מייסד
בונוס ביוגרופ,
ד"ר שי מרצקי: "רצים אצלנו במעבדה עכברים וחולדות עם עצמות רגליים של בני אדם"
רקפת סלע03/06/2012
ד"ר שי מרצקי ממייסדי
פלוריסטם
מקווה לשחזר בשנים הקרובות את ההצלחה של החברה בתחום תאי הגזע גם בחברת
בונוס ביוגרופ
(Bonus) המפתחת רקמות עצם להשתלה מתוך גופו של המושתל עצמו, ללא צורך בתורם חיצוני
.בונוס ביוגרופ,
הוקמה ע"י ד"ר מרצקי לפני כשלוש שנים על מנת למסחר טכנולוגיה של ריפוי תאי, המבוססת על עבודת מחקר של למעלה מעשר שנים בתחום התחדשות העצם שבוצעה על ידו, בעבר מנכ"ל
פלוריסטם
והמנהל המדעי בחברה, בשיתוף פעולה עם מדענים מובילים מהטכניון, ממכון וייצמן, מהמרכז הרפואי רמב"ם וממוסדות אקדמיים ורפואיים נוספים. בעוד חברת
פלוריסטם,
המבוססת על פטנטים וידע על הטכנולוגיה של ד"ר מרצקי, עוסקת בגידול תאי גזע מהשליה במבנה תלת מימדי,
בונוס ביוגרופ
פונה מכיוון אחר לתחום תאי הגזע - גידול של רקמה, מערכת תאים אשר מקיימת יחסי גומלין בין התאים לבין עצמם ומאפשרת בניית עצם תלת מימדית. במילים אחרות, במידה וחזון החברה יוכיח את עצמו, מטופל הזקוק להשתלת עצם יוכל בעתיד להזמין עצם חלופית שתגדל מתאים שנלקחו מגופו שלו. תגייס מזומנים לקראת ניסוי חברת
בונוס ביוגרופ
(לשעבר בונוס תרפואטיקה) הגיעה לבורסה באחד העם באמצעות מיזוג לתוך השלד הבורסאי אוקיאנה. היום (א') ביצעה החברה איחוד של 10 ל-1 בהון המניות, זאת לקראת ביצוע הנפקה לציבור בהיקף של כ-10 מיליון שקלים. בעל המניות העיקרי בחברה הוא ד"ר מרצקי החזיק ב-35.1% מההון ובקופתה יש, נכון ל-24 במאי, מזומנים ושווי מזומנים בסך 3.269 מיליון שקלים.הצורך הגדול בהשתלות עצם יכול להיות בשני מקרים: כחלק מטיפולים אורתופדיים וכחלק מטיפולים דנטליים, כל זאת כתוצאה מטראומה, גידולים סרטניים, ותהליכי הזדקנות. שוק השתלות העצם הוא שוק בגודל של כ-2.5-3 מיליארד דולר בשנה. הפיתוח של שתלי העצם להשתלה מביא עמו בשורה נוספת היות והרקמה נלקחת מהחולה עצמו, כלומר זוהי רקמה עצמית של המטופל, וככזו "לא תידחה על ידי הגוף ועל ידי מערכת החיסון ויכולה להישאר לכל החיים", לדברי החברה. "זהו מוצר אוטולוגי (של המטופל ר.ס), כאשר ברקע העולם כולו הולך לכיוון של רפואה פרסונלית", אומר ד"ר שי מרצקי בראיון ל-Bizportal. בהקשר זה נציין עוד כי הטרנד העולמי משפיע גם על מנכ"ל ענקית הגנריקה
טבע
הטרי, ג'רמי לוין, ששואף להתפתח יותר בתחום הרפואה האישית שבה התרופות והמכשור הרפואי מותאמים לחולים ספציפית. "בבונוס זה פרסונלי באופן מוחלט". מרצקי מדגיש את היתרון הטמון בלוח הזמנים של אישור המוצר וההתנהלות מול הרגולטור. "אנחנו מעריכים שכל התהליך הרגולטורי יהיה הרבה יותר מהיר מאשר ברגולציה של תרופה רגילה, מפני שמדובר בתא של החולה". למעשה, התאים שבהם משתמשת בונוס נלקחים מרקמות מבוגרות משומן ובכך היא עוקפת את הבעיות האתיות שנובעות משימוש בתאים שנלקחו מעוברים. החזון: מזמינים עצם להשתלההמקרה הטיפולי האופייני אשר בונוס מכוונת אליו: מתגלה בחולה גידול סרטני בעצם שמחייב הוצאתה, והכנסת אחרת במקום העצם הנגועה תוך השתלה עצמית. במצב כזה מוציאים עצם אחרת מגוף האדם בד"כ מהצלע או האגן, שוברים אותה ומכניסים למקום הדרוש. כריתת העצם היא פרוצדורה לא נעימה, אשר מלווה בהחלמה קשה וארוכה ובנזק מקומי נוסף בשלד, בפגיעה עצבית וכאבים. בונוס שואפת לספק שתלי עצם