השבוע החולף היה על פניו רצוף ירוק, אך לאחר הפתיחה המדדים דשדשו ברצועה צרה במיוחד של עשירית לכאן ולשם, עד כדי צניחת סטית התקן לרמת 22.5%. לא בכדי אני מציין "על פניו" לאחר עליה שבועית בת 2.5%: בנטרול גורם חיצוני, עזיבתו של מנכ"ל טבע, שהוביל לזינוק במניה של 9% (והתחזקות שער הדולר) רשם מדד המעוף אפס תנועה במחזורים דלילים למדי. אמנם אירועים חיצוניים ישנם לרוב, אך כשהמניה הכבדה במדד מזנקת משום מקום בשל אירוע שאינו כלכלי, המדובר בהחלט בשבוע חריג למדי.
עזיבתו של ינאי היא צעד מבורך שהערכנו עם פרסום דו"ח החברה האחרון. ינאי נכשל ביכולת לספק בלוקבאסטר לחברה, וסך כל הרכישות לא תרמו לשורת הרווח שהיתה ונותרה תלויה כליל בקופקסון. נקל להבין את המשקיעים השמחים על חילופי הראשים, אך בסופו של יום לא טבע היא לא ינאי והיא גם לא מחליפו, ולכן העליה במחיר המניה מופרך, אינו מוצדק כלל, וקרוב לודאי שיתקן מטה בטווח המיידי.
מצד שחקני המעוף, עבר השבוע בצורה שקטה במיוחד. הירידה החדה בסטיה העלימה כליל את משמעות הדלתא, וכך גם כותבי הקולים לא נפגעו כלל מהעליה במדד, כל שכן כותבי הפוטים. באופן טבעי הגבולות שנשחקו לכדי שקלים בודדים קודמו בצורה אגרסיבית, וכעת רמת 1010 מהווה גבול תחתון, כשהגבול העליון היה ונותר רמת 1160. באופן כללי, עולה בכלל תהייה האם כדאי להמתין והלמשיך להגדיל פוזיציות או שמא מוטב כבר כעת להפסיק את הכתיבה ולהסתפק בקיים, בשל חוסר התקבול ברמת הסטיה הנוכחית. החלטה על כך תתקבל בהמשך השבוע, במידה והמדד לא יתקן מטה (עליה בסטיה) אך כבחודשים האחרונים גם הפעם התרחשה תופעה בעייתית משהו לכותבים: מייד לאחר הפקיעה, רשם המדד תנועה חדה (הפעם, 2.5% ירידה) מה שהוביל לפיזור נרחב ביותר של כתיבות האוכפים. אלו שהחלו במלאכת הכתיבה טרם הפקיעה, התמקדו ברמת 1060-1070, ולעומתם אלא שהשתהו כבר הגדילו עשות והתמקדו ברמת 1110-1120. אלה וגם אלה, לא נפגעו כלל בשל הירידה בסטיה אך בעוד התרחיש האופטימאלי הוא ירידה קלה לרמת 1090, הרי שהתרחיש הבעייתי הוא ירידה חדה לרמת 1060, ולכן בהחלט יש צורך מצד השחקנים להלך ביו הטיפות ולפחות אמורים הדברים עד לסוף השבוע הבא.
במהלך השבוע ניכרה תנועה ערה מצד הציבור, שהוביל לראשונה מזה כשנה את תעשית הקרנות לגיוס חיובי של כ 200 מליון ₪. בבחינה מדוקדקת, ניכר כי הציבור לא למד דבר מביצועי השנה האחרונה ומרבית הכסף גויס לאגח הקונצרני. כך, הוסיפו הבנקים לפמפם את הבועה הגדולה ביותר כעת בשוק, וכשמכל עבר אנו עדים לעוד ועוד תספורות, מדדי התלבונד המרכזיים במרחק של כאחוז משיא כל הזמנים. מצב שכזה מזמין פיצוץ אלים, ובפרט שאגח מדינות גדולות מציע כעת תשואה שמעל 7%, ולכן נדמה כי פעם נוספת משווקים לציבור את ה"סולידי" שהוא למעשה מסוכן לכל הפחות כמו מניה. לרוב, לאחר מהלכים מסוג זה (ובמרבית המקרים גם בשוק המניות) מגיעה תנועה חדה המוחקת באחת תשואה שבועית/דו-שבועית, ולכן הרגישות השבוע גבוהה במיוחד ולהערכתי בהחלט יתכן ונצפה בתיקון לעליות השבוע החולף.
