסית, הינה בעיה לחברה והעליה במחיר המניה מדגישה את התלות במוצר יחיד. בפריזמה רחבה יותר, המניה איבדה החודש 15%, טרם הזינוק אמש, ולכן זוהי הזדמנות להגדיל את פוזיציית השורט על המניה בה אנו מצויים ולא לסגת. להערכתי, תוך ימים תחזיר טבע מחצית מהעליה אם לא את כולה, ותשוב לרמות 38 דולר כשכל שהיא עשתה הוא לדחות בחודשים מספר את מועד הבלעדיות.
בשוק הסחורות והמט"ח אירוע יחיד השפיע רוחבית – היעדר תמרוץ מצד ברננקי בדמות QE3. שוק הסחורות ציפה להזרמת כספים, שמצידה תוביל לרכישות מסיביות. אלמלא ההערכות לתכנית היינו רואים צלילה מוקדמת אך אלו מיתנו את המיתון החונק. משלא הגיעה הבשורה מיוחלת, רשמו הסחורות המובילות ירידה חדה (זהב איבד 50$), כמעט ללא יוצא מן הכלל. הרמה הנוכחית, להוציא הנפט, הינה רמת שיווי משקל ואין לצפות לירידה דרמטית נוספת ובהתאם ההמלצות בעינן.
גם שוק המט"ח ציפה להחלשות ניכרת של הדולר מול האירו כתוצאה מאותה הזרמה שלא הגיעה, ונכונים הדברים גם לצמד דולר-שקל. המנעותו של ברננקי הובילה באחת לתיקון אלים לרמת 1.25 וכמובן לרמת 3.9 בזירה המקומית ואנו חוזרים לדשדוש סביב רמות אלה בשבוע הנוכחי.
באירופה, יוון היא חדשות אתמול. הדמוקטיה החדשה ניצחה, הקימה ממשלה ותיכף תידפק שוב על דלתות האיחוד בבקשת עזרה. עולם כמנהגו נוהג, וממש לא ברור מה הואילו חכמים בשינוי המפלגה השולטת. במהלך השבוע ינסו היוונים לפתוח, ואולי נכול יותר לומר לפרום, את ההסכם מול האיחוד ולהשיג תנאים משופרים דוגמת הספרדים. הם יכולים לעשות כן כעת, וסביר כי האיחוד יאלץ שוב להתכופף ולקבל את דרישותיהם מה שfמובן יכניס את אירלנד למשוואה בשבוע הבא.
מרכז תשומת הלב צריכה להינתן לתשואות אג"ח ספרד המוסיפים לפלרטט עם רמת ה 7%. בימים הקרובים זה, ואך ורק זה, הוא הנתון הקובע את הסנטימנט האירופאי כשנתוני המאקרו יוסיפו לאותת מיתון. רמת הספקולציות באיחוד גבוהה מאי-פעם: שמועות כי ברננקי ירכוש אג"ח ספרד, דרך הדפסת כספים של לגארד ועד הזרמות בהיקפי עתק אך בפועל ההצהרות הללו בעבר לא מומש דבר, ולכן הנתון האמיתי היחיד ובזמן אמת, הוא נתון תשואת האג"ח, יוסיף לתת את הטון.
בהקשר הספרדי, ראוי גם לקחת בפרופורציה את ההודעה כי תוצאות מבחני הלחץ מלמדים על צורך ב 62 מיליארד אירו בתרחיש הפסימי ביותר. הבנקים בספרד כבר כעת ביקשו (וקיבלו) 30 מיליארד אירו, ולכן השלטונות אינם משקרים אך לא ברור מהו בדיוק אותו תרחיש אימים? האם באמת ניסו לבצע סימולציית פאניקה ומשיכת כספים, דוגמת שהתרחש ביוון, או שמא בחרו בתרחיש בו התשואות מגיעות "רק" ל 7.5%. כמובן שאין לאיש מושג מאחר וההודעה התיחסה רק לירידה נוספת בשוק הבתים ב 26.4%, וירידה של 6.5% בתוצר הלאומי – שני תרחישים שהם עובדה מוגמרת ולא הערכה. נכון לשאול מה הטעם בכל מבחני הלץ הללו מאחר ומאז תחילתם בארה"ב, לא נכשלו הבנקים מעולם (שניים מתוך 61 בארה"ב) ואנו הרי יודעים לאן הידרדרה המערכת הבנקאית העולמית. במבחנים אלה יש בכדי לספק שקט פסיכולוגי מינימאלי למשקיעים, אך מאחר וגם הם איבדו מאמינותם מוטב היה לו בחרו לדלג מעל אנקדוטות אלה.