זמינים, לפי דרישה, באמצעותם תתאפשרנה השתלות עצם יעילות ללא הצורך בניתוח כריתת העצם. החברה משתמשת ברקמת שומן שמתקבלת משאיבת שומן בהרדמה מקומית (פרוצדורה קלה יחסית), כאשר את תאי הגזע ההמזנכימליים ניתן ליצור מהשליה, מרקמת שומן, ממח העצם ומעצמות. לאחר מכן, התאים שאחראיים על תאי השומן עוברים הפרדות במעבדה לתאים מסוגים שונים והפטנט של בונוס הוא יצירת מערכת שמדמה את מערכת הגוף ומאפשרת לתאי הגזע לתמוך זה בזה. "התאים מקבלים אותות להתמיינות מהאוכלוסייה שלהם ושילוב התאים נעשה בהרכב ומבנה כזה שיבנה עצם תלת מימדית", מסביר מרצקי. התאים נזרעים וגדלים על פיגום או מטריצה אשר נבנית על פי קובץ CT ממוחשב (טומוגרפיה ממוחשבת) ומותאמת למבנה העצם הנזקקת לחולה. העצם נבנית מבחוץ פנימה ובסוף התהליך מחליפים את הפיגום. כך שבסיכומו של דבר כל שנחוץ הוא הצורה המרחבית של העצם הרצויה ומבחנה עם רקמת שומן וחודש לאחר מכן תתקבל העצם המיועדת להשתלה בצורה הנכונה אשר תתקבל אצל החולה ללא דחייה. במקרה שמדובר בעצם גדולה יזדקקו לשני מזרקים של רקמות שומן. נציין כי אם אין דרישה מיידית להסיר את העצם בחולה ניתן להחליף את העצם הישנה בחדשה באותה פרוצדורה רפואית ונחסכים שני ניתוחים. "כעת רצים במעבדה עכברים וחולדות עם עצמות רגליים של בני אדם", מסביר מרצקי. כיצד זה ייתכן? "הוצאנו מהעכברים והחולדות את מערכת החיסון בכדי שלא תדחה את הרקמה והשתל". התהליך שנעשה בעכברים ובחולדות במעבדה כולל יצירת חסר מלאכותי של עצם. העצמות הנפרדות נשמרו מרוחקות אחת מהשנייה ברווח מספיק גדול בכדי למנוע ריפוי (צריך חיבור של העצמות בכדי ליצור ריפוי) , זאת בעזרת קיבוע, כאשר בינתיים, בבונוס, גידלו עצם של בן אדם בצורה ובגודל של החסר. הגידול התל מימדי של העצם נעשה במערכות ביוראקטורים שמדמות את מה שקורה בגוף מבחינה כימית וביולוגית וכאשר בניית העצם הושלמה, היא הושתלה בעכברים. התוצאות היו שאחרי שישה שבועות בלבד "אין קיבוע וישנה עצם שלמה ואחידה. זמן ההחלמה מהיר יחסית לאופציות האחרות". הניסוי המתואר בעכברים נעשה כבר לפני כמה חודשים כך שישנו מעקב של כמה חודשים בחיות שזה "אקווילנטי לכמה שנים בבני אדם בשל תוחלת החיים הנמוכה יותר של החיות", כך לפי מרצקי. הצפי הוא להגיע לשוק בשנת 2014-2015 החברה צופה עוד השנה ניסויים קלינים ולצורך כך תפעל בקרוב מאוד לגייס כספים שיעזרו בהתנהלות החברה בשנה הקרובה. יוסי רויך, יו"ר וסמנכ"ל הפיתוח העסקי של החברה, מציין כי על פי המודל העסקי, עלותה של עצם תעמוד על אלפי דולרים עד עשרות אלפי דולרים, "זאת בדומה למחירים הקיימים בשוק כיום" כאשר בחברה משוכנעים שהטכנלוגיה שלהם בעלת יתרונות בולטים בהשוואה לפתרונות הקיימים בשוק. ניסוי הבטיחות והיעילות הראשונים למילוי חסרים יהיו כנראה לצרכים דנטליים. לאחר הניסויים יבוצע מעקב של שנה - שנה וחצי כדי לראות שהקליטה שלמה ומושלמת. "ההמשך יעשה בהתאם לדרישות הרגולטור כאשר הצפי הוא להגיע לשוק בשנת 2014-2015".חלומה הרחוק של החברה הוא כניסה לשוק המפרקים - שוק ענק, גדול פי 10 משוק השתלות העצם הנאמד בכ-30 מיליארד דולר. "אנחנו יודעים לגדל סחוס והשילוב של שניהם, עצם וסחוס, נותן את האפשרות לחדור לשוק המפרקים", אומר מרצקי. שוק המפרקים עונה על הצרכים של חולים המטופלים בשל תאונה וגם זיקנה. "הפטנטים שלנו מכסים עצם, סחוס ומפרקים", מציין רויך.
|