נתוני מאקרו משמעותיים לא היו השבוע בגיזרה המקומית, אך דוקא תופעה מטלטלת אחרת בהחלט צריכה להדאיג את המשקיעים בשוק. בתוך כשבוע, שלושה מנכלים מרכזיים ומובילים מצאו לנכון לפרוש: שלמה ינאי מטבע; גליה מאור מלאומי; ועקיבא מוזס מכיל. להוציא ינאי, שלהערכתי אין הוא זה אשר יזם את המהלך, הרי שמוזס ומאור הם שניים מהמנכלים המוערכים ביותר בשוק להם אשראי בלתי מוגבל מצד הבעלים ביחס לאופק התפקיד. העזיבה של שלושתם מעלה סימן שאלה כללי בנוגע לשנת 2012 – האם הם רואים הרעה אמיתית ממשמשת ובאה?! ידוע הוא שירידה ברמת הבונוסים היא הפקטור המרכזי העומד לנגד המנכלים המובילים במשק, וירידה ברמה זו פירושה ירידה ברמת הרווחיות. מכיוון שאין כאן עזיבה לחברת על אחרת, הרי שבהחלט ניתן ונכון לזכור כי שנת 2012 מתחילה בסימן עזיבה של קברניטי המשק שיתכן וחזו את הנולד.
באירופה, שוב הדאקס מגיע לרמת 6150 הנקודות ולא יכול לה, זו הפעם הרביעית. ציינתי רמה זו לא פעם בסקירות האחרונות, וראוי לציין כי הפעם בניגוד לפעמים קודמות הדאקס נכשל במשימה על אף שהיתה לו תמיכה בולטת מוול סטריט הן במסחר והן ברמת החוזים. פעמים קודמות הוכיחו כי ירידה מתחת לרמת 6000 פירושה גם צניחה מהירה לרמת 5600, ולכן אנו מצויים כעת בפרשת דרכים שללא תמיכה מובהקת ממדדי ארה"ב, תוביל לגל יורד בטווח המיידי.
מעבר לכך, המצב מוסיף להיות בעייתי והפעם לא מדורבר רק בתשואת ה 7% של איטליה. איכשהו, ובאמת לא ברור הכיצד, התעלמה לחלוטין התקשורת העולמית מכשלון הנפקת אג"ח – הונגריה, מהמדינות היותר יציבות יחסית באירופה, כשלה בגיוס 140 מליון דולר באג"ח לשנה, ובכך הפכה לראשונה המתקשה הלכה למעשה לגלגל את חובה. באופן טבעי העיניים נשואות לאיטליה וספרד, אך זוהי טעות לפעול כמתוך רסן ומבלי להביט לצדדים: אג"ח צרפת שהתשואה עליו עולה מזה חודש בהתמדה, עקף זה מכבר את תשואת האג"ח של קרן החילוץ האירופאית. אנו עדים לעיוותים רבים של "הכלכלה החדשה" (לגישתי, כלכלת הפיקציה החדשה) אך בהחלט מדובר בשיא חדש: הכיצד אג"ח קרן החילוץ המקבלת חלק ניכר מכספיה מצרפת, יכולה להיסחר בתשואה נמוכה מאג"ח צרפת? לעיתים נדמה כי המשקיעים פשוט טומנים ראשיהם בחול, ולעיתים פשוט נראה כי הדמגוגיה הכלכלית-עולמית, זו שתוביל לקריסה ספקטקולרית, פשוט השתלטה על כל חלקת הגיון...
כחלק מאותה דמגוגיה, שוב נושאים עיניהם המשקיעים לפגישת מרקל-סרקוזי מחר (שני). עוד פגישה, אחת מיני רבות שכקודמותיה לא תניב דבר, אך לכל הפחות תוביל לעוד שחרור הצהרה אופטימי שאולי יספק תמיכה רגעית למדדים.
מה שמשקיעי האג"ח והמניות טרם הפנימו, הפנימו היטב משקיעי המט"ח: צלילה שבועית של האירו אל מול הדולר לסביבות רמת 1.27 מדגישה כי לא רק שמצב ארה"ב טוב כעת מהיבשת הישנה, הרי שהיבשת הישנה מוסיפה לשקוע. אם בסקירה האחרונה, סקירה רבעונית, הערכתי כי רמת 1.25 תגיע במהרה (ואף רמת 1.2 אפשרית) הרי שכעת נדמה כי עוד היתה אופטימיות מסוימת בסקירה. קשה מאוד להסביר את חוסר הקורלציה הנ"ל בין המטח לאגח/מניות, אך ברור למדי כי מגמה זו צפויה להוסיף ולהתקיים בפרט אם הפער בין נתוני מאקרו ארה"ב לאירופה יוסיפו לגדול. אנו עדים להתיצבות מסוימת בנתוני המאקרו האמריקנים, והדבר צפוי להוסיף וללחוץ את האירו גם השבוע.
כחלק מהמגמה העולמית, הדולר התחזק גם אל מול השקל אך להוציא מצב בטחוני איני רואה המשך התחזקות באפיק זה, ובכל מקרה האסטרטגיה הנוחה המשלבת את שני העולמות הינה שורט על האירו-לונג על השקל.
בשוק הסחורות, כפי שהערכנו זה מכבר הנפט היה ונותר ספקולציה בטחונית. איום האמברגו על על איראן מצד האיחוד הוא מעין יריה ברגל – ממש מתחשק לעלוץ ולבחון כיצד בדיוק מנהיגי אירופה יכולים להתמודד עם מחיר חבית ברמת 130 דולר, אינפלציה משתוללת, תקופת בחירות וכלכלות במיתון. כלב נובח לא נושך, ולכן אלא אם מדובר בהכנה לקראת פעולה צבאית, מוטב היה כי לא יצאו בהצהרות מעין אלה שכן אירופה פגיעה כעת הרבה יותר מאשר איראן בכל הנוגע לאינפלציה, וזאת על אף צניחת המטבע האיראני.