וכשכל האיחוד שוקע, מי שמשלם את המחיר הוא הגרמנים. סנטימנט הצרכנים השבוע צלל והפתיע גם את הפסימיים ביותר, עת רשם ירידה שלא נראה כדוגמתה זה 13 שנה. הגרמנים מתחילים לקרוס תחת עול הסיוע, ומרקל מחויבת ראשית לאזרחיה (בחירות) ורק לאחר מכן לאיחוד. כתוצאה מכך, אנו ערים לחילוקי דעות בינה ובין לגארד על שני הנושאים המהותיים: אג"ח כלל אירופאיות, והרחבה כמותית. כל עוד הגרמנים מאבדים מרוחם, מרקל תמנע מלהסכים לתכניות אלה ודי בכך לסכלן. מאידך, ברור שקרן המטבע כבר קרובה למיצוי כל משאביה ולכן לגארד, היו"ר, זקוקה לעוד כלים נואשות. בין השורות חמק גיוס חירום שביצעה בשבוע החולף קרן המטבע במפגש ה G20 עת ממש פשטה יד, וביקשה עזרה דחופה. סין נאותה לתת 40 מיליארד דולר, וגם ברזיל, רוסיה הודו ומקסיקו הסכימו "לתרום" כל אחת 10 מיליארד דולר אך המצב רק מדגיש את האבסורד עת רוסיה והודו הן המסייעות לגרמניה וצרפת. אין להתפלא שרבים רואים בכך שפל מדרגה חדש של כלכלות המערב באירופה, מה שיגביר אף הוא את הלחץ על תשואות האג"ח.
באסיה אין חדש, מה שאומר שהקטר הסיני מוסיף להאט: מדד מנהלי הרכש במדינה ירד במאי ל 48.1 נקודות, כשכל קריאה מתחת ל 50 מציינת התכווצות המשק. ההדרדרות המשמעותית ביותר היא עקב הזמנות יצוא שאיבדו 2.6 נקודות, ורשמו את הקריאה הנמוכה מאז מרץ 2009. הדבר מתבקש לאור המיתון העולמי, כשהסינים המתבססים כמעט לחלוטין על כלכלת חוץ מגלים את הקושי להוסיף ולמכור במצב התנאים הנוכחי. חיתוך שיעורי הריבית הבנקאית לא הוביל להקלה המצופה, ולכן בשלהי יולי אנו יכולים כבר כעת להניח הקלה מוניטארית נוספת. בארה"ב, כפי שהערכנו נמנע ברננקי מלהודיע על QE3. QE3 טובה לוולסטריט לא לכלכלה, ובמדד 1360 וול סטריט מסתדרת מצויין, ומאפשרת לנגיד לשמור על כלים נוספים. שוב הוכיח הנגיד האמריקני כי הוא אמן תקשורתי במריחת זמן ושמירה על המדדים הגבוהים. כל "ההדלפות" מצד הכפופים לנגיד, תמרצו בחודש האחרון את ניו יורק ואם אכזבת התכנית באה לידי ביטוי בירידה שבועית ממוצעת של מחצית האחוז – דיינו.
ההרחבה בהיקף של 267 מיליארד דולר, מה שמכונה "טוויסט", הינה המינימום ההכרחי בכדי למנוע מהשוק ליפול והיא תימשך כנראה עד כלות הימים. אותו הכנ"ל גם ביחס ל"שמירה על ריבית אפסית עד 2014" – הודעה צפויה מאחר והכלכלה רק נסוגה ואינה מתאוששת. המדדים מצידם הגיבו באדישות רבה, ונכון הדבר גם ביחס למניות הבנקים שלאחר הורדת דירוג מצד מודיס הוסיפו לטפס. בסה"כ השוק מצא שיווי משקל ומרבית החדשות מתומחרות ולכן אין סיבה כעת לרוץ ולקנות/למכור סחורה. במידה וזה יקרה, כפי שהתרחש בחמישי מייד יגיע יום המחרת עם תיקון אלים וחסר קטליזטור, בדומה מאוד לישראל, אשר יוציא את האמריקנים מרצועת ה 1280-1370. באחוזים, זוהי רצועה צרה למדי כשלמעלה חוסמים את מדד נתוני מאקרו קטסטרופליים, ומלמטה תומכים בו הצהרות (חסרות כיסוי) על QE3, הדפסות כספים והוקוס פוקוס שכילדים, רק משקיעי וול סטריט באמת מאמינים בו. שלא כמו ילדים, די באמונתם בכדי שהמציאות תימשך והרמות הנכוחיות יוסיפו לשרוד.
מניות ומגזרים
שורט על טבע – כאמור בסקירה, חוסר הבנה משווע מצד המשקיעים דבר המוביל אותנו להכפיל את היקף השורט בתיק המניות. יודגש, כי כבר הגענו לרווח בשורט זה אך העליה בשער הדולר קיזזה מהותית עד כדי מחיקה מהרווח, ולכן נמתין למימוש עתידי.
כיל – הומלצה בשבוע החוף וגמעה 6% בחמישה ימי מסחר. לאחר שהגיעה למחירה הריאלי זוהי עת לממד, ולהמתין לירידה במחיר המניה וחזרה ברמה נוחה יותר.
- ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי הערכה.
- שימו לב כי אסטרטגיית יוני נסגרה בתשואה חודשית של 30%. בשל הקירבה לפקיעה לא תיפתח אסטרטגיה נוספת החודש, ונמתין לראשון הבא לשם כך.
שבוע טוב ומוצלח !