הזהב שהערכנו כי ישוב והתחזק, חזר והתבסס מעל רמת 1600 דולר לאונקיה. פוזיצית הלונג בעינה עומדת, אך בשלב זה אין מקום לשנות את הסטופ מרמת 1550, מתוך הנחה כי השבוע נוסיף ונראה דשדוש ברמות אלה.
באסיה, ובפרט בסין ניכרת האטה מסוימת עת מדדי המאקרו המקומיים לימדו על ירידה חדה בכל הפרמטרים. זוהי עדין בשורה חיובית עבור הסינים, אך הבעיתיות נובעת בשל הרגישות הגבוהה של יתר העולם (ובפרט אירופה), ולכן לחודש הקרוב העיניים תהיינה נשואות במידה שווה למתרחש במזרח ובארה"ב. נתון סיני שלילי לרעה עלול להעיב משמעותית על השווקים, שממילא מחיר חבית נפט הוא כרגע גורם היכול להוביל לתופעה חסרת תקדים: מיתון לצד אינפלציה. הסינים מהווים סמן ימני למיתון, ולכן דעיכה בצמיחה הסינית תקדים מיתון רחב באירופה, ולכן המעקב אחר המזרח הוא בבחינת ראית הנולד במערב.
בארה"ב, נתוני מאקרו חזקים במיוחד תמכו במדדים אך מהוים חרב פיפיות עבור המשקיע המתלבט: אם לאחר נתונים כה טובים השוק מקרטע, הכיצד אפשרי להצטרף כרגע למגמה עולה ?!
כך או כך, נתוני התעסוקה היממו את השוק: 200 אלף משרות חדשות אל מול צפי לתוספת של 125 אלף משרות בלבד, ואחזו אבטלה היורד ל 8.5% הם הרבה מעבר למה שניתן היה לצפות. גם אלה המשייכים את הנתון לגיוס העונתי לקראת עונת החגים, אינם יכולים להתכחש לעובדה כי מדובר בנתונים פנומנאלים שבהחלט אמורים לעודד משמעותית את המשקיעים. יחד עם זאת, ולכך התיחסנו בלא מעט סקירות מאז תחילת קמפיין הבחירות של אובמה, עושה רושם כי איכשהו – כבמטה קסמים ממש – אחוז האבטלה בחודשים האחרונים צונח בעקביות אל מתחת ל 8%. נזכיר, כי זהו אחוז טאבו, שמעולם מועמד לנשיאות לא נבחר כשאחוז האבטלה היה גבוה ממנו, ולכן בדיוק כפי שקיימים דוחות מבושלים כך גם קולות רבים בוול-סטריט מביעים ספק בנוגע לאופן החישוב (לא ארחיב כאן בנושא, אך רק אציין כי אופן החישוב אינו עקבי מדי חודש, ולכן לא מעט פעמים ישנם תיקונים שבדיעבד גם של 100 אלף משרות ויותר).
המדדים בניו-יורק לא היו צריכים יותר מזה בכדי לשמור על הרמות הנוכחיות, כשראוי גם לציין את מדד ה ISM שעלה מעל התחזיות, כמו גם הוצאות הבניה שהפתיעו לטובה. קשה להצביע על נתון מאקרו שלילי בשבוע החולף, להוציא נתון ההזמנות מפעלים שאיכזב מעט, אך זהו המתאבן בלבד לקראת עונת הדוחות הנפתחת השבוע. בוול-סטריט קיימת הסכמה גורפת, כי מרבית החברות יציגו ירידה ברווחיות, ודוקא בשל אלמנט פסיכולוגי זה יכולים המדדים למצוא סיבה להאיץ, בבחינת "טוב מהצפוי". מרכז הפוקוס נתון למניות הבנקים הצפויות להציג רווחיות משמעותית, לאחר שנחתכו במחצית השנה האחרונה, ולכן הדוחות המקדימים פחות רלונטים, כשבניגוד לפעמים קודמות גם אין צפי או הערכה לעלאת/הנמכת תחזית מחברות השורה הראשונה. הפתעה גדולה אינה צפויה בדיווחי הרבעון החותם את השנה, ולכן לצד אסיה בשוליים – תשואות האג"ח של ספרד, איטליה (ומעתה גם צרפת והונגריה) יוסיפו להיות מוקד ההתרחשות.
מניות ומגזרים
גולף – המלצת קניה ! במניות הקטנות יחסית יש משקל יתר להנהלה, ואין ספק שראשי החברה הם שדרת ניהול מובחרת. המשקיעים שהחליטו למכור בחודשים האחרונים התעלמו מתשואת דיבידנד עצום ועקבי (סביב ה 8%), ומתזרים מזומנים יציב. מתאימה לכל טווח.
• ביתר המניות והמגזרים, אין שינוי המלצה.
שבוע טוב ומוצלח !
